תקנות הרופאים (מתן מרשם), התשמ''א-1981

תקנות הרופאים (מתן מרשם), התשמ''א-1981 בתוקף סמכותי לפי סעיף 61(א) לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל''ז-1976 (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - ''מרשם'' - הוראה בכתב חתומה ביד רופא לספק לאדם סם או תכשיר רפואי; ''סם'' - כמשמעותו בפקודת הרוקחים; ''רופא'' - רופא מורשה כמשמעותו בפקודה; ''תכשיר רפואי'' - כמשמעותו בתקנות הרוקחים (תכשירים רפואיים), התשל''ח-1977. 2. הוראות לכתיבת מרשם רפואי (תיקון: תשנ''ח) לא יתן רופא מרשם לאדם אלא אם נרשמו בו באותיות ברורות כל אלה: (1) שם הרופא, מקום עבודתו או מענו ומספרי הטלפון שלו; (2) מספר רשיון רופא שלו; (3) תאריך מתן המרשם; (4) שם האדם שלו מיועד המרשם ומספר תעודת הזהות שלו, מינו וגילו אם הוא מתחת לגיל 18 שנים; 5) פירוט מלא של הרכב הסם או שמו המקובל של התכשיר הרפואי באותיות לטיניות כתובות באותיות דפוס או מודפסות במכונת כתיבה; (6) הוראות שימוש לפי המינון וצורת השימוש; (7) הוראות חזרה על אותו מרשם אם יש צורך בכך; (8) חתימה וחותמת הרופא. 3. תוקף מרשם (תיקון: תשנ''ח) סם או תכשיר רפואי הניתנים על פי מרשם יינתנו פעם אחת בלבד, זולת אם הורה בו הרופא על מספר הפעמים שיש לחזור עליו; תוקפו של מרשם לא יעלה על שנה. 1 ק''ת תשמ''א, 639; תשנ''ח, 948. רפואהרופאיםתקנות