תקנות הגנת הדייר (מומחים), תשל''א-1971 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 49ב, 49ה, ו-64 לחוק הגנת הדייר, תשי''ד-1954, אני מתקין תקנות אלה: 1. קביעת מומחה החליט בית דין לשכירות (להלן - בית הדין) לקבוע מומחה להגשת חוות-דעת, כאמור בסעיף 49(א) לחוק, יפרט בהחלטתו - (1) שמו, זהותו, מענו ומומחיותו של הממונה; (2) נושא חוות הדעת הנדרשת לבית הדין; (3) התנאים והזמנים שבהם תיערך בדיקת המומחה; (4) הערה בדבר סמכותו של המומחה המתמנה לשמוע מומחה שהגיש חוות-דעת מטעם בעל-דין, וחובתו לעשות כן אם נתבקש לכך מאת בעל-דין, הכל כאמור בסעיף 49ג לחוק. 2. בדיקת המושכר (א) מומחה שנקבע כאמור בתקנה 1 ורצה לערוך בדיקה במושכר, יודיע על כך למחזיק במושכר לפחות שלושה ימים מראש. (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה בכתב ותפרט את התאריך והזמן שבו תיערך הבדיקה; להודעה יצורף העתק מהחלטת בית הדין לענין קביעת המומחה. 3. בקשת הוראות רצה המומחה לקבל הוראות נוספות מבית הדין, יגיש בקשה בכתב לכך לבית הדין עם העתקים לכל בעלי הדין. 4. הגשת חוות הדעת השלים המומחה הכנת חוות הדעת, יגישנה לבית הדין בכתב במספר עתקים מספיק בשביל בית הדין וכל בעלי-הדין. 5. בדיקה וחוות דעת נוספות בית הדין רשאי בכל עת להורות למומחה לבדוק בדיקות נוספות או להכין חוות דעת נוספת. 6. שכר שכרו של המומחה יהיה כמפורט בתוספת. תוספת (תקנה 6) שכרו של המומחה יהיה 46.50 לירות בעד כל שעתיים של הופעה בישיבת בית הדין או חלק מהן, בצירוף - (1) 18 לירות בעד כל שעה שהקדיש המומחה להכנת חוות דעתו, על פי רשימה שהוגשה לבית הדין ובית הדין אישר אותה; (2) הוצאות סבירות של נסיעה במקום מושבו של בית-הדין עד למקסימום של 9.50 לירות; (3) הוצאות סבירות של נסיעה מחוץ למקום מושבו של בית הדין עד למקסימום של 10 לירות. 1 ק''ת תשל''א, 1208. מומחהדייר מוגן (הגנת הדייר)תקנות