תקנות עניני צדקה (הנאמן הציבורי), 1947 1. שם התקנות האלה תיקראנה תקנות עניני צדקה (הנאמן הציבורי) 1947. 2. נאמנות לצרכים דתיים הנאמן הציבורי על הצדקה לא יקבל שום נאמנות לצרכים דתיים שכתוצאה ממנה יהיה עליו לבצע כנאמן מנהג או טקס דתיים כל-שהם או להכריע בשאלות כל-שהן בנוגע לזכותם או אפיים הדתיים של יחיד או מוסד כל-שהם. 3. אין לקבל נאמנויות שבהן כרוך ניהול של עסק הנאמן הציבורי על הצדקה לא יקבל נאמנות כל-שהיא שבה כרוכים ניהולו של עסק כל-שהוא או התעסקות בו פרט לצורך פירוקו של אותו עסק לאלתר על מנת לשמש את קרנות הנאמנות. בכל מקרה, שבו יש צורך לפרק עסק כל-שהוא, יהיה הנאמן הציבורי על הצדקה זכאי להעביד על חשבון הנאמנות אותו אדם או אותו בני-אדם שיהיו נחוצים - לפי דעתו - לצורך פירוקו של העסק כך, והוא לא יהיה אחראי להפסק כל-שהוא העלול להיגרם בניהולו של אותו עסק. 4. סיוע מקצועי בכפוף לקביעותיהם של הפקודה והתקנות האלה ולתנאיה של נאמנות מיוחדת כל-שהיא רשאי הנאמן הציבורי על הצדקה, בניהולה של נאמנות כל-שהיא, ליטול עצה וסיוע מקצועיים ולהשתמש בהם לגבי ענינים משפטיים ואחרים, והוא רשאי לפעול על יסוד ידיעות מהימנות (אף על פי שהן פחות מעדות משפטית) לגבי עניני עובדות. 5. השקעת כספים הנאמן הציבורי על הצדקה, רשאי להשקיע כסף או להשאיר כסף מושקע השייך לנאמנות כל-שהיא והבא לידו בכל השקעה המורשית בתעודת הנאמנות או (אם לא נקבעה בתעודה ההיא קביעה אחרת) המורשית בתקנה 6 לגבי השקעתן של קרנות נאמנות, והוא רשאי (אם לא נקבע כאמור) להשאיר השקעה כל שהיא הקיימת בתאריך תחילת תקפה של נאמנות: בתנאי שלא ישקיע או יחזיק בהשקעה כל-שהיא באופן כזה שיעשה עצמו צפוי לאחריות כמחזיק באותה השקעה, אלא אם נחה דעתו כי יהיה מפוצה בשלמות או הוא מבוטח מפני הפסד. 6. השקעות מורשות מותר יהיה לנאמן הציבורי על הצדקה להשקיע כספי-נאמנות אשר בידו בכל אחד מניירות-הערך הבאים: - (א) באגרות-חוב, סטוק של תעודות-חוב או ניירות-ערך אחרים של הממשלה; (ב) במשכנתא ראשונה של נכסי דלא-ניידי הנמצאים בישראל: בתנאי כי שוויו של אותו רכוש עולה כדי שליש אחד, אך, אם הוא מורכב בשלמותו או בעיקרו מבנינים, כדי מחצית אחת על סכום המשכנתא; (ג) בכל שטר-ערובה, שאינו שטר ערובה על מקרקעים, המורשה כעת בהשקעת נאמן לפי החוק של אנגליה; (ד) בכל שטר-ערובה אחר המורשה כמפורש בתעודת הנאמנות; (ה) בהשקעה כל-שהיא שאישרה מועצת ההשקעה של הנאמן הציבורי על הצדקה שהורכבה לפי תקנה 7. 7. הרכב מועצת השקעה של הנאמן הציבורי על הצדקה (תיקון 1947) (1) תתכונן מועצה שתהיה מכונה מועצת ההשקעה של הנאמן הציבורי על הצדקה. 2) המועצה תורכב משר האוצר כיושב ראש, הנאמן הציבורי על הצדקה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו ומבקר-החשבונות הממשלתי או נציגו. (3) שלושה חברים של המועצה יהוו מנין חוקי. (4) שום השקעות, זולת אותן ההשקעות שפורטו בפיסקאות (א), (ב), (ג) ו-(ד) של תקנה 6, לא ירכשן הנאמן הציבורי על הצדקה מבלי אישורה של המועצה. 8. הפנקסים שינהלם הנאמן הציבורי על הצדקה הנאמן הציבורי על הצדקה ינהל: (א) פנקס-קופה. (ב) ספר-חשבונות של נאמנויות שיכיל חשבונות מיוחדים ונפרדים לכל נאמנות ונאמנות ויראו בפרוטרוט כל פרט של חיוב וזיכוי וכל טראנסאקציה המתייחסים לכל נאמנות ונאמנות. (ג) פנקס-נאמנויות, שבו יירשמו פרטים מלאים על הרכוש הכלול בכל נאמנות ונאמנות, ואותו פנקס יראה את טיבו ושוויו של רכוש הנאמנות, דמי שכירות וריבית, המשתלמים והנגבים וכל עסקים ברכוש הנאמנות. 9. סגירת חשבונות (1) חשבונותיו של הנאמן הציבורי על הצדקה ייסגרו ביום 30 ביוני וביום 31 בדצמבר שבכל שנה ושנה, והעתק של כל אחד ואחד מן החשבונות חצי-השנתיים יתוייק ויוחזק במשרד הנאמן הציבורי על הצדקה, ושום אדם, פרט לחשב הכללי ומבקר-החשבונות הממשלתי לא יהיה זכאי לעיין באותו חשבון או בחשבון כל-שהוא מחשבונות הנאמנות הנמצאים ברשותו של הנאמן הציבורי לעניני צדקה, פרט על יסוד צו מאת בית-משפט. (2) חשבונותיו של הנאמן הציבורי לעניני צדקה יבקרם מזמן לזמן מבקר-החשבונות הממשלתי. 10. כוחו של נאמן ציבורי על הצדקה למנות סוכנים (1) הנאמן הציבורי על הצדקה רשאי למנות אותו אדם או אותם בני-אדם שיחשבם נאותים לפעול כסוכניו בכל נאמנות מיוחדת או בענין כל-שהוא שמקורו בנאמנות כל-שהיא. (2) הנאמן הציבורי על הצדקה רשאי, לפי שיקול-דעתו, להעביר לסוכן את הכוחות שהוענקו לו והתפקידים שהוטלו, כולם או מקצתם. (3) כל סוכן ימציא בטחון, להנחת דעתו של הנאמן הציבורי על הצדקה, לביצוע תפקידיו, ויקבל את שכרו בין במשכורת ובין בתשלומים כאלה שיקבעם הנאמן הציבורי על הצדקה מזמן לזמן. ע''ר 1947, תוס' 2 (ע) 795, 1114, (א) 979, 1363. הנוסח במקור ''מזכיר הכספים''. תקנותנאמנות