תקנות לטיפול בחולי נפש (קביעת דמי אשפוז), תשל''ג-1972 בתוקף סמכותי לפי סעיף 8א לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט''ו-1955 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - ''הנהלת בית-חולים'' - המנהל הרפואי של בית-חולים ממשלתי או אמרכל בית-חולים ממשלתי, או כל עובד אחר בבית-חולים ממשלתי שהם הסמיכו לצורך קביעת דמי אשפוז; ''הפסיכיאטר המחוזי'' - לרבות מי שהוא הסמיך לצורך קביעת דמי אישפוז; ''חולה'' - מי שאושפז כאמור בסעיף 8א לחוק. 2. דמי אשפוז בבית-חולים ממשלתי (א) חולה שאושפז בבית-חולים ממשלתי לחולי נפש חייב בתשלום דמי אשפוז בשיעור שנקבע בתוספת הראשונה. (ב) חולה שאושפז במחלקה פסיכיאטרית בבית-חולים ממשלתי כללי, חייב בתשלום דמי אשפוז בשיעור שנקבע בתוספת הראשונה. 3. דמי אשפוז בבתי-חולים פרטיים וציבוריים חולה שאושפז בבית-חולים פרטי או ציבורי, חייב תשלום דמי אשפוז בשיעור שנקבע בתוספת השניה. 4. הנחות מדמי אשפוז בבתי-חולים ממשלתיים הנהלת בית חולים רשאית לקבוע לחולה דמי אשפוז נמוכים מהאמור בתוספת הראשונה, בהתחשב במצבו הבריאותי, המשפחתי או הכלכלי, על פי חוות-דעת של עובד סוציאלי בבית-החולים ובמסגרת ההנחיות של המנהל הכללי של משרד הבריאות בקשר לגביית דמי אשפוז בבתי-חולים. 5. פטור מדמי אשפוז בבתי חולים ממשלתיים הנהלת בית-חולים רשאית לשחרר חולה מתשלום דמי אשפוז בהתחשב במצבו הבריאותי, המשפחתי או הכלכלי, על פי חוות-דעת של עובד סוציאלי ובמסגרת ההנחיות של המנהל הכללי של משרד הבריאות בקשר לגביית דמי אשפוז בבתי-חולים. 6. הנחות דמי אשפוז בבתי-חולים פרטיים וציבוריים הפסיכיאטר המחוזי רשאי לקבוע לחולה שאושפז בבית-חולים פרטי או ציבורי דמי אשפוז נמוכים מהאמור בתוספת השניה, בהתחשב במצבו הבריאותי, המשפחתי או הכלכלי של החולה, על פי חוות דעת של עובד סוציאלי ובמסגרת ההנחיות של המנהל הכללי של משרד הבריאות בקשר לגביית דמי אשפוז בבתי חולים. 7. פטור מדמי אשפוז בבתי חולים פרטיים וציבוריים הפסיכיאטר המחוזי רשאי לשחרר חולה שאושפז בבית-חולים פרטי או ציבורי מתשלום דמי אשפוז על פי חוות-דעת של העובד הסוציאלי ובהתחשב במצבו הבריאותי, המשפחתי או הכלכלי של החולה ובמסגרת ההנחיות של המנהל הכללי של משרד הבריאות בקשר לגביית דמי אשפוז בבתי-חולים. 8. שינויים בקביעת דמי אשפוז (א) הוברר להנהלת בית-החולים או לפסיכיאטר המחוזי כי הנחות או שחרור ניתנו לחולה שאושפז בבית-חולים ממשלתי לחולי נפש או כללי על סמך עובדות מוטעות או כוזבות על אודות מצבו הכלכלי, רשאים הם להורות על שינוי דמי האשפוז שנקבע לו, וכן על תשלום למפרע של דמי האשפוז לפי השיעור החדש. (ב) הוברר להנהלת בית-החולים או לפסיכיאטר המחוזי כי השתנו הנסיבות לאחר שנקבעו דמי האשפוז לחולה רשאים הם להורות על שינוי שיעור דמי האישפוז שנקבע וכן להורות שהשיעור החדש יחול למפרע. (ג) האמור בתקנה זו לא בא לאפשר הגדלת שיעור דמי האשפוז מעל לאמור בתוספות הראשונה והשניה, לפי הענין. 9. תחולה האמור בתקנות אלה אינו בא לגרוע מסמכויות הוועדה שמונתה לפי סעיף 8ב לחוק. תוספת ראשונה - שניה 2 ק''ת תשל''ג, 126, 214; תשל''ה, 172; תשל''ו, 2460, 2081; תשל''ז, 945; תשל''ח, 25, 1874; תשל''ט, 660, 1828; תש''ם 880, 1293, 1810; תשמ''א, 18, 500, 1095, 1344; תשמ''ב, 156, 956, 1340; תשמ''ג, 102, 332; תשמ''ד, 527; תשמ''ה, 34, 347, 817. הנוסח אינו מובא. הנוסח המלא מובא בספר החקיקה בבריאות, תברואה ומזון, 1993. התחום הנפשירפואהחולי נפשתקנות