בקשה להארכת תוקף פטנט

שיקול דעת שהוענק לרשם להורות על הארכת המועד להגשת הבקשה להארכת תוקפם של הפטנטים הנו רחב ביותר והוא מוסמך לדון בבקשות גם לאחר שחלף המועד להגשתן כשהוא מונחה לבחון קיומו של טעם סביר.

בענין בקשה להארכת מועד לבקשה להארכת תקופת ההגנה בפטנט מס' 77415 Boehringer Ingelheim pharma Gm bh & CO KG נקבע ע"י כב' הרשם:

     "אין עוררין על כך כי לרשם הפטנטים שיקול דעת רחב ביותר בבואו להכריע בסוגיות של הארכות מועד לפי חוק הפטנטים, כפי שנקבע בסעיף 164 לחוק, נראה כי הגישה בחוק הפטנטים הוא לתת שיקול דעת רחב מאוד לרשם הפטנטים בנוגע להארכת מועדים, זאת גישה מקלה יותר מהגישה בתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984".

ברע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' Recordati Ireland Limitecd נדונה סוגיית יישומו של סעיף 164 הנ"ל ונקבע על ידי בית המשפט, בין היתר, :

     "...אכן, אם לא תינתן הארכת המועד המבוקשת לא יוכל בעל הפטנט לזכות בהארכה שהיה זוכה בה (בהתקיים התנאים לכך - שאלה שטרם בוררה), והאפשרות שתהיה קיימת בידו לנצל בישראל את השקעותיו בפיתוח - תפגע. זהו שיקול שיש להביא בחשבון והוא 'מושך' לכיוון של הארכת מועד. מן הצד האחר, אין להתעלם מכך שפרט לאי ידיעת הדין בישראל, דהיינו למעשה - אי בירורו, אין הסבר ממשי למחדלה של המשיבה לבקש במועד להאריך את תוקף הפטנט. והעיקר: סגן הרשם עמד בהחלטתו על פרק הזמן הממושך של האיחור - למעלה מחמש שנים לאחר המועד הקבוע בדין. למסקנתו כי אין מקום להארכת מועד לאחר תקופה כה ארוכה - מסכימה אני. המחוקק ייחס חשיבות ללוחות הזמנים בעניין צווי הארכה... הארכת מועד כה ארוכה - איננה סבירה... על איחור סביר ניתן היה לעבור לסדר היום, ולהאריך את המועד..."

דהיינו, השיקול של מתן אפשרות לניצולו של פטנט שהושקעו אמצעים רבים לקידומו הינו שיקול לגיטימי תוך התחשבות בסבירות משך האיחור.


להלן פסק דין בנושא בקשה להארכת תוקף פטנט:

פסק דין

ערעור זה מופנה כנגד החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מיום 5.9.05 לפיה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשה להארכת תוקפם של פטנטים מספר 76608 ו - 92118 (להלן: "הפטנטים").

הרקע העובדתי

CUBIST PHARMACEUTICALS INC. (להלן: "המערערת" או "CUBIST") הינה הבעלים הרשום של הפטנטים מכוח העברת בעלות מאת Eli-lily & compony (להלן: "Lilly") אשר הגישה את הבקשה לרישומם של הפטנטים בתאריך 8.10.1985.

תוקפם של הפטנטים, המגינים על תכשיר CUBICIN 500 MG, המיועד לטיפול בדלקות עור מסובכות ועל התהליך לייצורו, פג בתאריך 8.10.2005.

בשנת 1997 קיבלה המערערת מאת Lilly רישיון בלעדי על הפטנטים ובשנת 2000 רכשה את הבעלות בהם.
ממועד רכישת הזכויות בפטנטים פעלה המערערת לפיתוחם ולאחר שנסתיים שלב הניסויים והאישורים נרשם התכשיר במרשם התרופות בישראל בתאריך 13.7.2004. מאחר שעל פי סעיף 52 לחוק, משך ההגנה על הפטנטים הנו 20 שנה, ממועד הגשת הבקשה לרישום פטנט, נותרו למערערת כ-15 חודשי הגנה ובלעדיות.

סעיף 64 ב לחוק, מסמיך את הרשם להאריך את תקופת תוקפו של פטנט בסיסי בכפוף למילוי התנאים המפורטים בסעיף. המועד להגשת הבקשה להארכת תוקף נקבע בסעיף 64 טו לחוק:

     "בקשה למתן צו הארכה תוגש בדרך שנקבעה, לאחר תשלום אגרה לא יאוחר מ -60 ימים מיום רישום התכשיר הרפואי לפי תקנות הרוקחים".

מכאן, שהיה על המערערת להגיש בקשה להארכת תוקפו של הפטנט לא יאוחר מתאריך 11.9.04. בשל תקלות במשרדה של המערערת, ההודעה על רישום התכשיר במרשם התרופות לא זכתה לתשומת הלב הראויה ועל פי עדותו של מר טימוטי דורוס המשמש בתפקיד יועץ ראשי לקנין רוחני אצל המערערת, בחודש אוגוסט 2005 נודע לו באקראי על רישום התכשיר במרשם התרופות בישראל; עם קבלת המידע החל לבדוק את מצב הזכויות בעקבות הרישום ואז התברר לו כי על פי החוק בישראל קיימת אפשרות לבקש הארכת תוקפו של הפטנט וכי בשל שורה של טעויות ומחדלים הבקשה לא הוגשה במועד.
בתוך יומיים הוגשה על ידי המערערת בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה, הנסמכת על הוראת סעיף 164 לחוק. הבקשה נדונה בפני כב' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם, אשר שמע את עדותו של מר דורוס ולאחר שבחן את טיעוני ב"כ המערערת החליט לדחות את בקשתה.

דיון

סעיף 164 לחוק קובע:

     "(א) הרשם רשאי, אם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל מועד הקבוע לפי חוק זה ועשייתו של דבר בלשכה או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפים 30, 56, 57, 61, 64 ו', 64 י"ג, 71 (ג) ו - 170...
     (ב) הרשם רשאי להתנות את הארכת המועד בתנאים שימצא לנכון.
     (ג) בקשה להארכת מועד ניתן להגיש בין בתוך המועד ובין לאחריו"
     (הדגשה שלי ש.ד.)

מניסוח הסעיף עולה כי שיקול דעת שהוענק לרשם להורות על הארכת המועד להגשת הבקשה להארכת תוקפם של הפטנטים הנו רחב ביותר והוא מוסמך לדון בבקשות גם לאחר שחלף המועד להגשתן כשהוא מונחה לבחון קיומו של טעם סביר.

בענין בקשה להארכת מועד לבקשה להארכת תקופת ההגנה בפטנט מס' 77415 Boehringer Ingelheim pharma Gm bh & CO KG נקבע ע"י כב' הרשם:

     "אין עוררין על כך כי לרשם הפטנטים שיקול דעת רחב ביותר בבואו להכריע בסוגיות של הארכות מועד לפי חוק הפטנטים, כפי שנקבע בסעיף 164 לחוק, נראה כי הגישה בחוק הפטנטים הוא לתת שיקול דעת רחב מאוד לרשם הפטנטים בנוגע להארכת מועדים, זאת גישה מקלה יותר מהגישה בתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984".

ברע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' Recordati Ireland Limitecd נדונה סוגיית יישומו של סעיף 164 הנ"ל ונקבע על ידי בית המשפט, בין היתר, :

     "...אכן, אם לא תינתן הארכת המועד המבוקשת לא יוכל בעל הפטנט לזכות בהארכה שהיה זוכה בה (בהתקיים התנאים לכך - שאלה שטרם בוררה), והאפשרות שתהיה קיימת בידו לנצל בישראל את השקעותיו בפיתוח - תפגע. זהו שיקול שיש להביא בחשבון והוא 'מושך' לכיוון של הארכת מועד. מן הצד האחר, אין להתעלם מכך שפרט לאי ידיעת הדין בישראל, דהיינו למעשה - אי בירורו, אין הסבר ממשי למחדלה של המשיבה לבקש במועד להאריך את תוקף הפטנט. והעיקר: סגן הרשם עמד בהחלטתו על פרק הזמן הממושך של האיחור - למעלה מחמש שנים לאחר המועד הקבוע בדין. למסקנתו כי אין מקום להארכת מועד לאחר תקופה כה ארוכה - מסכימה אני. המחוקק ייחס חשיבות ללוחות הזמנים בעניין צווי הארכה... הארכת מועד כה ארוכה - איננה סבירה... על איחור סביר ניתן היה לעבור לסדר היום, ולהאריך את המועד..."

דהיינו, השיקול של מתן אפשרות לניצולו של פטנט שהושקעו אמצעים רבים לקידומו הינו שיקול לגיטימי תוך התחשבות בסבירות משך האיחור.

הצורך לאזן בין האינטרס של בעל הפטנט אשר השקיע מהונו לפיתוחו של התכשיר לבין האינטרס של הציבור והחברות הגנריות נובע מהוראות תיקון מס' 3 לחוק שנכנס לתוקפו בפברואר 1998 אשר במקביל להארכת תוקף הפטנט איפשר למתחריו של בעל הפטנט ניצולו בהיקף ניסיוני תוך תקופת הפטנט, לשם השגת היתר כדין לניצול האמצאה המוגנת לאחר פקיעת הפטנט הרשום (סעיף 54 א לחוק).

בנוסף על הכרסום בתקופת הבלעדיות לניצולו של הפטנט כמפורט לעיל התארכה גם תקופת הניסויים המוקדמים לאישור התכשיר לרישום, כך שלעיתים עומדת לרשות בעל הפטנט תקופת בלעדיות קצרה ביותר בטרם תפקע ההגנה מכח החוק.
נסיבות אלה מהוות שיקול אותו יש לקחת בחשבון בבחינת קיומו של טעם סביר לבקשת ההארכה כמו גם הרקע לאיחור בהגשת הבקשה ומשך האיחור.

בענייננו מדובר בחברה שהפטנטים הינם המוצר הבלעדי שלה אולם למרות האמור לעיל לא השכילה לעקוב אחר הוראות החוק בישראל באופן שיאפשר לה שמירה על זכויותיה.
בהחלטתו ציין כב' הרשם כי גרסתה של המערערת באשר לנסיבות האיחור אמינה עליו והוא אינו מטיל ספק בתום לבה ועל כן נשאלת השאלה האם במכלול הנתונים כפי שצוינו לעיל היה על כב' הרשם להיעתר לבקשה.
בהחלטה בעניין ברינגר כמו גם בהחלטות אחרות שיצאו מלפני כב' הרשם נקבעו מספר קריטריונים לבחינת בקשות מסוג זה.
(1)     משך האיחור.
(2)     הנימוק לאיחור.
(3)     משך הזמן שנותר לניצולו של הפטנט.
(4)     האינטרס הציבורי.

נסיבות האיחור

כפי שציינתי לעיל מחמת תקלה לא טופלה ההודעה על רישומו של התכשיר בישראל, והמסמך תויק מבלי שאיש נתן דעתו על ההשלכות האפשרויות של האמור בו.
אין ספק כי מדובר ברשלנות הנובעת מחסרונו של מנגנון מעקב אחר זכויות המערערת בארצות השונות בהן נרשמו הפטנטים.

יחד עם זאת, הוכח כי אין מדובר בזלזול או חוסר עניין והראיה כי עם היודע משמעות הרישום הוגשה הבקשה להארכת מועד בתוך ימים ספורים למרות שהדבר היה כרוך בתאום ביניבשתי ובהתייצבות העד מטעם המערערת בישראל בהתראה קצרה ביותר.

הן בעניין ברינגר והן בענין H.Lundbeck A/S המדובר היה בחברות בינלאומיות אשר מחמת אי ידיעת החוק בישראל וכשלים בתקשורת עם נציגיהן בארץ לא הוגשו בקשותיהן במועד והרשם קיבל את הסברן לאיחור.
אף אני סבורה, שטעות בתום לב גם אם היא נובעת מרשלנות מהווה טעם סביר המצדיק בחינת הבקשה.

משך האיחור בענייננו, בשונה מעניין רקורדטי, היה 11 חודשים שהנו בגדר הסביר כפי שנקבע ע"י כב' הרשם בעניין לינדבק, שם הוגשה בקשה בנסיבות דומות, באיחור של שנה וחצי. ואילו בעניין ברינגר הבקשה הוגשה באיחור של ששה חודשים.
שיקול נוסף שיש לקחתו בחשבון הנו הזמן שנותר למערערת לניצולו של הפטנט, כפי שציינה המערערת בבקשתה, הניסויים הקלינים נמשכו שנים רבות והחברה השקיעה מאות מיליוני דולרים בפיתוח האמצאה. למרבה הצער, לא הסתייע בידה לרשום את התכשיר אלא כשנה עובר לפקיעת הפטנט.
באת כוח המשיב סבורה שאין בנסיבות אלה כדי להצדיק הארכת המועד מאחר שהזכויות בפטנט נרכשו רק בשנת 1997 דהיינו כ- 12 שנה לאחר רישומו של הפטנט, והמערערת הייתה מודעת לניסויים שיהיה עליה לבצע בטרם ניתן יהיה להשתמש בתכשיר למטרות מסחריות כמו גם למשך חייו של הפטנט.
דברים אלה , כוחם יפה לבחון את ציפייתה הסבירה של המערערת להארכת תוקפו של הפטנט אולם אין בהם, כדי לגרוע מהנסיבות האובייקטיביות אשר בעטיין לא יתאפשר למערערת להנות מפרי עמלה והשקעתה בשל טעות בתום לב.

מובן שאין להתעלם מהעובדה כי מול זכותה של המערערת להפיק רווח מהשקעותיה עומד האינטרס הציבורי של חשיפת המידע לשימוש חופשי כמו גם זכותן של החברות הגנריות אשר רשאיות להסתמך על אי הגשת בקשה להארכת תוקף הפטנט ולהניח כי תוקפו של הפטנט יפקע ב - 5.10.05, אלא שנראה כי בעניינו מדובר באינטרס ערטילאי בלבד מכיוון שהגשת ההליך פורסמה ברבים ולמרות חלוף הזמן מהגשת הערעור והבקשה לסעד זמני לא הוגשה כל בקשה להצטרף לדיון על ידי חברה כלשהי.
חוסר העניין הגלוי בבקשה, מצד מי שעלול להיפגע מההחלטה , אינו חזות הכל אולם יש בו כדי להוות אינדיקציה לכך כי החשש לפגיעה בזכויות צד ג' הינו תיאורטי .

בנסיבות אלה בתחרות בין זכויות המערערת והנזק העשוי להיגרם לה אם תדחה בקשתה מול האינטרס הציבורי סבורה אני כי ידה של המערערת על העליונה.

אשר על כן, החלטתי לקבל את הערעור ולהאריך למערערת את המועד להגשת הבקשה להארכת תוקפם של הפטנטים.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פטנט על תרופה

  2. התקדמות המצאתית

  3. הארכת תוקף פטנט

  4. בקשה להאריך פטנט

  5. אמצאה כשירת פטנט

  6. הפרת פטנט תרופות

  7. גניבת עין של פטנט

  8. הארכת פטנט על תרופה

  9. עורך דין רישום פטנטים

  10. בקשה להארכת תוקף פטנט

  11. תיקון פירוט בקשת פטנט

  12. העתקה לאחר פקיעת פטנט

  13. פטנט עיכוב צמיחת שיער

  14. חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967

  15. הפרת פטנט לפני מתן פטנט

  16. הפרת פטנט מול תקנת השוק

  17. נוהל פיתוח המצאות פטנטים

  18. כניסה לשלב הלאומי בקשת פטנט

  19. פקודת הפטנטים והמדגמים, 1926

  20. עיכוב הליכים בתביעת הפרת פטנט

  21. תביעת פיצויים נגד רשות הפטנטים

  22. עיכוב הליכים בבקשה לביטול פטנט

  23. בקשת הארכת תקופת הגנה על פטנטים

  24. מחיקת טענות בעניין זכויות בפטנט

  25. בקשת מינוי כונס נכסים זמני בפטנט

  26. הארכת מועד להגשת ראיות התנגדות לפטנט

  27. תקנות הפטנטים (אמנה בינלאומית), 1935

  28. צו הפטנטים (תחילת תוקף סעיף 16 לחוק), תשכ"ח-1968

  29. צו הפטנטים (סמכות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), תשכ"ט-1969

  30. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת-ערעור), תשי''ב-1952

  31. צו הפטנטים (קביעת מפעלים ומוסדות לענין סעיף 137 לחוק) תשכ"ח-1968

  32. תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ''ח-1968

  33. פקודת הפטנטים, המדגמים, זכות היוצרים וסימני המסחר (שעת-חירום), 1939

  34. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובד המדינה), תש''ל-1969

  35. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), התשנ''ו-1996

  36. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת פיצוי ודמי-זכיון), תשי''ב-1952

  37. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הבטחון וחיילים), תשכ''ט-1969

  38. תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ''ח-1998

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון