תקנות שימור חולות יפו - ראשון לציון - נחל רובין, 1942 בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941, התקין הנציב העליון במועצה את התקנות דלהלן: - 1. השם תקנות אלה תקראנה תקנות שימור חולות יפו-ראשון-לציון- נחל רובין, 1942. 2. הטלת התקנות על החולות שמדרום ליפו (תיקון: 1947) תקנות אלה תחולנה על החולות שמדרום ליפו המתוארים בפרוטרוט בתוספת לתקנות אלה. את מפת האזור הזה המסומנת /360F אפשר לראות בשעות העבודה הרגילות במשרד מושל מחוז לוד ביפו, או במשרדי המחוז, רמלה. 3. הכרזת החולות באזור מיוחד האזור המתואר בתוספת לתקנות אלה והמסומן במפה כאמור לעיל, הנקרא להלן ''האזור המיוחד'' מוכרז בזה כאזור מיוחד לצורך סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941. 4. הסדרת המרעה באזור המיוחד (תיקון: 1947) המרעה והמעבר של כל כבשים ועזים, והמרעה של בעלי-חיים ביתיים אחרים באזור המיוחד נאסרים בזה, אלא אם כן ניתן אישור בכתב ע''י מושל מחוז, מחוז לוד והלה רשאי להגביל את האישור לחלקים ידועים של האזור המיוחד ורשאי לתתו לפי תנאים מיוחדים היכולים לכלול הגבלות ביחס למספר אותם הכבשים, העזים או שאר בעלי החיים הביתיים. 5. הסדרה בענין השמדת הצמחיה ועיבוד הקרקע באזור המיוחד (תיקון: 1947) אסור לכרות, לשבור, לשרוף או לסלק כל צמחיה, בין נטיעות ובין גידולי-בר, ואסור לעבד כל קרקע בתוך האזור המיוחד, אלא אם כן ניתן אישור בכתב ע''י מושל מחוז, מחוז לוד או בא-כוחו המורשה, והלה רשאי להגביל אותו אישור לחלקים ידועים של האזור המיוחד ורשאי לתתו לפי תנאים מיוחדים. 6. סמכותו של מנהל מחלקת היערות להוציא לפועל עבודות שימור באזור המיוחד (תיקון: 1943, 1947) מושל מחוז, מחוז לוד או כל אחד מבאי כחו המוסמכים רשאי לבצע בתוך תחומי השטח המיוחד, כל עבודות הדרושות למניעת סחף והוא רשאי לקיים עבודות כאלה. 7. סמכותו של מנהל מחלקת היערות להכנס לאזור מיוחד (תיקון: 1947) רשאי מושל המחוז, מחוז לוד או בא-כוחו המורשה להכנס לכל קרקע באזור המיוחד לשם הוצאתן לפועל של עבודות פיקוח או מדידות או לשם ביצועם של הענינים הקבועים בתקנות אלה, כולם או מקצתם. 8. עונש כל העושה מעשה האסור עפ''י תקנות אלה יאשם בעברה ויהא צפוי בצאתו חייב בדין למאסר לא יותר מששה חדשים או לקנס לא יותר מחמשים פונט או לשני הענשים כאחד. תוספת המספר הסדורי: 2. תאור הגבולות : צפון : מנקודה על הים צפונית לשטח הבנוי של בת-ים המתאימה לגבולות אזורי בנין הערים של יפו ובת-ים, לאורך גבולו הדרומי של אזור בנין העיר של יפו עד למקום חיבורו עם הדרך המובילה לחולון; משם לאורך גבולן הדרומי של קרקעות מקוה-ישראל עד גבולות החולות בפנתן הצפונית-מערבית של קרקעות ואד אל נאדה; משם נמשך הגבול בכוון דרומי-מערבי לאורך גבול החולות, מקיף את גבולו הדרומי של ואד אל נאדה, עד לשביל הישן הקיים של עזה, משם - בכוון דרומי-מזרחי לאורך החולות, דרומה לבית הבורסקי הנמצא בגבולות כפר יזור; מזרח : משם לאורך גבולות החולות בכוון דרומי כללי, מקיף את השטח המעובד ונמשך עד לדרך המובילה מראשון-לציון; משם הוא נמשך בכוון דרומי-מערבי לאורך קצה החולות ועובר בין כביש -האספלט הקיים וגבול האזור לתרגילי הקרב וכמעט בכוון מקביל להם; דרום : משם - לאורך קצה החולות בכוון מערבי צפונית לקרקעות אל נבי רובין עד להתחברותם של החולות עם נחל רובין בעין אל מליחה משם בכוון מערבי לאורך קצה החולות עד הים; מערב : משם - לאורך שפת הים עד לנקודת-המוצא צפונית לבת-ים. השטח הכולל: 57,000 דונם. 1 ע''ר 1942, תוס' 2, 1149, 1943, תוס' 1947; 2, 357, תוס' 2, 760.תקנות שימורנחליםתקנות