פקודת האגודות השיתופיות, 1933

פקודת האגודות השיתופיות, 1933 פקודה המאחדת ומתקנת את החוק הדן באגודות שיתופיות 1. השם הקצר פקודה זו תיקרא פקודת האגודות השיתופיות. 2. פירוש בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר - "ברית פיקוח" פירושה התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן העניני קואופרציה; "אגודת מימון מרכזית" פירושה אגודה רשומה שתכליתה העיקרית היא לתת הלוואות לאגודות רשומות אחרות; "אגודה מרכזית" פירושה אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודת מימון מרכזית; "ועד" פירושו המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה; "חבר" כולל אדם המצטרף לבקשה לרישום אגודה ואדם אשר נתקבל כחבר לאחר רישומה בהתאם לתקנות האגודה ולפקודה זו ולתקנות שהותקנו על פיה; "פקיד" כולל נשיא, יושב ראש, מזכרי, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד או אדם אחר המורשה לפי תקנות האגודה ליתן הוראות בנוגע לעסקים; "אגודה רשומה" פירושה אגודה שנרשמה או הנחשבת כאילו נרשמה עפ"י פקודה זו; "הרשם" פירושו אדם שנתמנה למלא את תפקידי רשם האגודות השיתופיות עפ"י פקודה זו; "תקנות" פירושן תקנות שהותקנו עפ"י פקודה זו; "תקנות האגודה" פירושן התקנות הרשומות של אגודה הנוהגות באותה שעה והן כוללות תיקון רישום של אותן תקנות. 3. הרשם שר העבודה יוכל למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לרשם, ובצו כללי או מיוחד יוכל שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן. 4. מטרותיהן של אגודות בהתחשב עם ההוראות הכלולות לקמן, תוכל אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, להירשם עפ"י פקודה זו, בין בערבון מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל: בתנאי שאם לא יורה שר העבודה אחרת, בצו כללי או מיוחד, הרי ערבותה של אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה תהא מוגבלת. 5. הגבלות על מידת ההשתתפות של חבר (1) כשיש לאגודה הון מניות, אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י סעיף 6(1), להחזיק יותר מחמישית הון המניות. (2) כשאין לאגודה הון מניות, אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י סעיף 6(1), לרכוש או לתבוע מידת השתתפות בהון האגודה כדי יותר מחמישית ההון. 6. סגולות הכשרה לחברים (1) ואלה רשאים להיות חברי אגודה רשומה - (א) יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה; וכן (ב) אגודות רשומות אחרות: בתנאי שבנוגע לאגודות שתכליתן העיקרית אינה מתן הלוואות לחברים, יכול הרשם ליתן את הסכמתו לקבל כחברים מוסדות מאוגדים שאינם אגודות רשומות. (2) אין לרשום עפ"י פקודה זו שום אגודה, לבד מאגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרן להלוואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו - (א) יושבים באותה העיר או בסביבה הסמוכה לה או יושבים או יש בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש כפרים בישראל, או (ב) הם שייכים לאותו מעמד או משלח היד, חוץ אם יורה הרשם אחרת. (3) אם האגודה הרשומה היא מסוג אגודות רשומות שתכליתן העיקרית היא להלוות כספים לחברים, יכול שר העבודה לקבוע בתקנות ששום אדם לא יהא חבר ליותר מאגודה אחת מסוג זה. (4) שום ברית פיקוח לא תירשם אלא אם כן היא מורכבת לפחות מעשרים אגודות רשומות. 6א. חברות של בן-זוג בישוב שיתופי (תיקון: תשמ"ח) (א) חבר באגודה רשומה, שהרשם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן - ישוב שיתופי), יהיה בן-זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה: (1) בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה; (2) בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה; (3) בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי; (4) בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי-משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג-1953. (ב) מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה (א)(1), ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה. (ג) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה. 7. קביעת מקום המגורים של אדם בהתעורר שאלה אם, לצורך פקודה זו, יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה או אם יושב הוא או יש בדעתו לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו, או בנוגע לאזור פעולותיה של אגודה או אם שייך איזה אדם למעמד או למשלח יד מסויים, תוחלט השאלה ע"י הרשם, והחלטתו תהא החלטת גמר. 8. בקשה לרישום (1) לצרכי רישום תוגש בקשה לרישום אגודה אל הרשם. (2) הבקשה תיחתם - (א) אם אף אחד מחברי האגודה אינו אגודה רשומה - לפחות ע"י שבעה אנשים בעלי הכשרה לכך בהתאם להוראות סעיף-קטן (1) מסעיף 6; וכן (ב) אם היתה זאת אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה - על ידי אדם מורשה לכך מטעם כל אגודה רשומה כזאת, ואם לא כל חברי האגודה הם אגודות רשומות - ע"י שבעה חברים אחרים, או, כשמספר החברים האחרים הוא פחות משבעה - ע"י כל החברים. (3) צריך לצרף לבקשה שתי העתקות מהצעת התקנות של האגודה וכן את שמו של האיש או שמותיהם של האנשים אשר ישאו ויתנו עם הרשם בנוגע לתקנות אלה. 9. רישום אגודה (1) אם נתברר לרשם כי מילאה אגודה אחרי הוראות פקודה זו ואחרי התקנות שהותקנו על פיה וכי תקנות האגודה המוצעות שלה אין בהן משום סתירה לפקודה או לתקנות שעפ"י הפקודה, יכול הוא לרשום את האגודה או לסרב לרשמה מבלי ליתן כל טעם לסירובו. (2) למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 22(2) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרשם עפ"י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית, וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות. 10. אגרות רישום (1) אגודה המקבלת, ללא תיקון עיקרי, את התקנות לדוגמה שנתאשרו ע"י הרשם לאגודה מאותו הסוג, לא תשלם כל אגרת רישום, והודעה על רישומה תפורסם ברשומות חינם. (2) על כל אגודה אחרת לשלם עם רישומה אגרה של ארבע לירות וכן עליה לשלם בעד הודעת הרישום ברשומות את האגרה אשר יקבע שר העבודה, בצו כללי או מיוחד. (3) החלטתו של הרשם בנוגע לסוג שאליו שייכת אגודה ובנוגע לשאלה באם השתמשה האגודה בתקנות לדוגמה ללא שינוי עיקרי, תהא החלטת גמר. (4) תעודת רישום והעתקה מתקנות האגודה מאושרות, כשהן טבועות בחותמתו הרשמית של הרשם, תמסרנה חינם לכל אגודה עם רישומה. 11. תעודת רישום תשמש הוכחה מכרעת תעודת רישום חתומה ע"י הרשם תהא עדות מכרעת שהאגודה רשומה כהלכה, חוץ אם הוכח שרישום האגודה בוטל. 12. תיקון תקנותיה של האגודה (1) שום תיקון של התקנות של אגודה רשומה לא יהא בר תוקף אלא אם כן נרשם עפ"י הפקודה, ולצורך זה חובה לשלוח לרשם שתי העתקות מן התיקון. (2) אם נתברר לרשם כי התיקון לתקנות האגודה אינו בניגוד לפקודה זו או לתקנות שעל פיה, יכול הוא לרשום את התיקון או לסרב לרשמו, בלי ליתן כל נימוק לסירובו. (3) אם רשם הרשם תיקון לתקנות של אגודה רשומה עליו ליתן לאגודה, לאחר שתשלם את האגרה הקבועה, העתקה מן התיקון כשהיא מקויימת על ידו וחתומה בחותמתו, והעתקה זו תהא עדות מכרעת שהתיקון נרשם כהלכה. 13. התמזגות אגודות (1) באישורו של הרשם יכולות כל שתי אגודות או יותר להתמזג לאגודה יחידה עפ"י החלטה שתתקבל ברוב של שלושת רבעי החברים המשתתפים באספה כללית מיוחדת של כל אגודה שנתקיימה לצורך זה, אם קיבל כל חבר הודעה בכתב שלושים יום למפרע על ההתמזגות המוצעת ועל תאריך האספה: אותה התמזגות תוכל לצאת לפועל מבלי חיסול האגודות המתמזגות או חלוקת הכספים שלהן: משנתמזגו, תהא החלטת האגודות הנוגעות בדבר הודעה מספקת למסור את האקטיב והפסיב של האגודות המתמזגות לרשות האגודה הממוזגת: בתנאי שכל חבר החולק על ההחלטה יוכל לצאת את האגודה בהתחשב עם ההוראות שבתקנותיה. (2) כל אגודה תוכל, עפ"י החלטה שנתקבלה בהתאם לפרוצידורה שנקבעה בסעיף-קטן (1), להעביר את האקטיב והפסיב שלה לכל אגודה שתהא מוכנה לקבלם: בתנאי שאם היו ההתמזגות או העברת האקטיב והפסיב גוררים עמהם העברת הפסיב מאת אגודה אחת לאגודה אחרת, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא אם כן תינתן מודעה בכתב שלושה חדשים למפרע לנושים של שתי האגודות הללו או של כל אותן האגודות: ובתנאי שאם הנושה או הנושים של אחת האגודות הנוגעות בדבר מתנגדים להתמזגות או להעברת האקטיב והפסיב ומוסרים מועדה בכתב על כך לאגודה הנוגעת בדבר או לאגודות הנוגעות בדבר חודש ימים לפני התאריך שנקבע להתמזגות או להעברה, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא עד אם סולקו החובות המגיעים לנושה או לנושים. (3) הודעה מוקדמת על ההתמזגות העומדת להיעשות והודעה שניה על ההתמזגות המושלמת ועל אישורו של הרשם תפורסם ברשומות תמורת תשלום אותה אגרה ששר העבודה יקבע בצו כללי או מיוחד. 14. אסיפות כלליות (1) יכול הועד להועיד בכל עת אספה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אספה כזאת בתוך חודש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרשם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן מספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה. (2) אם לא כונסה אספה כללית בהתאם לדרישה, תהא לרשם הסמכות להועיד בעצמו אספה כללית של האגודה: ההוצאות שהרשם יוציא, תיגבינה מן האגודה עפ"י סעיף 58 כדרך שגובים סכום המגיע לממשלה. 15. זכויותיהם וחובותיהם של חברים (1) אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שילם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מידת השתתפות כפי שייקבע בתקנות האגודה. (2) משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחייבויות שהאגודה קיבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר. 16. הצבעה (1) לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת: בתנאי - (א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו"ר דעה מכרעת; (ב) שאם זו צרכניה שיתופית או אגודה לקניה או למכירה או לשירות חקלאיים מותר להקציב בהן קולות נוספים, כפי שתקנות האגודה תקבענה, על יסוד מידת השתתפותו של כל חבר בקניה ובמכירה במשך שנת הכספים האחרונה, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות; (ג) שאגודה שהשקיעה חלק מכספיה במניותיה של אגודה אחרת או המסונפת לאגודה אחרת, תוכל למנות אחד מחבריה להשתתף בהצבעה בעסקיה של אותה האגודה הרשומה האחרת, ותוכל לקבל את מספר הקולות אשר ייקבע בתקנותיה של האגודה האחרת, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות; (ד) שאגודה הפועלת בעיר או ביותר מכפר אחד תוכל לקבוע בתקנותיה הוראות בדבר אספות מקומיות או בדבר אסיפה של באי-כוח שנבחרו בכל מקום ומקום, ולבאי-כוח אלה יהא אותו מספר קולות אשר ייקבע בתקנות האגודה. (ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשהו אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים. (2) אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בפסקאות (ג), (ד), ו-(ה) של סעיף-קטן (1). 17. פדיון מניות אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך יכולה האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ"י פקודה זו. 18. המען הרשום של אגודות כל אגודה רשומה חייבת לקבוע לה מען בישראל אשר יירשם בהתאם לתקנות, ואשר לשם יישלחו כל ההודעות והמכתבים, ועל האגודה לשלוח לרשם הודעה על כל שינוי שיחול במען. 19. זכות העיון בתקנות האגודה וכו' על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה. 20. בקורת חשבונות (1) פנקסיה של כל אגודה רשומה יבוקרו למצער אחת לשנה. אם האגודה מסונפת לברית פיקוח, תיערך הבקורת ע"י פקיד מפקידי ברית הפיקוח שיתמנה על ידי אותה הברית והלה צריך להיות רשום בצורה שתיקבע בתקנות שעפ"י פקודה זו, או להיות מבקר חשבונות ציבורי בעל רשיון מטעם הממשלה, וכשאין היא מסונפת לברית כזאת, תמנה האספה הכללית השנתית של האגודה מבקר חשבונות, שיהא בעל רשיון מטעם הממשלה כמבקר חשבונות ציבורי, ולעולם תהא לרשם זכות הויטו על המינוי: בתנאי שיכול הרשם לפי ראות עיניו להרשות שפנקסי אגודה רשומה יבוקרו ע"י אחד מפקידי מחלקתו. (2) בקורת החשבונות שתיערך עפ"י סעיף קטן (1) תכלול, בין שאר הדברים, את בחינת החובות שכבר עבר זמן פרעונם, אם ישנם חובות כאלה, את אימות חשבון עדף המזומנים והבטחונות, ושמא של האקטיב והפסיב של האגודה. (3) ברית הפיקוח או מבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (1) רשאים לעיין באין מעצור בפנקסים, בחשבונות, בשוברים ובכל שאר המסמכים של האגודה, ויש להרשות להם לאמת את חשבון עודף המזומנים והבטחונות שלה: על המנהלים, מנהלי העסקים ושאר פקידי האגודה להמציא לברית הפיקוח או לכל אדם אחר שנתמנה לשם בקורת חשבונותיה של אגודה, את כל אותן ידיעות בנוגע לעסקיה ופעולותיה ככל אשר יידרש ע"י אותה ברית הפיקוח או ע"י אותו אדם אחר. (4) לברית הפיקוח או למבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (1) של סעיף זה כדי לבקר את חשבונותיה של אגודה, תהא הסמכות בשעת הצורך - (א) להזמין כל פקיד, סוכן, משמש או חבר של האגודה לבוא לפניהם, כשיש יסוד להאמין שיוכלו למסור ידיעות בעלות ערך בנוגע לכל עסק מעסקי האגודה או להנהלת עסקיה; (ב) לדרוש מכל פקיד או סוכן או משמש או חבר של האגודה להראות כל פנקס או מסמך נוגעים לעסקיה של האגודה או להראות כל כסף מזומן או בטחונות השייכים לאגודה והנמצאים ברשותם. (5) אם הדינים והחשבונות על הביקורת של ברית פיקוח לא הניחו את דעתו של הרשם, יכול הוא - (א) למנות מבקר חשבונות או מבקרי חשבונות שיבקרו בשמו את האגודות המסונפות לברית ולהטיל על האגודות את התשלום אשר ימצא לנכון להטיל; (ב) להפסיק את סמכותה של הברית לבקר את חשבונותיהן של האגודות המסונפות לה: בכוח ההפסקה יש להשתמש רק על פי אישור מאת שר העבודה: בתנאי כי אין ליתן צו להפסקת סמכות עד אם ניתנה לברית הפיקוח אפשרות להגיש ביאור בכתב. 21. התאגדותה של אגודה משנרשמה אגודה הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה זכות ירושה עולמית וחותמת רשמית והסמכות לרכוש נכסי מטלטלים ונכסי מקרקעים, להתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל מו"מ משפטי אחר, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות את כל הדרוש לצרכי קיומה. 22. הסמכות לקנוס חברים אגודה רשומה רשאית עפ"י תקנותיה לקבל סמכות להטיל על חבריה קנסות בהרשאת האסיפה הכללית או הועד או באותו האופן שתקנות האגודה תקבענה: קנסות אלה דינם כדין חובות המגיעים לאגודה. 23. חובות שחברים חייבים לאגודה (1) כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר עפ"י פקודה זו או עפ"י תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו. (2) לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה ע"י הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים בגדר סעיף 130 מהחוק העותומני של דיון אזרחי. 24. לאגודה יהא שעבוד על מניותיהם של חברים בשל חובות המגיעים לאגודה (1) בשל כל חוב המגיע לאגודה רשומה מחבר או ממי שהיה חבר, יהא לה לאגודה שעבוד על מנייתו או על חלקו בהון ועל פקדונותיו, ועל כל דיבידנדה או הענקה או כל חלק אחר מן הרווחים המגיעים לו, ויכולה היא לנכות כל סכום שנזקף לזכותו של החבר או של מי שהיה חבר או כל סכום המגיע לו, לשם תשלום אותו החוב או על חשבון סילוק אותו החוב. (2) אסור לשום חבר של אגודה רשומה לשעבד לאגודה את מניותיה של האגודה בתורת בטחון להלוואה. 25. מניות פטורות מעיקול בהתחשב עם הוראות סעיף 24, לא יהיו מנייתו או חלקו של חבר בהון של אגודה רשומה נתונים לעיקול או למכירה עפ"י כל צו או פסק של בית משפט על כל חוב או התחייבות שאותו החבר חייב בהם, וכן לא תהא לנאמן בפשיטת רגל הזכות לקבל או לתבוע אותה מניה או אותו חלק בהון. 26. שעבודים לזכות אגודות, קיומם ורישומם של שעבודים, וכו' (תיקון: 1937, תשכ"ד) (1) (א) מותר לכל אגודה רשומה ליתן מפרעה בתורת הלוואה לחבר מחבריה בהתאם לתקנותיה הרשומות. (ב) בהלוות אגודה רשומה כספים לחבר, או בחתמה על חוזה להלוות כספים לחבר, או בהיות חבר חייב לאותה אגודה, רשאית האגודה לדרוש מאת החבר לשעבד לזכותה היא, בצורה אשר תיקבע, את כל היבול או תוצרת חקלאית אחרת, תוצרת ימית (לרבות דגים), או עצים כרותים, בעלי חיים, מספוא, מכשירים חקלאיים או מכשירי תעשיה או מכשירי דייג, מכונות, סירות, חבלי סירות, רשתות, חמרים גלמיים, כלי-המלאכה ובכלל כל פרי עמלו של אותו חבר, ושאר דברים המשמשים בקשר עם הייצור, בין שבאו לעולם ובין שלא באו לעולם בשעת יצירת השעבוד, בין שהמשעבד רכשם ובין שלא רכשם, בעת יצירת השעבוד. (2) (א) שעבוד שנוצר עפ"י סעיף-קטן (1) ייחשב כשעבוד שנעשה כהלכה אם נחתם בשתי העתקות ע"י החבר העושה אותו בפני הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה. (ב) מחובתו של אותו פקיד או אותם פקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה להגיש מיד העתקה אחת של כתב השעבוד למשרדה של האגודה ולהניח את ההעתקה השניה בתוך עשרים ואחד יום אצל קצין המחוז של הנפה אשר בה נמצאים הנכסים הכלולים בשעבוד. (ג) משקיבל קצין המחוז העתקה מכתב השעבוד יחד עם האגרה הקבועה, יצרפנו אל התיק מיד, ועליו לנהל בצורה הקבועה פנקס אשר יכונה פנקס הרישום לשעבודים של אגודות שיתופיות ובו יירשמו פרטים על כל השעבודים שנתקבלו על ידו, ולשלוח לאגודה אישור על הרישום. (ד) כל אדם רשאי לעיין בתיק השעבודים במשרדה של אגודה, ותמורת תשלום האגרה הקבועה רשאי הוא לעיין גם בפנקס הרישום לשעבודים ולהעתיק קטעים הימנו. (3) אם נתברר לרשם שאי-רישומו של שעבוד בתוך המועד שנקבע לעיל היה דרך מקרה או מחמת משגה או מאיזו סיבה מספקת אחרת או שאין בו כדי לפגוע במצבם של הנושים או של חברי האגודה, או שמסיבות אחרות מן הדין ומן הצדק הוא ליתן ארכה, רשאי הוא עפ"י בקשת האגודה או כל אדם מעונין ובאותם התנאים שימצאם לצודקים ולמועילים, לצוות להאריך את מועד הרישום. (4) (א) רישום שעבוד בהתאם להוראות סעיף-קטן (2) מהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של האגודה המלווה או הנושה בדרך אחרת: בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע - ((I בכל תביעה של הממשלה למסים או כספים הנגבים כמסים, או בכל תביעה של בעל נכסים לדמי-שכירות או לכספים הנגבים כדמי-שכירות, או ((II בזכויותיו של קונה אמיתי ששילם במחיר דבר ערך מבלי שידע על מציאותו של שעבוד, או ((III בזכויותיו של בעל משכנתא או בעל שעבוד קודם. (ב) רישום שעבוד ע"י קצין המחוז ייחשב כמסירת מודעה על השעבוד לכל אדם המטפל בנכסים הכלולים בשעבוד. (5) מיד כשיסולקו ההלוואה או החוב שניתן עליהם שעבוד עפ"י פקודה זו, הרי פקיד האגודה או פקידי האגודה הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה, חייבים לרשום את דבר הסילוק מיד בהעתק כתב השעבוד השמור בתיק במשרד של האגודה, ובתוך עשרים ואחד יום מיום התשלום חייבים הם להודיע את הדבר לקצין המחוז ולאחר שקיבל הלה את ההודעה ירשום מיד את דבר סילוק התשלומים בפנקס רישום השעבודים של אגודות שיתופיות. 27. העברת שעבודים (תיקון: 1937) (1) יכולה אגודה רשומה ללוות כספים על יסוד שעבוד שבידה עפ"י סעיף 26(1), אם אותו שעבוד נעשה ונרשם בהתאם להוראות פקודה זו, ולצורך זה היא רשאית להעביר כל שעבוד כזה. (2) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה תירשם בהתאם להוראות סעיף 26(2) מהפקודה, ונוסף על כך תחולנה גם הוראות חלק ה' מפקודת החברות. (3) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה כשהיא רשומה כאמור לעיל יהא דינה כדין שעבוד ראשון לזכותו של מקבל ההעברה בהתחשב עם הוראות סעיף 26(4) מהפקודה. 27א. רישום העברות של שעבודים לפני יום 26.2.35 (תיקון: 1937) כל העברה של שעבוד שבידי אגודה רשומה עפ"י סעיף 26(1) מפקודה זו, ואשר נרשמה אצל פקיד המחוז של הנפה אשר בה מצוי הנכס הכלול בשעבוד, מיום עשרים ושבעה בדצמבר, 1933, ואילך, אך לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, דינה כדין העברה בת תוקף מלא, ואפילו אם לא נרשמה אותה העברה אצל הרשם. 28. שעבודים שנוצרו ע"י האגודות על נכסיהן הן (תיקון: 1937) (1) רשאית אגודה רשומה, בכפוף לכל הגבלה או הוראה מצמצמת שבתקנותיה, לעבוט את נכסי המטלטלין שלה ולמשכן או לשעבד את נכסיה, כולם או מקצתם, בין מטלטלין ובין מקרקעין, בין שהיא מחזיקה בהם ובין שהיא תובעת זכות עליהם, בין בהווה ובין בעתיד, לרבות הון מניותיה שעדיין לא נפרע, אם יש הון כזה, ואת המוניטין שלה, בתורת בטחון לחובותיה, בין שבהווה ובין שבעתיד ובין תהיינה ראויות, ע"י הוצאת אגרות-חוב בודדות או בסריות. (2) הוראות חלק ה' מפקודת החברות תחולנה על כל עבוט, משכנתא או שעבוד שייעשו עפ"י סעיף זה. 28א. הטלת חלק ה' של פקודת החברות על שעבודים ידועים וכו' (תיקון: 1937) כל אגרת-חוב, משכנתא, שעבוד או משכון שנוצרו או נעשו ע"י כל אגודה רשומה באיזו עת שהיא לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, יהא דינם כאילו נוצרו או נעשו כחוק אם נוצרו או נעשו ונרשמו כחוק עפ"י חלק ה' של פקודת החברות. 29. עונשו של חבר הסוחר בנכסים המשועבדים (1) כל חבר או מי שהיה חבר של אגודה המעביר או מנסה להעביר לאחר נכסים הכלולים בשעבוד שנרשם עפ"י פקודה זו או הסוחר או מנסה לסחור בהם מבלי שקיבל תחילה רשות בכתב מאת הועד, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של חמישים לירות. (2) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפטור כל חבר או מי שהיה חבר מכל עונש, שנקבע בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה ולא ימנע את האגודה מלחפש דרכי פיצוי אחרים, שנקבעו בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה. 30. חוזים למכירת תוצרת לאגודה או באמצעותה אגודה רשומה שאחת ממטרותיה היא מכירת תוצרת חקלאית או תוצרת משק בהמות או תוצר של מלאכת יד של חבריה, רשאית, בין בתקנותיה ובין במסמך מיוחד, להתקשר בחוזים עם חבריה שהם ימכרו למשך תקופה מסויימת לאגודה או באמצעות האגודה את כל תוצרתם או אותם הכמויות או המינים של התוצרת שיפורטו באותם חוזים, ובכל חוזה כזה תוכל להתנות שסכום מסויים ישולם בעד כל יחידת משקל או יחידת מידה כפיצויים על הפרת החוזה, ואותו סכום יהא דינו כדין חוב המגיע לאגודה. 31. חברים שמתו (1) במות חבר האגודה, תוכל האגודה להעביר את מנייתו או את מידת ההשתתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או בא-כוחו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השווה לשוויה של מנייתו של אותו החבר שמת או של מידת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה: בתנאי שהאיש המוצע, או היורש, או בא-כוחו החוקי, הכל לפי הענין, רשאי לדרוש שהאגודה תשלם בתוך שנה אחת מיום מות החבר את שוויה של המניה או של מידת ההשתתפות של החבר ההוא, אשר יוברר כאמור לעיל. (2) בהתחשב עם הוראות הסעיפים 24 ו-26, ובאם לא נתן בית משפט מוסמך צו האוסר על אגודה לעשות זאת, תהא האגודה חייבת לשלם לאיש המוצע או ליורש או לבא-כוח חוקי, הכל לפי הענין, את כל הכספים האחרים המגיעים מן האגודה לחבר שמת. (3) כל ההעברות והתשלומים שנעשו ע"י אגודה בהתאם להוראות סעיף זה יהא להם תוקף וממשות לגבי כל דרישה שידרוש אדם אחר מן האגודה. 32. עזבונו של חבר שמת חייב בחובות אגודה רשומה עזבונו של חבר שמת יהא אחראי למשך שנה אחת למן סוף שנת הכספים של האגודה שבה מת החבר, לחובות של אגודה רשומה כפי שהיו קיימים בזמן מותו. 33. אחריות של מי שהיו חברים אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתיים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר. 34. פנקס החברים כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו הוכחה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם - (א) התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו פנקס או באותה רשימה; (ב) בתאריך שבו חדל אותו אדם להיות חבר. 35. קיום העתקות של פרטים רשומים (1) העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קויימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כהוכחה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כעדות על הענינים והעסקים הרשומים בו בכל מקרה שאילו הוגש בו המקור כחומר עדות, היה מתקבל כהוכחה על הענינים הללו, וכדי אותו שיעור שהמקור מתיחס אליו. (2) אין להכריח שום פקיד מפקידי האגודה, במו"מ משפטי שהאגודה אינה צד לו, להראות אחד מפנקסי האגודה שאת תכנו אפשר להוכיח עפ"י סעיף-קטן (1) או להופיע כעד לשם הוכחת הענינים, העסקים והחשבונות הרשומים בפנקס, אלא עפ"י צו מאת בית המשפט או מאת שופט שיינתן מפאת סיבה מיוחדת. 36. אימתי מותרים עסקים עם שאינם חברים (1) אסור לאגודה רשומה להלוות כסף לשום אדם שאינו חבר בה: בתנאי שאגודה רשומה רשאית להלוות כסף לאגודה רשומה אחרת, בהסכמתו הכללית או המיוחדת של הרשם; ובתנאי שאגודה רשומה רשאית להשתמש בשרותה של אגודה רשומה אחרת כסוכנה לגביית שטרות ולצרכי עסק אחרים, ולצורך זה תוכל להחזיק חשבון עובר ושב אצל אותה אגודה רשומה; ובתנאי שאגודה רשומה תוכל, בהסכמתו של הרשם, ליתן הלוואות למי שאינם חברים מתוך כספים שנקבעו למטרה מיוחדת זו ע"י כל אדם או קבוצת בני-אדם שהם עצמם אינם מקבלי ההלוואות. (2) יכול שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לאסור על כל אגודה רשומה או סוג של אגודות רשומות להלוות כספים על משכנתא של מקרקעים, או לצמצם את סמכותם לכך. 37. פקדונות והלוואות משאינם חברים אגודה רשומה לא תקבל פקדונות והלוואות משאינם חברים אלא עד כדי שיעור שנקבע בתקנותיה ובהתאם לתנאים שבהן. 38. עסקים עם שאינם חברים יהיו כפופים לתקנות האגודה עסקיה של אגודה רשומה עם שאינם חברים יהיו כפופים להוראות תקנותיה הרשומות. 39. מה ייעשה ברווחים (1) אסור לחלק בין החברים שום חלק מן הכספים של אגודה רשומה, אם בתורת הענקה או דיבידנדה או בצורה אחרת, בשיעור העולה על השיעור שנקבע בתקנות. (2) כל אגודה המקבלת או היכולה לקבל רווחים מעסקיה חייבת להפריש קרן שמורה (רזרבה). (3) אם האגודה היא אגודת אשראי או אגודת יצרנים, חובה עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות רבע אחד מרווחיה, ואם האגודה היא אגודה אחרת, עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות עשירית אחת מרווחיה, והאגודה רשאית להשתמש בכספי הקרן השמורה לשם עסקיה או להשקיעם ככל אשר יידרש בתקנות. (4) הקרן השמורה אינה בת חלוקה, ולשום חבר לא תהא זכות לחלק מסויים בקרן הנ"ל אלא במקרה שהאגודה הרשומה נתונה במצב של פירוק או שעסקיה מתפרקים והולכים: במקרה זה יחולק בין החברים אותו חלק מן הקרן השמורה שנותר לאחר ששולמו כל החובות, לפי מכסה השווה ליחס שבין הון המניות או מידת ההשתתפות של כל חבר להון של האגודה הרשומה, פרט למקרים שבהם קובעים תקנות האגודה הוראות אחרות. (5) על האגודה לחשב את הרווחים שבכל שנה בטרם תשלם כל דיבידנדה או הענקה (בונוס) או בטרם תתן הנחה לחברים או לבלתי-חברים. (6) כשמשלמים דיבידנדה על מניות, תהא זכות שווה לכל המניות ביחס לדיבידנדה, ולשום סוג של מניות לא יהא משפט בכורה על פני מניות אחרות. 40. חלוקת יתרת הרווחים בהתחשב עם הוראות סעיף 39, מותר לחלק בכל שנה בין החברים את יתרת הרווחים של אגודה, לאחר שתיעשה ההפרשה הקבועה לקרן השמורה, יחד עם כל ריווח שנצטבר משנים חולפות. ואם האגודה היא אגודת יצרנים או אגודת צרכנים, מותר לחלק את היתרה הנ"ל גם בין שאינם חברים עד לשיעור ועפ"י התנאים שנקבעו בתקנות שעפ"י פקודה זו או בתקנות של אותן האגודות. 41. קרן מילואים כל אגודה רשאית ליצור קרן-מילואים לחבריה מתוך תרומותיהם של החברים ובהתאם לתקנות האגודה הדנות בענין זה, ורשאית היא לתרום לאותה קרן המילואים מתוך רווחיה, לאחר שתפריש את הסכומים הקבועים לקרן השמורה: בתנאי שלא ישתמשו בכספי קרן-המילואים בעסקיה של האגודה; ובתנאי ששום חלק מכספי קרן-המילואים לא ייחשב כנכס (אקטיב) של האגודה. 42. תרומות לצרכי צדקה לאחר שהופרש לקרן השמורה סכום הדרוש עפ"י סעיף 39, רשאית כל אגודה רשומה לתרום סכום, שלא יעלה על חמישים אחוז למאה מן העודף הנותר, לכל מטרת צדקה או לכל מטרה שיש בה משום תועלת ציבורית ושהרשם מכיר בהן מבחינה זו, ואם הון המניות שנפרע והקרן השמורה אינם פחותים מן הסכום שהיא מחזיקה בצורת הלוואות ופקדונות משאינם חברים, רשאית היא לנדב סכום העולה על חמישים אחוז למאה מן העודף הנותר הנ"ל. 43. חקירה בעסקי אגודה (1) יכול הרשם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה: בתנאי, כי בהיערך חקירה ע"י הרשם שלא על דעת עצמו, יכול הרשם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת. (2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרשם או האיש המורשה על ידו. 44. בדיקת פנקסי האגודה (1) יכול הרשם עפ"י בקשה מאת נושה של אגודה רשומה לבדוק בעצמו את פנקסי האגודה, או למלא את ידו של איזה אדם אחר בכתב לבדוק את פנקסי האגודה: בתנאי: (א) שהמבקש יוכיח לרשם כי החוב הוא סכום שהגיע זמן פרעונו בעת הגשת הבקשה, וכי הוא תבע את סילוקו של הסכום, והסכום לא סולק בתוך זמן מספיק, וכן (ב) שהמבקש הפקיד אצל הרשם את הסכום אשר ידרוש הרשם בתורת בטחון לחשבון הוצאות הבדיקה המוצעת. (2) על הרשם להודיע לנושה על תוצאותיה של כל בדיקה כזאת. 45. חלוקת משא ההוצאות של החקירה אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, יכול הרשם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות, או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין האגודה, החברים או הנושה הדרושים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה. 46. פירוק אגודות (1) אם סבור הרשם, לאחר שנערכה חקירה עפ"י סעיף 43 או לאחר שנערכה בדיקה עפ"י סעיף 44, או לאחר שקיבל בקשה שהוגשה ע"י שלושה רבעים מחברי אגודה שיתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, יכול הוא לצוות על האגודה להתפרק, ואת הצו שלו יפרסם ברשומות. (2) כל חבר של אוגדה שיתופית רשאי במשך שני חדשים מתאריך פרסום הצו שניתן עפ"י סעיף-קטן (1) לערער על הצו כאמור בסעיף 51. (3) לא הוגש ערעור בתוך שני חדשים מיום פרסום צו לפירוק אגודה שיתופית, יקבל הצו תוקף כתום התקופה הנ"ל. (4) הוגש ערעור בתוך שני חדשים, לא יקבל הצו תוקף עד אם נתקיים ע"י הרשות שלפניה הוגש הערעור. (5) אין לפרק עסקיה של האגודה אלא עפ"י צו מאת הרשם. 47. סמכותו של הרשם לצוות על האגודה להתפרק כשעמד מספר החברים על פחות מן המינימום הקבוע אם הוכח כדי הנחת דעתו של הרשם שמספר חברי אגודה פחת ועמד על פחות מן המספר הדרוש לרישומה של אגודה כזאת עפ"י סעיף 6, יצווה על אותה אגודה להתפרק. 48. סמכויותיו של מפרק (1) אם נתן הרשם צו עפ"י סעיף 46 או 47 לפירוקה של אגודה שיתופית, ישמש המפרק הרשמי, בתוקף משרתו, כמפרק זמני, ויכהן בתפקיד זה עד שיתמנה הוא עצמו או אדם אחר כמפרק, ועד שיוכל לשמש בתפקיד זה: לעולם רשאי הרשם למנות, בצו שיתפרסם ברשומות, אדם אחר שאינו המפרק הרשמי, כמפרק האגודה. (2) מינה הרשם אדם אחר שאינו המפרק הרשמי כמפרק האגודה בהתאם לסעיף-קטן הקודם תהא נוהגת בנידון הפירוק אותה הפרוצדורה שתיקבע בתקנות עפ"י פקודה זו, והוראות חלק ו' מפקודת החברות לא תחולנה; פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרשם, ולמרות כל דבר האמור בסעיף 46 בנוגע לזמן אשר בו יינתן תוקף לצו פירוק עסקים, תהא למפרק הסמכות לקנות חזקה מיד בכל הנכסים השייכים לעסקיה ולנהל את עסקי האגודה ככל שיהא צורך בכך לשם פירוק עסקיה של האגודה בדרך שיש בה מן התועלת. (3) משקיבל צו לפירוק עסקים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע"י הרשם עפ"י סעיף-קטן (2) הסמכות - (א) להופיע במשפט ובמו"מ משפטי כתובע או כנתבע בשם האגודה, בין בשמו או במשרתו; (ב) לקבוע בצו מזמן לזמן מה הם החובות המגיעים מחברים או ממי שהיו חברים, או מעזבונותיהם של חברים שמתו או מן הממונים שלהם או מיורשיהם החוקיים או מכל פקיד, ומה התרומות שעל אלה לתרום או שעוד נשאר עליהם לתרום לאקטיב של האגודה, והתרומות הללו תכלולנה את החובות המגיעים מהחברים או מאנשים אלה: אם האגודה אינה אגודה בערבון מוגבל, תיקבענה התרומות הללו לפי הכרעת דעתו ועפ"י פקודתו של המפרק הן בנוגע לאנשים שיהיו נתבעים לשלמם והן בנוגע לסכומים שעליהם לשלמם, אך מבלי לפגוע בכל זכות הקיימת בינם לבין עצמם בנוגע לתרומות; (ג) לחקור בכל התביעות נגד האגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכות הקדימה על פני חברו: בתנאי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הינתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה על פני כל החובות האחרים - ((I כל המסים, תשלומי המכס והבלו וכל שאר הכספים המגיעים לממשלה מן האגודה; ((II כל הארנונות המקומיות המגיעות מן האגודה לעיריה או למועצה מקומית; (ד) לשלם תביעות נגד האגודה (לרבות רבית עד לתאריך צו פירוק העסקים), כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם יש דין קדימה, בין במלואן או בחלקן, לפי שיעור מסויים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה, ואם תישאר יתרה לאחר תשלום התביעות, תשמש היתרה לתשלום ריבית החל מתאריך אותו צו בשיעור שייקבע על ידו, ולעולם לא יעלה השיעור הזה על השיעור הקבוע בחוזה; (ה) לקבוע בצו מי הם האנשים שישאו בעול ההוצאות של הפירוק ומה המכסה שכל אחד מהם ישא בה. (4) בהתחשב עם כל תקנה מתקנות שעל פי פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (2) הסמכות - במידה שסמכות כזאת תהא נחוצה, להוציא לפועל את מטרות הסעיף הזה - להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ"י החוק העותומני של דיון אזרחי. (5) כל המוצא את עצמו נפגע מהצו של המפרק, רשאי לערער על אותו צו בפני הרשם בתוך שני חדשים מיום מתן הצו. (6) צווים של מפרק עפ"י הסעיף הקטן 3(ב), (ג) ו-(ה) ייאכפו, פרט למקרים המפורטים בסעיף 58, עפ"י בקשה אל פקיד ההוצאה לפועל הראשי ממש כשם שמוציאים לפועל פסק של בית משפט מחוזי. 48א. סמכותו של רשם לעכב הליכים משפטיים בדבר פירוק (תיקון: 1944) לאחר שנתן הרשם צו לפרק אגודה, ולפני שביטל את רישומה של האגודה לפי סעיף 50, רשאי הרשם - לפי בקשת כל נושה או חבר, או המפרק - לתת צו לעכב את המו"מ המשפטי בדבר הפירוק, הן בכלל והן לזמן מוגבל, ובאותם תנאים שימצאם לנאותים, אם הוכח להנחת דעתו כי מן הראוי הוא לעכב את כל הפעולות הנוגעות בפירוק. 48ב. הוראות מיוחדות בפירוק קיבוץ (תיקון: תשס"ה) (א) לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ (להלן - בית מגורים), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף. (ב) בית המשפט או הרשם, לפי הענין, רשאי לקבוע שהסידור החלוף כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת. (ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים. (ד) בסעיף זה - "בן משפחה" - בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; "חבר הקיבוץ" - מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו, לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים; "מקרקעי קיבוץ" - מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ; "קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על ידי הרשם כקיבוץ או כמושב שיתופי. 49. אחריותם של פקידים וכו' (1) אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה, השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שהחזיקם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי-יושר או בהפרת-אימון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, יכול הרשם עפ"י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצירוף רבית לפי אותו השיעור שהרשם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השימוש לרעה בכספים או בנכסים, על החזקת הכספים, על אי-היושר או על הפרת האימון, הכל כפי שהרשם ימצא לנכון לצוות. (2) סעיף זה לא ימנע את השלטונות מהביא במשפט פלילי כל עבריין על מעשה שהוא ישא עליו אחריות פלילית. 50. ביטול הרישום (1) נוסף על הדו"ח שלו לבית המשפט, חייב המפרק להודיע לרשם מתי נשלם פירוק העסקים, ומשקיבל הרשם הודעה זאת או לאחר קבלו את הדו"ח הסופי של המפרק שנתמנה עפ"י סעיף 48(2), יבטל את רישום האגודה ומאותה שעה תחדל האגודה לשמש כמוסד מאוגד. (2) הרשם יפרסם הרשומות, על חשבון האגודה, הודעה על הביטול. 51. ערעורים (תיקון: 1944) (תיקון: תש"ס2) כל צד הנפגע ע"י צו שניתן ע"י הרשם עפ"י הסעיפים 48 ו-49 רשאי לערער עליו בפני שר העבודה בתוך שני חדשים מתאריך הצו, ועל צו שניתן עפ"י סעיף 46 - בתוך שני חדשים מיום פרסומו, ואין להגיש ערעור לשום בית משפט אזרחי. 52. בוררות בסכסוכים (1) יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם או באופן אחר: תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או בא-הכוח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף-קטן זה. (2) אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרשם להחלטה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו - (א) בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או (ב) בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או (ג) בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה, או (ד) בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת, הרי משקיבל הרשם את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי הוא - ((I ליישב את הסכסוך בעצמו, או ((II להעבירו לבורר או לבוררים בהתחשב עם התקנות שתיקבענה. (3) בהתחשב עם תקנות שתיקבענה, רשאי הרשם לקחת בחזרה מבורר כל בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה עפ"י סעיף קטן (2)(II) ולטפל בה באופן שנקבע בסעיף-קטן הנ"ל. (4) אם מסר הרשם איזה סכסוך לבורר או לבוררים כאמור בסעיף קטן (2)(II) רשאי הוא - (א) לאשר את פסק הבוררים, או (ב) אם על דעת עצמו או עפ"י בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל ענין הנזכר בפסק למען יחזרו ויעיינו בו. (5) לכל החלטה הניתנת ע"י הרשם עפ"י סעיף-קטן (2)(I) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף-קטן (2)(II) שהרשם אישרה עפ"י סעיף-הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל. 53. עיקול זמני על נכסים אם נתברר לרשם כי כדי להכשיל או לדחות את ההוצאה לפועל של צו העלול להינתן נגד אדם עפ"י סעיף 48(3) או עפ"י סעיף 49, או של כל החלטה העלולה להינתן בסכסוך עפ"י סעיף 52, עומד אותו אדם - (א) להעביר לאחר את נכסיו, כולם או מקצתם, או (ב) לעקור את נכסיו, כולם או מקצתם, מתחומי השיפוט המקומיים של הרשם, יכול הרשם, אם לא ניתן בטחון מספיק, להורות לעקל עיקול זמני את הנכסים הנ"ל או אותו החלק מן הנכסים אשר ימצא לנכון לעקלו, ולעיקול הזה יהא תוקף כאילו היה זה עיקול שנעשה ע"י בית משפט אזרחי בר-סמך. 54. שחרור מהוראות הפקודה בנידון רישום למרות כל דבר האמור בפקודה זו יכול שר העבודה עפ"י צו מיוחד שיינתן בכל מקרה ובהתחשב עם התנאים אשר ימצא לנכון להטיל, לפטור אגודה מכל דרישה מן הדרישות שבפקודה זו, הנוגעת לרישומה של האגודה. 55. שחרור מהוראות כלליות של הפקודה (1) יכול שר העבודה עפ"י צו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות פקודה זו ורשאי הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו. (2) רשאי הרשם, באישורו הכללי של שר העבודה, לפטור כהוראת שעה כל אגודה שנרשמה לפני תאריך פקודה זו, מכל הוראה מהוראות הפקודה הזאת, ובלבד שהתקופה הכוללת של פיטורין זמניים אלה לא תעלה על שלוש שנים. 56. השימוש במלה "שיתופי", וכו' (תיקון: תשמ"א) (1) שמה של כל אגודה רשומה יכלול את המלה "שיתופית" או תרגומה הערבי כחלק משמה, ושום אגודה או מוסד, זולת אגודה שנרשמה עפ"י פקודה זו, לא יכללו כחלק משמם את המלה "שיתופי" או תרגומה הערבי, או כל מלה אחרת שנגזרה מאותו שורש. (2) כל אגודה רשומה שערבות חבריה היא מוגבלת חייבת לצרף לשמה את המלה "בערבון מוגבל" או תרגומה הערבי ומלה זו תהא המלה האחרונה בשמה. (3-4) (בוטלו). (5) כל אגודה או מוסד העוברים על הוראות סעיף זה יאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס של עשר לירות, וכל הממשיך בעבירה ייחשב כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה. 57. עונשין על עבירות כל אגודה - (א) שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו"ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ"י פקודה זו, או עפ"י התקנות שעל פיה או על פי פקודת החברות, כפי שהוטלה ע"י סעיף 59. (ב) המסרבת ביודעין לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע"י הרשם או ע"י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו או התקנות שעל פיה, או לצורך פקודת החברות, כפי שנקבע ע"י סעיף 59, או המשתמטת מעשות את הדברים הללו. (ג) העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או פקודת החברות, כפי שנקבע בסעיף 59, אוסרות לעשות. (ד) המוסרת בזדון דו"ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים, הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ"י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מילואם ייחשב לעבירה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העבירה, או שניסה למנוע בעדה, יאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעבירה כזאת ייחשב כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה. 58. גביית סכומים המגיעים לממשלה (1) כל הסכומים המגיעים לממשלה מאגודה שיתופית או מפקיד או מחבר או ממי שהיה חבר לאגודה בתור כאלה, וכל הסכומים שצוו לשלמם כהוצאות עפ"י סעיף 45, ייגבו, עפ"י דרישה שיגיש הרשם לממונה על המחוז, ממש כדרך שגובים פיגורי תשלומי מסים עפ"י פקודת המסים (גבייה) כאילו הוכרזו התשלומים הללו כתשלומים שחל עליהם חוק גביית המסים. (2) סכומים המגיעים מאגודה שיתופית והנגבים עפ"י סעיף-קטן (1), מותר לגבותם ראשונה מנכסי האגודה, ולאחר כך - אם האגודה היא אגודה שערבון חבריה הוא מוגבל - מן החברים עד כדי גבול ערבותם, ואם זו אגודה ממין אחר - מן החברים. 59. השימוש בפקודת החברות (תיקון: 1937) (תיקון: תשנ"ה) (1) פרט למותנה בסעיף 9(2) מפקודה זו, לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע - (א) לאגרות חוב, משכנתאות ושעבודים; (ב) לפירוק אגודות, כשמפרק העסקים הרשמי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן; (ג) לבקשה המוגשת לבית משפט עפ"י סעיף 117 מפקודת החברות לאישור פשרה: בתנאי שמלבד בהליכים של פירוק עסקים ע"י מפרק עסקים הרשמי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרשם; (ג1) בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק; (ד) למחיקת אגודות שעברו ובטלו מן הפנקס בהתאם להוראות סעיף 242 מפקודת החברות. (2) הוראות פקודת החברות הנזכרות בסעיף-קטן (1) תחולנה על אגודה שיתופית ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שיתופית וכאילו היו המלים "רשם החברות" כוללות את רשם האגודות השיתופיות. 60. (בוטל) (תיקון: תשי"א) 61. פקודת הבוררות פקודת הבוררות לא תחול על מו"מ משפטי עפ"י סעיף 52(2). 62. (בוטל) (תיקון: תשמ"א) 63. אגודות ותקנות אגודה שכבר נרשמה (1) כל אגודה שהיתה קיימת עד ליום תחילת תקפה של פקודה זו ונרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, תיחשב כאילו נרשמה על פי פקודה זו, ולמרות כל דבר האמור בפקודה זו תוספנה תקנותיה של אותה אגודה להיות בנות תוקף עד ליום שלושים ואחד בחודש דצמבר, 1934, בלתי אם שונו או בוטלו בהתאם להוראות סעיף 12 מפקודה זו, ובמידה שתקנות אגודה אלה לא תהיינה סותרות את ההוראות המפורשות של פקודה זו או של כל תקנה שיתקינו על פיה, תוספנה להיות בנות תוקף גם לאחר התאריך האמור עד אשר שונו או בוטלו כאמור לעיל. (2) כל המינויים, התקנות והצווים שהוצאו, ההודעות והמודעות שניתנו והמשפטים ושאר מו"מ משפטי שהוגשו עפ"י הפקודה הנ"ל, ייחשבו, אם אפשר, כאילו הוצאו או ניתנו או הוגשו עפ"י פקודה זו. 64. תקנות שיתקין הרשם (1) יכול הרשם להתקין תקנות בענין - (א) התקנות לדוגמה של אגודות, טפסי חשבונות ולוחות מאזנים, לרבות טפסים שיש להשתמש בהם והדו"חות שיוגשו על ידי מבקרי החשבונות; (ב) הספרים והפנקסים שיתנהלו ע"י האגודות; (ג) הרשימות והדו"חות שעל האגודות להגיש לו מדי שנה בשנה או בזמנים אחרים; (ד) הרשימות והדו"חות שעל המפרקים להגיש לו, וכדת מה לעשות בספרי האגודות ובמסמכיה כתום הפירוק; (ה) טופס התעודה הדרושה עפ"י סעיף 35, ומיהו האיש החייב לחתום עליה. (2) תקנות אלה תקבלנה תוקף בהתאשרן ע"י שר העבודה. 65. תקנות שיתקין שר העבודה (תיקון: תשכ"ב) (1) יכול שר העבודה להתקין תקנות לשם גישום מטרות פקודה זו, בין לכל הארץ כולה או לכל חלק הימנה, ובין לאגודה אחת או לסוג של אגודות. (2) בפרט, ומבלי לפגוע בכללותה של הסמכות האמורה, יכולות תקנות כאלה - (א) לקבוע, בהתחשב עם הוראות סעיף 5, את המספר המכסימלי של המניות או של החלק מהון האגודה שכל חבר רשאי לרכוש; (ב) לקבוע את הטפסים שישתמשו בהם ואת התנאים שצריך לקיימם בהגשת בקשות לרישום אגודה והפרוצדורה בענין בקשות כאלה; (ג) לקבוע את הענינים שעליהם רשאית או מחוייבת אגודה להתקין תקנות ואת הפרוצדורה שעליה להתנהג בה בהתקנת תקנות, בשינויין או בביטולן, ואת התנאים שעליה למלא אחריהם בטרם תתקין תקנות, תשנן או תבטלן; (ד) לקבוע את התנאים שאנשים המבקשים להתקבל או שכבר נתקבלו כחברים לאגודה יהיו חייבים למלא אחריהם, ולהורות הוראות בנוגע לבחירת חברים וקבלתם ולתשלום שעליהם לשלם ומידת ההשתתפות שעליהם לרכוש בטרם ישתמשו בזכות חבר; (ה) להורות הוראות בנוגע לבירור שוויה של מנייתו או של מידת השתתפותו של חבר בגמר חברותו; (ו) להורות הוראות בדבר אספות כלליות של החברים ובדבר הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה באספות כאלה והסמכויות שיש להשתמש בהן באותן אספות; (ז) להורות הוראות בדבר מינוי חברים לועד, ושאר פקידים וכן בדבר פיטורם לזמן מה או לתמיד, וכן בדבר הפרוצדורה שיתנהגו על פיה בישיבות הועד ובדבר סמכויותיהם ותפקידיהם של הועד והפקידים האחרים; (ח) להורות הוראות בדבר בקורת החשבונות והשכר, אם נקבע שכר, אשר יוטל בעד הבקורת, ובדבר הפרסום מזמן לזמן של לוח מאזן המראה את האקטיב והפסיב של האגודה; (ט) להורות הוראות בדבר יצירת פנקס חברים ואופן הנהלתו, ואם יש לאגודה הון מניות, בדבר פנקס המניות; (י) לקבוע מי ומי הם האנשים, שאינם מבקרי חשבונות בעלי רשיון, הרשאים לבקר את חשבונותיהם של אגודות רשומות מטעם בריתות פיקוח, ולהורות הוראות בדבר רישומם של אנשים אלה; (יא) לקבוע מה האיסורים וההגבלות שעל פיהן מותר לאגודות לנהל עסקים עם שאינם חברים; (יב) להורות הוראות בדבר יצירת קרן שמורה והחזקתה, ולאיזה מטרות מותר להשתמש בכספה, ובדבר השקעת כל כסף הנתון לפיקוחה של אגודה; (יג) לקבוע עד לאיזו מידה רשאית אגודה לצמצם את מספר חבריה; (יד) לקבוע את התנאים בהם יהא מותר לחלק את הרווחים בין חברי האגודה, ואת שעור הדיבידנדה המכסימלית על הון המניות שמותר לאגודות לשלם; (טו) לקבוע את הפרוצדורה שיש לנהוג בה בהגשת ערעורים ובמתן החלטה עליהם; (טז) להורות הוראות המבטיחות שהון המניות של כל אגודה יהא בר-שינוי בצורה שיהא צורך בה כדי לערוב שהמניות לא תעלינה בערכן, וכי ההון הנחוץ יימצא לאגודה כדרוש; (יז) להורות שאנשים הראויים להתקבל כחברים עפ"י תקנות האגודה, לא תימנע מהם הזכות להתקבל כחברים לאגודה בלא סיבה מספקת; (יח) לקבוע את הפרוצדורה אשר על פיהם יתנהג מפרק שנתמנה ע"י הרשם עפ"י סעיף 48 ומה לעשות בנכסים העודפים של האגודה; (יט) לקבוע את שיטת המינוי של בורר או של בוררים ואת הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה במו"מ משפטי בפני הרשם או בפני אותו הבורר או אותם הבוררים, וכן את שעור ההוצאות הכרוכות ביישוב הסכסוך, ואת דבר הטלתן; (כ) להורות הוראות בדבר משלוח הזמנות משפטיות ובדבר הוכחת מסירתן; (כא) להורות הוראות בדבר מחיקת חובות גרועים; (כב) להתקין תקנות בדבר אופן איסוף כספים ע"י מניות או אגרות חוב או באופן אחר; (כג) להורות הוראות בדבר יציאתם או הוצאתם של חברים ובדבר התשלומים שישולמו להם ובדבר התחייבויותיהם של מי שהיו חברים; (כד) להורות הוראות בדבר מינוי אדם שיהא מותר לשלם לו או להעביר אליו את המגיע לחבר שמת; (כה) להורות הוראות בדבר העיון במסמכים במשרדו של הרשם ובדבר הטלת תשלומים בעד מתן העתקות מקויימות של אותם מסמכים; (כו) לקבוע אגרות בעד רישום איגרת-חוב, משכנתא או שעבוד, ובעד ביטול הרישום. 1 חא"י, 1933 (ע) 336, (א) 360; ע"ר, 1937, תוס' 1, (ע) 1, (א) 1944; תוס' 1, (ע) 125, (א) 171; ס"ח תשי"א, 221; תשכ"ב, 107; תשמ"א, 243; תשמ"ח, 34; תשנ"ה, 205; תש"ס, 192; תשס"ה, 101. 2 סעיפים 30 ו-31 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 192 ו-194) קובעים לגבי סעיף 51: 30. תחילה תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. (החוק פורסם ביום 11.6.2000). 31. הוראות מעבר הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה, ערעור המנוי בתוספת השניה ותובענה המנויה בתוספת השלישית, שהוגשו קודם לתחילתו." אגודה שיתופיתפקודות