הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בענין הכללים בנטיית השם פרק א': הקמץ הגדול בהתאם לסעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953, אני מפרסם בזה את הכללים בנטיית השם, פרק א': הקמץ הגדול, שהחליט עליהם המוסד, הוא האקדמיה ללשון העברית, בישיבתו מיום י"ג בסיון תש"ך (8 ביוני 1960). כללים בנטיית השם הכללים הבאים כאן הם פרק בעבודתה של האקדמיה להכוונת הלשון העברית בימינו, והם מיועדים להוראה בבתי הספר ולשימושם של מחברי ספרי דקדוק. אין הכללים באים כדי לכבול ידי משוררים ויוצרים, העשויים להזדקק גם לדרכי נטייה אחרים. הכללים מיוסדים על בירור העניינים מכל צדיהם, שהוחל בו בוועד הלשון העברית בשנת תש"א. נשקל הממצא בניקוד המקראי המקובל ובשרידי הניקודים הקדמונים וכן הנוהג היום בפיהם של יוצאי גלויות שונות, ועל פי שיקול זה הכריעה האקדמיה בין הדרכים השונות בנטייה. הדיון המדעי במליאת האקדמיה הובא "בזכרונות האקדמיה ללשון העברית", כרך ו' וכרך ז-ח (שנות תשי"ט-תשכ"א). פרק ראשון - הקמץ הגדול א. 1. כל קמץ גדול, הבא בשם הנפרד בהברה מוטעמת, משתנה לפתח בסמיכות היחיד ולפני כינוי הנוכחים - כם, כן, כגון: דבר דבר דברכם, מלכה מלכת מלכתכם, רץ רץ רצכם, כתב כתב כתבכם, דין דין דינכם. תן דעתך: בשמות המסתיימים ב- א הקמץ מתקיים בנסמך היחיד, כגון מוצא (ס'), תא תא (ס') (אבל מוצאכם תאכם). 2. ברגיל קמץ גדול, הבא בשם הנפרד בהברה מוטעמת או בהברה הסמוכה לטעם, משתנה גם בשאר צורות הנטייה: אם הברת הקמץ נמצאת מחמת הנטייה - א) סמוכה להברה המוטעמת בצורת הנסמך. ב) או לפחות שנייה למוטעמת בשאר צורות הנטיה - בא שווא במקום קמץ; כגון: א) נדיב נדיב, דג דגי, יד ידי ידות, נוראה נוראות, נפלאה נפלאות. ב) נדיב נדיבי נדיבים נדיבי, דג דגיכם דגיהם, יד ידיכם ידותי ידותיכם, דגמה דגמאותיכם, נוראה נוראותיכם. תן דעתך כששני שוואים עלולים להזדמן מחמת הנטיה, תנועה באה במקום השווא הראשון: דברי כנפי נדבת אנקת גערת. ב. ואלו הצורות, שהקמץ הגדול מתקיים בהן בנטייה, שלא לפי הכלל האמור: 1. הקמץ הגדול מתקיים בכל מקום שהוא בא לתשלום דגש, כגון: חרט חרט (ס') חרטים, חרש חרש (ס') חרשים חרשי (משקל פעל); עריץ עריצים עריצי, שריג שריגים, רהיט רהיטים, סריס סריסים, פריץ פריצים (משקל פעיל); חרוץ חרוצה חרוצים (משקל פעול); (שר) שרים שרי שריכם שרה שרות שרות (ס') שרותיהן, (צר) צרים צרי צריכם צרה צרת צרותיה. מן פריץ, סריס יש במקרא צורות על משקל פעיל הבלתי דגוש: פריץ חיות, סריס המלך, סריסי. 2. הקמץ הגדול מתקיים בשמות בני הברה אחת, ובכללם צורות בינוני מגזרת ע"ו וע"י, כגון: רץ רצים רצי, קם קמים קמי קמיכם2; וכן בצורות נקבה של שמות אלה, כגון: קמה קמת קמתו קמות קמות (ס') קמותיכן; וכן: דת דתות דתות (ס') דתי דתיהם דתותיהם, עב עבי, רז רזיהם, עש עשי, סס ססיהם, תא תאיכם, תו תוי תויכם, וו ווי וויהם2; וכן: בבה בבת, במה במת במות (ס') במותיכם. וכן מתקיים הקמץ בשם מצד והקמץ הראשון בשמות מצדה מערה. יוצאים מכלל זה השמות דג יד אב אח חם, שנטייתם בביטול הקמץ, והשמות המנויים בס' ג1. 3. הקמץ הגדול מתקיים במשקל פעל, כגון: כלל כללי כלליכם כללותי; ניר נירותיו, פרט פרטי פרטיהם 3. יוצאים מן הכלל: כתב כתבי, שטר שטרי שטרות, פסק פסקי. הריבוי של שלו הוא שלוים שלוי. 4. הקמץ הגדול מתקיים במשקל פעל (פעל) ובמשקל המקביל לו מן המרובעים ובמשקל פעול בשמות עצם המציינים עיסוק (של אדם או של כלי) ובשמות תואר המציינים תכונות ומצבים, כגון: דין דיני דיניכם, חיב חיבי, חלש חלשי, ניד נידי, קים קימי; וסת וסתי וסתיכם (וכן חרש פרש כחש)3; פרנס פרנסי פרנסיכם, סרטט סרטטי; אכר אכרי אכריכם; לקוח לקוחות לקוחות (ס') לקוחותיו, כרוז כרוזנו כרוזות, גרוס גרוסות גרוסי, דשוש דשושות דשושי; סמוך סמוכות, פגוש פגושות. וכן בשמות פעוט פעוטות 4, פמוט פמוטות, ממון ממון (ס') ממונכם ממונות. הוא הדין במשקלים פעולא, פעולאי, שהם תולדות פעול, כגון: אמורא אמוראים, סבורא סבוראים; אמודאי אמודאים. בשמות במשקל פעל (פעל) ובמשקל המקביל לו מן המרובעים, שאינם מציינים עיסוק או תכונה ומצב, אין הקמץ הגדול מתקיים, כגון איל אילי, אגן אגנות אגנות (ס'); ספסל ספסלי; עקר עקרי, סנר סנרי, ככר ככרות ככרות (ס') ככרי; פשפש פשפשי, קרקס קרקסי. 5. משקל פעלה נוטה בדרך כלל בביטול הקמץ, והקמץ הגדול מתקיים בו רק בשמות שע' השורש שלהם היא י ובשמות של' השורש שלהם היא א או י, כגון: עירה עירת עירתנו, לטאה לטאתכם, בדיה בדית בדיתי, מניה מנית מניותיו. וכן הקמץ מתקיים בשמות גמרה דרשה חזרה סברה פשרה תעלה (בשתי משמעויותיה): גמרתי דרשת חזרתו סברותיהם פשרתנו תעלת. בשאר השמות על משקל זה בא ברגיל חירק תחת פ' השורש: נדבה נדבת, נקמה נקמתו, קללה קללת, צוחה צוחת, והשם הלכה הלכתו הלכות הלכות (ס') (אף על פי שפ' השורש גרונית). כשפ' השורש או ע' השורש גרוניות, בא פתח תחת פ' השורש: אדמה אדמת, הדרה הדרת, חכמה חכמת, ענוה ענות, שאגה שאגת, רחבה רחבת, גערה גערת וכו'. גם זועה רוחה נוטים בפתח: זועת רוחת. השמות אנקה חרדה חרטה חזקה עגלה נוטים בסגול: אנקת חרטת. ועי' גם ג2. 6. הקמץ הגדול מתקיים בשמות הפעולה של פעל במשקל פעלה ושל המקביל לו במרובעים ובשמות הפעולה של הפעיל במשקל הפעלה וכן במשקלים הגזורים מהם, כמו הפעלי הפעלות, כגון: בקשה בקשת בקשות בקשות (ס') בקשותיכם, כתבה (כלומר רשימת הכתב בעיתון) כתבתו, נחמה נחמת נחמותיכם, פרשה פרשת פרשיות פרשיותיכם; קלקלה קלקלת קלקלתו, פרנסה פרנסתנו; הזמנה הזמנתי הזמנותיכם, הספקה הספקת הספקתו, הוצאה הוצאת הוצאות הוצאות (ס') הוצאותיכם, הודעה הודעת הודעתכם; הגדי הגדיים, השמעות השמעות (ס') השמעותכם. והוא הדין בצורות אפעלה, שהן צורות משנה של הפעלה, כגון: אזכרה אזכרתה, אזהרה אזהרת אזהרתו, אספקה אספקת; אגדי אגדיים; אגדתי אגדתיים. בשמות עצם על משקל פעלה ובמשקל המקביל לו במרובעים, שאינם שמות פעולה, בין שהם שמות נקבה של משקל פעל, בין בשמות אחרים, כגון יבשה, אין הקמץ הגדול מתקיים, והם נוטים על דרך משקל פעלת, כגון: יבשה יבשת יבשתי יבשות (ס'), אילה אילתי אילות השדה; צפצפה צפצפת, וכן כרכרה כרכרתו. השם חטאה נוטה כמו חטאת בביטול הקמץ: חטאת (ס') וכו'. 7. הקמץ הגדול מתקיים בצורות, שבהן הוא בא לפני - אי -יי, כגון: (הגה) הגאים הגאי הגיים הגיי, (חטא) חטאים חטאי חטאיכם, (קשי) קשיים קשיי, מקרא מקראי, משא משאי, נשא נשאי, נורא נוראי. יוצאים מכלל זה השמות דשאי טנאי כלאי פלאי פראי, (גמא גמאים) גמאי, שהקמץ מתבטל בהם. 8. הקמץ הגדול מתקיים בסיומת -ן, -תן, -ר בשמות המציינים עיסוק או תכונה, כגון: למדן למדניכם, קבלן קבלני; גאותן גאותני; לבלר לבלריכם, סנדלר סנדלריכם, סמרטוטר סמרטוטרי; בימר בימרי. הקמץ מתקיים בשמות איתן סימן - איתני סימני - ובמלים השאולות מלעז, כגון: רומן גרפומן ועוד. בשאר השמות אין הקמץ מתקיים בנטייה: שלחן שלחנות (ס'), קרבן קרבנותי, בנין בניני, ענין עניניכם, אמדן אמדני, פלחן פלחני; קולר קולרי, אולר אולריכם, סודר סודרי; טפסר טפסרי, עכבר עכברי. 9. הקמץ הגדול מתקיים לפני הסיומת -י, -יה, -ת, -ות, -יות, כגון: צבאי צבאיים, צבאיות צבאיותכם; אמצעי אמצעים, אמצעי אמצעית אמצעיות, אמצעיות אמצעיותכם; עממי עממיים, עממיות עממיותם; רוחני רוחניים, רוחניות רוחניותו; כנפי כנפיים; ראשי ראשיים; חקלאי (ש"ת) חקלאיים, חקלאות חקלאותכם; זוית זויתי זויות; גלות גלות (ס') גלותנו גליותינו, חזות חזותכם, רשות רשיות, דינות דינותו, אמצעות אמצעותו; מלאכותי מלאכותיים. בשמות היחס של עמים ומשפחות וכדו', המסתיימים ב-י, הקמץ מתקיים בכל הברה שהיא, כגון: דויד דוידי, לבנון לבנוני, תבור תבורי (ע"פ חמולי ישובי מכירי עמלקי פרעתוני, הבאים במקרא). יוצאים מכלל זה: ישראלי ישמעאלי. 10. הקמץ הגדול מתקיים במ"ם שבראש השמות מגזרת הכפולים, כגון: מגן מגינים מגני, מעז מעזי, מסך מסכים. 11. שמות המסתיימים בשווא נע והברה מוטעמת, הקמץ שלפני שווא נע זה מתקיים בנטיית השמות ובצורות הנגזרות מהם: דרבן דרבני, צרפת צרפתי וכו'. 12. הקמץ מתקיים בריבוי של השם שבוע: שבועות (ס') שבועותיכם, ביחיד וברבים של השם שליש (במש' שר צבא) שלישו שלישים, בשם ותיק ותיקים (וכן הוא השם המופשט ותיקות ושם המשרד שלישות), ובשמות: מטע מטעי, מורש מורשיהם, מכר מכריהם, מעבד מעבדיהם, תושב תושבי5. ג. ואלה שהקמץ נמצא בהם בנפרד, ואילו נטייתם על דרך משקלים אחרים: 1. בשמות הבאים יבוא פתח ודגש אחריו בנטייה: א) ממשקל פעל: גמל שפן קטן עצב שלב - גמלים שפנים קטנים עצבים שלבים. ב) ממשקל מפעל: מאויים מאויי, מאמץ מאמצים, מחמד מחמדים, מחשך מחשכים, מכמן מכמנים, מעקש מעקשים, מרבד מרבדים, מרחק מרחקים, משגב משגבים, משבת משבתים, מטעם מטעמים, ממתק ממתקים, מנעם מנעמים, מעדן מעדנים, משמן משמנים, מעמק מעמקים, משאב משאבים, מחצב מחצבים (כפי שהרבה נוהגים). ג) במשות: זג, צב, צו, קו, תם, עקרב עקרבים, אשנב אשנבים: ים (במקרא גם בסמיכות ים, אבל ים-סוף) ימים; אולם אולם (ס'; במקרא בנסמך אולם) אולמים אולמות, אילם אילם (ס') אילמים אילמות. יש מנקדים צו, קו בפתח גם בנפרד. 2. השמות הבאים ממשקל פעלה: יבמה עטרה עצרה עקרה עתרה עדשה עלטה עשרה נוטים כסגוליים: יבמת יבמתי, עטרת עטרתו, עדשת, עקרת, עלטת, עשרת עשרות (ס'). וכן עזרה עזרת עזרתו (כמסורת התימנית. המסורת הספרדית היא עזרת; המסורת האשכנזית: במשנה עזרת, ובפיוט עזרת). 3. שמות ממשקל מפעלה, תפעלה נוטים בדרך כלל כסגוליים: משמרה משמרת, מחלקה מחלקת, מפלה מפלת, מושבה מושבת, משפחה משפחת, מלתחה מלתחת, מודעה מודעת מודעתו, תולדה תולדת, תודעה תודעת תודעתכם, תוכחה תוכחת תוכחתי. יוצאים מן הכלל: מתנה מתנת, מטרה מטרת, משאה (-הלוואה) משאת (ונמצא במקרא משאת) משאתי משאות משאות (ס'), משאה משאת משאות משאות (ס'). וכן נוטים השמות ממשקל זה משורשי ל"א כגון מדשאה מדשאת מדשאות מדשאות (ס'), מרפאה מרפאת מרפאות מרפאות (ס'), תוצאה תוצאת תוצאות תוצאות (ס'). 1 בשמות שסיומם -אות מצויות שתי דרכי נטייה: א) דגמה דגמאות דגמאות (ס') דגמאותי; ב) דגמה דגמות (או דגמאות) דגמות (ס') דגמותי. 2 אבל לעניין הסמיכות וכינוי הנוכחים עי' לעיל סי' א1. 3 אבל לעניין הסמיכות וכינוי הנוכחים עי', לעיל סי' א1. 4 אולם דבר פעוט (שם תואר), דברים פעוטים. 5 אבל לענין הסמיכות וכינוי הנוכחים ע"י לעיל סי' א1. 1 י"פ תשכ"א, 1965.הודעותהאקדמיה ללשון