צו מתן רשיונות-יבוא, 1939

צו מתן רשיונות-יבוא, 1939 (עפ"י סעיף 3 לפקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939) 1. השם צו זה ייקרא צו מתן רשיונות-יבוא, 1939. 2. (תיקון: 1940) בכפוף להוראות צו זה, אסור לייבא כל סחורה לישראל. 3. (תיקון: 1942, תשי"ט) (1) שום דבר האמור בהוראות דלעיל אין לראותו כאילו הוא בא לאסור - (א) את יבואה של כל סחורה עפ"י רשיון שניתן ע"י מנהל המכס והבלו, או כל רשות מוסמכת, ובלבד שימלאו אחר כל התנאים המצורפים לאותו רשיון; או (ב) את יבואה של כל סחורה אשר, כפי שהוכח כדי הנחת דעתו של מנהל המכס והבלו, נשלחה לישראל לפני שצו זה קיבל תוקף. (2) התנאים שמנהל המכס והבלו או רשות מוסמכת רשאים להתנות לפי סעיף קטן (1) יכול שיהיו בנוגע לענינים אלה, כולם או מקצתם: (א) כמויות הטובין, איכותם ומועד ייבואם; (ב) תקופת תקפו של הרשיון; (ג) מימון היבוא וביטוחו; (ד) הבטחת הגעת הטובין המיובאים למקום יעודם במועד שייקבע; (ה) מוצא הטובין המיובאים, מועד ייצורם או מקום ייצורם; (ו) שימוש בטובין המיובאים לאחר ייבואם; (ז) דרכי הובלתם ואופן הבאתם של הטובין מחוץ-לארץ לישראל; (ח) כל ענין אחר שלא פורט בסעיף-קטן זה, ובלבד שייראה למנהל המכס והבלו או לרשות מוסמכת כי התנאת אותו תנאי דרושה או מועילה להשגת מטרתה של הפקודה. 4. (תיקון: תשי"ד) אם, לצורך קבלת רשיון ליבוא כל סחורה מן הסחורות הנזכרות בסעיף הקודם של צו זה, מוסר אדם כל הודעה או מגיש כל מסמך או ידיעה כשהוא יודע שהם כוזבים בפרט חשוב, או שמתוך קלות ראש הוא מוסר כל הודעה שהיא כוזבת בפרט חשוב, יהא אותו אדם אשם בעבירה ויהא צפוי, לאחר שיתחייב במשפט תכוף, לקנס שלא יעלה על 500 לירות או למאסר שלא יעלה על ששה חדשים או לאותם קנס ומאסר כאחד, וכל רשיון שניתן להבאת סחורה על פי הודעה, מסמך או ידיעה כאמור יהיה בטל מיום נתינתו. 5. (תיקון: 1943) (1) רשאי המנהל או כל רשות מוסמכת בכל עת, בלי ליתן כל נימוק למעשהו זה, לבטל כל רשיון או סוג של רשיון שניתן עפ"י צו זה, לכל סחורה או סוג של סחורה שיבואה לישראל הותר עפ"י אותו רשיון או סוג של רשיון, או להפסיק את תקפו של אותו רשיון או סוג של רשיון, או לשנות את תנאיו או את תקופת תקפו. (2) כל ביטול, הפסקה או שינוי כאלה כאמור לעיל, יוכלו להיעשות ע"י המנהל או ע"י כל רשות מוסמכת ע"י מודעה שתתפרסם ברשומות, ומשנתפרסמה מודעה זו רואים את כל האנשים שעליהם היא חלה כאילו ידעו עליה, ועליהם למלא אחר כל תנאי או הוראה שהוטלו או שניתנו בקשר לביטול, להפסקת התוקף או לשינוי. 5א. (תיקון: 1942) כל הרשיונות שניתנו לפני 1 בנובמבר, 1941, ע"י מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר לצורך יבואה לארץ ישראל של כל סחורה שלא הוצאה מארץ המוצא לפני 1 בנובמבר, 1942, מבוטלים בזה, ויבואה של כל סחורה כזאת לישראל נאסרת בזה. 6. (תיקון: 1942) למנהל או לכל רשות מוסמכת תהא הסמכות לסרב ליתן כל רשיון לשם יבוא כל סחורה לישראל בלי שיתן כל טעם לסירובו זה. 7. (בוטל) (תיקון: 1942) התוספת (בוטלה) (תיקון: 1940) 1 ע"ר 1939, תוס' 2, (ע) 1201, (א) 1425; 1940, תוס' 2, (ע) 832, (א) 964; 1942, תוס' 2 (ע) 994, 1459, 1631, (א) 1174, 1773, 1946; 1943, תוס' 2 (ע) 104, (א) 124; ק"ת תשי"ד, 598; תשי"ט, 541. צוויםיבואצו (חקיקה)