תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אשה שנפטרה), תשל''ג-1973 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 103א ו-242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ''ח-1968, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. קיצבה מיוחדת 2 (תיקון: תשמ''א) (א) מבוטחת לפי סעיף 92 לחוק, שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה (להלן - המבוטחת), ישלם המוסד בעד כל יילוד שנולד באותה לידה והנמצא בישראל, קיצבה חדשית מיוחדת בשיעור של 30% מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, מיום הפטירה, במשך תקופה של עשרים וארבעה חדשים; משתלמת קיצבת-שאירים או קיצבת-תלויים בעד היילוד, ישלם המוסד את הקיצבה החדשית המיוחדת במשך תקופה של שנים-עשר חדשים. (ב) האמור בסעיף 28 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 37, התש''ם-1980, לא יחול לגבי משמעות ''השכר הממוצע'' בתקנה זו. 2. תגמול מיוחד (א) המוסד ישלם לבן-זוגה של המבוטחת תגמול מיוחד בעד פרק הזמן שלרגל פטירתה אין הוא עובד או עוסק במשלח-ידו. (ב) התגמול המיוחד ישולם בעד פרק זמן שלא יעלה על שנים-עשר שבועות. (ג) שיעור התגמול המיוחד ליום יהיה כשיעור דמי-פגיעה ליום לפי סעיף 53 לחוק כאילו היה בן הזוג זכאי לדמי-פגיעה, או בשיעור האמור בתקנה 1 מחולק ב-30, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. 3. מניעת תשלום כפל לא תשולם קיצבה חדשית מיוחדת לפי תקנה 1 בעד התקופה שבה משתלם לבן הזוג תגמול מיוחד לפי תקנה 2. 4. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום י''ח בניסן תשל''ג (20 באפריל 1973). ק''ת תשל''ג 1735; תשמ''א, 412. תקנה 2 לביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד של אישה שנפטרה) (תיקון), התשמ''א-1981 (ק''ת תשמ''א, 412) קובעת כי תיקון תקנה 1 לפי תקנות אלה תחילה ביום 1.1.1981. תקנותביטוח לאומי