תקנות לשכת עורכי-הדין (קביעת המועד לעורך-דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ''ד-1963 בתוקף סמכותי לפי סעיף 110 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ''א-1961, אני מתקין תקנות אלה: 1. הודעת הועד המרכזי היה לועד המרכזי של לשכת עורכי-הדין יסוד להניח שחבר הלשכה חדל להיות תושב ישראל, רשאי הוא להודיע על כך בכתב לאותו חבר, ויתן לו הזדמנות להשיב על כך בכתב. הודעת הועד המרכזי כאמור שנשלחה בדואר רשום לפי מען מקום-מגוריו או מקום-עסקיו העיקרי הרשומים בלשכת עורכי-הדין (להלן - הלשכה), רואים אותה כהודעה שנמסרה לידי החבר כתום שבוע ימים מתאריך המשלוח. 2. תשובת חבר הלשכה אישר חבר הלשכה שחדל להיות תושב ישראל, יקבע הועד המרכזי את המועד שבו חדל החבר להיות תושב כאמור. 3. מינוי ועדת בירור לא נתקבלה תשובת החבר תוך 14 יום מיום שנמסרה לידיו הודעת הועד המרכזי, או שנתקבלה התשובה אך עדיין סבור הועד המרכזי שיש יסוד להניח שאותו חבר חדל להיות תושב ישראל, ימנה הועד המרכזי ועדה של שלושה חברי-לשכה על מנת לברר אם חדל החבר להיות תושב כאמור ואת המועד שבו חדל כאמור. 4. סמכויות הועדה ועדה שנתמנה לפי תקנה 3 מוסמכת - 1) להשיג כל עדות שבכתב או שבעל-פה אשר תראה בה צורך; (2) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל-פה. 5. קביעת המועד הועדה תגיש דין-וחשבון של תוצאות הבירור לועד המרכזי, ולאור הדין-וחשבון יקבע הועד המרכזי אם חדל להיות תושב ישראל, ובמקרה זה - גם את המועד בו חדל החבר להיות תושב ישראל. 6. פעולות נוספות קבע הועד המרכזי את המועד כאמור בתקנה 5 - (1) יתוקן פנקס חברי הלשכה בהתאם; (2) רשאי הועד המרכזי להחליט שיפורסם ברשומות דבר פקיעת חברותו של אותו חבר הלשכה מחמת שחדל להיות תושב ישראל, ומועד הפקיעה; (3) רשאי הועד המרכזי להחליט על מסירת הודעה על קביעתו למוסד רשמי או ציבורי בחוץ-לארץ אשר, לדעת הועד המרכזי יש לו ענין בדבר או מן הראוי, מטעם אחר, להודיע לו על כך. 1 ק''ת תשכ''ד, 388.תקנותעורך דיןלשכת עורכי הדין