כללי עידוד השקעות-הון (תשלום מענק על ידי פרעון הלוואה), תשכ"ח-1967 בתוקף סמכותנו לפי סעיף 24 לחוק לעידוד השקעות-הון (תיקון מס' 4), תשכ"ז-1967, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו קובעים כללים אלה: 1. הגדרות בכללים אלה - "בנק" - מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954; "הוצאות" - הוצאות פיתוח-קרקע ורכישת-ידע הדרושים להקמתו או להרחבתו של מפעל מאושר; "נכסים" - נכסים קבועים הדרושים להקמתו או להרחבתו של מפעל מאושר; "הלוואה" - הלוואה שניתנה לשם מימון תכנונם, רכישתם והרצתם של נכסים, ולשם מימון ההוצאות; "השיעור המכסימלי" - אחוז מהסכום הכולל של המחיר המקורי של הנכסים, כמשמעותו לענין סעיף 21 לפקודת מס-הכנסה, ושל ההוצאות, והוא: (1) לגבי מפעל שבאזור-פיתוח א' - 80% (2) לגבי מפעל שבאזור-פיתוח ב' - 70% (3) לגבי מפעל שבאזור אחר - 60% יתר המונחים - כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות-הון, תשי"ט-1959. 2. פרעון הלוואה בעל מפעל מאושר הזכאי למענק וקיבל הלוואה מבנק, והסכום הכולל של ההלוואה והמענק עודף על השיעור המכסימלי, ישולם לו המענק, כולו או מקצתו, על ידי כך שהמנהל יפרע לבנק חלק מן ההלוואה שהוא כסכום העודף על השיעור המכסימלי. 3. עיכוב מענק לפרעון הלוואה שתינתן בעל מפעל מאושר הזכאי למענק וחתם הסכם עם בנק בדבר קבלת הלוואה אך טרם קיבלה, והסכום הכולל של ההלוואה והמענק עודף על השיעור המכסימלי, יעכב המנהל את המענק, כולו או מקצתו, לשם פרעון חלק מהלוואה, כאמור בסעיף 2, לכשתינתן, זולת אם הופחתה ההלוואה בהסכמתו של בעל המפעל בסכום העודף על השיעור המכסימלי כאמור. 1 ק"ת תשכ"ח, 72. כלליםעידוד השקעות הוןמענקהשקעותהלוואה