תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל), התשנ''ט-1999

תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל), התשנ''ט-1999 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7ג ו-48 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי''ט-1959 (נוסח משולב) (להלן - החוק) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. תשלום תוספת לתגמולים לפי סעיף 7ג(א) ו-(ב) נכה בן 55 שנים או יותר שדרגת נכותו 50% או יותר, וכן נכה שנקבעה לו דרגת נכות 100% מיוחדת, תשולם לו תוספת לתגמוליו לפי גילו, כמפורט להלן: (1) מ-55 שנים עד 57 שנים - 7% מן השכר הקובע כאמור בסעיף 1 לחוק (להלן - השכר הקובע); (2) עולה על 57 שנים עד 59 שנים - 14% מן השכר הקובע; (3) עולה על 59 שנים - 21% מן השכר הקובע. 2. תשלום תוספת לתגמולים לפי סעיף 7ג(ב-1) נכה בן 57 שנים או יותר שדרגת נכותו היא מ40% עד 49%, תשולם לו תוספת לתגמוליו לפי גילו, כמפורט להלן: (1) מ-57 שנים עד 59 שנים - 7% מן השכר הקובע; 2) עולה על 59 שנים - 14% מן השכר הקובע. 3. ביטול תקנות הנכים (תוספת תגמולים בשל גיל לנכה בתפקודי היציבה וההליכה ולנכה בעל דרגת נכות 100% מיוחדת), התשמ''ד-1984 - בטלות. 4. תחילה תחילתה של תקנה 2 ביום ג' בטבת התשנ''ח (1 בינואר 1998) והיא תחול על תגמול המשתלם בעד יום התחילה ולאחריו. 1 ק''ת תשנ''ט, 895. צבאנכותתקנותחוק הנכים (תגמולים ושיקום)