בעניין רעש משאבת מים בבניין מגורים יש לפנות לסעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע כי מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק. סעיף חוק רלוונטי נוסף בעניין מטרד רעש חדר משאבות הוא סעיף 2 לחוק מניעת מפגעים קובע כי לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. לפי סעיף 13 לחוק למניעת מפגעים, דין כל הפרה של הוראות החוק האמור, כדין מטרד ליחיד. עוולת מטרד רעש מחדר משאבות מים הינה עוולה הנוגעת ליחסי שכנים, כאשר המזיק הפוטנציאלי מחזיק במקרקעין סמוכים למקרקעין בחזקתו של הניזוק. האם מטרד הרעש מהמשאבות קשור לשימוש במקרקעין ? ##להלן פסק דין בנושא תביעה בגין רעש ממשאבת מים בבניין משותף:## 1. תביעה מיום 25.10.2009 למתן צו עשה להסרת מטרדי רעש בבניין מגורים ובצדה תביעה כספית לפיצויים בסך 300,000 ₪ בגין עוגמת נפש. רקע עובדתי הצדדים 2. התובעים נשואים זה לזה והורים הורים לשלוש בנות. הנתבעת היא חברה קבלנית לבניין אשר בנתה את הבית המשותף (להלן: "הבניין") המצוי בנתניה. צד ג' 4 היא נציגות הבית המשותף בבניין מושא התביעה. הנציגות היא המופקדת על פי דין על ניהול הרכוש המשותף בבניין. ב' – מהנדסים ויועצים בע"מ, בניהולו של המהנדס ב' (להלן: "ב'" או "צד ג' 5") נשכרה על ידי הנתבעת לצורך מתן שירותי ייעוץ אינסטלציה. המהנדס ב' הוא שתכנן את מערכות האינסטלציה בבניין, ובכלל זה את מערכת כיבוי האש האוטומטית, הספרינקלרים והמשאבות. צד ג' 6 (להלן: "מ'" או "צד ג' 6") התקינה את המשאבות של מערכת כיבוי האש ואף טיפלה בהן במסגרת אחריותה. עובדות הצריכות לעניין 3. ביום 19.12.2004 חתמו התובעים והנתבעת על הסכם מכר (להלן: "ההסכם") בגדרו רכשו התובעים מהנתבעת את דירת המגורים הידועה כדירה מספר 49, המצויה בקומה 13, קומת המגורים העליונה בבניין (להלן: "הדירה"). 4. התובעים רכשו את הדירה לאחר שהבניין נבנה, אך טרם אוכלס, כך שביקרו בה מספר פעמים לפני מועד הרכישה. במהלך חודש יוני 2005 עברו התובעים, עם בנותיהם, להתגורר בדירה. שבועות ספורים לאחר שעברו התובעים להתגורר החלו התובעים לסבול מטרדי רעש שמקורם במשאבות המשמשות את מערכות כיבוי האש אשר מוקמו על גג הבניין מעל לדירת התובעים, ובחדר המעליות הממוקם סמוך לדירה. המשאבות נכנסו לפעולה מעת לעת כשהן גורמות לרעש עז ולרעידות בדירה. 5. מומחה מטעם בית המשפט בתחום האקוסטיקה, מר עמוס יפה, חיווה דעתו בנוגע למטרדי הרעש וסיפק ייעוץ אקוסטי להפחתת הרעש מהמשאבות ומחדר המעליות. המומחה מצא כי רעש המשאבות חורג מדרישות תקן ישראלי 1418 בעניין רעש ממתקני צנרת, כך שרעש המשאבות בתוך החדר היה גבוה מ-60 dB(A) בשעה שמפלס הרעש המירבי עומד על 30 dB(A) (ר' תשובות המומחה לשאלות הבהרה, בקשה מס' 33). טענות הצדדים טענות התובעים 6. זמן קצר לאחר תחילת המגורים בדירה החלו התובעים לסבול ממטרדי רעש חמורים שמקורם בבניין ובמתקניו - משאבות למטרות כיבוי אש וספרינקלרים (להלן: "המשאבות") וחדר המעליות. הרעש שנגרם מפעולת המשאבות פגע קשות באיכות החיים של משפחת התובעים. בני המשפחה התעוררו לא אחת משנתם כתוצאה מהרעש המחריד. הבנות התעוררו בצרחות ובבכי, והתובע נאלץ, לעיתים לילה אחרי לילה ולעיתים מספר פעמים בלילה אחד, לעלות לגג על מנת ללחוץ על כפתור ההדממה של המשאבות. בסמוך לפני הגשת התביעה, בין 29/9/2009 ל-15/10/2009 נכנסו המשאבות לפעולה ברעש מחריש אוזניים לא פחות מ-7 פעמים, בד"כ בשעות הלילה הקטנות. 7. היה על הנתבעת לגלות לתובעים קודם החתימה על ההסכם על מיקומם של המשאבות ושל חדר המעליות ומשלא עשתה כן, נהגה בדרך לא מקובלת ובחוסר תום לב. אם היו יודעים התובעים על מטרדי הרעש כתוצאה ממיקום המשאבות וחדר המעליות לא היו רוכשים מהנתבעת את הדירה. בשל מטרדי הרעש ישנה ירידת ערך ניכרת של הדירה, והתובעים יתקשו למכרה כאשר יחפצו בכך. 8. התובעים פנו להנתבעת אך פניותיהם לא זכו לטיפול הולם, במובן זה שכל הפעולות שנעשו על ידי הנתבעת או מי מטעמה על מנת לפתור את מטרדי הרעש לא הועילו. לכתב התביעה צירפו התובעים התכתבות שהוחלפה בין הצדדים מחודש 8/005 ועד לחודש 9/2008. את פניותיהם להנתבעת תמכו התובעים בחוות דעת מומחה בתחום האקוסטיקה. חוות הדעת כוללת המלצות להפחתת הרעש. 9. התובעים מבקשים להורות להנתבעת בצו עשה להסיר את מטרדי הרעש הן ביחס למשאבות והן ביחס למעליות, ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בסך 300,000 ₪ בגין נזק שאינו ממוני אשר נגרם לתובעים, כמתואר לעיל. טענות הנתבעת 10. התובעים רכשו את הדירה לאחר שבדקו אותה ואת הבניין ומצאו כי היא מתאימה לצרכיהם. 11. לאחר שהנתבעת נועצה באנשי מקצוע נמצא כי המשאבות פועלות כתוצאה מירידת לחץ המים בצינורות כיבוי האש, דבר שעלול לקרות בשל פתיחת ברזים המחוברים לצנרת המים, ולא כתוצאה מכשל מערכתי. פעולת המשאבות באופן המתואר על ידי התובעים נובעת מתחזוקה לקויה. 12. התקן האמריקאי הנהוג גם בישראל, מחייב הנחת המשאבות ללא בידוד ומשכך לא נפל פגם בהתקנת המשאבות ללא בידוד אקוסטי, ואין באפשרות הנתבעת להניח בידוד או תיווך בין המשאבה לבין תקרת הדירה של התובעים. 13. הנתבעת טיפלה בכל הפניות שפנו אליה התובעים, בין אם בעצמה ובין אם באמצעות מ' - החברה שהתקינה את המשאבות. כמו כן, הנתבעת ערכה בדיקות מטעמה, על אף שבאותם הזמנים חברת הניהול הייתה ממונה על אחזקת הבניין, וכאשר נתגלה כי קיימת בעיה עם רכיב במשאבה אשר ניזוק כתוצאה מהעדר תחזוקה שוטפת, הורתה הנתבעת למ' להחליפו על חשבונה. 14. מטרד הרעש מהמעליות פסק בשל פעולות התיקון שביצעה הנתבעת, כפי שעולה גם מחוות דעת המומחה מטעם התובעים, מר ס. דניאל, אשר מצורפת לכתב התביעה. (חוות דעת מיום 19/12/2007, עמ' 8, סע' 1). טענות התובעים בכתב תשובה 15. התובעים אמנם ביקרו בדירה קודם לרכישתה, אך הם לא עלו לגג ועל כן לא ידעו על מיקומן של המשאבות. כך לדוגמה, נודע לתובעים כי קיים דוד שמש לדירה, רק לאחר שרכשו את הדירה עת עלו אל גג הבניין עם אדריכל הפרויקט, מטעם הנתבעת. 16. אין זה משנה מה הסיבה לקיומו של מטרד הרעש, על הנתבעת לבצע כל הדרוש על מנת למנוע מטרד חמור זה. הנתבעת לא התריעה בפני התובעים על מטרד הרעש ואין להטיל על התובעים את האחריות ל"התנהגות הדיירים בבניין" או "תחזוקת המשאבות", כפי שמנסה הנתבעת לעשות. הנתבעת לא יישמה את המלצות המומחה מטעם התובעים בנושא הפרדת המשאבה מרצפת הגג ותקרת הדירה. ההודעה לצדדים שלישיים 17. הנתבעת כופרת בחבות כלשהי כלפי התובעים בגין מטרדי הרעש הנטענים. ברם, אם תחויב הנתבעת בדין, כי אז זכאית הנתבעת לשיפוי בגין כל חיוב שתחויב בו כלפי התובעים, מאת צדדי ג'. 18. בירור שקיימה הנתבעת בעקבות תלונות התובעים העלה כי הסיבות לכך שהמשאבות נכנסות לפעולה הן שתיים: האחת, שימוש במים מצנרת מערכת כיבוי האש, אליה מחוברת המשאבה. והשנייה, אי הקפדה על תחזוקה שוטפת של המשאבות ומכלליהן. גורמים אלה, בין היתר, היו באחריות צדדי ג', או מי מהם. 19. תלונות התובעים והגורמים לקיומו של המטרד, קרי הרעש שנבע מפעולת המשאבות הובא לידיעת כל צדדי ג', כמו גם הסיבות לכך אך הצדדים השלישיים לא שעו ולא ביצעו הפעולות הנדרשות על מנת למנוע את המטרד. צדדי ג' 1 – 3 קיבלו שכר – בין היתר מהנתבעת, כל עוד החזיקה דירות בבניין – עבור ניהול ואחזקת הבניין אך הם פעלו ברשלנות, ולא דאגו לתחזוקה שוטפת והולמת של המשאבות. לאחר הפסקת עבודתם של צדדי ג' 1 – 3 בבניין, באה הנציגות בנעליהם, אך גם היא לא פעלה כנדרש לצורך תחזוקה שוטפת ומקצועית של מערכות הבניין והרכוש המשותף בו, לרבות המשאבות והמעליות. צד ג' 5 היה אחראי מטעם הנתבעת לתכנון מערכת האינסטלציה בבניין והוא שקבע את מיקומן של המשאבות. צד ג' 5 התרשל בכך שקבע אותן במקום בעל פוטנציאל להפוך למטרד. צד ג' 6 התקין את המשאבות ואת מערכת כיבוי האש. צד ג' 6 התרשל בכך שלא דאג להתקין את המשאבות עם בידוד או בצורה שתמנע או תעמעם את רעש פעולות המשאבות בכל פעם שאלו תכנסנה לפעולה. צדדי ג' 5 ו-6 התרשלו במשותף בכך שלא מצאו פתרון למטרד הרעש לתובעים ובכך שלא פעלו באופן מקצועי וסביר ובכך הפרו את התחייבויותיהם כלפי הנתבעת, לספק פתרונות בתחום מקצועותיהם. טענות ההגנה של צדדים שלישיים צדדי ג' 1 – 3 20. במקום צדדי ג' 1 – 3 צריכה לבוא חברת ב.ג. פאר ניהול אחזקות ופרויקטים בע"מ ח.פ 514067685, (להלן: "מגורי פאר"), אתה נחתם ההסכם לניהול ואחזקת הבניין בבניין בכתובת הרב אונטרמן 26 בנתניה, שלימים שונה שמו ומספרו לרחוב דגניה 33. תפקידה של מגורי פאר היה כמפורט בנספח ג' לנספח 1 להסכם התחזוקה. מגורי פאר הייתה אמונה רק על ביצוע תיקונים קטנים בבניין, כך שתיקוני המשאבות, המעלית, המערכות קבועות, הצנרת ומשאבות צנרת המים לכיבוי האש בוצעו על ידי חברות אחזקה נפרדות בניהולן של צדדי ג' 5 ו-6. לתפעול המעלית הייתה אחראית חברת א. צום, עמה היה לנציגות הסכם תחזוקה נפרד. לאחר שמגורי פאר קיבלה הסבר ממר יואל מרוז, נציג מ', על הנסיבות בהן מופעלת המשאבה, הדריכה את עובדי הניקיון מטעמה שלא להשתמש בברזי הטסט הקומתיים. המשאבות החלו לפעול שלא במצב חירום עוד בטרם נכנסה מגורי פאר לתפקיד מנהלת אחזקת הבניין. התובעים מתלוננים על רעש המשאבות מחודש יולי 2005. מגורי פאר נכנסה לתפקידה בחודש 12/2005. הנציגות (צד ג' 4) 21. הנזקים אינם כתוצאה מתחזוקה לקויה, אלא בכשלי הנתבעת בכך שבחרה להתקשר עם אנשי מקצוע בעלי כישורים נמוכים, תכנון לקוי, חומרים לקויים וביצוע לקוי. צדדי ג' 5 ו-6 הינם שלוחיה של הנתבעת ויש לייחס לנתבעת אחריות שילוחית בגין מעשיהם ומחדליהם. צוות הניקיון השתמש במים בשיעור של דלי מים אחד למדרגות ולובי של כל קומה ואין בצריכה זו כדי לגרום להפעלת המשאבה. פעולת המשאבה בלילה מצביעה על כך שמדובר בכשל של הציוד שהותקן והאחריות רובצת על מי שהתקין את המשאבות ואת מערכת ההפעלה האלקטרונית, דהיינו, צד ג' 6, ועל הנתבעת מכוח אחריותה השילוחית. לא היה גם גורם שהתחבר למערכת המים של כיבוי האש לגרם לירידת מפלס המים ולכניסת המשאבות לפעולה. לו היה חיבור כזה, הרי שהוא נעשה על ידי הנתבעת או על ידי צד ג' 5, וממילא חוזרת אליהם האחריות בעניין זה. כלפי צדדי ג' 1 – 3 מציינת הנציגות כי במועד ההתקשרות עמם לא הייתה "מגורי פאר" חברה בע"מ, אלא שותפות, ועל כן צדדים אלה הם הצדדים הנכונים בהודעה לצד שלישי. צד ג' 5 22. ב' אחראית רק על התכנון של המשאבות ולא על התקנתן ומשכך תיקון המשאבה מצוי באחריותה של צד ג' 6. תכנון המערכות על ידי ב' בוצע בהתאם לתקנים, וקיבל את כל האישורים של הרשויות המוסמכות. אם היה כשל כלשהו, הרי הוא בבעיה הנעוצה במשאבה עצמה ו/או בתחזוקתה. בכל אלו אין לצד ג' 5 כל חלק. עת התבקשה ב' לייעץ מדוע המשאבות פועלות שלא במצב חירום, נציג מטעמה הגיע לשטח וטען כי המשאבה אינה תקינה וצריכה להיכנס לפעולה רק במצב של שריפה. הסיבות לכך שהמשאבה נכנסת לפעולה מקורן במשאבה שאינה תקינה או בתחזוקה לקויה. המשאבה אינה נכנסת לפעולה כתוצאה מירידת מפלס המים בבריכה, אלא רק עם פריצת הספרינקלרים בצנרת כתוצאה משריפה. אשר למיקום המשאבות על גג הבניין, טוענת ב' כי התקנת משאבות על הגג הינו הליך שבשגרה בבתים משותפים, כמו גם מתקנים משותפים רבים אחרים. הבעיה אינה במיקום אלא בתחזוקה או במשאבה לקויה, בוודאי שלא בתכנון שהיה באחריות צד ג' 5. התוכניות להתקנת המשאבות על הגג קיבלו את אישור מחלקת ההנדסה בעיריית נתניה. גם הנתבעת והאדריכל מטעמה ידעו על מיקומה של המשאבה על גג הבניין. המשאבות אמורות לפעול אך ורק במצב חירום ובמצב חירום עליהן להרעיש. תקן ישראלי 1596 אוסר התקנת אמצעי השתקה של המשאבות. המצב הרגיל הוא שהמשאבות לא יופעלו כך שלא אמור להיות מטרד רעש ביומיום. המשאבות נכנסות לפעולה שלא במצב חירום בגלל תחזוקה לקויה. צד ג' 6 23. לטענת מ', משאבת כיבוי האש אשר הותקנה על ידה בבניין היא משאבה בעלת תקן אמריקאי, אשר מרעישה בשעת פעולה. המשאבה עשויה לפעול, שלא בשעת חירום, כתוצאה ממספר גורמים – א. צריכת מים בקו שלא לצרכי כיבוי אש – שימוש במים מגלגלוני צינורות כיבוי האש או מנזילה בקו. ב. הפעלה יזומה של המערכת, לצורך ביקורת. ג. תקלה במערכת, שאינה מטופלת. על פי התקן, אין להשתמש בתווך מבודד במסגרת התקנת המשאבה. התקנת המשאבה נבדקה על ידי מכון התקנים הישראלי ועל ידי ב', ואושרה. מ' פעלה באופן מקצועי ואף התקינה ביוזמתה ועל חשבונה בסיס אינרטי במטרה לנסות ולשכך רעש המשאבה. ראיות 24. לכתב התביעה צרפו התובעים תצהיר עדות ראשית מטעם התובע. לתצהיר צורפו המסמכים הבאים: א. התכתבויות בין התובעים לבין הנתבעת בנוגע לקיומו של המטרד ותיאום פגישות בניסיון לברר ולפתור את הבעיה; ב. מכתב מ' מיום 26/9/2006 ובו סיכום פגישה וחוות דעת בעניין כניסת המשאבות לפעולה; ג. חוות דעת מומחה איטום, בידוד תרמי ואקוסטי ומערכות גמר בבניה, מר ס. דניאל, מיום 3/12/2006, בעניין הרעש הנובע מפעולת המשאבות ומפעולת המעליות. צורפה גם חוות דעת נוספת של מומחה זה מיום 19/12/2007. 25. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מנכ"ל הנתבעת ויועצה המשפטי של הנתבעת. לתצהירים מטעם הנתבעת צורפו מסמכים שונים, אליהם אתייחס בהמשך, במידת הצורך. 26. מטעם צדדי ג' 1 – 3 הוגש תצהיר עדות ראשית של צד ג' 3, מר יצחק גונן. לתצהיר צורף הסכם ניהול ואחזקה של הבניין מיום 30.10.2005, על נספחיו, מכתב הערכה מטעם ועד הבית של הבניין וחשבוניות שונות אשר נלוו לפעולות תחזוקה של גורמים חיצוניים כדוגמת א. צום בנוגע למעליות וחברת מ', צד ג' 6, בנוגע למשאבות. 27. הנציגות הגישה תצהירי עדות ראשית של חברי וועד הבית בבניין, מר פוטקמינר אברהם ומר אלקיים משה. לראיות הנציגות צורפו: חוות דעת הנדסית של מהנדס מחברת בדק בית אשר בדק את הבניין לשם איתור ליקויים בעבודות ו/או אי התאמות למפרט; הסכם ניהול ואחזקה שבין הנציגות ובין "מגורי פאר"; הסכם שירות ואחריות חלקים עם חברת א. צום; חשבונית שירות מאת מ', עבור ביצוע ביקורת ואחזקה דו חודשית למערכת משאבות המים בבניין לחודשים: פבר' – מרץ 2007. 28. ב' הגישה תצהיר עדות ראשית של מר יצחק ב', מתכנן מערכת הספרינקלרים בבניין, וחוות דעת מומחה של אינג' שמואל נתנאל. לראיות ב' צורפו תעודות בדיקה של מכון התקנים, ותמונות של המערכת. 29. מ' הגישה מטעמה תצהיר עדות ראשית של מר יואל מרוז, מנהל במ', ואחד מבעלי החברה. גם לתצהיר זה צורפו מסמכים שונים, אליהם אתייחס לפי הצורך, בהמשך. דיון והכרעה 30. לאחר שעיינתי בטענות ובראיות שלפניי, מצאתי כי אין מנוס מדחיית התביעה על שני רכיביה. הסעד של צו עשה לתיקון מטרדי הרעש מהמשאבות ומהמעליות – נתייתר. כבר בחוות הדעת המצורפת לכתב התביעה נרשם כי הרעש שמקורו במעליות פסק כתוצאה מפעולות שביצעה הנתבעת. אשר לרעש שמקורו במשאבות הרי שלאורך ההליכים בתיק זה נעשו פעולות שונות על ידי הנתבעת ובסופו של יום אישר התובע כי פסקה התופעה של כניסת המשאבות לפעולה, וממילא פסק מטרד הרעש הנובע מפעולת המשאבות. בנסיבות אלה אין עוד מקום למתן צו נוסף לנתבעת. 31. אשר לסעד הכספי – לא שוכנעתי כי הנתבעת אחראית למטרדי הרעש שבגינם ביקשו התובעים סעד זה. עם כל ההבנה למצוקתם של התובעים – מצוקה שלפתרונה נחלצו הנתבעת וחלק מצדדי ג' עד אשר נפתרה הבעיה – הרי שאין די בהוכחת קיומו של מטרד הרעש מהמשאבות, כדי לחייב את הנתבעת באחריות למטרד זה. בצדק טען ב' מתחילת ההליך ועד סופו כי העובדה שהמשאבות מרעישות בעת שהן פועלות אינה בגדר בעיה. המשאבות אמורות לפעול בזמן שמערכת כיבוי האש נכנסת לפעולה ובזמן שכזה מוטב שירעישו ויגבירו בכך את מודעותם של הדיירים לקיומו של מצב חירום. הבעיה הייתה שהמשאבות נכנסו לפעולה שלא בזמן חירום. 32. כניסת המשאבות לפעולה שלא בזמן חירום יכולה לנבוע ממספר סיבות, ורק חלק מהן באחריות הנתבעת או צדדי ג'. סיבות שבאחריות הנתבעת הן אי תקינות של המשאבות; כשל בהתקנה. סיבות שאינן באחריות הנתבעת הן כשל בתחזוקה השוטפת של המערכת; שימוש במים ממערכת הכיבוי. הוכח להנחת דעתי כי לא נפל פגם בתכנון מערכת הכיבוי או בהתקנתה וכי המשאבות שהותקנו תקינות ומתאימות. הגורם לכניסת המשאבות לפעולה לא התברר לאשורו עד היום, ולא ברור גם מה מכל הפעולות שנעשו במהלך השנים האחרונות על ידי הצדדים, הביא להפסקת התופעה. מושכלות יסוד בשיטתנו המשפטית שעל התובעים להוכיח קשר סיבתי בין מעשי הנתבע או מחדליו לנזק שביסוד התביעה. התובעים לא הצביעו על קשר סיבתי כאמור ועל כן דין התביעה להידחות. ועתה ביתר פירוט. סדר הדיון – כסדר הסעדים שנתבקשו בתביעה. צו עשה להפסקת מטרדי הרעש 33. בישיבת ההוכחות מיום 11.11.2013, עלה כי מטרד רעש המשאבות חדל שכן הן חדלו מלעבוד באופן בלתי רצוני, שלא בשעת חירום. לשאלת בית המשפט מתי לאחרונה ארע אירוע של רעש כתוצאה מפעולה בלתי תקינה של המשאבות, השיב התובע כי האירוע האחרון התרחש לאחר שהנתבעת ביצעה סדרת תיקונים במשאבות, לפני כשנה וחצי. עו"ד להב לוי, ב"כ הנתבעת, ציין כי המשאבות לא פעלו באופן בלתי רצוני משך כשנתיים בטרם התקיים הדיון. מהדברים האמורים מתבקשת המסקנה כי סעד מסוג צו עשה התייתר, לפחות בכל הנוגע למשאבות. הפסקת פעולה ספונטנית למשך תקופה של כשנתיים ימים מלמדת שהפעולות אשר נעשו על מנת להפסיק את מטרד הרעש שנבע מפעולתן, עלו יפה. 34. כפי שיפורט בהמשך, במסגרת ניהול התביעה ואף לפני כן, ניסו הצדדים המעורבים לפתור את הבעיה, בדרך של זיהוי ואיתור הבעיה, ניסיון להפחית את הרעש או למנוע פעולת המשאבות כליל. במהלך ניסיונות אלו, עלו על הכתב חוות דעת הצדדים אשר תחום מומחיותם נוגע לעניין, כדוגמת צדדים שלישיים 5 ו-6, ואלו היו המסקנות: הרעש הנלווה לפעולת המשאבות הינו אינהרנטי ולא ניתן למנוע אותו. המשאבות צריכות לפעול רק בשעת חירום, עקב ירידה בלחץ המים בשל פעולת הספרינקלרים לכיבוי אש, ולכן אין מניעה כי בשעת חירום יתקיים רעש, אשר אולי אף יבהיל ויתריע בנוסף למערכות הקיימות. כמו כן, לפי התקן האמריקאי המחייב גם בישראל, אין להתקין בידוד בין המשאבה לבין הרצפה/קרקע עליה המשאבה מונחת ומכאן שאת הרעש לא צריך למנוע ואין דרך למנוע. בשלב זה הובהר כי הבעיה הינה עצם כניסת המשאבות לפעולה ולא הרעש הנלווה לפעולתן. אם לא ייכנסו המשאבות לפעולה ספונטנית שלא במצב חירום, לא יתקיים מטרד הרעש. פעולה ספונטנית של המשאבות, שלא במצב חירום, נגרמת משתי סיבות אפשריות, האחת, צריכת מים בקו שלא לצרכי כיבוי אש (שימוש פיראטי למשל לצרכי ניקיון, או קיומה של נזילה), והשנייה, אחזקה לקויה של המשאבה. 35. העובדה שהמשאבות לא החלו בפעולה ספונטנית מזה זמן רב, מחייבת את המסקנה כי פעולות המניעה - משימוש במים מצנרת כיבוי האש, וטיפולי האחזקה - בדיקת תקינות החלקים, הסרת חלודה וכיוצא בזה, הובילו לתוצאה הרצויה. מן הראיות ומעדויות הצדדים עולה כי הנתבעת פעלה בתגובה לתלונות התובעים, ולא חסכה מאמץ לברר, לתקן ולסייע לתובעים. מנכ"ל הנתבעת, מר אבי מזרחי, אף הגיע בעצמו לדירת התובעים כדי להתרשם מהמטרד ובאותו ביקור הבטיח שיעשה כל שיוכל על מנת שהמטרד יופסק, וכך היה. הנתבעת פנתה אל ב' ואל מ' על מנת שאלה יגיעו אל הבניין, יבחנו ויבדקו מדוע נגרם המטרד. כאמור, נראה שפעולות אלו סייעו, בסופו של יום, לפתרון הבעיה. 36. כאמור, מתן הצו להסרת מטרדי הרעש. יחד עם זאת, אני רואה צורך להתייחס לבקשת התובעים ליתן צו עשה שיורה לנתבעת לשנות את מיקומן של המשאבות כך שימוקמו במיקום אחר ולא על הגג. לטעמי, משנפתרה בעיית הרעש אין מקום למתן צו כאמור. בנוסף, מחקירות העדים עולה כי מתן צו עשה שכזה גם אינו אפשרי. כשנשאל התובע בחקירתו מה נעשה באופן לא תקין מצד הנתבעת, השיב התובע: "אנחנו רוצים שהנתבעת תיקח את המשאבות ותשים אותן במקום אחר" (עמ' 47 לפרוטוקול). כשנשאל מר ב' על האפשרות למקם את המשאבה במקום שונה בבניין השיב: "אין מקום בבניין". 37. בחקירתו, העיד מר יואל מרוז, נציג מ', בדבר מיקומן השכיח של משאבות מסוג זה: "ש. לדבריך הרעש של המשאבות הוא רעש נתון ואי אפשר לגרום לו להיות פחות מהתקן. כלומר הפתרון למטרד שממנו סובלים התובעים הוא הרחקה של הרעש בין ע"י מיקום אחר של המשאבות ובין ע"י יצירת מיגון/תשתית או בסיס כלשהו שירחיק את המשאבות האלה מדירתם? ת. אני לא מומחה למיקום של המשאבות במערכת האינסטלציה בבניין, מניסיוני בענף 80% מהמשאבות בישראל ממוקמות על הגגות ולא על הבסיס שהותקן בהמשך". ... ש. ידוע לך שמת"י אישר את תכנון המערכת ואת המיקום שלה? ת. כן, ברור". הנה כי כן, אין כל פגם תכנוני במיקום המשאבות מעל לדירת התובעים, ומשצלחו מאמצי הצדדים והמשאבות אינן נכנסות עוד לפעולה שלא בשעת חירום או בפעולה יזומה ומבוקרת, אין מקום למתן צו נוסף כלשהו בעניין המשאבות. 38. אשר למטרד הרעש מהמעליות – בצדק טענה הנתבעת כי כבר בחוות הדעת מטעם התובעים מחודש 12/2007 נרשם כי בעיית רעש המעליות נפתרה. יחד עם זאת, בסיכומיה התחייבה הנתבעת באמצעות מנהלה, מר אבי מזרחי, כי תעשה כל מה שתוכל להנחת דעתם של התובעים ביחס להפסקת מטרד הרעש שנובע מהמעליות. הודעה זו של הנתבעת מחייבת את הנתבעת לפעול כפי שהתחייבה, גם ללא סעד פורמאלי של צו עשה. פיצוי בגין נזק שאינו ממוני 39. סבלם של התובעים נסב סביב מטרד הרעש מהמשאבות. בכתב התביעה, בעדות התובע בבית המשפט ובסיכומיהם, טוענים התובעים כי בעקבות מטרד הרעש סבלו, הם ובני ביתם, משך שנים ארוכות ועל כן יש לפצות אותם בסך של 300,000 ₪. עילת התביעה אשר לפיצויים כאמור, נסמכת על הטענה כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי שחלה עליה, בכך שלא ידעה את התובעים על מיקומן העתידי של המשאבות וחדר המעליות ובגין המטרד הצפוי וכן על עילה נזיקית. לטעמי, התובעים כשלו בהוכחת אחריותה של הנתבעת לנזקיהם. בעוד שלכל אורך ניהול ההליכים, חזרו והדגישו התובעים את גודל סבלם, ועניין זה לא היה שנוי במחלוקת, זנחו התובעים את הוכחת הגורם לנזק, וקיומו של קשר סיבתי בין מעשי הנתבעת או מחדליה לבין מטרדי הרעש. בסיכומיהם כותבים התובעים כך: "גם לאחר ניהול ההוכחות בתיק זה, אין איש יודע מה מקור הכשל במערכת המשאבות..." (סע' 2 בפרק הרקע העובדתי). נראה שנעלמה מעיני התובעים העובדה שהנטל עליהם להוכיח את מקור הכשל, ואם בכלל היה כזה. לשון אחרת, הוכח קיומו של מטרד, אך לא הוכח קיומו של כשל. 40. מר עדי מרקו, אשר ערך את הבדיקות מטעם מכון התקנים בעניין מערכות כיבוי האש בבניין העיד בחקירתו כי הפעלת המשאבות באופן יזום מדי שבוע, כפי שהתקן דורש, הייתה מונעת את הפעלתן הספונטני של המשאבות. עוד העיד מר מרקו כי כיוון שלמשאבה ניתנה תעודות ואישורים מטעם מכון התקנים, יש בכך כדי להעיד שהתכנון, ההתקנה והציוד תואמים את התקן. זאת ועוד, בתשובה לשאלה על מי מוטלת האחריות לבצע הגנה מפגעי מזג האוויר וקורוזיה במערכת המשאבות – על הקבלן או על המתכנן, השיב כי לא זה ולא זה אחראים, אלא חברת תחזוקה או בעלי הנכס בעצמם. 41. גם מר יצחק ב', מנהלה של צד ג' 5, העיד בחקירתו כי מעבר לכך שהמשאבה לא מתוחזקת ויתכן כי זה הגורם, או אחד הגורמים, לפעולה הספונטנית של המשאבה, גם שימוש במים מצנרת כיבוי האש הינו גורם אפשרי לפעולתה. אשר לטענת התובעים כי המשאבה פועלת בלילות, העיד מר ב' כי אם פעולת המשאבות נובעת משימוש במים מצנרת כיבוי האש, הרי שהיא פועלת בלילה כתוצאה מהצטברות של אוויר במערכת, שלא רוקנה. 42. אשר להתנהלותה של הנתבעת, מנהלה של הנתבעת, מר אבי מזרחי, העיד בחקירתו כי לא התנער מקיומו של המטרד, והבטיח לעשות כל שביכולתו כדי למנוע המטרד, כך בפרוטוקול ישיבת ההוכחות מיום 20.6.2012, עמוד 123: "ברגע שהמשאבה... השמיעו לי את הרעשים אמרתי לו שאני אעשה הכל כדי שהוא לא ישמע את הרעשים האלה בכל מצב שהמשאבה הזו תעבוד". ובהמשך,בעמוד 128: "כל מה שאמרו עשיתי וניסיתי ואף פעם לא אמרתי לא". מהמסמכים אשר צורפו ומעדויות הצדדים, עולה - וזו גם התרשמותי - כי הנתבעת עשתה ככל שיכלה על מנת לסייע לתובעים ולהפסיק קיומו של המטרד, הגם שלא הוכח כי היא אחראית לו. אשר לעניין מסירת המשאבות ומתן הוראות תחזוקה, אני מקבל את עדותו של מנהל הנתבעת כי בוצעה מסירה מסודרת של מערכת המשאבות, אם באמצעות שלוח שלו ואם באמצעות מ', צד ג' 6. 43. הצדדים והמומחים מטעמם, ככל שעסקו בכך, שבו וחזרו כי תחזוקה לקויה הינה אחד הגורמים, אם לא הבלעדי, לפעולה הספונטנית של המשאבות. בעניין זה נחקר, מר יצחק גונן, צד ג' 3 מטעם חברת הניהול בשם חברת מגורי פאר אשר ניהלה את תחזוקת הבניין למן יום 1.12.2005 ועד ליום 31.8.2008. לטענתו נאסר על חברת הניהול לבצע כל פעולה במערכת המשאבות והמעליות למעט בדיקות בסיסיות, בהן לא נמצאו חלודה או קרוזיה . חלודה וקורוזיה כפי שנצפו על המשאבה על ידי מר עדי מרקו, נציג מכון התקנים, נצפו רק בשנת 2011, שנים לאחר שחדלה ההחברה לנהל את אחזקת הבניין. עוד העיד כי כיוון שהועלתה השערה שהמשאבה פועלת כתוצאה משימוש במים מהצנרת, הדריכו את מנקי הבניין שלא לעשות שימוש ממי הצנרת המחוברת למשאבות. אשר להתנהלות הגורמים המעורבים בזמן שניהלה החברה את תחזוקת הבניין העיד כי: "המערכת הספציפית הזאת למרות ריבוי התקלות וריבוי הגעות מ' והקבלן ולא יודע מי עוד בכל מקרה במסגרת האחריות שלנו דאגנו לעלות לשם פעם בשבוע ולבצע בדיקה ויזואלית שכללה איתור נזילות בדיקה אם יש איזה שהוא שבר כלשהו או איזה שהיא התראה על תקלה בלוח אם יש דבר כזה" (עמוד 182 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012). 44. מטעם הנציגות העיד מר משה אלקיים, אשר שימש ומשמש כחלק מנציגי ועד הבית. בחקירתו העיד כי מ', צד ג' 6 הגיעו לביקורות תקופתיות של המשאבה וכי צד ג' 3 אשר ניהל את תחזוקת הבית למן מועד המסירה ועד אוגוסט 2008 היה אחראי לקבל שירות מחברות התחזוקה המתמחות, כדוגמת א. צום למעליות, ומ' בעניין המשאבות. עוד העיד כי הוא עצמו מנקה את הבניין ומשכך יודע מידיעה אישית כי לא נעשה שימוש במים מצנרת המים לכיבוי אש לצורכי ניקיון, לפחות מאז קיבל לידיו את התפקיד. אשר לשאלת אחריות הנציגות, השיב בחקירתו כי כל תפקידם כנציגי הוועד ליצור קשר עם הגורמים המתאימים לטיפול בבעיה, כשזו מתעוררת. 45. בהמשך לשאלת האחריות, נחקר מר יואל מרוז, נציג מטעם צד ג' 6, חברת מ' והעיד כך: "מהרגע הראשון שהגענו לבניין הבהרנו בעשרות מכתבים שבהם התרענו והזהרנו שהמערכת אינה מתוחזקת לפי התקנים. בפעם הראשונה שהמשאבה עבדה באופן לא רצוני זה היה בסמוך למסירת הבניין, ששם לפי קריאה מצאנו ששסתום האל חוזר במערכת לא תקין והחלפנו אותו מיד. מקרה של שסתום אל חוזר לא תקין בבניינים אחרי מסירה זה מקרה שכיח מאחר והצנרת עדיין מלוכלכת ויש בה גופים זרים, אז הלכלוך יכול לגרום לאל חוזר להישאר פתוח. אח"כ דיווחו לנו על עוד הפעלות לא רצוניות, ואני אישית הגעתי לבניין, ואז מצאתי את הצינור שממנו לוקחים מים בקומת קרקע בתוך ארון המים. הארון היה רטוב כולו בפנים וביקשנו בנקודה זו להפסיק לקחת משם מים כי זה לא מקום שמיועד לכך. לכל אורך הדרך במכתבים ששלחנו הבהרנו את חשיבות תחזוקה מונעת למערכת (עמוד 247 לפרוטוקול הדיון מיום 14.2.2013). ובעמוד 248 לפרוטוקול: "ש. אם אני מנסה למצוא קו מאפיין לכל אותן סיבות לכניסת המערכת לפעולה, אני מגיע למסקנה שכל הסיבות נוגעות למחזיקים או למשתמשים במערכת ולא לקבלן. תגובתך? ת. אני מצטרף לדעתך בהסתייגות אחת – זה באמת לא קשור לקבלן. הסתייגותי, שגם אם תיעשה תחזוקה מושלמת עפ"י מכון התקנים ייתכן שתהיה תקלה באחד הרכיבים והמערכת או שתיכנס לעבודה או שלא תעבוד בזמן שריפה. אך עדיין זה לא פוטר את המשתמש מלתחזק אותה עפ"י הנדרש בתקן". 46. מר שמואל נתנאל, מהנדס הגנה נגד אש, אשר ערך חוות דעת מטעם צד ג' 5 התייחס בעדותו לכך שהתובעים מתלוננים על פעולת המשאבות המתרחשת בעיקר בלילות כך: "אם אתה שואל אותי בצורה כללית, מערכת מתזים בשעות הלילה זה מר' שסתום אל חוזר לא תקין או נזילות שמצטברות במהלך הזמן, עד כדי שרגש הלחץ מתחיל, נכנס לתחום שבו הוא אמור לפעול..." (עמ' 239 לפרוטוקול). ובהמשך: "ש. אם נשתמש בתשובתך הקודמת ונניח שמישהו לקח מים מהגלגלונים מים לצורך ניקוי הרצפה – המערכת בבסיס לא אמורה לעבוד, נכון? ת. נכון. מער' הגברת הלחץ של המתזים לא אמורה לעבוד". 47. ניתן ללמוד על המאמצים שנעשו על מנת להטיב את מצבם של התובעים בכך שהתקינו בולמי זעזועים תחת המשאבות: "...אציין שכשעליתי לגג ראיתי שבנו בסיס חדש שיושב על בולמי זעזועים, וזה הוסיפו. שאלתי את עובד האחזקה לסיבה לכך שנוסף הבסיס הזה ואז נאמר לי שהתופעות שאותן זה בא למנוע הם רעשים לדיירי הבניין" (עמ' 243 לפרוטוקול). 48. התובעים הגישו מטעמם חוות דעתו של מומחה בתחום האקוסטיקה, מר ס. דניאל. מר דניאל לא התייצב לחקירתו בבית המשפט ועל כן חוות דעתו אינה משמשת חלק מחומר הראיות, על פי החלטתי מיום 14.2.2013. 49. מטעם בית המשפט מונה מומחה בתחום האקוסטיקה, מר עמוס יפה אשר חיווה דעתו בנוגע לעוצמות הרעש וקבע שהן חורגות מהמותר על פי התקן. ראוי לציין כי בדיעבד נמצא שתרומתה של חוות דעת זו דלה ביותר, באשר אין בה כדי ללמד דבר על הסיבה לפעולת המשאבות, וכל שהיא מוכיחה הוא את הידוע בדבר קיומו של מטרד. עצות המומחה להפחתת הרעש נמצאו בלתי ישימות. אפשר שמוטב היה למנות מומחה בתחום המשאבות על מנת שיחווה דעתו בנוגע לסיבה בגינה פועלות המשאבות באופן ספונטני. עדותו של מר מרקו ממכון התקנים תרמה רבות להבנת סוגייה זו. אפס, התובעים אשר עליהם הנטל להוכיח שהנתבעת אחראית לנזק שנגרם להם לא טרחו להציג כל ראייה בעניין זה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט מונה כדי למצוא פתרון להפחתת רעש המשאבות, ובדיעבד התברר שמדובר ב"ברכה לבטלה". אין כל צורך בהפחת רעש המשאבות בעת פעולתן אלא במציאת הגורם לפעולתן הספונטאנית של המשאבות שלא בשעת חירום, והפסקתו. אחריות הנתבעת לנזקי התובעים 50. הסוגיה נחלקת לשניים, המישור החוזי – לפיו יש לעסוק בשאלת חובת הגילוי בדבר קיומן של המשאבות על גג הבניין, מעל דירת התובעים, והשני – המישור הנזיקי – האם הוכחה אחריותה של הנתבעת לנזקי התובעים. המישור החוזי 51. האם היה על הנתבעת להציג בפני התובעים הימצאותה של המשאבה על גג הבניין ולהצביע על התכנות של מטרד הנובע ממיקומה? סבורני כי התשובה לשאלה זו שלילית. 52. חובת הגילוי נובעת מהוראות סעיפים 12 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. על חובת הגילוי וחובת תום הלב במעמד כריתת חוזה עמדו בע"א 838/75 חיים ספקטור נ' יוסף צרפתי, פד"י לב(1), תשל"ח/תשל"ט, 1978: "התנהגות בתום לב בעת משא ומתן לצורך כריתת חוזה משמעה התנהגות ביושר ובהגינות. בין החובות המוטלות על הצדדים למשא ומתן בולטת החובה שלא להטעות את הצד האחר על ידי אי-גילוי מידע חשוב לשיקוליו. מהו מידע חשוב אינו ניתן להגדרה כוללנית וקביעתו במקרה המסוים תעשה לפי נסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה". 53. בענייננו, אם מיקומן של המשאבות על הגג פירושו "מטרד רעש אפשרי" או על אחת כמה וכמה "מטרד רעש וודאי" עבור רוכשי הדירה הממוקמת תחת המשאבות, הרי שהיה על הנתבעת לגלות זאת במסגרת המו"מ לפני חתימת החוזה, שכן ברור לכל שמדובר בעובדה מהותית שעל הצדדים המתקשרים בחוזה לגלות. ברם, מכיוון שבענייננו לא מדובר ברעש שנלווה לפעולה סדירה אלא ברעש שנובע מפעולה שאינה צריכה להתרחש, הרי שהנתבעת לא הייתה חייבת לגלות לתובעים על מיקומן של המשאבות. 54. התובעים כלל לא טענו כי לא בדקו את הדירה או את הבניין. להיפך, מחומר הראיות והעדויות עולה כי התובעים הגיעו לדירה מספר פעמים בטרם רכשו אותה, לאחר שהבניין נבנה וניתן היה לבקר בדירה ולהתרשם ממנה ומן הבניין. התובעים טענו שלא עלו על הגג, שם מוקמו המשאבות המרעישות, בטרם רכשו את הדירה, אך גם אם לא היו יכולים להתרשם ממיקום המשאבות וחדר המעליות מתוכניות הבניין שהוצגו בפניהם במעמד החתימה על החוזה, לא הוכח בענייננו כי אם הייתה הנתבעת מגלה לתובעים על מיקומה של המשאבה על הגג ממש מעל לדירתם, לא היו מתקשרים בחוזה ורוכשים את הדירה, שכן הרעש הנלווה אליה אינהרנטי אך כאמור, היא אינה אמורה לפעול כדרך שבשגרה. 55. חוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973 קובע את אחריותה של הנתבעת כ"מוכר". תחת הכותרת "אי התאמה" קובע החוק כי המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם הדירה או כל דבר שבה שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבנייה. (סעיף 4(א)). אם התגלתה אי התאמה בתקופת הבדק האחריות לגביה מוטלת על המוכר אלא אם הוכיח המוכר שהקונה אחראי לאי ההתאמה. אם התגלתה אי התאמה בתקופת האחריות כי אז הנטל על הקונה להוכיח שמקורה של אי ההתאמה הוא בתכנון, בעבודה או בחומרים, שבאחריות המוכר. על פי התוספת לחוק תקופת הבדק לעניין כשל במכונות היא שלוש שנים ולעניין מערכות צנרת ומים היא ארבע שנים. "תקופת האחריות" היא "תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק". סעיף 4א לחוק קובע כי קונה זכאי להסתמך על אי התאמה במידה וניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו ואם הודיע על כך למוכר בתוך שנה או שלא היה ניתן לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדתה ובתנאי שהודיע עליה למוכר זמן סביר לאחר שגילה אותה. סעיף 4ב(א) קובע זכות תיקון במקרה של אי התאמה. במסגרת הדיון בתובענה, הועלו מספר גורמים אפשריים לפעולת המשאבות, הנוגעים לבעיות התקנה ואחזקה. בתחילה אותרה בעיה הנוגעת לרכיב במשאבה ומשהחלפת הרכיב לא סייעה כדי הפסקת פעולת המשאבה הועלתה סברה שמישהו מצוות המנקים של הבניין עושה שימוש במים מצנרת כיבוי האש ובכך מוריד את לחץ המים בצנרת ומוביל לפעולת המשאבות על גג הבניין. מנגד נטען כי אחזקה לקויה היא הגורם לפעולת המשאבות. הנתבעת קיימה פגישות, הזמינה את צדדי ג 5 ו-6 על מנת לסייע בפתרון הבעיה כמומחים למשאבות, אך ללא הועיל. זאת עד אשר נפתרה הבעיה לפני כשנתיים. התרשמתי כי הנתבעת עשתה, לפני הגשת התביעה ולאחריה, ככל יכולתה על מנת לסייע להפסקת מטרד הרעש. דא עקא, כל שעשתה הנתבעת, נעשה בבחינת לפנים משורת הדין, באשר לטעמי, כלל לא הוכח קיומה של אי התאמה. אין די בקיומו של רעש שמקורו במשאבות כדי להוכיח אי התאמה. על התובעים להראות שהמשאבות או רכיב אחר הגורם לכניסתן לפעולה "שונים מן האמור במפרט, בתקן הרשמי או בתקנות הבנייה". בענייננו לא נמצא כל פגם במשאבות או בהתקנה או במערכת הקשורה אליהם. ההיפך הוא הנכון. הוכח כי המשאבות תקינות וניתן אישור מכון התקנים למשאבות ולהתקנה. לעומת זאת יש רגליים לטענה שאופן השימוש במערכת וליקויים בתחזוקה השוטפת – שאינם באחריות הנתבעת – הם שגרמו למטרדי הרעש. 56. משהגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הפרה את חובת הגילוי כלפי התובעים במישור החוזי ובהעדר עילת תביעה מכוח הוראות חוק המכר (דירות), עדיין יכולה לעמוד לתובעים, עילת תביעה מכוח פקודת הנזיקין. נבחן, אפוא, אם הוכחה עילת תביעה על פי דיני הנזיקין. המישור הנזיקי 57. מעבר לטענות הכלליות בכתב התביעה כי הנתבעת חייבת מכוח דיני החוזים, דיני הנזיקין ועל פי כל דין, טענו התובעים בסיכומיהם כי מוטלת על הנתבעת אחריות נזיקית לפיצוי התובעים מכוח סעיף 44 לפקודת הנזיקין, החוק למניעת מפגעים תשכ"א-1961 והתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן-1990. סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "44. (א) מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק." סעיף 2 לחוק מניעת מפגעים קובע: "2. לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים" לפי סעיף 13 לחוק למניעת מפגעים, דין כל הפרה של הוראות החוק האמור, כדין מטרד ליחיד. 58. עוולת המטרד ליחיד הינה עוולה הנוגעת ליחסי שכנים, כאשר המזיק הפוטנציאלי מחזיק במקרקעין סמוכים למקרקעין בחזקתו של הניזוק. לא כך בענייננו. (ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' זאב שוורץ, פ"מ ל(3), 785). מטרד הרעש מהמשאבות העומד לדיון בתיק זה אינו קשור בכל דרך שהיא לשימוש שעושה הנתבעת במקרקעין התפוסים בידה. הנתבעת אינה מחזיקה כלל בגג בו מותקנות המשאבות, והשימוש בעוולה זו במסגרת התביעה הוא שימוש מאולץ ובלתי סביר. הוא הדין לגבי הניסיון להיבנות מהחוק למניעת מפגעים. הנתבעת לא גרמה בשום שלב לרעש חזק או בלתי סביר, כמשמעו של מונח זה בחוק למניעת מפגעים. החוק נועד למנוע מפגעים של רעש שמקורם במעשה או במחדל מכוון של המזיק, ולא למקרים מן הסוג הנדון בתיק זה. 59. במסגרת העילה הנזיקית לא טענו התובעים אלא לעילות דלעיל. למעלה מן הצורך אני רואה להבהיר שלא הוכחה גם התרשלות כלשהי של הנתבעת כלפי התובעים. הוכח כי לא נפל כל פגם בתכנון מערכת כיבוי האש והמשאבות, ולא נפל כל פגם במשאבות שנבחרו. לא נפל כל פגם גם בהתקנת המערכות השונות. המשאבות וההתקנה קיבלו את אישור הרשויות ועמדו במבחן מכון התקנים. חובת הזהירות של הנתבעת כלפי התובעים אינה מוטלת בספק, אך אין כל ראייה לכך שחובה זו הופרה על ידי הנתבעת בדרך כלשהי, לא לפני הגשת התביעה ולא לאחריה. לא הוכח קשר סיבתי כלשהו בין מעשי הנתבעת או מחדליה לנזקי הרעש שנגרמו לתובעים. 60. בשולי הדברים, במסגרת הדיון במישור הנזיקי, אני רואה להדגיש שבהעדר אפשרות לקבוע באופן ברור את הגורם לכניסת המשאבות לפעולה ספונטנית – מחמת שהתובעים לא הביאו ראיות מספיקות לעניין זה – לא ניתן להטיל את האחריות לנזקי התובעים גם על מי מצדדי ג'. יתר על כן, גם לו ניתן היה לקבוע כי מי מצדדי ג' אחראי לנזקי התובעים, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה בהליך זה, הואיל והתובעים לא תבעו אלא את הנתבעת. במסגרת ההליך שלפניי אין יריבות ישירה בין התובעים ובין צדדי ג'. 61. עוד זאת, גם לו מצאתי את הנתבעת חייבת בנזקי התובעים, הרי שאין יסוד לסכום שתבעו התובעים. התובעים תבעו פיצויים בסך 300,000 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממוני, ועילתו בהפרעה לשגרת החיים של התובעים ובני משפחתם. הפיצוי המבוקש הוא בגין עוגמת נפש. פיצוי שכזה מסור מטבעו לשיקול דעת של בית המשפט ונפסק על דרך האומדן. לו הייתי מקבל את התביעה לא היה עולה הפיצוי על סך של 30,000 ₪. סוף דבר 62. התובעים ובני משפחתם סבלו סבל רב כתוצאה מרעש חוזר ונשנה של משאבות שהותקנו על הגג שמעל לדירתם. המשאבות נכנסו לפעולה בשעות שונות במהלך היממה למרות שלא היו אמורות להיכנס לפעולה אלא בפעולה יזומה (בדיקת המערכת) או בשעת חירום. סבלם של התובעים נמשך לאורך שנים, עד אשר במהלך ההליכים בתיק זה פסקה התופעה. הסיבה בגינה פעלו המשאבות שלא כשורה אינה ידועה. לא ידוע גם מה מכל שנעשה במהלך השנים הביא להפסקת התופעה. לעומת זאת, הוכח כי לא נפל פגם בתכנון, במשאבות ובהתקנה, וכי אין לנתבעת כל אחריות לנזקי התובעים. הנתבעת פעלה כלפי התובעים כנדרש וכמצופה מחברת בנייה הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. 63. התובעים טענו גם לרעש מסוים שמקורו בחדר המעליות, אך בעיה זו נפתרה עוד לפני הגשת התביעה. למרות זאת, התחייבה הנתבעת שלא להתעלם מטענות התובעים, ככל שיימצא כי קיימים מטרדי רעש נוספים שמקורם במעליות. 64. לא נמצאה עילה למתן צו עשה להסרת מטרדי הרעש כמבוקש בכתב התביעה. לאמיתו של דבר, סעד זה נתייתר באשר מטרדי הרעש פסקו. 65. לא נמצאה עילה לחיוב הנתבעת בנזקי עוגמת הנפש שנגרמו לתובעים. ממכלול הראיות עולה שלא מעשי הנתבעת או מחדליה גרמו לפעולה הספונטנית של המשאבות, וכי הגורם לפעולת המשאבות נעוץ, ככל הנראה, באופן השימוש במערכת או בתחזוקה לקויה. גם לו הייתה הנתבעת נמצאת חייבת בדין, לא היה עולה סכום הפיצויים על סך של 30,000 ₪. 66. על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית. בהתחשב במצוקה הקשה שהביאה את התובעים להגיש תביעה זו, ובכך שרק המאמץ המשותף של כל הצדדים לתביעה הביא בסופו של יום להסרת מטרדי הרעש, איני עושה צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. משאבותמטרדמטרד רעשבנייןמים