תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ''ה-1985

תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ''ה-1985 בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - ''הפרש ריבית'' - כמשמעותו בסעיף 3(ט) לפקודה; ''יתרת קרן הלואה'' - לרבות ריבית שנצברה לחובת מקבל הלוואה על פי תנאי ההלוואה עד לתחילת תקופת זקיפה פלונית ולא נפרעה עד לאותו מועד; ''יתרת קרן מוסכמת'' - יתרת הקרן של הלוואה במועד פלוני, לפי המוסכם בין הלווה לבין המלווה; ''ריבית'' - לרבות הפרשי הצמדה; ''מדד ביום פלוני'' - מדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) שהתפרסם בחודש שבו חל אותו יום פלוני בתוספת ההפרש שבינו לבין המדד שהתפרסם אחריו כשההפרש מוכפל במספר כמספר היום בחודש ומחולק במספר הימים שבאותו חודש; ''שיעור עליית המדד'', בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד ביום סיום התקופה לבין המדד ביום תחילת התקופה מחולק במדד ביום תחילת התקופה; ''שנת מס'' - לרבות תקופת שומה מיוחדת; ''תקופה זקיפה'' - (א) אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסת עבודה - כל חודש בתקופה שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה; (ב) אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(4) לפקודה - כל שנת מס, או חלק ממנה, שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה. 2. קביעת שיעור הריבית (תיקון: תשנ''ז, תש''ס2) (א) שיעור הריבית לענין סעיף 3(ט) לפקודה יהא שיעור עליית המדד בתוספת 4 אחוזים המוכפלים במספר הימים בתקופת הזקיפה ומחולקים בשלוש מאות ששים וחמש; (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), שיעור הריבית לענין סעיף 3(ט) לפקודה, לגבי הלוואה שניתנה לעובד ממעביד שאינו חבר-בני-אדם שהעובד הוא בעל שליטה בו, יהא שיעור עליית המדד, ובלבד שסך יתרות קרן ההלוואות של העובד בתקופת הזקיפה אינה עולה על 5000 שקלים חדשים. (ג) יראו את הסכום הנקוב בתקנת משנה (ב) כאילו הוא ''הנחה סוציאלית'' כמשמעותה בסעיף 120א לפקודה. 3. חישוב הפרש ריבית הפרש הריבית יהא ההפרש שבין סכום הריבית שנצבר לחובת הלווה על יתרת הקרן המוסכמת בתקופת זקיפה, לפי תנאי ההלוואה, לבין סכום הריבית שהיתה נצברת באותה תקופה על יתרת קרן ההלוואה, אילו הריבית על ההלוואה היתה בשיעור האמור בתקנה 2. 4. קביעת יתרת קרן ההלוואה (א) בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסת עבודה, יראו לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שנצברה בשלו לפי שיעור הריבית שנקבע בין הלווה למלווה. (ב) בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסה לפי סעיף 2(1) או (4) - יראו, לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שהיתה נצברת בשלו לפי השיעור האמור בתקנה 2. (ג) תקנת משנה (א) תחול גם לענין קביעת יתרת קרן מוסכמת של הלוואה המוחזרת בתשלומים כשלא נקבע בין הלווה למלווה איזה סכום מכל תשלום משולם לסילוק קרן ההלוואה. (ד) סכום שבו עולה בסוף תקופת זקיפה יתרת קרן הלוואה על יתרת הקרן המוסכמת של אותה הלוואה בתוספת הריבית שנצברה עליה לפי תנאי ההלוואה ושטרם נפרעה, יווסף להפרש הריבית ויופחת מיתרת קרן ההלוואה לענין תקופת הזקיפה הבאה. 5. קביעת מועד לניכוי מהכנסת עבודה סכום המנוכה במקור מהכנסת עבודה של עובד בתשלום על חשבון הלוואה, יראוהו כמשולם ביום תשלום הכנסת העבודה לעובד או ביום האחרון של החודש שלגביו משולמת הכנסת העבודה - לפי המוקדם. 6. תחולה (א) תחולתן של תקנות אלה מיום י' בניסן התשמ''ה (1 באפריל 1985) (להלן - היום הקובע). (ב) הלוואה שנתקבלה לפני היום הקובע, יראו את היום הקובע כיום תחילת תקופת זקיפה לגביה לענין יתרת קרן ההלוואה. 7. ביטול תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור הריבית), התש''ם-1980 - בטלות. ק''ת תשמ''ה, 1204; תשנ''ז, 465; תש''ס, 430. תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור הריבית) (תיקון), התש''ס-2000 (ק''ת תש''ס, 430) קובעת לגבי תיקון תקנה 2: ''2. תחולה ותחילה תקנות אלה יחולו על הלוואה שניתנה ביום כ''ז באייר התש''ס (1 ביוני 2000) ואילך ועל יתרת קרן הלוואה שלא נפרעה עד ליום האמור.'' ריביתתקנותמיסיםמס הכנסהחוקי מס הכנסה