צו חסינויות וזכויות (הנוכחות הבין-לאומית הזמנית בחברון), התשנ"ז-1997 בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983, באישור הממשלה, ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, אני מצווה לאמור: 1. הגדרות בצו זה - "הסכם הביניים" - הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה בין ישראל לאש"ף שנחתם בוושינגטון ביום ד' בתשרי התשנ"ו (28 בספטמבר 1995); "הסכם הנוכחות" - ההסכם בדבר הנוכחות הבין-לאומית הזמנית בעיר חברון בין ישראל לאש"ף שנחתם בירושלים ביום י"ג בשבט התשנ"ז (21 בינואר 1997), בהמשך לסעיף VII (10) לנספח I של הסכם הביניים; "מיזכר ההבנה" - מיזכר ההבנה בין נורבגיה, דנמרק, שבדיה, איטליה, שוויץ ותורכיה שנחתם באוסלו ביום כ"ב בשבט התשנ"ז (30 בינואר 1997), וחילופי האיגרות בין אש"ף, ישראל, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, איטליה, שוויץ ותורכיה שנלוו למיזכר ההבנה; "הנוכחות הבין-לאומית" - הנוכחות הבין-לאומית הזמנית בחברון שהוסכם על הקמתה בהסכם הנוכחות, ושפרטיה הובאו במיזכר ההבנה. 2. חסינויות וזכויות לחברי הנוכחות הבין-לאומית יהיו, בעת מילוי תפקידם בישראל, הזכויות והחסינויות שנקבעו בהסכם הנוכחות ובמיזכר ההבנה. 3. תחילה ותוקף תחילתו של צו זה ביום כ"ד בשבט התשנ"ז (1 בפברואר 1997) והוא יעמוד בתוקפו עד סיום תפקידה של הנוכחות הבין-לאומית, על פי הסכם הנוכחות ומיזכר ההבנה. 1 ק"ת תשנ"ז, 441.חסינותחסינויות וזכויותצוויםצו (חקיקה)