פקודת היערות, 1936 פקודה הבאה להגן על היערות וליצור ולנהל מקומות מיוחדים ליערות 1. השם הקצר פקודה זו תקרא פקודת היערות. חלק א': הקדמה 2. פירוש בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר - "בקר" פירושו פר, שור, פרה, עגל, תאו, סוס, סיח, פרד, חמור, אתון, גמל, כבש, עז, חזיר, הם וולדותיהם; "אדמת יער" - פירושה כל אדמה הנטועה אילנות, אחד הגדלים בדרך הטבע ואחד הנטועים בידי אדם; "פקיד היערות" - פירושו כל פקיד שיתמנה מזמן לזמן מטעם שר החקלאות להוציא לפועל כל מטרה ממטרות פקודה זו אם על ידי שיכנוהו בשמו או בשם מישרתו; "תוצרת-יער" - פירושה הדברים דלקמן כשהם נמצאים באדמת-יער או כשהם מובאים משם - קורות-עץ, פחם-עץ, שרף, נטף, גוטפרשה, שמן-עצים, משחה טבעית, עשבים, מטפסים, עצי-סכך, עלים, פירות, זרעים, שרשים, קליפת-עץ, ליפים, קנים וכל חלקים אחרים או תוצרת מן האילנות והצמחים, כבול, שכבת האדמה העליונה ומחצבים, פרט למחצבים בגדר כל פקודה המסדירה את ענין ניצולם של מחצבים; "עץ פרי" פירושו כל עץ נושא פרי שמגדלים אותו לצרכי בית וכל עץ שנוהגים להרכיב אותו; "אדם" כולל חברה, התאגדות או אגודה או כל עדת-כפר או עדות-כפר; "ליטול", בקשר עם תוצרת-יערות, כולל כריתת קורות-עץ או נטילתן וקיצוצה, צבירתה, לקיטתה והעברתה של כל תוצרת-יער אחרת; "קורות עץ" כוללות אילנות שנפלו או שנכרתו וכל עץ בין שגזרוהו או הקציעוהו לאיזה דבר ובין שלא גזרוהו או הקציעוהו לאיזה דבר; "אילן" פירושו אילנות בכל פרקי-גידולם, דקלים, חזרן, שיחים, זרדים וגזעים. חלק ב': אזורים שמורים ליערות 3. הגדרת אזורים שמורים ליערות יכול שר החקלאות, באכרזה שתפורסם ברשומות, להעמיד כל אדמות-יער שאינן רכוש פרטי להשגחתה ולהנהלתה של הממשלה כאזורים שמורים ליער, ומשנתפרסמה אכרזה כזו תחולנה הוראות פקודה זו על כל אדמות-היער המפורטות בה. 4. אין להעביר כל זכות מבלי אישור (1) שום זכות באזור שמור ליער או על אזור כזה, שנהנו ממנה בפעם הראשונה מאז חודש יולי 1920 ואילך, או שייהנו ממנה מכאן ולהבא, אין לראותה כזכות שנרכשה כהלכה אלא אם כן נרכשה במתנה מאת הממשלה או עפ"י חוזה שנחתם על ידה או בשמה. (2) אסור להעביר שום זכות באזור שמור ליער או על אזור כזה בדרך מתנה, חכירה, משכנתא או בדרך-העברה אחרת מבלי אישור מאת שר החקלאות: בתנאי שאם היתה זכות כזאת מחוברת לקרקע או לבנין אפשר למכרה או להעבירה בדרך אחרת יחד עם אותו בנין או אותה קרקע מבלי אישור כזה. חלק ג': הנהלת אזורים שמורים ליער 5. מעשים שאסור לעשותם באזורים שמורים ליער לא יעשה אדם בעצמו ולא יגרום לאחר שיעשה ולא ירשה ביודעין לכל אדם שיעשה את אחד המעשים דלקמן בכל אזור שמור ליער אלא בהתאם לתנאי רשיון שניתן עפ"י פקודה זו או בתוקף הוראות סעיף 6, דהיינו - (א) ליטול תוצרת-יער; (ב) לעקור אילן משרשו, לשרפו, להסיר את קליפתו או את עליו או להשחיתו בדרך אחרת; (ג) להבעיר כל עשב או דשא או להבעיר אש מבלי לנקוט באמצעי-זהירות מספיקים כדי למנוע את התפשטותה; (ד) להעלות עשן, או להבעיר אש בכל חלק מחלקי האזור השמור ליער שהעשן או הבערת-האש אסורים בו עפ"י צו מאת שר החקלאות, או בזמן שהעישון או הבערת-האש אסורים בהם; (ה) לרעות בקר או לתת להן להיכנס לגבול האזור השמור ליער; (ו) לחפור או להבקיע או לחרוש את האדמה; (ז) להיכנס לגבול כל חלק של אזור השמור ליער כשכניסה זו אסורה עפ"י צו מאת שר החקלאות או שהיא אסורה למשך איזו תקופה המפורטת בצו מאת שר החקלאות; (ח) לבנות כל סכר על פני כל נהר או לעצור באופן אחר את זרמו של כל נהר או נחל; או (ט) לגור בכל אזור המיוחד ליער או להקים בו כל בנין. 6. צבירת עצי בערה מותרת שום דבר האמור בסעיף 5 לא יאסור את צבירתם והעברתם של עצים ושיחים יבשים מאזורים שמורים ליער, פרט לאזורי-יער סגורים, על מנת שאותם עצים ושיחים ישמשו כעצי-בערה בלבד לתושבי כפרים שהסכינו לספק לעצמם צרכם זה מן היערות הסמוכים לכפרם, ובלבד שאותם תושבים לא יעבירו משם שרשים או גזעים ולא יכרתו עצים מחוברים לקרקע ולא יקצצו ענפים. 7. כפרים הזקוקים לתוצרת יער, פרט לעצי בערה, יפנו בבקשה כמותנה בפקודה תושבי כפרים שקיבלו עד עתה תוצרת-יער, פרט לעצים ושיחים מתים ויבשים שנצברו בהתאם לסעיף הקודם, בתוקף כל זכות חוקית או מנהג, מאזורים השמורים ליער בתוך תחומי כפרם או סמוך לו לצרכי בנין בתים ולצרכי בית וחקלאות, יוכלו להוסיף ולהשתמש באותם זכויות או מנהגים, בכפיפות לתנאים הבאים - (א) עליהם להגיש לפקיד היערות בקשה בכתב בדבר מתן רשות לצבור תוצרת-יער כזאת, והבקשה תהא נתמכת בהצהרה מאת המוכתר האומרת שהבקשה היא הוגנת. (ב) הבקשה תכיל את הפרטים הבאים - ((I כמות תוצרת-היער הדרושה, מינה ומהותה; ((II לצורך מה היא דרושה; ((III מהיכן רוצים לקבלה; וגם ((IV כמה זמן דרוש כדי להעבירה ממקומה; (ג) לאחר שתיערך חקירה ודרישה כהלכה ותובא בחשבון שאלת קיומו של היער, ייענה פקיד היערות לבקשה או ידחנה, כולה או מקצתה, ואם נענה לה, יתן רשיון בטופס הקבוע; (ד) על בעל הרשיון להראות את רשיונו לביקורת מדי הידרשו בכך ע"י שוטר או פקיד-יערות או פקיד מינהלתי; (ה) אם אין בעל רשיון ממלא אחרי התנאים שנקבעו או אם אינו עושה כל מעשה שנקבע ברשיון, יכול פקיד-יערות לבטל את רשיונו ואפשר להחרים מידיו את תוצרת-היער שביחס אליה לא מילא את התנאים או לא עשה את המעשה; (ו) יכול פקיד-יער למכור כל תוצרת שהוחרמה עפ"י סעיף זה ודמי-מכירתה ייזקפו לזכות הממשלה. 8. מיצוי תוצרת יער ע"י אנשים אחרים ולמטרות אחרות פקיד-יערות יכול לתת רשיון בו ירשה להוציא תוצרת-יער שלא ע"י האנשים או שלא לצורך המטרות המפורטות בסעיף 6 ו-7, ולפי התנאים אשר יפורטו באותו רשיון. 9. מי חייב לסייע בכיבוי דליקות כל הנהנה מאיזו זכות שהיא באזור השמור ליער שפרצה בו אש, ותושבי כל הכפרים בגבול חמישה קילומטרים ממקום האש, חייבים לסייע בכיבוייה. 10. הוראות בנוגע לזכויות מרעה למרות כל האמור בפקודה זו, יכול פקיד-יערות לתת רשיון להרשות בו את תושבי הכפרים או את בני השבטים הסמוכים לאזורים השמורים ליער לרעות בהם את בקרם בתנאים אלה - (א) בכל שנה ושנה לא יאוחר מיום ידוע שיפורסם במקום ע"י פקיד-היערות, יהא על מוכתר כל כפר או על שיך של שבט הרוצים לרעות את בקרם, להגיש לפקיד-היערות הודעה בכתב המתארת את מספרו וטיבו של הבקר, והמקום בו הם רוצים לרעותו, ואם יש שטחים מתאימים, יוכל פקיד-היערות ליתן רשיון בטופס הקבוע אשר יתאר את השטחים שמותר לרעות בהם את הבקר ולקבוע את הזמן שבו יוכלו הבקר לרעות; (ב) בקר השייך לתושבי איזה כפר או שבט יעמוד להשגחתו של רועה אשר ישא אתו תמיד את הרשיון הנוגע לאותו בקר, ועליו להראותו כשיידרש בכך ע"י פקיד-יערות או שוטר או פקיד מינהלתי. 11. הוראות בנוגע למרעה בקר של זרים יכול פקיד-יערות עפ"י הכרעת-דעתו ליתן רשיונות לאנשים, מלבד לאלה הנזכרים בסעיף הקודם, לרעות בקר באזור השמור ליער ובלבד שישלמו את המסים הקבועים וימלאו אחרי התנאים שיפורטו ברשיון. 12. תוצרת יער שהוכחה עליה זכות בעלות פרטית כל מקום שהוכחה תביעה לבעלות על אדמת-יער שהיתה נתונה להשגחתה ולהנהלתה של הממשלה כאזור שמור ליער, הרי כל הכנסה שנתקבלה מתוצרת-היער של האדמה לפני שנקבעה הבעלות אין לגבותה חזרה מאת הממשלה. חלק ד': אזורי יער סגורים 13. אזורי יער סגורים אם נראה כי רצוי לאסור על הקהל להיכנס לאזור השמור ליער או לחלק הימנו, לצורך שמירה מעולה יותר על קיומו של היער או לשם הגנה על העצים הרכים או לכל מטרה אחרת, יכול שר החקלאות בצו להכריז את היער, שמקומו ותחומיו יתוארו באותו צו, או כל חלק הימנו, כאזור יער סגור, ואם אותו יער או חלק הימנו נמצאים בתחומי אדמת-כפר, צריך להדביק מיד בכפר העתק מן הצו. חלק ה': הגנת אילנות 14. הסמכות להכריז אילנות כאילנות מוגנים יכול שר החקלאות להכריז בצו שאילנות המפורטים בו בצו יהיו מוגנים בכל ישראל או בכל מחוז או חלק של מחוז לתקופה שתפורט בו בצו, ומשיצא הצו הזה יהא אסור לכל אדם לכרות אילנות כאלה או להעתיק את עציהם של אותם אילנות אלא על פי רשיון שיינתן על פי סעיף 15. 15. אסור לכרות אילנות מוגנים וכו' אלא עפ"י רשיון (תיקון: תשס"ט) 2 לא יכרות אדם עץ-זית או עץ-חרוב או כל אילן אחר המוגן לפי צו שניתן עפ"י סעיף 14 מפקודה זו וכן עץ בוגר, כהגדרתו בסעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 בכל מקום שהם גדלים, ולא יעביר את עציהם של אותם אילנות אלא אם קיבל תחילה רשיון לכך בטופס הקבוע מפקיד-היערות. 15א. התניית רישיון (תיקון: תשס"ט) 2 (א) לא ייתן פקיד היערות רישיון לכרות אילן מוגן או עץ בוגר, כאמור בסעיף 15 , אלא לאחר שהונחה דעתו כי יינטעו עץ או עצים אחרים מסוג, ממספר ובאיכות, במקום ובמועד כפי שייקבע בתנאי הרישיון; לעניין קביעת מועד הנטיעה יביא בחשבון פקיד היערות, אם ביקש זאת מבקש הרישיון, את מועדה של שנת שמיטה. (ב) לא ייתן פקיד היערות רישיון להעביר אילן מוגן או עץ בוגר, כאמור בסעיף 15 , אלא לאחר שקבע תנאים להעברה, שיש בהם כדי להבטיח את צמצום הפגיעה באילן המוגן או בעץ הבוגר במהלכה. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של פקיד היערות לקבוע תנאים אחרים ברישיון לפי סעיף 15. חלק ו': הפיקוח על אדמת-יער פרטית 16. הגנה על אדמות יער פרטיות למטרות מיוחדות (1) יכול שר החקלאות, כשהוא מוצא זאת לראוי לטובת הציבור, להרשות בצו לפקיד-יערות להעמיד להגנתו אדמות-יער שהן קנין פרטי, כשנראה שהשמדת העצים באותן אדמות מפחיתה או עלולה להפחית את הספקת המים או שהיא מזיקה למצב החקלאי של הקרקעות הסמוכות או שהיא מסכנת את ההספקה המתמדת של תוצרת-היער לבני הכפרים הנמצאים בשכנות לאותן אדמות. (2) כל הפעולות הדרושות להגנת אדמות-יער כאלה, ואשר תיקבענה ע"י פקיד-היערות שהחלטתו תהא החלטת-גמר, יוצאו לפועל ע"י בעל אדמת-היער או על חשבונו, והלה ישלם חזרה לממשלה את כל ההוצאות ההוגנות שהוציאה לצורך זה. (3) כל עוד אדמת-יער נתונה להגנתה של הממשלה, יהא דינה כדין מקום שמור ליער בגדר כל הוראה מהוראות פקודה זאת. חלק ז': עבירות, עונשין ופרוצידורה 17. עבירות (תיקון: 1937) (תיקון: תשס"ח) (1) כל העובר על הוראה מהוראות סעיף 5 יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שנים-עשר חודש או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו לצוות עליו לשלם אותם תשלומי-נזק, ככל שיורה בית-המשפט. (2) כל הקונה תוצרת-יער כשהוא יודע, או כשיש לו יסוד להאמין שאותה תוצרת-יער לוקחה מאזור השמור ליער בניגוד להוראות פקודה זו, יאשם בעבירה ויהא צפוי לאותם העונשין שנקבעו בסעיף-קטן (1). (3) כל המסרב לסייע בכיבוי-דליקה באזור שמור ליער, כדרוש בסעיף 9, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ארבעה-עשר יום או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוכלו לשלול ממנו את זכותו באזור המיוחד ליער למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת. (4) נמצאו בקר באזור השמור ליער כשלא ניתן ביחס אליהן רשיון עפ"י סעיף 11, או כשלא היו נתונות להשגחת רועה, או שמציאותן באזור השמור ליער היא בניגוד לתנאי הרשיון, יאשם בעל הבקר בעבירה והיא צפוי לקנס של חמישים פרוטה לכל ראש-בקר ונוסף על כך יהא אפשר לצוות עליו לשלם תשלומי-נזק ככל שיורה בית-המשפט. (5) פרצה דליקה באזור השמור ליער והוכח שהיא פרצה מחמת רשלנותו של איזה רועה, יאשם הרועה בעבירה יהא צפוי למאסר שלושה חדשים או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד; ויהא אפשר לצוות על אנשי הכפר או על אנשי השבט או על האנשים שהעבידו את הרועה, הכל לפי הענין, לשלם אותם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ע"י האש, ככל אשר יורה בית-המשפט. (6) כל הנכנס שלא כדין לגבולו של אזור יער סגור, וכל הרועה בו בקר או נותן לבקר לרעות בו לאחר התפרסם הצו שעפ"י סעיף 13, ולאחר הדבקת הצו עפ"י אותו הסעיף, כשהדבקת הצו נחוצה, יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשים שנקבעו בסעיף-קטן (1). (7) כל הכורת עץ-זית או עץ-חרוב או כל עץ מוגן אחר או מעביר ממקומו כל עץ של אילן כזה שלא עפ"י רשיון שניתן ע"י פקיד-יערות, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד. (8) (בוטל). (9) כל המרשה מתוך רשלנות לבהמות לגרום נזק לאילן, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר חמישה-עשר יום או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד, ויהא אפשר לצוות על בעל הבהמות לשלם אותם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ככל אשר יורה בית-המשפט, ואם היו הבהמות שייכות לבעלים שונים יהא אפשר לצוות על כל הבעלים, כולם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו, לשלם תשלומי-נזק בעד ההיזק שנגרם ע"י אותן בהמות. (10) כל העובר על תקנה שהתקינוה עפ"י פקודה זאת, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירה או לשני העונשין כאחד. (11) העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (1), (4), (5) או (7) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. (12) (א) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (1), (4), (5), (7) או (11), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. (ב) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה. (ג) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין. 18. תפיסת תוצרת יער חשודה וכו' יכול פקיד-יערות וכל שוטר לתפוס כל תוצרת-יער, מכשיר או אמצעי-הובלה כשיש לו לפקיד או לשוטר יסוד מספיק להאמין שנעשתה בהם או כלפיהם עבירה עפ"י פקודת היערות, ויוכלו לעכב את הנ"ל אצלם עד שבית-המשפט או פקיד המוסמך להמיר עונש בכופר-כסף בגלל עבירה עפ"י פקודה זאת יורו כדת מה לעשות בדברים הללו. 19. הפקעת תוצרת יער וכו' והפקעת הרשיון או תעודת ההיתר נוסף על כל קנס או תקופת-מאסר שיוטלו עפ"י פקודה זאת, יכול בית-המשפט לצוות להפקיע את תוצרת-היער, המכשיר או את אמצעי-ההובלה; ויכול הוא לצוות עוד להפקיע את הרשיון או את תעודת-ההיתר מדי האדם החייב בדין שהחזיק בהם עפ"י פקודה זאת. 20. מאסר אנשים חשודים (תיקון: תשכ"ד) מותר לו לכל פקיד-יערות לאסור בלא צו-מאסר כל אדם שיש יסוד מספיק לחשוד בו שהיה מעורב באיזו עבירה עפ"י פקודה זאת, כשאותו אדם מסרב לגלות את שמו ואת מענו או שהוא מוסר שם או מען שלדעת פקיד-היערות הם כוזבים או כשיש יסוד להאמין שהוא יימלט: בתנאי שכל שנאסר כאמור לעיל יובא בלא דחיות יתרות לפני שופט של בית-משפט שלום או לתחנת-המשטרה הקרובה ביותר. 21. על מי הראיה בנוגע להחזקת תוצרת יער מי שנמצא ברשותו תוצרת-יער, עליו הראיה שהתוצרת לא ניטלה בניגוד לפקודה זאת. 22. דו"ח כתוב יקובל כחומר עדות לכשיובא אדם במשפט עפ"י פקודה זאת יהא מותר לקבל כעדות כל דו"ח חתום ע"י פקיד-יערות, חוץ אם רוצה הנאשם שהפקיד יופיע כעד במשפט או אם בית-המשפט רואה צורך בהופעתו לפניו. 23. הסמכות להמיר עונש עבירה בכופר-כסף יכול מנהל משרד החקלאות או כל פקיד-יערות שאינו למטה מדרגת משנה-למפקח, ששר החקלאות ייפה את כוחו לכך, לקבל מכל אדם שיש לו יסוד מספיק לחשדו בעבירה עפ"י פקודה זאת סכום כסף בתורת דמי-פיצוי בשל העבירה שהוא חשוד בה, ואם נתפסו תוצרת-יער, מכשיר או אמצעי-הובלה שהעבירה נעשתה בהם או כלפיהם, יהא רשאי להחרים את התוצרת, המכשיר או את אמצעי-ההובלה, או לשחרר את הנ"ל לאחר תשלום שוויים כפי שיוערך ע"י הפקיד או לאחר תשלום סכום פחות מזה או ללא כל תשלום; ומשנפרע תשלום כזה יפסיקו כל פעולות משפטיות נגד הנאשם בשל אותה עבירה, ואם היה נתון במשמר, ישוחרר. 24. סמכותו של בית משפט לצוות לשלם פרס אם הוטל קנס על עבירה עפ"י פקודה זאת, יוכל בית-המשפט המטיל את הקנס לקצוב חלק הימנו, ולא יותר ממחציתו, בתורת פרס לאדם שעל יסוד הידיעות שמסר נתחייב העבריין בדין. חלק ח': שונות 25. קביעת תחנה לתוצרת יער (1) יכול שר החקלאות בצו לקבוע מקומות שיוגדרו באותו צו כתחנות שאליהן תובא כל תוצרת מאדמת-יער לצרכי-מסחר. (2) הממשלה לא תהא אחראית לשום הפסד או נזק שייגרמו לתוצרת-יער כשהיא נמצאת באותן תחנות. 25א. פרסום ודיווח (תיקון: תשס"ט) 2 מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסם, מדי שנה, לא יאוחר מיום 31 במרס, דין וחשבון בדבר רישיונות לכריתת אילנות ועצים בוגרים, שניתנו לפי סעיפים 5 ו-15, ויפורטו בו, בין השאר, מספר האילנות והעצים הבוגרים שכריתתם הורשתה, מיקומם, זהות מקבלי הרישיון והסיבות להתרת הכריתה; הדין וחשבון יפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויהיה פתוח לעיון הציבור במשרד הראשי של המשרד. 26. תקנות יכול שר החקלאות להתקין תקנות לשם ההוצאה לפועל של מטרות הפקודה הזאת ותכליותיה, ובפרט לשם - (א) מינוי פקידי-יערות שיהא כוחם יפה ליתן רשיונות עפ"י פקודה זאת ולבטלם, לקביעת טופס הרשיונות, מועדם ותנאיהם; (ב) קביעת השיטות למיצוי תוצרת-יער, השימוש בה והעתקתה מן המקומות השמורים ליער ומיערות השייכים לבעלים פרטיים; (ג) איסור מכירתה, קנייתה והוצאתה לחו"ל של תוצרת-יער או של מין מסויים מתוצרת-יער ע"י אדם שאין לו רשיון או תעודת-היתר הניתנים עפ"י פקודה זאת; (ד) קביעת האופן בו תוגשנה בקשות למתן רשיונות ותעודות-היתר למכירת תוצרת-יער, קנייתה והוצאתה לחו"ל, וקביעת האנשים שאליהם תוגשנה אותן בקשות; (ה) קביעת האגרות שתשולמנה בשעת הגשת הבקשה לרשיונות ובשעת נתינתם; (ו) קביעת האגרות שתשולמנה בעד תוצרת-יער מאזורים השמורים ליער או בעד תוצרת-יער שמיצו אותה מיערות פרטיים, לצרכי מסחר; (ז) דרישה מאת בעלי הרשיונות להמציא רשימות וחשבונות ולהגיש את פנקסיהם לביקורת; (ח) קביעת הוראות בדבר הנהלתם של אזורים השמורים ליער וההגנה עליהם; (ט) הסדרת המעבר של כל תוצרת-יער לתחנה קבועה וקביעת הוראות בדבר בדיקתה וסימונה של תוצרת-יער כשהיא במעבר; (י) הסדרת סימונם של קורות-עץ וייצורם, שימושם והחזקתם של מכשירי-הסימון. 27. הוראה בנוגע לתקפם של אכרזות עפ"י סעיף 3 וצווים עפ"י סעיף 13 (תיקון: 1942) כל אכרזה המכריזה על קרקע כעל מקום השמור ליער, שניתנה עפ"י סעיף 3, בין לפני תאריך תקפו של סעיף זה ובין לאחר מכן, וכל צו עפ"י סעיף 13 המכריז על מקום השמור ליער כעל אזור יער סגור, בין שניתן הצו לפני התאריך הנ"ל ובין שניתן לאחריו, רואים אותם כאילו ניתנו כדין ולפי החוק וכל תנאים שקדמו לאותה אכרזה או לאותו צו רואים אותם כאילו מילאו אחריהם, עד שלא יוכח ההיפך מזה ע"י כל אדם הבא בטענה כזאת. חא"י, כרך א', (ע) 690, (א) 710; ע"ר, 1937, תוס' 1, (ע) 1, (א) 1942;1, תוס' 1, (ע) 31, (א) 40; ס"ח תשכ"ד, 140; תשס"ח, 108, 858; תשס"ט, 83. סעיף 5 לפקודת היערות - מס' 4 (ס"ח תשס"ט, 83) קובע לגבי תיקון סעיף 15, הוספת סעיף 15א ו-25א: "5. תחילה תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. (החק פורסם ביום 16.11.2008)."שימור עציםפקודת היערותפקודות