בקשה לעיון בהסכם מסחרי

על פי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, סוד מסחרי הינו מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

להלן החלטה בנושא בקשה לעיון בהסכם מסחרי:

החלטה

1.      זוהי בקשה שהוגשה על-ידי המבקש לעיון בהסכם שנכרת בין המשיב ופז חברת נפט בע"מ (להלן: "פז") שעניינו ביטול הסכם קמעונאי שנקשר בין המשיב ופז והסכמתו של המשיב לפינוי המיידי של המשיב מתחנת התדלוק "פז טבעון".

2.      על פי הסכם שנקשר בין הוריו של המשיב ופז בשנת 1963 היו הורי המשיב בעלי הרשות להפעלת תחנה של פז והעסקים הנוספים בשטח בעצמם או באמצעות אחרים. בהתאם לצוואה משנת 83' הועברו הזכויות הנ"ל למשיב על-ידי הוריו ותוך הסכמתה של פז. המשיב הפעיל תחנת תדלוק על קרקע שפז חכרה. המבקש הפעיל על קרקע זו עסק לתיקון תקרים. כמו כן פעלו על הקרקע עסקים נוספים כגון מסעדה, תחנת סיכה ותחנת רחיצה.

בסוף שנת 73' התקשר המבקש עם הוריו של המשיב בהסכם לפיו השכירו לו המנוחים, בהסכמתה של פז, שטח מסויים בתחנה על מנת שהמבקש יפעיל על שטח זה פנצ'ריה. החוזה נחתם לתקופה של שלוש שנים ולאחריה הוארך החוזה באופן שלכל צד נשמרת הזכות לסיים את חוזה השכירות במיידית לאחר מתן הודעה מתאימה. בעבור שימושו הנ"ל בקרקע שילם המבקש למשיב ולהוריו דמי שכירות חודשיים.

3.      המשיב טוען כי בחודש נובמבר 2001 קיבל הודעת פינוי מפז לפיה מתאריך 6/8/02 עליו לפנות את התחנה והעסקים הנוספים ולהשיבם לפז. בהסדר הפינוי שנכרת בין פז למשיב נקבע כי המשיב ישיב לפז את התחנה כשהיא פנויה מכל העסקים הנוספים, לרבות הפנצ'ריה. עוד נקבע, כי המשיב ינקוט בהליכים הדרושים לשם סילוק ידו של המבקש מן המושכר. כמו כן נקבע כי החל מיום 1/8/02 ישלם המשיב לפז סך 800 דולר לחודש עד פינוי הפנצ'ריה. עוד נקבע, כי אם לא יביא המשיב לפינוי המבקש מן המושכר עד ליום 1/2/03 ישלם המשיב סך 1,500 דולר לחודש לפז.

בתחילת חודש מרץ 2003 שלחה פז למבקש הודעה לפיה עליו לפנות את המושכר עד ליום 6/8/02. בתאריך 15/5/02 שלח המשיב הודעת פינוי למבקש ואף מסר לידיו במסירה אישית הודעת פינוי בסוף מאי 2002. חודש לאחר מכן שלח המשיב למבקש מכתב לפיו הוא נדרש לפרוע דמי שכירות והוצאות לפינוי. בהליכים קודמים בין הצדדים נקבע כי המבקש יפנה את המושכר עד לתאריך 17/9/02 ובתמורה ישלם לו המשיב סך 10,000 דולר.

4.      בתביעה נשוא הבקשה דנן טוען המשיב כי החל משנת 98' פיגר המבקש בתשלום דמי השכירות. כמו כן טוען המשיב, כי החל מיום 1/1/02 ועד למועד פינוי המושכר על ידי המבקש בתאריך 17/9/02 לא פרע המבקש כלל את דמי השכירות בגין המושכר. המשיב טוען כי המבקש הפר את החוזה שנכרת בין הצדדים היות ולא שילם חלק מדמי השכירות ובנוסף לא פרע תשלומים של מים, חשמל, פינוי אשפה ושימוש בציוד ופעל על מנת להפריע למשיב לקיים את הסדר הפינוי שבינו לבין פז וזאת במטרה להוציא ממנו כספים שלא כדין. עוד תבע המשיב את המבקש בגין תשלומים שנדרש לשלם לפז עקב אי פינוי המבקש את השטח במועד והשבת תשלום ששולם על פי הסדר הפנצ'ריה.

5.      הבקשה שבפניי הינה בקשה לעיון בהסכם שנכרת בין המשיב ופז ביום 31/7/02. הסכם זה הינו מסמך שנושאו "ביטול הסכם הקמעונאי בין המשיב לבין פז" (להלן: "המסמך"). בתצהיר גילוי מסמכים טען המשיב כי מסמך זה מצוי בידיו, אך לטענתו המסמך חסוי.
המבקש טוען כי עיון במסמך הנ"ל רלבנטי וחיוני ביותר לעניין המחלוקת שבין הצדדים. זאת משום שלטענתו המשיב עצמו ביסס את עיקר תביעתו על בסיס מערכת היחסים שבין המשיב ופז. לכן, לטענת המבקש, ראוי שההסכם הנ"ל יוצג בפני המבקש וביהמ"ש וישפוך אור על אופיו, מהותו וסיומו של הקשר בין המשיב ופז. המבקש טוען כי בין המשיב והוריו לבין פז ישנו קשר של 30 שנה, אך לא הוצג כל מסמך המתייחס למערכת היחסים דנן. המבקש טוען כי הצגתו של המסמך משמעותית, שכן המשיב טוען שתקופת השכירות של המבקש בפנצ'ריה נמנית כולה במסגרת שנים אלו. המבקש טוען כי ההסכם הנ"ל חיוני לו לא רק לצורך בירור טענות המשיב, אלא אף לצורך בירור טענותיו כנגד המשיב.

6.      המבקש טוען כי נכונותו של המשיב לענות על שאלותיו של המבקש לגבי ההסכם הנ"ל מעידה על הרלבנטיות של המסמך דנן. לדידו, אין לקבל את הצעתו של המשיב לחשוף את ההסכם תוך מחיקת הסכומים הנקובים בו וזאת מן הטעם שהסכומים הנקובים בחוזה הם המלמדים על מהות הקשר ונפקותו המשפטית. המבקש טוען כי המשיב תובע ממנו פיצוי בגין הוצאות פינוי. לדידו, יש להציג את ההסכם במלואו על מנת שניתן יהיה לוודא שהמשיב לא פוצה כבר בגין הוצאות אלו על-ידי פז.

7.      לטענת המבקש לא חלה על ההסכם הנ"ל חסינות, שכן לגרסתו אין מדובר בסוד בטחוני או בסוד מסחרי. כמו כן, ההסכם לא נופל בגדר החסינויות שנקבעו בחקיקה ובפסיקה. לדידו, חשיפת ההסכם תאפשר את גילוי האמת, תייעל את הדיון ותביא לחסכון בזמן שיפוטי. לטענתו, הוראת הסודיות המצויה בסעיף 13 להסכם בין פז והמשיב מחייבת את הצדדים להסכם הנ"ל בלבד. כמו כן, לטענתו, סעיף זה לא מחייב את הצדדים להימנע מלהעביר את ההסכם הנ"ל לאחר.

8.      המשיב טוען כי הבקשה דנן לגילוי ההסכם שבינו ובין פז מטרתה הינה להביאו לידי מחיקת התביעה וזאת מן הטעם שהוא יבחר לעשות כן ולא להפר את הסודיות לה התחייב בהסכם שבינו לבין פז. המשיב טוען כי אין לו כל סיבה שלא לגלות את ההסכם דנן מלבד סעיף הסודיות המצוי בהסכם זה. לגרסתו, פז, אשר פועלת לביטול הסכמים קמעונאיים עם הזכיינים השונים, איננה מוכנה לחשוף את הסכומים ששילמה עבור ביטול הזיכיון וזאת מטעמים מסחריים בלבד. לטענתו, מידע זה נופל בגדר סוד מסחרי על פי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999. לטענתו, היות ומדובר בסוד מסחרי שגילויו עלול לפגוע באינטרס המסחרי של פז, הרי שיש לתת צו לגילוי רק לגבי ראיות רלבנטיות.

המשיב טוען כי הציע לגלות למבקש את ההסכם כולו למעט הסכומים הנקובים בו. כמו כן פנה המשיב לפז במטרה שהאחרונה תתיר לו לאפשר למבקש לעיין בהסכם דנן. פז הסכימה לבקשה הנ"ל בכפוף להוצאתו של סכום התמורה הנקוב בסעיף 4.5 להסכם, שכן לטענתה סכום זה מהווה סוד מסחרי מוגן וחשוב שלה.

     דיון בטענות הצדדים:

9.      המבקש טוען כי מרכיב התמורה בהסכם איננו מהווה סוד מסחרי. המבקש מבסס עמדתו הנ"ל על בש"א 3621/99 RIA REWOT נ' שירותי תעופה בע"מ (לא פורסם), שם לא התנגדה אל-על לגילוי הסכומים.

10.     על פי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, סוד מסחרי הינו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". רשימת הפרטים העלולים להוות סוד מסחרי איננה רשימה סגורה. בבואנו לבחון האם פריט מהווה סוד מסחרי, אם לאו, יש לבחון את התמונה על מכלול פרטיה. ישנם מקרים בהם מרכיבי המוצר או דרכי הייצור יחשבו לסוד המסחרי עליו מעוניינים להגן. במקרים אחרים ייחשב מועד מכירה כסוד מסחרי ולעיתים המחיר הוא המרכיב המהווה את הסוד המסחרי.

11.     במקרה שלפניי לא התנגדה פז כי ההסכם כולו, למעט סכום התמורה ששולם למשיב והנקוב בסעיף 4.5, יוצגו בפני המבקש. פז התנגדה להצגת הסכום ששילמה למשיב משום שלטענתה מרכיב זה מהווה סוד מסחרי שלה.

לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים, ראיתי לקבל את הטענה כי הסכום אשר שילמה פז כתמורה על פי ההסכם למשיב מהווה סוד מסחרי שלה, שכן מדובר במידע שאינו נחלת הרבים, אשר מקנה לפז יתרון עסקי ופז פועלת לשם הגנה על מידע זה. מקובלת עלי טענתה של פז אשר עולה ממכתב שנשלח מטעמה לב"כ המשיב ואשר צורף לתגובת המשיב לפיו הסכום ששילמה פז לשם הפסקת ההסכם בינה לבין המשיב מהווה סוד מסחרי של פז אשר גילויו עלול לפעול לרעתה בניהול משא ומתן עם זכיינים אחרים.

כאשר מוגשת בקשה לגילוי ראיות יש להציב על כפות המאזניים את הצורך בגילוי הראיה מחד ואת הצורך באי גילויה מאידך. כאשר גילוי הראיה יש בו בכדי לפגוע בסוד מסחרי של צד שלישי, שאינו צד לדיון, הרי שלעובדה זו ישנו משקל נכבד בהחלטה האם להתיר את גילוי הראיה אם לאו.

12.      המבקש צירף לבקשתו את רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ ואח' נ' מ"י - משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2), 102. בפסק דינה הנ"ל קבעה כב' השופטת ד' דורנר כי אין התובע יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני התובע ראיות אשר רלבנטיות לביסוס הגנתו. במקרה שלפניי הטענה שעולה איננה כי המשיב אינו מוכן לחשוף את ההסכם במלואו מן הטעם שהדבר יפגע בזכותו לפרטיות, אלא משום שהתחייב בהסכם בינו לבין פז כי לא יחשוף את סודה המסחרי של האחרונה. כפי שציינתי לעיל, כאשר בגילוי הראיה יש משום פגיעה בסוד מסחרי של צד שלישי, הרי שיש לעובדה זו משקל רב בהחלטה האם להתיר את גילוי הראיה.

ביהמ"ש העליון ברע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן - ישראל בע"מ, פ"ד נח(1), 97, קבע בהקשר זה:
"הזכות הדיונית לגילוי ועיון במסמכי הצד שכנגד היא זכות חשובה, אשר נועדה לקדם הן את היעילות הדיונית על ידי הגדרת המחלוקת בין הצדדים והן את גילוי האמת. יחד עם זאת, מקובל עלינו מקדמת דנא כי זכות זו אינה זכות מוחלטת. הזכות לגילוי ועיון עשויה לסוג בפני זכויות מוגנות אחרות. כך נקבעו בחוק עילות חיסיון מוגדרות ועל אלה הוסיף ביהמ"ש עילות חיסיון נוספות. כעולה מהוראת החוק האמורה, גם קיומו של סוד מסחרי עשוי להביא להגבלת הזכות לגילוי ועיון".

לדידי, יפים דברים אלה ביתר שאת כאשר מדבר בסוד מסחרי של מי שאינו צד להליך.

13.      סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, קובע את האיזון הנדרש כאשר עולה דרישה לגילוי ראיה המהווה סוד מסחרי. על פי סעיף 23(ג) הנ"ל יש לאזן בין האינטרסים השונים ולבחון האם אי גילוי הראיה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק. כדי ליצור איזון ראוי בין ההגנה על האינטרסים של המבקש בהוכחת טענותיו לבין השמירה על עקרון כיבוד הסכמים והגנה על סוד מסחרי של צד שלישי יש לבחון את רלבנטיות הראיה אשר המבקש מעוניין בגילויה. נדרשת זיקה ישירה בין היקף הגילוי בו יחוייב בעל סוד מסחרי לבין התשתית הראייתית הלכאורית שמציג הצד השני (לעניין זה ראה רע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטקאום בע"מ, פ"ד נו(4) 865). במקרה דנן לא ראיתי לקבל את טענותיו של המבקש לפיהן אין באפשרותו או כי יכבד עליו להוכיח את טענות הגנתו מבלי שיחשף בפניו ובפני ביהמ"ש ההסכם במלואו, קרי: ייחשף סכום התמורה ששילמה פז למבקש ואשר נקוב בסעיף 4.5 להסכם. המבקש לא הניח תשתית ראייתית מספקת שתצדיק פגיעה בזכויותיה של פז כבעלת הסוד המסחרי. כן לא הצביע המבקש על פגיעה מהותית שתיגרם לו באופן שיש בה כדי לחייב את המשיב להציג את סכום התמורה הנקוב בסעיף 4.5 להסכם באופן שאי הצגתו תגרור אחריה ויתור מצידו של המשיב על תביעתו כנגד המבקש.

14.      המבקש טוען כי סעיף 13 להסכם איננו קובע איסור להעביר את ההסכם במלואו לאדם אחר, אלא מטיל חובה על הצדדים להסכם לשמור על סודיות מוחלטת על כל מידע, חומר, רשימה ופרטים הקשורים בעסקי התחנה ו/או בעסקי הצדדים להסכם. לא מצאתי לקבל את טענתו דנן של המשיב, שכן הסכום אשר שולם למשיב על-ידי פז לשם ביטול ההסכם מהווה מידע הקשור בעסקי התחנה. לאור העובדה שפז רואה במידע זה סוד מסחרי חשוב שלה, הרי שבוודאי מידע זה נכלל בגדר המידע אליו התכוונה בעת החתימה על ההסכם הנ"ל.

אמנם בנסיבות בהן הצדדים להסכם החליטו כי הם מחוייבים לשמור על פרטי ההסכם בסוד יתכן כי ביהמ"ש יקבע כי לא חל על ההסכם חיסיון ויש לגלותו לצד אחר במסגרת הדיון. יחד עם זאת, ולאור חשיבות העקרון של כיבוד הסכמים ככלי ליצירת יציבות בעולם המסחר, הרי שיש לתת משקל להסכמתם של הצדדים. לעניין זה יפים הדברים העולים מת.א. (ת"א) 2488/02 מגורים יזום נ' פלאפון תקשורת, תק-מח 2004 (3):

"סוגיית החיסיון היא סוגיה חשובה ומהותית, ולא רק בעולם המשפט. מערכות יחסים רבות מושתתות על האמון המלא שכל הנאמר בין הצדדים וכל חומר או פיסת מידע שמועברת ביניהם, יישארו ידועים לאותם הצדדים הנוגעים בדבר בלבד, ולא לאף גורם אחר. אמון זה לא נוצר יש מאין, והוא נבנה על חוקים ותקנות הקובעים במפורש המותר והאסור לגלות ברבים. על כן, בבואנו לבחון האם יש לאפשר את גילויין של עובדות, ולצורך העניין הנידון בפנינו את גילויו של מסמך, שומה עלינו לנהוג בזהירות יתרה ולוודא שאכן גילוי העובדות והתערבות במערכת היחסים העדינה בין אותם צדדים הינם מעשים ראויים ויש בהם לגבור על אינטרס הסודיות והחיסיון המובטחים לצדדים".

מעבר לכך, לאור העובדה שמצאתי לקבל את הטענה כי מדובר בסוד מסחרי, הרי שחל עליו חיסיון גם ללא סעיף 13 להסכם.

סוף דבר:

15.      לאור כל האמור, סבורה אני כי איזון ראוי של זכויות הצדדים מחייב את הצגת ההסכם נשוא הבקשה, לרבות הסכומים שהתחייב המשיב לשלם לפז בגין אי פינוי המושכר במועד, למעט סכום התמורה ששילמה פז למשיב, הנקוב בסעיף 4.5 להסכם. המשיב ימציא עותק מן ההסכם תוך מחיקת סכום התמורה הנקוב בסעיף 4.5 להסכם לב"כ המבקש תוך 10 ימים מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת עיון ביומן

  2. עיון בחומר חקירה

  3. עיון בתיק בית משפט

  4. זכות העיון במס הכנסה

  5. זכות העיון בסוד מסחרי

  6. עיון מחדש ראיות חדשות

  7. בקשה לעיון בחומר חקירה

  8. בקשה לעיון בהסכם מסחרי

  9. בקשת עיון בדו''ח חקירה

  10. עיון בדו''ח חוקר שריפות

  11. זכות העיון בתיק בית משפט

  12. עיון בדוח מטעם חברת הביטוח

  13. בקשה לעיון מחדש בצו עיקול זמני

  14. אמות מידה למתן היתר עיון כללי

  15. זכות העיון של הערבים של לקוח בנק

  16. בקשה לעיון בתיק אישי במקום העבודה

  17. זכות העיון של דירקטור במסמכי החברה

  18. ועדה לעיון בעונש - בקשה לעיין בעונש

  19. ערר על דחיית בקשה לעיון בחומר חקירה

  20. עיון בפרוטוקולים של ועדת מיסים עקיפים

  21. חובת ההנמקה בבקשה לעיון בתיק בית משפט

  22. זכות העיון בדוחות כספיים של רשות מקומית

  23. תיק מב''ד (ממתין לבירור דין) - זכות העיון

  24. בקשה לעיון מחדש של חייב לגבי קצבת נכות של אשתו

  25. עיון מחדש בהחלטת ועדת ערר על החלטת ועדה מקומית לתכנון ובניה

  26. תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס''ג-2003

  27. האם יש מגבלה בחוק לעיון וצילום תיק בהליך אישור תובענה ייצוגית ?

  28. זכות לעיון וקבלת מידע הנוגע לזכויות במקרקעין בשטחי יהודה ושומרון

  29. תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), תשכ''ז-1966

  30. צו ועדות חקירה (היתר עיון בדין וחשבון של ועדת חקירה), התשנ"ד-1994

  31. צו ועדות חקירה (היתר עיון בפרוטוקולים של דיוני ועדת חקירה), התשס"ג-2003

  32. תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ''א-1981

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון