מה הדין בסוגיית שכר טרחת עו"ד לניצולי שואה ? ##הגבלת שכר טרחה ניצולי שואה - הרקע ההיסטורי והנורמטיבי:## עניינו של התיקון בקביעת מגבלות על שכר הטרחה אשר ניתן לגבות בעד טיפול בתביעות לקבלת תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 ולפי חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי"ז-1957. הגבלת שכר טרחת עורך דין בגין טיפול בתביעות של ניצולי שואה לקבלת תגמולים אינה חידוש של התיקון דנן. סעיף 22א(א) לחוק נכי רדיפות הנאצים, אשר נחקק עוד בשנת 1960 וכותרתו 'הגבלת שכר טרחה', קובע כי "שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה". מכוחו של סעיף זה הוּצא צו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה), התשכ"א-1961, ובו נקבע כי "מכסימום שכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, כשהשכר מותנה בתוצאות, הוא 8% מסך כל התגמולים לתקופה של חמש שנים". ביום 9.1.2011 נכנס לתוקפו תיקון לצו, במסגרתו נקבעה, בנוסף למגבלה המקורית של 8% מסך התגמולים, 'תקרת' שכר טרחה בסכום מוחלט, העומדת כיום על סך של 7,013 ₪. בדומה לכך, הוראות על הגבלת שכר טרחה נקבעו גם ביחס לתביעות פיצויים לפי חוק התביעות של קרבנות השואה. כך, סעיף 10(ב) לחוק התביעות של קרבנות השואה קובע כי 'תקרת' שכר הטרחה אשר ניתן לגבות בעד טיפול בתביעות לפי חוק זה היא 15% מהסכום המשתלם לתובע. עד לאחרונה הסדירו הוראות אלו את סוגיית שכר הטרחה של המטפלים בתביעות ללא קושי מיוחד. ברם, בשנים האחרונות חלו שתי התפתחויות מרכזיות אשר שינו את פני הדברים, והן שהובילו לחקיקתו של התיקון דנן: ##(א) ההחלטה בנושא שכר טרחה ניצולי שואה יהודי לוב## במהלך מלחמת העולם השנייה נאלצו רבים מיהודי לוב לברוח מבתיהם בשל מוראות המלחמה. במשך שנים רבות היתה העמדה הרווחת של בתי המשפט בישראל כי אין ליהודי לוב זכאות גורפת לקבלת תגמולים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, וכדי לקבל תגמולים נדרשו יהודי לוב להוכיח באופן פרטני כי בריחתם אכן היתה מפחד הגרמנים. הוכחת עובדה זו לא היתה פשוטה, ואמנם רובן המוחלט של התביעות נדחה. בשנת 2010 ניתן פסק הדין בו"ע 255/08 טייר נ' הרשות המוסמכת, אשר שינה את פני הדברים ביחס לתביעותיהם של יוצאי לוב. פסק הדין דחה אמנם את בקשתם של העוררים לקבוע כי הם זכאים באופן גורף לתגמולים, אך לצד זאת קבע, בהתבסס על חווֹת דעת ועדויות שונות, כי הטענה לפיה בריחתם של יהודי לוב נבעה, ולוּ באופן חלקי, מפחד הגרמנים – היא תרחיש סביר. הנחה עובדתית זו היתה בגדר שינוי משמעותי, שהקל במידה רבה את יכולת ההוכחה של יוצאי לוב כי בריחתם אכן נבעה מפחד הגרמנים, וכפועל יוצא לבסס את זכאותם לפיצויים. כחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין בעניין טייר פרסם שר האוצר החלטה במסגרתה הורה על מתן תגמולים החל מחודש אפריל 2010 (מועד מתן פסק הדין בעניין טייר) לכל יוצא לוב שיטען כי בריחתו מביתו בעת המלחמה נבעה מפחד הגרמנים, וזאת ללא כל בירור ראייתי או דיון משפטי. החלטה זו, אשר הוחלה אף על תובעים שתביעתם כבר נדחתה בפסק דין חלוט, שינתה באופן מהותי את המצב המשפטי בעניינם של יהודי לוב, שכן היא קבעה הלכה למעשה זכאות גורפת של יהודי לוב לפיצויים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים. ##(ב) התיקון לחוק הגרמני## בשנת 2002 התקבל בגרמניה חוק המכיר בזכאותם של ניצולי שואה לתשלום קצבאות גם בגין התקופה שבה עבדו בגטאות. עם זאת, במשך שנים לא היה ברור מהו מועד תחילת הזכאות לתשלום הקצבה, ובפסיקותיו של בית המשפט הגרמני לא היתה אחידות בעניין זה. ביום 6.6.2014 תוקן החוק הגרמני ובגדרו הוענקה לניצולים הזכאים לקצבה אפשרות בחירה בין המשך קבלת הקצבה ששולמה להם עד כה, לבין קבלת קצבה למפרע ממועד אחיד שנקבע בחוק (1.7.1997), בכפוף להפחתה מסוימת של סכום הקצבה. הצד השווה של התפתחויות אלו – ההחלטה המנהלית בעניין יהודי לוב מזה והתיקון לחוק הגרמני מזה – הוא שבעקבותיהם הליך קבלת התגמולים הוקל באופן משמעותי, והוא מסתכם, בדרך כלל, במילוי טופס פשוט מבלי להידרש להליכים משפטיים מורכבים. חרף ההקלה המשמעותית בטיפול בהליכים אלו, בתקופה שלאחר כניסתם לתוקף התקבלו פניות רבות ברשות לזכויות ניצולי השואה ובגופים נוספים מצד ניצולי שואה, לפיהן נגבו מהם סכומי שכר טרחה מופרזים בתביעות לקבלת תגמולים מכוח הליכים אלו. המחוקק לא נותר אדיש לפניות אלו, וביקש להתאים את החוק למציאות החדשה באמצעות יצירת הגבלות נוספות על 'תקרת' שכר הטרחה, היוצרות הלימה ראויה בין מידת השקעתו של המטפל בתביעה לבין שכר טרחתו. ביום 14.7.2014 הונחה הצעת החוק דנן, שהיא הצעת חוק פרטית, על שולחן הכנסת, וביום 26.11.2014 נדונה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. בדיון זה הודיע נציג הממשלה על תמיכתה של הממשלה בהצעת החוק, בכפוף לעריכת מספר שינויים. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, וביום 9.12.2014 החלה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בהצעה לשם הכנתה לקריאה הראשונה. בסיום הדיון אישרה הוועדה פה-אחד את הצעת החוק לקריאה הראשונה בהתאם לשינויים שנתבקשו על-ידי הממשלה, ועוד באותו יום אושרה הצעת החוק במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. יצוין, כי בשלב זה כללה הצעת החוק תיקון רק לעניין תביעות לתגמולים שהתקבלו מכוח החלטה מנהלית, אך לא לעניין תביעות בהתאם לתיקון לחוק הגרמני. ביום 28.12.2014 דנה ועדת החוקה בהצעת החוק לשם הכנתה לקריאה השניה והשלישית. הנוסח שהונח על שולחן הוועדה היה נוסח מעודכן, פרי דיונים פנימיים של הגורמים המקצועיים הרלבנטיים, ובו נכלל גם תיקון עקיף לחוק התביעות של קרבנות השואה, הקובע מגבלות על שכר הטרחה בגין תביעות לקצבה בהתאם לתיקון לחוק הגרמני. בסיום הדיון, ולאחר שהוסכם על עריכת מספר שינויים בנוסח העדכני, אישרה הוועדה פה-אחד את הצעת החוק לקריאה השניה והשלישית. ביום 29.12.2014 אושרה הצעת החוק במליאת הכנסת בקריאה השניה והשלישית, וביום 31.12.2014 פורסם התיקון בספר החוקים של מדינת ישראל. ##הגבלת שכר טרחה ניצולי שואה:## ביחס לתביעות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שאושרו כתוצאה מהחלטה מנהלית נקבעו ארבע דרגות תשלום, בהתאם למועד כריתת הסכם שכר הטרחה והשלב בו נמצאת התביעה. כך, דרגת התשלום הנמוכה ביותר קובעת 'תקרת' שכר בסך של 473 ₪, והיא חלה במצב בו הסכם שכר הטרחה והגשת התביעה נעשו לאחר מתן ההחלטה המנהלית, ואילו דרגת התשלום הגבוהה ביותר קובעת 'תקרת' שכר בסך של 5,960 ₪, והיא חלה במצב בו ההחלטה המנהלית ניתנה רק לאחר שהתובע כבר הגיש בפועל ערעור לבית המשפט. זה הכלל: ככל שעמלוֹ של המטפל בתביעה רב יותר, כך גדֵלה משכורתו. ביחס לתביעות לפי חוק התביעות של קרבנות השואה בהתאם לתיקון לחוק הגרמני נקבעו שתי דרגות תשלום, לפי מועד הגשת התביעה או הערעור ביחס למועד תיקון החוק הגרמני (6.6.2014). כך, ככל שהוגשו תביעה או ערעור לפני המועד הקובע, ובמועד זה היו התביעה או הערעור תלויים ועומדים, אזי לא יעלה שיעור שכר הטרחה בעד הטיפול בתביעה על 7.5% מהתשלום למפרע שניתן לתובע או על סך של 25,000 ₪, לפי הנמוך. לעומת זאת, ככל שלא הוגשו תביעה או ערעור, או שהם לא היו תלויים ועומדים במועד הקובע, אזי לא יעלה שכר הטרחה בעד הטיפול בבחירה בין שתי החלופות על סך של 473 ₪. נדבך מרכזי נוסף בתיקון הוא ההוראות לעניין התחולה בזמן. כך, נקבע כי הוראות התיקון יחולו גם על הסכמי שכר טרחה שנכרתו עובר לפרסומו, ובלבד שלא ניתן פסק דין חלוט בעניין שכר הטרחה לפני כניסתו של התיקון לתוקף. לא זו אף זו, אף כאשר שכר הטרחה כבר שולם בפועל, זכאי התובע להשבת עודף שכר הטרחה שכבר נגבה מעבר להוראות התיקון. בהמשך לכך, ועל מנת להקל על ניצולי השואה בניהול תביעות להשבת עודף שכר טרחה, נקבע כי הללו יהיו זכאים לסיוע משפטי מן המדינה ללא צורך במבחן הכנסה. שכר טרחהניצולי שואה