פקודת סימני סחורות

פקודת סימני סחורות פקודת סימני סחורות פקודה הקובעת את החוק בנוגע לסימני-רמיה בסחורות 1. השם הקצר פקודה זו תיקרא פקודת סימני סחורות. 2. פירוש (תיקון: תשמ"א) (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר - "תיאור מסחרי כוזב" פירושו תיאור מסחרי שהוא כוזב בבחינה ענינית ביחס לסחורה שעליה מוסב התיאור, והוא כולל כל שינוי בתיאור מסחרי, אם בדרך הוספה או בדרך מחיקה או בדרך אחרת כשאותו שינוי עושה את התיאור כוזב בבחינה ענינית, ואפילו היה אותו תיאור סימן מסחרי או חלק מסימן מסחרי לא יחדל מחמת כן להיות תיאור מסחרי כוזב בגדר פקודה זו; "סחורה" פירושה כל דבר המשמש נושא למסחר, לתעשיה או לסחורה; "שם" כולל כל קיצור של שם; "אדם", "חרשתן", "סוחר", ו"בעלים" כוללים כל חבר אנשים בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד; "תיאור מסחרי" פירושו כל תיאור, הודעה, או רמז אחר, במישרין או בעקיפין - (א) בנוגע למספרה, כמותה, מידתה או משקלה של סחורה; או (ב) בנוגע למקום או לארץ שבהם נעשתה או יוצרה איזו סחורה; או (ג) בנוגע לאופן תעשייתה או ייצורה של סחורה; או (ד) בנוגע לחומר שממנו מורכבת כל סחורה; או (ה) בנוגע לכל סחורה שהיא נושא לפטנט, לזכות יתרון או לזכות יוצרים קיימים; והשימוש בכל ציור, מלה או סימן המקובלים לפי מנהגי המסחר כרמז על אחד הענינים דלעיל יהא דינו כדין תיאור מסחרי כמשמעותו בפקודה זו; (2) הוראות פקודה זו ביחס לשימוש בתיאור מסחרי כוזב לגבי איזו סחורה תחולנה על השימוש בכל ציור, מלה, סימן, שיפוץ או אופן אריזה או עטיפה, או בכל צירוף של ציורים, מלים או סימנים, בין שהם כוללים סימן מסחרי ובין שאינם כוללים סימן מסחרי, העשויים להמריץ אנשים להאמין כי הסחורה היא תוצרתו או סחורתו של איזה אדם זולת בעליה או מייצרה האמיתי של אותה סחורה. (3) הוראות פקודה זו ביחס לייחוד תיאור מסחרי כוזב לסחורה או ביחס לסחורה שייחדו לה תיאור מסחרי כוזב תחולנה על השימוש לגבי סחורה בשם כוזב של אדם או בראשי תיבות כוזבים של שם אדם ועל הסחורה שהשתמשו לגביה בשם כוזב של אדם או בראשי תיבות כוזבים של שם אדם, ממש כאילו היו אותו שם או אותם "ראשי תיבות" תיאור מסחרי, ולצורך פקודה זו יהיה פירושו של הביטוי, "שם כוזב" או "ראשי תיבות", כשהם משמשים לגבי איזו סחורה, כל שם של אדם וכל ראשי תיבות של שם אדם - (א) שאינם סימן מסחרי או חלק מסימן מסחרי; וכן (ב) המזדהים עם שמו או עם ראשי תיבות של שמו של אדם המנהל עסק בקשר עם סחורה מאותו תיאור ואשר לא התיר את השימוש באותו שם או באותם ראשי תיבות, או שהם חיקוי בצבע לאותו שם או לאותם ראשי תיבות; וכן (ג) שהם שם או ראשי תיבות של שם אדם בדוי או של אדם שאינו מנהל באמת עסק בקשר עם אותה סחורה. 2א. ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי מקור של פרי הדר (תיקון: תשכ"ט) (א) ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי יפו, יפא, יפאס, Jaffa או Jaffas, שהוא כינוי מקור הרשום בישראל לפי חוק הגנת כינויי מקור, תשכ"ה-1965, ככינוי מקור הנועד לציון פרי הדר, או בכינוי הכולל כינוי כאמור או המשתמע כמוהו (בסעיף זה - כינוי מוגן) יראו אותו כתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בסעיף 2. (ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם צורפו לכינוי מלים כגון "מין", "סוג", "טיפוס", "חיקוי", "סחורה שמקורה", "סחורה שיוצרה", או כיוצא בהן, בלשון כלשהי. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) - (1) יותר השימוש בכינוי מוגן לגבי מוצרי פרי הדר שהופקו מפרי הדר שהכינוי המוגן בא לציינו, אם נתמלאו בהם תנאים נוספים שקבעו שר המסחר והתעשיה ושר החקלאות (בסעיף זה - השרים) בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לרבות תנאים בדבר טיבם, דרכי ייצורם ואריזתם של המוצרים; (2) רשאים השרים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהן יוכלו הם להתיר את השימוש בכינוי מוגן, לגבי מוצרים שפיסקה (1) אינה חלה עליהם. (ד) בתובענה פלילית על תיאור מסחרי כוזב כאמור בסעיף קטן (א) לא ייזקק בית המשפט לטענת הגנה לפי סעיפים 3(1) סיפה או 15. (ה) השתמש אדם בציון סחורה כאמור בסעיף קטן (א) שלא בהתאם להוראות סעיף זה, או שחרג מתנאי התקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג), או מתנאי היתר שניתן על פיהן, רשאי בית המשפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או לפי בקשת אדם מעונין, לצוות על הפסקת השימוש בציון, ורשאי הוא להתנות את הצו בתנאים או לעכב את ביצועו לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובתנאים שייראו לו. (ו) ראה מנהל המכס והבלו, או מי שהמנהל הסמיכו לכך, כי סחורה שצויינה בניגוד לאמור בסעיף זה עומדת ליצוא, רשאי הוא לצוות על עיכוב ייצואה; הודעה על צו העיכוב תימסר ליועץ המשפטי לממשלה ולאדם הנראה לנותן הצו מעונין בהפסקת הציון. (ז) צו עיכוב לפי סעיף קטן (ו) בטל בתום שבעה ימים מיום שניתן, זולת אם לפני אותו מועד הוגשה לבית המשפט תובענה על ציון הסחורה בניגוד לאמור בסעיף זה או בקשה לפי סעיף קטן (ה) לגבי הסחורה. (ח) הוגשה תובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (ז), יעמוד צו העיכוב בתקפו עד לגמר בירורן; ואולם הרואה עצמו נפגע בצו העיכוב, רשאי, בכל שלב של הבירור, לבקש מבית המשפט שבפניו תלויה ועומדת התובענה או הבקשה את ביטול הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לרבות התניית תקפו במתן ערובה לכל נזק שייגרם למבקש בקיום הצו. 3. עבירות בקשר עם סימני מסחר ותיאורי מסחר (תיקון: תשי"ח, תשמ"א) (1) כל אדם - (א) (בוטל) (ב) (בוטל) (ג) המייחד תיאור מסחרי כוזב לסחורות, או (ד) הגורם לעשיית אחד הדברים הנזכרים לעיל בסעיף זה, או יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס של מאה לירות או לשני העונשין כאחד בכפוף להוראות פקודה זו, ואם לא הוכיח שעשה מה שעשה בלא כוונה לרמות. (ה) (בוטל) (2) כל המוכר או מעמיד למכירה או מחזיק למכירה או לכל צורך מצרכי המסחר או התעשיה, כל סחורה או דבר שייחדו להם כל סימן מסחרי מזוייף או תיאור מסחרי כוזב או שייחדו להם בכזב כל סימן מסחרי או כל סימן הדומה לסימן מסחרי עד כדי להטעות, הכל לפי הענין, יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשים הקבועים בסעיף-הקטן (א), חוץ אם הוכיח - (א) כי לאחר שאחז בכל אמצעי-הזהירות הסבירים למען הימנע מעברו על הפקודה הזאת, לא היתה לו שום סיבה, בזמן שעבר על העבירה שמאשימים אותו בה, לחשוד באמיתותו של הסימן המסחרי, הסימן או התיאור המסחרי; וכי (ב) עם דרישתו של התובע מסר את כל הידיעות שהיה ביכלתו לתת בנוגע לאנשים שמהם קיבל אותן סחורות או אותם דברים; וכי (ג) מבחינות אחרות עשה מה שעשה בתום-לב. 5-4. (בוטלו) (תיקון: תשמ"א) 6. ייחוד סימן או תיאור (תיקון: 1941) (1) רואים אדם כאילו ייחד לסחורה סימן מסחרי או סימן או תיאור מסחרי אם - (א) השתמש בהם לגבי הסחורה גופה; או (ב) השתמש בהם במכסה, בפתק, בסליל או בדבר אחר שבהם נמכרת הסחורה או מוצגת למכירה או מחזיקים אותה לצרכי מכירה, מסחר או תעשיה; או (ג) הניח, צרר או צירף למכסה, לפתק או לסליל או לדבר אחר שייחדו לו סימן מסחרי או תיאור מסחרי של כל סחורה הנמכרת או מוצגת למכירה או שמחזיקים בה לצרכי מכירה, מסחר או תעשיה; או (ד) השתמש בסימן מסחרי או בסימן או בתיאור מסחרי בכל אופן שהוא שיש בו כדי להמריץ אנשים להאמין שהסחורה אשר משתמשים לגביה בסימן המסחרי מכוונת או מתוארת באותו סימן מסחרי או סימן או באותו תיאור מסחרי. (2) המונח "מכסה" כולל כל פתק, כד, בקבוק, כלי, קופסה, תיבה, כיסוי, קפסולה, מסגרת או מעטפה, והמונח "פתק" כולל כל סרט או כרטיס. (2א) סחורות שנמסרו בהתאם לדרישה שהוגשה מתוך הסתמכות על סימן מסחרי או תיאור מסחרי המופיע בכל סימן, מודעה, פקטורה, רשימת יינות, מכתבי-עסק, נייר-עסק, או מכתב מסחרי אחר תיחשבנה לצורך פיסקה (ד) של סעיף-קטן (1) של סעיף זה כסחורות אשר בקשר אתן משתמשים בסימן המסחרי או בתיאור המסחרי. (3) סימן מסחרי או סימן או תיאור מסחרי רואים אותם כאילו השתמשו בהם בין שנארגו בתוך סחורה או בתוך מכסה, פתק, סליל, או דבר אחר ובין שהוטבעו בהם או צורפו אליהם. (4) רואים אדם כאילו מייחד בכזב לסחורות סימן מסחרי או סימן, אם מבלי הסכמתו של בעל הסימן המסחרי השתמש בסימן מסחרי או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות, אלא שבכל משפט על ייחוד כזב של סימן מסחרי או סימן סחורה, חובת הראיה להסכמת הבעלים תחול על הנתבע. 6א. (בוטל) (תיקון: תש"ס) 6ב. חובת הראיה בשימוש בשם ירושלים (תיקון: תשכ"ג) קביעת השם ירושלים על גבי סחורה, או השימוש בתיאור מסחרי הכולל את השם ירושלים, יראוהו כתיאור מסחרי כוזב, זולת אם הוכיח הקובע או המשתמש כאמור שהוא זכאי לעשות כן על פי הדין. 6ג. ועדה לאישור השימוש בשם ירושלים (תיקון: תשכ"ג) (א) שר המסחר והתעשיה ימנה ועדה של שלושה וביניהם לפחות אחד תושב ירושלים שאינו עובד מדינה, למתן אישור - (1) כי סחורה פלונית נעשתה או יוצרה בירושלים; (2) כי מותר לקבוע על גבי סחורה, שלא כתיאור מסחרי את השם ירושלים, אף אם הסחורה לא נעשתה או יוצרה בירושלים, אך ראוי בגלל תנאים מיוחדים ואם נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת, לעשות כן. (ב) מי שניתן לו האישור לפי סעיף-קטן (א) רשאי לקבוע את השם ירושלים או להשתמש בו בהתאם לאישור האמור. (ג) הועדה רשאית, לפי בקשת מעוניין, לבטל אישור שניתן לפי סעיף זה, אם היא סבורה שלא היה מקום לתת את האישור או חלו שינויים בנסיבות המצדיקים את ביטול האישור, ובלבד שתיתן לאדם הפועל לפי האישור הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ד) הועדה תיתן נימוקים להחלטתה, תודיע עליה לאלה שהיו צד בפניה, ותפרסם אותה ברבים. (ה) מי שהועדה סירבה לבקשתו למתן אישור או לביטולו, וכן מי שאישורו בוטל, רשאים לערור על החלטת הועדה לפני שר המסחר והתעשיה תוך שלושים יום מיום שהגיעה החלטה לידיעתם, והשר רשאי לקיים את החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה. 6ד. שמירת הוראות אחרות (תיקון: תשכ"ג) הוראות הסעיפים 6ב ו-6ג באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. 7. אנשים מסוימים העושים את מעשיהם תוך כדי מלאכתם הרגילה, פטורים ממשפט נתבע שנאשם על שייחד בכזב לאיזו סחורה סימן מסחרי או סימן הדומה לו עד כדי להטעות, או על ייחוד תיאור מסחרי כוזב לסחורות, או שגרם לעשייתו של דבר מהדברים הנזכרים בסעיף זה ומוכיח - (א) שמלאכתו הרגילה היא לעבוד אצל אנשים אחרים בקביעת סימנים או תיאורים לסחורות, וכי במקרה הנידון המשמש נושא להאשמה הוא עבד בתפקיד זה אצל אדם היושב בישראל, וכי לא היה מעוניין בסחורה לשם השגת רווחים או דמי-עמילות התלויים במכירת הסחורה; וכי (ב) אחז באמצעי-זהירות מספיקים כדי להימנע מעבור את העבירה שנאשם בה; וכי (ג) בעת עברו את העבירה שנאשם בה לא היה לו טעם לחשוד בנכונות הסימן המסחרי או הסימן או התיאור המסחרי, וכי (ד) מסר לתובע את כל הידיעות שביכלתו לתת בקשר עם האנשים שבשמם ייחד את הסימן המסחרי, הסימן, או התיאור המסחרי; הרי פוטרים אותו מן המשפט הפלילי אך יהא צפוי לשלם את הוצאות המשפט שהתובע הוציאם, חוץ אם מסר לו לתובע הודעה מספקת שהוא יסתמך על טענות ההגנה דלעיל. 9-8. (בוטלו) (תיקון: תשמ"א) 10. תקנה בנוגע לעדות במשפט עפ"י פקודה זו ביחס לסחורה מיובאת, הרי מתן עדות על נמל המשלוח תהא עדות לכאורה על המקום או הארץ שבהם נעשתה או יוצרה אותה סחורה. 11. ענשו של שותף לדבר עבירה כל הנמצא בתוך תחומי ישראל והוא מבצע, עוזר, מסייע או נעשה שותף לעשייתו של מעשה מחוץ לתחומי ישראל אשר אילו נעשה בתוך תחומי ישראל היה נחשב לעבירה עפ"י פקודה זו, יאשם באותה עבירה כעבריין עיקרי ויהא צפוי להיות נתבע למשפט, להישפט ולצאת חייב בדינו בישראל, כאילו נעשתה העבירה בישראל. 12. צו חיפוש (1) הובאה האשמה נגד אדם על עבירה עפ"י הפקודה הזאת ונתברר לשופט על יסוד ידיעות שהוגשו לו בשבועה כי יש יסוד סביר לחשוד שהסחורה או דבר אשר באמצעותם או לגביהם נעשתה אותה העבירה מצויים באחד מבתיו או ממעונותיו של הנתבע או שבדרך אחרת הם מצויים ברשותו או מסורים לפקודתו באיזה מקום, יכול השופט להוציא צו-חיפוש בהתאם להוראות פקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים) וכל סחורה או דבר שנתפשו עפ"י צו-חיפוש כזה יובאו בפני השופט אשר יחליט אם הם טעונים החרמה עפ"י פקודה זו. (2) סחורה או דבר אחר שהיו צפויים להחרמה עפ"י פקודה זו אילו נתחייבו בעליהם בדין, ואין בעליהם ידועים או שאי-אפשר למצאם, מותר להגיש כתב-האשמה או קובלנה לצורך ביצוע ההחרמה בלבד, ויכול שופט בית משפט שלום לצוות לפרסם מודעה האומרת כי הסחורה או הדברים יוחרמו במקום ובזמן הרשומים במודעה, חוץ אם ניתן טעם שלא לעשות כן; ואם לא בא בעל הסחורה או בעל הדברים או אדם אחר המעוניין בסחורה או בדברים ונתן טעם שלא להחרים את הדברים, יצווה השופט להחרים את הסחורות או את הדברים, כולם או מקצתם, בזמן ומקום המפורשים במודעה. (3) כל סחורה או דבר שהוחרמו עפ"י הסעיף הזה או עפ"י כל הוראה אחרת של הפקודה הזאת אפשר לבערם או למכרם באופן אחר לאחר שימחקו ויטשטשו תחילה את כל סימני המסחר ותיאורים מסחריים באותו האופן שבית המשפט המחרימם ימצא לנכון לצוות; ומתוך דמי הפדיון שיתקבלו ממכירתם יוכל בית המשפט לפסוק לכל צד שהיה נקי מאשמה כל פיצוי בעד הפסד שסבל על לא עוול בכפו מתוך שהתעסק בסחורות כאלה. 13. הגבלת משפט אין מביאים אדם במשפט על עבירה על פקודה זו לאחר תום שלוש שנים מיום העבירה, או לאחר שנה אחת מיום שנתגלתה בפעם הראשונה ע"י התובע, הכל לפי סיום התקופה המוקדמת יותר. 14. איסור יבוא סחורות הצפויות להחרמה עפ"י פקודה זו (1) כל סחורה אשר, אם תימכר, תהא צפויה להחרמה עפ"י פקודה זו, וכל סחורה מתוצרת-חוץ הנושאת שם או סימן מסחרי שהנם או שהם מכוונים להיות שמו או סימנו המסחרי של בעל-תעשיה או סוחר בישראל, ולא צירפו לאותו שם או סימנו המסחרי רמז ברור על הארץ שבה נעשתה או יוצרה הסחורה, יהא אסור לייבאה לישראל, ובכפוף להוראות סעיף זה תהא אותה סחורה כלולה בכלל הסחורות האסורות ביבוא לישראל ממש כאילו פורש האיסור על יבואן בחוקי המכס הנוהגים באותה שעה בישראל, ואם יובאה או הוכנסה אותה סחורה לישראל, רשאי מנהל המכס והבלו, לפי הכרעת-דעתו, להחרימה או למסרה לבעליה לאחר שימלאו אותם התנאים שמנהל המכס והבלו, ימצא לנכון להטילם, ואם הוחרמה הסחורה, יהא אפשר להשמידה או לנהוג בה בדרך אחרת ככל אשר יצווה שר המסחר והתעשיה. (2) מנהל המכס והבלו וכל אדם אחר ששר המסחר והתעשיה ייפה את כוחו לכך בצו, רשאים להמיר את עונשו של אדם שעבר עבירה על הוראות הפקודה הזאת או שעשה מעשה בניגוד להן, בקבלו ממנו כופר-כסף שלא יעלה על הקנס המכסימלי המוטל בשל עבירה עפ"י פקודה זו. (3) רשאי שר המסחר והתעשיה להתקין תקנות בנוגע לעצירתן או להחרמתן של סחורות שייבואן אסור עפ"י סעיף זה, ובנוגע לתנאים שיהא צורך לקיימם לפני העצירה וההחרמה; ותקנות הקובעות את הפרטים, את ההודעות ואת הבטחון שחייבים במסירתם, ואת העדות הדרושה לכל צורך מצרכי הסעיף הזה ואת אופן קיומה של אותה עדות. 15. הוראות הפקודה הזאת בנוגע לתיאורים כוזבים לא תחולנה במקרים מסויימים אם השתמשו ביום תחילת תקפה של פקודה זו בתיאור מסחרי בצורה כללית ובתום-לב לגבי איזה סוג או תיאור של סחורה כדי לציין שהסחורה היא מסוג מסויים או שנתייצרה עפ"י שיטה מיוחדת, לא ייחשב הדבר כתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בהוראות פקודה זו; בתנאי שאם בכל זאת עלול אותו תיאור להטעות בני-אדם בנוגע למקום או לארץ שבה מכינים או מייצרים באמת את הסחורה אשר השתמשו לגביה באותו תיאור, לא יהא להוראות דלעיל תוקף, אלא אם כן הוסיפו לתיאור, סמוך לשם המקום ההוא או הארץ ההיא, לפניו או לאחריו, רמז על מקורה של הסחורה, אם זוהי סחורה מיובאת, או הודעה שיהא בה כדי למנוע מעשה תרמית, אם זוהי סחורה אחרת. 15א15-ז. (בוטלו) (תיקון: תשמ"א) 16. סייגים שום דבר האמור בפקודה זו - (א) לא יפטור אדם מכל משפט או מו"מ משפטי שאפשר היה להביאם נגדו אלמלא הוראותיה של פקודה זו; או (ב) לא יפורש באופן שפקידו של אדם הפועל בתום-לב מתוך ציות להוראות מעבידו ולפי דרישה מאת התובע או מטעמו מסר ידיעות מלאות על מעבידו, יהא צפוי למשפט או לעונש. 1 חא"י, ב', (ע) 889, (א) 916; ע"ר 1939, תוס' 1, (ע) 46, (א) 52; 1941, תוס' 1, (ע) 124, (א) 151; ס"ח תשי"ח, 156; תשכ"ג, 76; תשכ"ט, 93; תשמ"א, 257; תש"ס, 54. סימני סחורותסחורהפקודות