חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965

פרק א': פרשנות 1. הגדרות (תיקון: תשמ"א2, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד, תשנ"ה, תשס"ב-28, תשס"ד33, תשס"ה35, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט) 45, 47, 51 בחוק זה "אדריכל רשוי": - כמשמעותו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים; "בטיחות הטיסה": - לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה; "בנין": - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות - (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל; "בנין חורג": - בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על-פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה; "בעל":2 -  לרבות חוכר לדורות כאמור בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "דרך": - תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או        המינהלי; בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור במעמד צד אחד אם        שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, ובלבד שתקפו לא יעלה על 15        ימים, ואולם רשאי בית המשפט, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים,        להאריך את תוקפו של הצו הזמני לתקופות נוספות. (2)  לענין ערעור על החלטת בית המשפט בבקשה כאמור בפסקה (1) דינה כדין צו לפי סעיף 250. (ח) לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. (ט) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב-1)(3) לא יבוצע צו הריסה מנהלי אם חלפו שלושים ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) או מיום מתן ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר ורשאי בית המשפט להאריך את תקופת 30 הימים, אם ראה כי מן הנכון לעשות כן. (י) יושב ראש הועדה המקומית יודיע על מתן צו הריסה מינהלי, בעיריה  לועדת המשנה כאמור בסעיף 18(ד), ובכל מקרה אחר - לועדה המקומית; יושב ראש הועדה המחוזית יודיע על מתן צו הריסה מנהלי לועדה המחוזית; ההודעה תינתן בישיבה הראשונה של ועדות אלו לאחר מתן הצו. (יא) בביצוע צו הריסה מינהלי רשאים הועדה המקומית, עובדיה ושליחיה שהסמיכה לכך, לפעול, אף ללא צו של בית-משפט, על-פי הסמכויות כאמור בסעיף 211 ובתחום המחוז יהיו לועדה המחוזית כל הסמכויות האמורות, בשינויים המחוייבים. (יב) ביצועו של צו הריסה מינהלי אינו פוטר מאחריות פלילית לעבירה לפי חוק זה. (יג) בוצעו הריסה, פירוק או סילוק של בנין על פי צו שניתן או בוצע שלא בהתאם לסעיף זה, או שנתברר שהוצא לבנין היתר כדין או שהבנין לא היה בנין חורג, לפי הענין, יהא הנפגע מביצועו זכאי למלוא הפיצויים מאת הועדה המקומית או המחוזית, לפי הענין; באין הסכמה על חוקיות הבניה או על שיעור הפיצויים, רשאי הנפגע לתבוע פיצויים בבית המשפט המוסמך בדרך של המרצת פתיחה. 239. צו הפסקה שיפוטי (תיקון: התשל"ח) (א) נעשתה עבירה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית-המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי:), ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט. (ב) משניתן צו הפסקה שיפוטי או הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט להורות למוסדות התכנון להימנע מלטפל בבקשה להיתר נושא צו ההפסקה או כתב האישום עד לגמר ההליכים בבית המשפט. 240. אי-קיום צו הפסקה שיפוטי (תיקון: התשל"ח, תשנ"ה)18 מי שאינו מקיים צו שניתן לפי סעיף 239 ושהומצא לו, דינו - מאסר שנה ואם נמשכה העבירה אחרי המצאת הצו, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום של עבירה. 241. הריסה על אי-קיום צו ביניים (תיקון: תשל"ח) נמשכו פעולות הבניה בניגוד לצו הפסקה מינהלי או בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, בלי היתר לפי חוק זה או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או הועדה המקומית, ואם ראה שמן הצדק לעשות כן, לצוות שכל מבנה או כל חלק ממנו שהוקמו בניגוד להוראות צו ההפסקה המינהלי או השיפוטי ייהרסו מיד (להלן - צו הריסה שיפוטי:). 242. ביצוע צו הריסה שיפוטי ביצועו של צו הריסה שיפוטי יטיל בית המשפט על האדם הנראה לו אחראי לפי פרק זה לביצוע העבירה שבבניה, אם אותו אדם והמבקש הסכימו לכך; באין הסכמה, וכן במקרה שאותו אדם לא ביצע את צו ההריסה, יחולו הוראות אלה: (1) הוגשה הבקשה לצו ההריסה על ידי הועדה המקומית, יטיל בית המשפט את ביצוע הצו עליה; (2) הוגשה הבקשה לצו ההריסה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, יטיל בית המשפט את ביצוע הצו על יושב ראש הועדה המחוזית. 243. צו הריסה שיפוטי-מתי צו הריסה שיפוטי יכול להינתן בין שהוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 240 ובין שלא הוגש. 244. דיון בצו הריסה שיפוטי צו הריסה שיפוטי לא יינתן אלא לאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, זולת אם ראה בית המשפט כי יש לתת את הצו לאלתר, בלי לתת הזדמנות להשמיע טענות כאמור כדי למנוע את גמר פעולות הבניה בניגוד לצו ההפסקה המינהלי או השיפוטי ואת תפישת המבנה. 245. גביית הוצאות הוראות סעיפים 211 ו-213 בדבר גביית הוצאות הריסה יחולו על הריסה לפי סעיף 241, בשינויים המחוייבים לפי הענין. 246. צו זמני למניעת פעולות (תיקון: תשל"ח) נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעיריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום (להלן - צו מניעת פעולות:); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין. 247. כפיית צו מניעת פעולות (תיקון: תשל"ח) (א) בית המשפט הנותן צו מניעת פעולות רשאי גם להורות בו שכל מה שייבנה בניגוד להוראות הצו ייהרס מיד על ידי יושב-ראש הועדה המקומית או, בעיריה, יושב-ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה - אם הם הגישו את הבקשה למתן הצו, או על ידי יושב-ראש הועדה המחוזית בכל מקרה אחר. (ב) בית המשפט יאשר באותו צו בדרך שימצא לנכון מהו המבנה או המבנים שבמקום הנדון או יאושר שאין בו מבנה, וכל מבנה או חלק ממנו שיימצא באותו מקום בניגוד לאמור באישור או בנוסף על כך, יראו אותו כאילו נבנה בניגוד לצו. (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מכל דרך הוכחה אחרת. 248. שמירת סמכויות (תיקון: תשל"ח) (א) סמכות לתת צו מניעת פעולות אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה או לפי כל דין אחר. (ב) אין בהגשת ערעור על מתן צו מניעת בניה להתלות את תקפו של צו כאמור, אולם רשאי בית המשפט שלערעור להורות הוראה אחרת לגבי ההריסה. 249. אי קיום צו מניעת פעולות (תיקון: תשל"ח, תשנ"ה)18 מי שאינו מקיים צו מניעת פעולות שהומצא לו, דינו - מאסר שנה, ואם נמשכה העבירה אחרי מסירת הצו, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום של עבירה. 250. ערעור על צווים בעל דין בבית המשפט, בעל מקרקעין שהם נושא ההליכים בבית המשפט או - בהליכים לפי סעיף 212 - גם שוכרם של המקרקעין לתקופה כל שהיא, הרואים את עצמם נפגעים על ידי צו בית המשפט לפי פרק זה או על ידי אי-מתן צו כאמור, רשאים, בדרך ובמועד שמערערים על פסק דין של בית המשפט בפלילים, לערער על הצו או על דחיית הבקשה למתן הצו, הכל לפי הענין, לפני בית המשפט המחוזי, והוא רשאי לקבל את הערעור או לדחותו או להחזיר את הדיון לבית המשפט שעל החלטתו מערערים, או לתת כל צו שבית המשפט כאמור היה רשאי לתתו. 251. זכות הערעור שמורה (תיקון: תשל"ח) שום דבר בסעיף 250 לא יתפרש כבא לגרוע מזכות ערעור על החלטה של בית משפט לפי פרק זה. 252. היתר שהושג בטענות שוא המבצע עבודות בניה על-פי היתר שהשיג במסירת ידיעות שהוא ידע, או שהיה לו יסוד להניח, שהן כוזבות, רואים אותו, לענין מתן צו הפסקה שיפוטי, כאילו ביצע את עבודת הבניה ללא היתר. 253. אחריות של תאגיד נעברה עבירה לפי פרק זה על ידי תאגיד - (1) רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה; (2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה. 254. זכות מעצר מי שאינו מקיים צו הפסקה שיפוטי, או צו הפסקה מינהלי, רשאי שוטר לעצרו, ללא צו מעצר מבית המשפט, וסעיפים 8 עד 14 ו-25 עד 28 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מעצר וחיפושים) יחולו על מעצר זה; סמכות זו אינה גורעת מסמכויות אחרות למעצר לפי כל דין. 255. בזיון בית המשפט שום דבר בפרק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט, לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט. פרק י'1: (בוטל) (תיקון: תש"ס) 255א - 255ו. (בוטלו) (תיקון: תש"ס) פרק י2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע"מ (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) 255ז. הגדרות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) בפרק זה - "חוק הזכיון": - חוק זכיון ים המלח, התשכ"א-1961; "שטר הזכיון": - שטר הזכיון שבתוספת לחוק הזכיון; "בעל הזכיון": - כהגדרתו בשטר הזכיון ולרבות בעל זכיון משנה; "בעל זכיון משנה": - מי שהוענק לו זכיון משנה על פי סעיף 5 לשטר הזכיון; "ים המלח": - כהגדרתו בשטר הזכיון; "קרקעות חכורות" ו"קרקעות שמורות": - כהגדרתן בשטר הזכיון ועל פי גבולותיהן ביום התחילה; "חוק הוראות השעה": - חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ"ד-1994; "שטח הזכיון": - כהגדרתו בחוק הוראות השעה; "יום התחילה": - ט"ו באדר א' התשנ"ה (15 בפברואר 1995). 255ח. סייג להחלת הוראות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף לחוק הוראות השעה ולהוראות פרק זה. 255ט. סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) (א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים. (ב) מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון. 255י. מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים. 255יא. סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים. 255יב. אי תחולת פרקים ח1 ו-ט (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) פרקים ח1 ו-ט לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון. 255יג. הוראות לענין קבלת היתר (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז) (א) ביקש בעל הזכיון מרשות הגנים הלאומיים או מרשות שמורות הטבע היתר, על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992, לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה - יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה. (ב) ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף. פרק י"א: שונות 256. בוררות מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, ופקודת הבוררות תחול. 256א. אגרה השנויה במחלוקת (תיקון: תשמ"ח) נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת. 257. כניסה למקרקעין מי שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית או על-ידי הועדה המחוזית רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולסקור, למדוד ולבדוק אותם ולעשות בהם כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובין השאר לצורך עריכתה וביצועה של תכנית; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר 24 שעות מראש, הודעה על כך בכתב, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה על-ידי שר הבטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הבטחון. 257א. מינוי מפקחים (תיקון: תשנ"ה) (א) שר הפנים רשאי להסמיך מפקחים לצורך ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובלבד שהמפקח עבר הכשרה מתאימה כפי שקבעו שר הפנים ושר המשטרה; על מפקח שהוסמך לפי סעיף זה, שאינו עובד רשות מקומית, יחולו דיני המשמעת החלים על עובדי מדינה. (ב) למפקח שמונה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו הסמכויות המסורות לשוטר לפי סעיפים 2, 3(1) ו-(4) עד (6) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, והסמכויות המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927, לצורך ביצוע חוק זה והתקנות לפיו. (ג) שר הפנים יפרסם ברשומות את שמות המפקחים. 258. ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט (תיקון: תשנ"א) ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית המשפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד. ואולם בהליכים לפי פרק י' ייצג את הועדה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. 259. תחולה על המדינה בדרך כלל (תיקון: תשמ"א, תשס"ט 51) בתוקף עד יום 31.12.2009) (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות פרק י', פרט לסעיף 239; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר. (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.  (ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי סעיף 239 אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 - (1) "חכירה לדורות": - לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום; (2) ההוראות שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכיר מינהל מקרקעי ישראל הוחזרה אליו, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתו; (3) ההוראות שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית לא יחולו. 259. תחולה על המדינה בדרך כלל (תיקון: תשמ"א, תשס"ט 51) בתוקף מיום 1.1.2010) (א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות פרק י', פרט לסעיף 239; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר. (ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.  (ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי סעיף 239 אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 - (1) "חכירה לדורות": - לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום; (2) ההוראות שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה; (3) ההוראות שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית לא יחולו. 260. עדיפות בדיון בבקשות המדינה מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות. 261. כבישים ודרכים (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ה)12 (א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה להגישה לועדה המחוזית. עשה כן - יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי. (ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור בסעיף 62, ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א). (ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, וסעיף 110 יחול בשינויים המחויבים לפי הענין. (ד) על אף האמור בסעיף 145, מותרת התוויתה של דרך, סלילתה או סגירתה, בידי המדינה או בידי רשות שהוקמה לפי דין או בידי כל גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, אם נעשתה בהתאם לתכנית מפורטת מאושרת או בהתאם לתכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, ובלבד שניתנה הודעה על כך לרשות המקומית ולועדה המקומית הנוגעות בדבר. (ה) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים      האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות      סעיף קטן זה; (2) בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; (3) תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה. (4) לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת; (5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת; (6) קבע יושב ראש הוערה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בסטיה מהרשאה, יחולו הוראות פרק י' ככל שהן חלות על המדינה. (ו) רישוי מבנה דרך המוקם בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), יכול שייעשה על פי הוראות פרק ה'3, וההגבלה שבסעיף 158יד(7)(ז) לא תחול. 262. ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות מכוח חוק זה. 263. עסקאות ועובדים בוועדה מקומית לפי סעיף 19 (תיקון: תשל"ח) (א) ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית. (ב) נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א). (ג) ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הוועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הוועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד. 264. סמכויות הממשלה על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לוועדה של שרים בלבד. 265. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג30, תשס"ו-39, תשס"ז41, תשס"ט) 50 שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים  גם עם הוועדה המחוזית או הוועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין - בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה: (1) הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם; (2) קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה; (3) הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לוועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה; (4) הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם; (5) רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן; (6) גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל - דרכי בנייתם של בניינים, תיקונם ושינוים; (7) מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון; (8) הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם; (9) דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי פרק י' להריסת מבנים או חלק מהם; (10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות; (11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם; (12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (13)  בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה; (14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה; (15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור; (16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור בפרק ז'; (17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהם משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן; (17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת; (17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי פרק ב' סימן ב'1, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; (17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה; (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית; (19) דרכי הביצוע של תכניות; (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור; (21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי סעיף 70 ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין; (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות; (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה; (22ב)  הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי סעיף 89א לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי הסעיף האמור. (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר; (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים; (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני-מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקויים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה; (26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים; (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה; (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה; (29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות לפי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה. (30) הוראות בדבר ביצוע התוספת השלישית, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו בתוספת השלישית. (31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה וחלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים ומספר קומות. (32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה. (33)  הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו בסעיף 202ב(א), לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות סעיף 149 לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. (34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג, וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי פקודת היערות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. 265א. הצמדת תשלומים מסויימים (תיקון: תשמ"ח) על תשלומים לפי סעיפים 69(12) ו-122 (3) לחוק יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש"ם-1980, ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם באותו חוק. 266. פטור באזורים כפריים שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי פרק ה'; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור. 266א. פטור לצלחת קליטה לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין (תיקון: תש"ס) (1)  התקנת צלחת קליטה על גג בנין אינה טעונה היתר לפי סעיף 145, ובלבד שקוטר צלחת הקליטה אינו עולה על 1.2 מטרים; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר התקשורת, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי ההתקנה. (2)  בסעיף זה, "גג בנין", "צלחת קליטה": ו"שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין": - כהגדרתם בסעיף 6נח לחוק הבזק, התשמ"ב-1982. 266ב.  קובלנה (תיקון: תש"ס) (א)  לענין צלחת קליטה שהותקנה בניגוד להוראות סעיפים 145 ו-266א, רשאי גוף מהגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לענין סעיף 100(3) להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, נגד מבקש ההתקנה של צלחת קליטה ונגד מי שהתקין את צלחת הקליטה. (ב)  קובלנה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) לא תוגש, אלא באישור פרקליט מחוז. (ג)  בסעיף זה, "מבקש ההתקנה" - בעל דירה שצלחת הקליטה הותקנה על פי בקשתו. 266ב.  פטור למכונה לאיסוף מכלי משקה (תיקון: תש"ס) 13 (א)  התקנת מכונה לאיסוף מכלי משקה בקיר חיצוני של בית עסק אינה טעונה היתר לפי סעיף 145, ובלבד שחזית המכונה פונה אל מחוץ לבית העסק ואינה חורגת מקו הבנין; לענין זה, חריגה של עד 10 ס"מ מקו הבנין לא תיחשב כחריגה. (ב)  שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים ותנאים לתחולת הפטור האמור בסעיף קטן (א). (ג)  בסעיף זה, "מכל משקה" ו"בית עסק": - כהגדרתם בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999. 266ג.  פטור למיתקן גישה אלחוטית (תיקון: תשס"א) (א)  התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי בעל רישיון, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה. (ב)  בסעיף זה, "בעל רישיון": - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבזק, התשמ"ב-1982, ו"מיתקן גישור אלחוטית":, "מיתקן עגינה": ו"גג בנין": - כהגדרתם בסעיף 27א לחוק הבזק, התשמ"ב-1982. הוראת שעה בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, (החוק פורסם ביום 29.11.2007) יקראו את חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן - החוק העיקרי), כך: 266ד. אגרה מופחתת - חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תיקון: תשס"ט) שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי סעיף 145, שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ב1)(2) לתוספת השלישית, כנוסחו בחוק התכנון והבניה (עידוד חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשס"ח-2007, יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17). 267. בניה לפי מיפרטים שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום. 268. תקנות סדרי דין שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר. 269. אצילת סמכויות שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים. פרק י"ב: ביטולים והוראות מעבר 269א. הגדרות (תיקון: תשכ"ז) בפרק זה - "תכנית ממלכתית": - תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים או על ידי ועדת-תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חודשיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ"ז-1966. 270. ביטול (תיקון: תשמ"א) פקודת בנין ערים, 1936 - בטלה. 271. שטח תכנון במרחב תכנון שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק זה; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור - רואים אותו כמרחב תכנון מקומי שסעיף 12 לחוק זה חל עליו. 272. ענינים תלויים ועומדים ענין שערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי העניין. 273. אישור תקנות ותכניות קיימות רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות. 274. אישרור תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו - רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה. 275. המשך בהליכים (א) כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה. (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה. 276. ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או לשינוים על ידי חוק-עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה - הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה. 277. הפסקת שימוש חורג הוראות פרק י' יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין. 277א. התנגדות לתכנית ממלכתית (תיקון: תשכ"ז) ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור בסעיף 269א, להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי פרק ה'. 277ב. זכות עיון (תיקון: תשכ"ז) תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעוניין במקום הפקדתה וללא תשלום. 277ג. סמכויות השרים (תיקון: תשכ"ז) שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי סעיף 277א, רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית. 277ד. עריכה מחדש של תכנית ממלכתית (תיקון: תשכ"ז) תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מיתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי סעיף 277א, או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה. 277ה. אישור התכנית (תיקון: תשכ"ז) תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור בסעיף 277ד, יראו אותה כתכנית שאושרה לפי פרק ג; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי אותו פרק. 277ו. פטור מהיתר (תיקון: תשכ"ז) על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ"ז-1966 - פטורים מהיתר לפי פרק ה' החל מיום תחילתו של חוק זה. 277ז. דרכים (תיקון: תשכ"ז) התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי סעיף 3 לאותה פקודה, לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי פרק ג'. 278. פרשנות הוראות פרק זה באות להוסיף על פקודת הפרשנות ולא לגרוע ממנה. 279. תחילה תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חודשים מיום פרסומו ברשומות. 280. פרסום על אף האמור בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש"ט-1949, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת. התוספת הראשונה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ו) (סעיף 156 (א)) 1. הועדה (תיקון: תשנ"ה) תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (בתוספת זו - הועדה:). 2. הרכב הועדה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ט 51) בתוקף עד יום 31.12.2009) ואלה יהיו חברי הועדה: (1)  שני נציגים של שר הפנים; (2)  שני נציגים של שר החקלאות; (3)  נציג שר השיכון; (4)  נציג שר הבטחון; (5) נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל; (6)  נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה; (7)  נציג הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים; (8)  שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים. (9)  נציג מינהל מקרקעי ישראל; (10)  נציג השר לאיכות הסביבה; (11)  חבר אחד שימנה שר הפנים והוא - אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: (א)  הוא בקי בעניני תכנון ובניה; (ב)  הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; (12)  נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה": - הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002. 2. הרכב הועדה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ט 51) בתוקף מיום 1.1.2010) ואלה יהיו חברי הועדה: (1)  שני נציגים של שר הפנים; (2)  שני נציגים של שר החקלאות; (3)  נציג שר השיכון; (4)  נציג שר הבטחון; (5) נציג המוסדות המיישבים שימנה שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ ישראל; (6)  נציג המועצה הארצית שימנה שר הפנים לפי המלצתה; (7)  נציג הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים; (8)  שני נציגי החקלאים שימנה שר הפנים. (9)  נציג רשות מקרקעי ישראל; (10)  נציג השר לאיכות הסביבה; (11)  חבר אחד שימנה שר הפנים והוא - אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: (א)  הוא בקי בעניני תכנון ובניה; (ב)  הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז; חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות; (12)  נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה": - הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002. 3. יושב ראש הועדה שר הפנים ימנה אחד מנציגיו בועדה להיות יושב ראש בה. 4. הנוהל הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, לרבות המנין החוקי שלה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בהחלטת המועצה הארצית. 5. הכרזה על קרקע חקלאית הועדה רשאית להכריז בהודעה ברשומות - על יסוד חוות דעת של ועדת מומחים שנתמנתה לענין זה על ידי שר החקלאות בהודעה ברשומות - כי קרקע פלונית תהא קרקע חקלאית לענין חוק זה (להלן - קרקע חקלאית:). 6. הגבלת אישור תכנית (תיקון: תשנ"ה, תשס"ו) (א)  בכפוף להוראות סעיף 9, לא תאושר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, אלא אם כן מתקיים בה אחד מאלה: (1)  התכנית אושרה על ידי הועדה או שהיא מקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר שאושרה על ידי הועדה; (2)  התכנית אושרה על ידי המועצה הארצית או ועדת משנה שלה, ובלבד שאישור התכנית כאמור נדרש לפי הוראות תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, בשל תחולתה על קרקע חקלאית או על סוג של שטחים פתוחים, וצוין במפורש בהחלטת המועצה או ועדת המשנה שלה, לפי הענין, כי האישור ניתן גם לצורך תוספת זו. (ב)  בסעיף זה, "תכנית מיתאר מחוזית": - לרבות תכנית מיתאר מחוזית שהופקדה וטרם אושרה. 7. הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית (תיקון: תשנ"ה) (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של סעיף 6 או אם הסכימה לכך הועדה. (ב) "מטרה לא חקלאית":, בסעיף זה - בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים. (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה ואישור הועדה המחוזית. 8. הגבלות על קביעת מפעלים היתה קביעת מקומם של מפעלים, מוסדות או מיתקנים באזור שנקבע בתכנית כאזור חקלאי, או בכל מקום אחר שתכנית אינה חלה בו, טעונה היתר או הסכמה לפי חוק זה, לא יינתן ההיתר או ההסכמה אלא בהסכמת הועדה; הוראה זו אינה חלה על מיתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל. 9. תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ו) (א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על קרקע חקלאית המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית, כהגדרתה בסעיף 6(ב), למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים, ולא מתקיים בתכנית אף תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 6(א), יעבירה מוסד התכנון לועדה. (ב) ועדת משנה בת חמישה חברים ובהם יושב ראש הועדה, נציג שר החקלאות ונציג השר לאיכות הסביבה תחליט, תוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית, אם התכנית טעונה אישור הועדה, ותודיע על כך למוסד התכנון. (ג) לא החליטה ועדת המשנה תוך המועד האמור, לא תהיה התכנית טעונה אישור הועדה. (ד) החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תחליט הועדה תוך ששים ימים מיום שהתקבלה ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד התכנון או מגיש התכנית רשאים לבקש את החלטת הועדה לפני שתופקד התכנית. (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר או להסכמה לפי סעיפים 7(א) ו-8. (ז) הועדה תודיע למוסד התכנון על אישור או הסכמה לפי סעיפים 6, 7 או 8, או על סירובה לתת אותם. 10. בדיקת תכניות קיימות הועדה תבדוק את התכניות החלות על קרקע חקלאית שאושרו לפני שהוכרזה כקרקע חקלאית, במידה שלא נעשו באותה קרקע, אגב ביצוע התכנית, עבודות בניה או עבודות אחרות שניתן עליהן היתר לפי החוק, ורשאית היא ליזום התליית תכנית כאמור, שינויה או ביטולה. 11. הגבלת השימוש בסמכויות הועדה (תיקון: תשנ"ה11) לא תשתמש הועדה בסמכות לפי חוק זה, אלא במידה שהדבר דרוש לשם שמירה על הייעוד של הקרקע החקלאית וניצולה החקלאי ושמירה על שטחים פתוחים. 11א. תכנית לדרכים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה) על אף האמור בסעיף 6, לא תימנע הועדה מלאשר תכניות לדרכים שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מתאר אחרת או בתכנית מפורטת הנגזרות ממנה, אך רשאית היא, תוך ששים ימים מיום שהוגשה לה תכנית לאישור, להתנות את אישורה בשינוי התוואי עד כדי 750 מטרים לכל צד מציר הדרך בתכנית, אם הדבר נחוץ לשמירה על הקרקע החקלאית, ובלבד שאין בכך שינוי מהותי בתכנית; לא עשתה כן תוך ששים ימים כאמור - יראו את התכנית שהוגשה כמאושרת על ידי הועדה. 12. ועדת ערר (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה) (א) המועצה הארצית תמנה מבין חבריה ועדת ערר של חמישה לענין תוספת זו. (ב) הרואה את עצמו נפגע על-ידי סירוב הועדה לתת אישור לפי סעיפים 6, 9, 11א או 16 או לתת את הסכמתה לפי סעיפים 7 או 8, רשאי לערור על הסירוב לפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א). (ג) לא החליטה הועדה כאמור בסעיף 9(ד), רשאי מי שרואה את עצמו נפגע על ידי כך להביא את הענין במישרין בפני ועדת הערר לפי סעיף קטן (א), אשר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום שהוגש הערר. (ד) לועדת הערר לפי סעיף קטן (א) יהיו לענין סעיף זה כל הסמכויות של הועדה לפי התוספת הזאת. (ה) אין אחרי החלטת ועדת הערר לפי סעיף קטן (א) ולא כלום. 13. סדרי הדין בועדת ערר (תיקון: תשנ"ה) שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין של ועדת הערר לפי סעיף 12(א). 14. דין המדינה (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה) (א) סעיף 7 יחול גם על המדינה, אולם בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) בערר לפי סעיף 12 כשהעורר הוא אחד ממוסדות המדינה, תכריע הממשלה, אחרי התייעצות עם המועצה הארצית, במקום ועדת הערר לפי סעיף 12(א). (ב) בערר על החלטת הועדה לפי סעיף 11א, כאשר העורר הוא אחד ממוסדות המדינה, יידון הערר בפני ועדת הערר לפי סעיף 12(א) ויחולו הוראות סעיף 12. 15. שמירת דינים וסמכויות אחרות הוראות תוספת זו אינן גורעות מהגבלות על הבניה או על השימוש בקרקע שבחוק זה ושבכל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור על-ידי הועדה משום חיוב לתת אישור על-פי החוק. 16. הוראות מעבר תוך תקופה של שנתיים מיום תחילת חוק זה לא ייקבע ייעודה של קרקע שטרם נקבע לה ייעוד, ולא ישונה ייעודה החקלאי של קרקע שנקבע בתכנית מאושרת, אלא באישור הועדה. תוספת השניה (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ד33, תשס"ח, תשס"ט) (סעיף 156 (ב)) 1.  הגדרות (תיקון: תשס"ד33, תשס"ח) 45 בתוספת זו - "המועד הקובע"- (1) לעניין הים התיכון - יום תחילתו של תיקון 69; (2) לעניין ים סוף - יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007; (3) לעניין ים כנרת - יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008; "קו החוף": ו"תחום חוף הים": - כהגדרתם בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004; 2.  הועדה לשמירת הסביבה החופית (תיקון: תשס"ד33) תוקם ליד המועצה הארצית ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן - בתוספת זו - הועדה). 3.  הרכב הועדה (תיקון: תשס"ד33, תשס"ט 51) בתוקף עד יום 31.12.2009  (א)  ואלה יהיו חברי הועדה: (1)  נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש; (2)  שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי; (3)  נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים; (4)  נציג שימנה שר הביטחון; (5)  נציג שימנה שר התיירות; (6)  נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות; (7)  נציג שימנה שר הבינוי והשיכון; (8)  נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר; (9)  נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים; (10)  נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה; (11)  שני נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים; (12)  נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה; (13)  שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית; (14)  נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית. (ב)  תקופת כהונתה של הועדה תהיה 5 שנים. (ג)  חבר הועדה יכול לשוב ולהתמנות כחבר בועדה לתקופות כהונה נוספות. (ד)  לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג מינהל מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת. 3.  הרכב הועדה (תיקון: תשס"ד33, תשס"ט 51) בתוקף מיום 1.1.2010  (א)  ואלה יהיו חברי הועדה: (1)  נציג שימנה שר הפנים, בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש; (2)  שני נציגים שימנה השר לאיכות הסביבה, מבין עובדי משרדו, בעלי הכשרה בעניני תכנון או תכנון ימי; (3)  נציג שימנה שר התחבורה, בעל הכשרה בענינים ימיים; (4)  נציג שימנה שר הביטחון; (5)  נציג שימנה שר התיירות; (6)  נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות; (7)  נציג שימנה שר הבינוי והשיכון; (8)  נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר; (9)  נציג בעל הכשרה מקצועית בעניני שמירת טבע, שתמנה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים; (10)  נציג שהוא אדריכל שאינו עובד המדינה והרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה; (11)  שני נציגי רשויות מקומיות שימנה שר הפנים; (12)  נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה, המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002, שימנה שר הפנים על פי המלצה שיגישו לו גופים אלה; (13)  שני נציגים שימנה שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, שהם בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית; (14)  נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם שר התחבורה שהוא בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית. (ב)  תקופת כהונתה של הועדה תהיה 5 שנים. (ג)  חבר הועדה יכול לשוב ולהתמנות כחבר בועדה לתקופות כהונה נוספות. (ד)  לדיוני הועדה יוזמן, דרך קבע, נציג רשות מקרקעי ישראל ותהיה לו דעה מייעצת. 4.  סייג לאישור תכנית, היתר לשימוש חורג והקלה (תיקון: תשס"ד33, תשס"ח) 45 (א)  לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שאושרה בידי הועדה. (ב)  לא יינתן היתר לשימוש חורג בתחום הסביבה החופית, אלא באישור הועדה. (ג)  לא יינתן היתר להקלה בתחום חוף הים, ולא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית שאינו כלול בתחום חוף הים מתכנית שאושרה לאחר המועד הקובע אלא באישור הועדה. (ד)  לא יינתן היתר להקלה מגובה בנין בתחום הסביבה החופית לרבות תחום חוף הים מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע אלא באישור הועדה. (ה)  הועדה רשאית לקבוע כי הצורך בקבלת אישור כאמור לא יחול על תכנית מסוימת או סוגי תכניות או היתרים בתחום הסביבה החופית או על חלק מתחומי תכניות אלה, שאין בביצועם כדי להוות שינוי מהותי של המצב התכנוני המאושר או לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה החופית; קביעה כאמור, יכול שתחול על סוגי תכניות, או על אזורים מסוימים, ויכול שתהיה מותנית בהגבלות כפי שתקבע הועדה.  5.  סייג למתן היתרים (תיקון: תשס"ד33) מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות סעיף 4, או בהתאם לתכנית שעומדת בהוראות סעיף 11. 6.  תכנית הטעונה אישור הועדה (תיקון: תשס"ד33) (א)  ועדת משנה בת חמישה חברים מבין חברי הועדה (להלן - ועדת המשנה), תחליט, בתוך שלושים ימים מיום קבלת התכנית מאת מוסד התכנון שהגישה לועדה, אם התכנית טעונה אישורה של הועדה ותודיע על כך לכל חברי הועדה ולמוסד התכנון שהגיש את התכנית לועדה. (ב)  הרכב ועדת המשנה: (1)  אחד מנציגי שר הפנים והוא יהיה היושב ראש; (2)  נציג השר לאיכות הסביבה; (3)  אחד מנציגי הרשויות המקומיות כפי שיקבע שר הפנים; (4)  נציג הגופים הציבוריים שענינם שמירת איכות הסביבה; (5)  נציג לפי סעיף 3(א)(10) לתוספת זו. (ג)  לא החליטה ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום קבלת התכנית, יראו את התכנית כטעונה אישורה של הועדה. (ד)  החליטה ועדת המשנה כי התכנית טעונה אישור הועדה, תדון הועדה בנוגע לתכנית, בתוך 90 ימים מקבלת ההחלטה. (ה)  לא דנה הועדה בתכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר התכנית להכרעת המועצה הארצית, והיא תקבל החלטה בענין בתוך 120 ימים מיום שהועברה התכנית להכרעתה. (ו)  חלק חבר הועדה על החלטת ועדת המשנה, רשאי הוא בתוך 15 ימים לאחר שהחלטת ועדת המשנה הומצאה לו, לבקש כי הנושא יועבר להכרעתה הסופית של הועדה; הוגשה בקשה כאמור, תועבר ההחלטה להכרעתה הסופית של הועדה. (ז)  הוראות סעיף זה יחולו גם על בקשות להיתר לפי סעיף 4. 7.  סמכויות הועדה (תיקון: תשס"ד33) (א)  הועדה תפעיל את סמכויותיה תוך שתיתן את דעתה לצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית. (ב)  לא תאשר הועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום חוף הים ותקבע, ככל הנדרש וככל האפשר, את האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה חופית וכדי לשקם את הפגיעה בסביבה החופית, אם תיגרם פגיעה כאמור. (ג)  הועדה תפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסעיפים (א) ו-(ב) תוך אבחנה בין שטחים בנויים לשטחים פתוחים ומתוך דגש על שמירת השטחים הפתוחים בתחום הסביבה החופית. (ד)  הוראות סעיפים (א) עד (ג) יחולו גם על ועדת המשנה בהתאם לסעיף 6. 8.  ערר (תיקון: תשס"ד33) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי סעיפים 4 או 5, או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה. 9.  סמכויות המועצה הארצית בערר (תיקון: תשס"ד33) (א)  המועצה הארצית רשאית לקבל את הערר, כולו או חלקו או לדחות את הערר או להחזיר את הענין לועדה לדיון מחדש. (ב)  המועצה הארצית תדון בערר בהתאם לסמכות הועדה כפי הקבוע בסעיף 7 לתוספת. 10.  שמירת דינים וסמכויות (תיקון: תשס"ד33) הוראות תוספת זו אינן גורעות מהגבלות על בניה או שימוש בקרקע על פי חוק זה ועל פי כל דין אחר, ולא יהיה במתן אישור בידי הועדה משום חיוב לתת אישור על פי חוק התכנון והבניה. 11.  הוראות מעבר (תיקון: תשס"ד33, תשס"ח) 45 אין בהוראות תוספת זו כדי לפגוע בתכנית שהיא בת תוקף ערב המועד הקובע וכל עוד התכנית בת תוקף או בתכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור. 12. סייג לתחולה: (תיקון: תשס"ח) 45 (א) הוראות תוספת זו לא יחולו על תחומם של אתרים כמפורט להלן בסביבה החופית של ים כנרת שבהם נמצאים מיתקנים להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת-הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם וניטורם: (1) אתר ספיר; (2) אתר פוליה; (3) מכון טבריה; (4) מוצא הכנרת - סכר דגניה; (5) כניסת הירמוך; (6) תחנת עמק הירדן. (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע בתקנות את גבולות תחומיהם של האתרים המפורטים בסעיף קטן (א), ובלבד שתחומי האתרים כאמור לא יעלה על התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם. תוספת שלישית (תיקון: תשמ"א2, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ט, תש"ס, תשס"א, תשס"ג26,25, תשס"ה38, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ח) 47, 52 (סעיף 196א) 1. פרשנות (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ח, תשס"ה38, תשס"ח) 47 (א) בתוספת זו - "השבחה": - עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג; "חכירה לדורות": - כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "מימוש זכויות":, במקרקעין - אחת מאלה: (1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה; (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה; (3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו; ואולם לא יראו כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל לפני יום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; "קרוב": - בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם; "שומה סופית": - שומה שאין עוד זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה; "שמאי מקרקעין": - כמשמעותו בחוק שמאי מקרקעין; "תכנית": - תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת. (ב) (בוטל) 2. חבות בהיטל השבחה (תיקון: תשמ"ג) (א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן - היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד; (ב) שילם חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד; בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל. (ג) היה המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור. 3. שיעור ההיטל שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה. 4. שומת ההשבחה (תיקון: תשמ"ח) על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה: (1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן - דחיית השומה עד למימוש הזכויות:); (2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות סעיף 6(ג) יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו; (3) (בוטלה)8 (4) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית לאפשר לו לשלם מיד את ההיטל החל עליו; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה; (5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה; (6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי פרק ח' לחוק זה, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין; (7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי. 5. לוח שומה אושרה תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם. 6. הצגת הלוח והודעת שומה (תיקון: תשמ"ג, תשס"ו-38, תשס"ח) 47 (א) לוח שומה שנערך לפי סעיף 5 יוצג במשרדי הוועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית. (ב) הועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור בסעיף 14. (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם דרכים לתחליף מסירה. (ד) הוצג לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל. ה) לא הוצא לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות. 7. מועד תשלום ההיטל (תיקון: תשמ"ג) (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה. (ב) מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל. 8. ערובות להבטחת תשלום (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין. (ב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם, והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו כאמור. 9. הצמדה (תיקון: תשמ"ג) עלה מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התכנית, או אישור ההקלה או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים. 10. הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו. (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין. (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי תוספת זו. 11. שותפים במקרקעין שותפים במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין המשותפים. 12. חלוקת ההיטל (תיקון: תשמ"ג) במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור בסעיף 19 לחוק זה, יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית, הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית לפי סעיף 24 לחוק זה, לצורך המטרות המפורטות בסעיף 13. 12א. (בוטל) (תיקון: תש"ס) 13. יעוד ההיטל (תיקון: תשנ"א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי תוספת זו, לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי סעיף 12 להכנת תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו בסעיף 188 לחוק זה ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו לפי התוספת הרביעית. 13א. שיעור החיוב בהיטל :(תיקון: תשס"ח) 47 חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות סעיף 4 או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור בסעיף 5, או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט, לפי הענין. 14. שמאי מכריע, ערר וערעור (תיקון: תשס"ח) 47 (א) על שומה לפי סעיף 4 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי סעיף 5 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ב) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין       הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות       בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין       בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב       ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות       מטעמים מיוחדים שיירשמו. (2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו של השמאי המכריע שמינה כאמור. (3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים. ) 4 ( על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ג) (1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א)      או (ב)(4) רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו,      במלואו או בחלקו. (2)  היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר. (3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת. (4) הוראות לפי פרק ט' 1 יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו. (ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. (ה) הגשת ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי סעיף 8(ב) יחולו גם על מתן ערובה כאמור. (ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין. 14א. מסירת מידע (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ו, תשס"ח) 47 (א) המנהל כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג1963, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין לשמאי מכריע או לשמאי מייעץ, לפי בקשתם פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי תוספת זו, ובלבד שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס. (ב) לא יגלה שמאי מקרקעין שמאי מכריע או שמאי מייעץ כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה, אלא לצורך ביצוע תוספת זו; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר 6 חדשים. (ג) האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה, ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר. 15. הצמדה על תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן - חוק ההצמדה:), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה בחוק ההצמדה ואת ההיטל כאילו היה כלול בתוספת לחוק האמור. 16. הפחתת תשלומי פיגורים :(תיקון: תשס"ח) 47 בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, בשל התקופה שבה התנהל ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת. 17. החזר היטל הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול. 18. גביה היטל המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית: הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי. 19. פטור מהיטל (תיקון: התשמ"ג, התשמ"ו, תשס"א, תשס"ב-26, 27, 28,, תשס"ג32, תשס"ה35, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח) 43 (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל, כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי. (ב)  לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף; (2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה; (3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה1965; (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות; (5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה. אולם מקבל הפטור רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק ממנה שלגביהם קיבל את הפטור; (6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י"ב בטבת התש"י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין, כדין המעביר. (7)  השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה  או לפי כל דין :לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש כאמור בסעיף 151(ב-1). (8)  השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה, מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, "דרך ציבורית":  דרך בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך, לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו. (9) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח כאמור בסעיף 158ז(א1)(1). הוראת שעה תיקון התוספת השלישית - תוקפן לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה (החוק פורסם ביום 29.11.2007). (ב-1) (1) בלי לגרוע משאר הוראות סעיף זה, ניתן היתר לפי סעיף 145 לגבי         מקרקעין המשמשים לבניה של דירת מגורים או הרחבתה, שחלה         בהם השבחה עקב אישור תכנית מהתכניות המפורטות להלן, יהיה         שיעור ההיטל עשירית מהשיעור הקבוע בסעיף 3: (א) תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38); (ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המיתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, ובלבד ששיעור ההיטל האמור ברישה של פסקה זו יחול רק על חלק ההשבחה שהיה חל לגביו שיעור ההיטל האמור לו ניתן היתר לפי התכנית האמורה בפסקת משנה (א). (2) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה, שהיא השבחה כאמור בפסקה (1). (ג) (1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם      המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם      מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של      דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140      מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל,      בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת. (2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע שנים; לענין זה, "גמר הבניה":  כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. (ג1)  (בוטל) (ד)  שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות - (1)  הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו לצורך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה; (2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל; (3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על-פי אישור מאת מוסד תכנון. 20. הארכת מועדים (תיקון: תשס"ו-38, תשס"ח) 47 מועד שנקבע בתוספת זו, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו. 21. הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל (תיקון: התשמ"ו-7, תשנ"ט) לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש יחול, על אף האמור בתוספת זו, במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18) התשמ"א1981. תוספת רביעית (תיקון: תשנ"א, תש"ס24, תש"ע) (סעיף 76א) 1. הגדרות (תיקון: תשנ"א) בתוספת זו, "אתר": - בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית. 2. תכנית לשימור (תיקון: תשנ"א) (א) דין תכנית לשימור אתרים, כדין תכנית מיתאר מקומית (להלן - תכנית לשימור:). (ב) תכנית לשימור יכול שתוכן על ידי הועדה המקומית ויכול שתוכן על ידי מעונינים בכפוף לסעיף 3. 3. תכנית לשימור שהוצעה על ידי מעונינים (תיקון: תשנ"א14) (א) ועדה מקומית רשאית לקבל, בשינויים או ללא שינויים, תכנית לשימור שהציע לה בעל קרקע או רשות מקומית שבתחומה מצוי אתר, או כל גוף ששר הפנים אישר לכך בדרך כלל או באופן מיוחד (בסעיף זה - תכנית לשימור על ידי מעונינים:). (ב) הועדה המקומית תחליט בדבר קבלת תכנית לשימור על ידי מעונינים תוך ששה חדשים מיום שהוצעה; לא החליטה הועדה בתוך אותו מועד, רשאי המציע להגיש את התכנית לועדה המחוזית. (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי דחיית תכנית לשימור על ידי מעונינים או על ידי הכנסת שינויים בה רשאי לערור לפני הועדה המחוזית תוך שלושים ימים מיום שהודעה לו הדחיה. 4. הוראות בשלב הביניים: (תיקון: תשנ"א) הוגשה לועדה מקומית תכנית לשימור או החליטה הועדה כי תוכן תכנית כזו, רשאית הועדה לקבוע הוראות בדבר איסורים והגבלות על פעולות, באתר הכלול או שייכלל בתכנית, העשויות לפגוע במטרת השימור, כל עוד נמצאת התכנית בדיון במוסדות התכנון (להלן - אתר שיועד לשימור:); הוראות סעיפים 77, 78 ו-79 לענין פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור, איסורים והגבלות בתקופת ההכנה ופטור מתשלומי חובה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על החלטה לפי סעיף זה, ואולם האיסורים וההגבלות לא יוטלו למשך תקופת זמן העולה על שנה ממועד פרסום ההודעה; הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, רשאית להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. לענין זה, "תקופת הכנה": - מיום פרסום הודעה על החלטה להכין תכנית לשימור עד הפקדתה או עד פקיעתם של האיסורים וההגבלות לפי סעיף זה. 5. הודעה: (תיקון: תשנ"א) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית לשימור, תמסור על כך הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס הנמצא בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר או תישלח בדואר רשום לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים. 6. שינויים על פי תכנית: (תיקון: תשנ"א) בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו, וכן לקבוע כללים בדבר היחס בין הוראות אלה לבין הוראות התכניות החלות על האתר. 7. שינוי או שימוש באתר שנועד לשימור: (תיקון: תשנ"א) (א) בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות התכנית לשימור. (ב) בסעיף זה, "שינוי": - כל פעולה הטעונה היתר לפי סעיף 145 לחוק, לרבות "שינוי פנימי": - אם נקבע כך במפורש בתכנית לשימור. 8. העדר מקור כספי למימון לפיצויים: (תיקון: תשנ"א) (א) נתבעה ועדה מקומית לשלם פיצויים עבור נכס הכלול בתכנית לשימור לפי סעיפים 197 ו198, והועדה המקומית ראתה כי אין לה מקור כספי למימון תביעה כאמור, רשאית הועדה המקומית ביוזמתה או לבקשת הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס, בכל שלב משלבי בירור התביעה, וגם לאחר פסק דין סופי בה, ליזום תכנית לשינוי או לביטול התכנית לשימור. (ב) לא שולמו פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), והוחזר הנכס לייעוד שנקבע לו בתכנית שקדמה לתכנית לשימור, לא תחול חובת תשלום היטל השבחה עקב השינוי או הביטול של התכנית לשימור, על מי שהיה בעל זכות בנכס בעת אישור התכנית לשימור ובעת ביטולה או שינויה של התכנית לשימור. 9. פטור ממסים: (תיקון: תשנ"א) (א) נפגעו מקרקעין שבתחום תכנית לשימור כאמור בסעיף 197, ולפי הוראות סעיף 200 לא שולמו לנפגע פיצויים, יחולו על מקרקעין אלה הוראות סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 (להלן - הפקודה:), בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג); זכאי לפטור לפי הפקודה הוא מי שנפגע כאמור וכל עוד הוא נפגע. (ב) היה הנכס מהווה מקור הכנסה עקב שימוש מסחרי בו, רשאי מי ששר הפנים הסמיכו לכך, לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמקור ההכנסה, את שיעור הפטור ואת משך תחולתו. (ג) מי ששר הפנים הסמיכו לכך רשאי, לבקשת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להפחית את שיעור הפטור בהתחשב במידת הפגיעה בנכס ובמשך תקופת הפטור. 10. ועדה לשימור (תיקון: תשנ"א) כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה: (1) ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי סעיף 18 לחוק - ראש הרשות או יושב-ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי סעיף 19 לחוק - ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב-ראש; (2) שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות; (3) עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות; (4) מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת. 11. הזמנת משתתפים (תיקון: תשנ"א) לכל דיון בועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הועדה או נציגיהם. 12. רשימת אתרים לשימור (תיקון: תשנ"א) (א) ועדה לשימור אתרים, תכין, תוך תקופה של שנתיים מיום הקמתה, רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם (להלן - רשימת אתרים:). (ב) ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון. (ג) רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון. (ד) הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים. (ה) הוראות סימן ו' בפרק ב' לחוק יחולו על הועדה לשימור אתרים כאילו היתה מוסד תכנון, בשינויים המחוייבים. 13. תפקידי ועדה לשימור (תיקון: תשנ"א) בנוסף לתפקידיה וסמכויותיה לפי סעיפים 12, 14 ו-15, תייעץ הועדה לשימור אתרים למועצת הרשות המקומית ולועדה המקומית שמרחב תכנונה כולל את תחום הרשות המקומית, בכל ענין הנוגע לשימורם של אתרים, וכן רשאית היא לייעץ לועדה המחוזית, אם נתבקשה על ידה לעשות כן. 14. עבודות אחזקה (תיקון: תשנ"א) (א) סברה הועדה לשימור אתרים, על-פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן. (ב) היה אתר כאמור בסעיף קטן (א) נכס המוחזק בידי דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972 (להלן - דייר מוגן:), רשאית הועדה לשימור, באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הדייר המוגן לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע, ועל העבודות האמורות יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 70 לחוק האמור. (ג) בדרישה כאמור, תפורט חלוקת ההוצאות לביצוע העבודות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן, על פי קביעה של ראש הרשות המקומית, שתינתן לאחר שעיין בחוות דעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, המתייחסות לנכס נשוא העבודות וליתר נסיבות הענין. (ד) לא בוצעו העבודות ונשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר והוצאות העבודה יחולו בהתאם לחלוקה שנקבעה על פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג). (ה) לשם בדיקת האתר והערכת הצורך בעבודות אחזקה, רשאי אדם שמינתה הועדה לשימור אתרים, להיכנס לאתר ולערוך את הבדיקות הנדרשות, ויהיו לו לענין זה, הסמכויות הקבועות בסעיף 257 לחוק. 15. הפקעה ופיצויים (תיקון: תשנ"א, תש"ע) (א) לא בוצעו עבודות אחזקה באתר על ידי מי שנדרש לכך בתוך הזמן שהקציבה הועדה לשימור אתרים כאמור בסעיף 14, וסברה הועדה על-פי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית, כי קיים חשש שהאתר ייפגע בצורה העלולה לסכל את מטרת השימור, רשאית הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, להפקיע את האתר או חלק ממנו. (ב) לא יופקע אתר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נתנה הועדה המחוזית אישור לכך לאחר שנתנה לבעל הנכס הזדמנות להביא טענותיו בפני הועדה לשימור אתרים ובפני הועדה המחוזית. (ג) לצרכי פיצויים בתמורה להפקעה, כאמור בסעיף קטן (א), לא תובע בחשבון אפשרות הפיתוח של הקרקע אילולא נועד האתר לשימור. (ד) (1) הופקע אתר לפי סעיף זה, רשאית הרשות המקומית למכרו או      להחכירו, בכפוף לאמור בפסקה (2), ובלבד שבתנאי המכירה או החכירה      יובטח שימור האתר; (2) הועמד האתר למכירה או לחכירה, כאמור בפסקה (1), לתקופת זמן העולה על חמש שנים, תוך חמש שנים מיום ההפקעה יהיה מי שהאתר הופקע ממנו זכאי לרכשו או לחכרו, לפי הענין, בזכות ראשונה, תוך 60 ימים מיום שהודיעה לו הרשות המקומית על כוונתה למכור או להחכיר את האתר כאמור, ובלבד שמחיר המכירה או החכירה לא יפחת ממחיר שקבע השמאי הממשלתי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך; (3) מכירה או חכירה לפי סעיף זה טעונה אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך. (ה) לא נקבעו הוראות מיוחדות בתוספת זו, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הרשות המקומית שבתחומה מצוי האתר, בהודעה ברשומות, להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה. 16. ערר (תיקון: תשנ"א, תש"ס24) (א) הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטות שנתקבלו לפי סעיפים 9, 14 או 15(א), רשאי לערור עליהן בפני ועדת ערר בת שלושה חברים שימנה לענין זה שר המשפטים; יושב ראש הועדה יהיה עורך דין בעל ותק של שלוש שנים לפחות. (ב) (1) ועדת ערר הדנה בערר לענין סעיף 9, רשאית לבטל פטור שניתן או      לשנות את שיעור הפטור ואת משך תחולתו. (2) ועדת ערר הדנה בערר לענין סעיף 14, רשאית לבטל את דרישת הועדה לשימור אתרים, לשנותה, להורות על מי תחול חובת ביצוע העבודות האמורות בסעיף, וכן להורות על חלוקה שונה של ההוצאות בין בעל הנכס, הדייר המוגן והרשות המקומית, הכל לפי הענין. (3) ועדת ערר הדנה בערר לענין סעיף 15(א), רשאית לבטל החלטה בדבר הפקעת אתר או חלק ממנו. (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער עליה לפני בית משפט לענינים מינהליים. (ד) (בוטל) 17. שמירת דינים (תיקון: תשנ"א) הוראות תוספת זו באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. תוספת חמישית (תיקון: תשס"ב) (סעיף 63א) סוגי הדיור: מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור אלה: 1.  דיור עצמאי; 2.  דיור לוויין; 3.  דיור מוגן; 4.  דיור מוגן מתוגבר; 5.  הוסטל; 6.  הוסטל לצעירים; 7.  הוסטל מתוגבר; 8.  הוסטל כוללני. ____________________________ 1 ס"ח תשכ"ה, 307; תשכ"ו, 2; תשכ"ז, 10; תשכ"ט, 172, 223; תש"ל, 31; תשל"ג, 228; תשל"ו, 233, 253; תשל"ח, 15, 180; תשל"ט, 14; תש"ם, 42; תשמ"א, 46, 14, 108, 109, 111, 166, 184; תשמ"ב, 218; תשמ"ג, 25, 40, 63; תשמ"ד, 146; תשמ"ו, 129, 130, 150; תשמ"ח, 20, 144; תשמ"ט, 7, 56; תש"ן, 123, 168; תשנ"א, 164, 213, 220; תשנ"ב, 7, 159; תשנ"ג, 21; תשנ"ד, 98, 123, 242; תשנ"ה, 55, 128, 338, 450; תשנ"ו, 110, 387; תשנ"ז, 167; תשנ"ח, 91, 217, 290; תשנ"ט, 93; תש"ס, 72, 192, 219, 277; תשס"א, 44, 238, 489, 519, 560; תשס"ב, 83, 132, 157, 167, 206, 427, 490; תשס"ג, 56, 118, 192, 208, 496; תשס"ד, 70, 141, 503, 546; תשס"ה, 105, 276, 323, 660, 747; תשס"ו, 166, 325, 330; תשס"ז, 82, 155, 412; תשס"ח, 8, 17, 62, 196, 411, 462, 632, 639, 784, 798, 840; תשס"ט, 82, 216, 330, תש"ע, 232, 366, 450. ק"ת תשס"ט 1080; 2 סעיפים 7 ו-8 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18), התשמ"א-1981 (ס"ח תשמ"א, 190; תשמ"ג, 28, 63)  קובעים: (1)  תחילת הגדרת "בעל" שבסעיף 1, פרק ח1 והתוספת השלישית מיום 1.7.81. (2) (א) חוק זה יחול על בעל כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, של מקרקעין      הנמצאים בתחום תכנית אשר אושרה קודם תחילתו, אך לא יותר משש שנים קודם תחילתו, או      הגובלים עמו, אם התכנית אושרה בעת שהמקרקעין היו בבעלות או בחכירה לדורות בידי אותו      בעל ובלבד שטרם בוצעה בהם כל הבניה וטרם נעשה בהם מלוא השימוש כפי שהותרו לראשונה      בתכנית כאמור; ואולם לענין האמור בסעיף זה, יובאו בחשבון, לענין ההשבחה, רק אותן זכויות      לפי התכנית, אשר טרם נוצלו ערב תחילתו של חוק זה; לענין הבעלות או החכירה לדורות בעת      אישור התכנית, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין מכוח הדין או ללא תמורה, כדין המעביר. (ב) על חיוב בהיטל לפי סעיף קטן (א), ניתן לערער בפני בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך 45 ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה שעליה מערערים, בנימוק שהחיוב אינו סביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק להטילו; בית המשפט רשאי לאשר את החיוב, לבטלו או להפחיתו, הכל כפי שייראה לו צודק; על ערעור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 14(ד) של התוספת השלישית לחוק העיקרי. (ג) מס השבחה שסכומו נקבע על פי פקודת בנין ערים, 1936 (להלן - הפקודה), לפני תחילתו של חוק זה, בין בהסכם, בין בפסק בוררות ובין בפסק דין סופי של בית משפט, ייחשב כהיטל השבחה על פי החוק העיקרי; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתקפם של הסדרים לתשלום שנעשו עקב קביעת המס כאמור. (ד) מי שחייב בהיטל השבחה לפי הוראות סעיף זה לא יהיה זכאי לטעון שחלף המועד שנקבע בפקודה לדרישת תשלום מס השבחה. (ה) לגבי מקרקעי ישראל כמשמעותן בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות, יהא מינהל מקרקעי ישראל רשאי להאריך, עד יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984), את ההסדר בדבר התשלומים לרשויות מקומיות שהיה קיים לפני יום התחילה האמור, ותשלומים אלה יבואו לכל דבר במקום היטל השבחה לגבי מקרקעין כאמור. (3) לפי סעיף 17(ב) לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 20), התשמ"ג-1982 (ס"ח התשמ"ג, 29), סעיפים קטנים 2(א)-(ד) לחוק המתקן תחילתם מיום 1.7.1981. 4 סעיף 2 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 16), תשמ"א-1981 (ס"ח תשמ"א, 112) קובע: (א) תחילתו של סעיף 157א ב-1 בחודש לאחר תום שלושה חדשים מיום פרסומו.  (פורסם ביום 12.2.81). (ב) שר הפנים רשאי בצו, תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה, לדחות עד תום המועד האמור את תחולתו על תחומים של רשויות מקומיות שבהם אין תכנית מתאר מקומית ואף לא תכנית מפורטת ולא ניתן לקבל היתר לבניה בהם לפי סעיף 97א. (ג) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להאריך את הזמן האמור בסעיף קטן (ב) לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים מפעם לפעם. 5 שר הפנים אישר לפי סעיף 188 את המטרות הציבוריות הבאות: מחסן חירום ברשות מקומית (י"פ תשל"ט, 191); תחנת מוניות (י"פ תשל"ט, 1098); בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים, ומעונות דיור מוגן לקשישים (י"פ תשמ"ב, 2631); בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י"פ תשנ"ו, 3869); מעונות לסטודנטים (י"פ תשס"ד, 3349); מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י"פ תשס"ד, 3465); מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י"פ תשס"ה, 954). 6 סעיף 3 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 14), תשמ"א-1981 (ס"ח תשמ"א, 108), קובע כי עד שיותקנו תקנות לפי סעיף 158א(ג) יחולו בענינים הטעונים קביעה לפי סעיף זה ההוראות שבתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970. 7 בסעיף 3 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 24), התשמ"ו-1986 (ס"ח תשמ"ו, 150) נקבע: תשלומים כאמור בסעיף 21 בתוספת השלישית לחוק, שהעביר מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות אחרי 1.1.1985 יראו אותם כאילו נעשו על פי חוק זה. 8 סעיף 50 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 26) תשמ"ח-1989 (ס"ח תשמ"ח, 154, תשמ"ט, 7) להלן - החוק המתקן) קובע: לא נרשמה הערת אזהרה בהתאם להוראות סעיף 4(3) לתוספת השלישית בנוסחו לפני ביטולו על ידי החוק המתקן, לא יפגע הדבר בחוקיות השומה שנערכה לפי התוספת השלישית ובחובת תשלום היטל השבחה על פיה. 10 פורסמה הודעה לפי סעיף 1א (י"פ תשס"ד, 3660; תשס"ה, 3457) כי שלושת העתונים היומיים הנפוצים במדינה בשפה העברית לשנת 2005 הם: (1)  ידיעות אחרונות; (2) מעריב; (3) הארץ. 11 (א) לענין תחולת והתאמת הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 להוראות חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש"ן-1990 (ס"ח תש"ן, 166) בסעיפים: 1א(א), 23, 77, 102, 106(א), 107א, 108(ג), 109(א)-(ב), 110, 111, 114, 115, 197ב), פרק ג' סימן ט', תוספת ראשונה, סעיפים 6, 7, 11. ראה פרק כ"ד. תכנון ובניה 1.5.2. הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה). (ב) סעיף 10 לחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש"ן-1990 (ס"ח תש"ן, 166) (להלן - החוק המתקן) קובע כי הסעיפים האמורים לעיל בהערה 11(א) שתוקנו או הותאמו לפי החוק המתקן, יפקעו בתום שנתיים מיום 20.7.1990, ואולם לגבי תכנית שהוחל בדיון בה לפני כן לפי החוק המתקן, ימשיכו לחול הוראות החוק המתקן בכל הנוגע להליכי אישורה. 13 סעיף 8 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991 (ס"ח תשנ"ב, 8) קובע לענין סעיף 20 (ב): "8. הוראת מעבר מי שביום כניסת חוק זה לתוקף משמש בתפקיד מהנדס עיר, מהנדס רשות מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מזכיר ועדה מקומית, יראו אותו כאילו מונה לפי חוק זה, אף אם אין הוא ממלא אחר תנאי הכשירות כמפורט בסעיף 4, ובלבד שהוא משמש בתפקיד כאמור משך שנה אחת לפחות". 14 פורסמה הודעה לפי סעיף 3 לתוספת הרביעית בענין אישור לענין הצעת תכניות לשימור אתרים (י"פ תשנ"ב, 2301) המאשרת את המועצה לשימור מבנים ואתרי התישבות כגוף הרשאי להציע תכניות לשימור אתרים, בכל רחבי הארץ. 16 סעיף 4 לחוק תחנת הכח תל-אביב (ביטול), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 150) קובע:    "4. תחולה פרק ט' לחוק התכנון והבניה לא יחול בשל אשור תכנית המיתאר הארצית בהתאם לסעיף 3(ג), ככל שהיא תואמת את תכניות תחנת הכוח והמפה המצבית שתוגש בהתאם לסעיף 3(ב)". 17  סעיף 2 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 40), התשנ"ה-1994 (ס"ח תשנ"ה, 55) קובע: "2. חובת התקנת תקנות תקנות ראשונות לענין חוק זה יגיש שר הפנים לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תוך ששה חודשים מיום פרסום חוק זה ברשומות". (החוק פורסם ביום 28.12.94). 19  פורסמה הודעה (י"פ תשס"ב, 1568) לפי סעיפים 7(א)(13)(ב), 12א(3) ו-18 (ב)(3), הקובעת כי הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים מבין האדריכלים, המהנדסים ובעלי תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, לענין המלצה על מינוי חברים לועדות המחוזיות לתכנון ולבניה, לועדות ערר ולועדות המקומיות לתכנון ולבניה ולועדות המשנה שלהן, לפי החוק האמור, הוא: לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל; העמותה לקידום התכנון והבניה והסביבה בישראל.. 20 סעיף 121 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43), התשנ"ה-1995 (ס"ח תשנ"ה, 480) (להלן - החוק המתקן) קובע כי בסעיף 204(א) ו-(ג) לחוק שתוקן לפי החוק המתקן, יש למחוק אחרי המילה "קנס" ו"קנס נוסף" את המילה "או", כפי הנראה מתוך טעות. 21  פורסמה הודעה (י"פ תשנ"ו, 2412) על קביעת עיריות ומועצות מקומיות לענין חברות במועצה הארצית לתכנון ולבניה, לפי סעיף 2(ב)(7) לחוק. 22  פורסמה הודעה, לפיה אוצלו סמכויות שר האוצר לפי סעיף 79 לחוק למנהל מס שבח מקרקעין. 23  בס"ח תשנ"ה, 479, תוך כדי תיקון הסעיף, נשמטו בטעות המילים: "בתשלום נוסף". אין משמעות לקטע המתוקן לאחר השמטת מילים אלו. 24 סעיפים 30 ו-31 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 194) קובעים: 30.  תחילה תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. (החוק פורסם ביום 11.6.2000). 31.  הוראות מעבר הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה, ערעור המנוי בתוספת השניה ותובענה המנויה בתוספת השלישית, שהוגשו קודם לתחילתו." 25 סעיף 2 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 53), התשס"א-2000 (ס"ח תשס"א, 45) קובע: "2.  תחולה הוראות סעיף 19(ג) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, יחולו גם על השבחה במקרקעין שנוצרה לפני תחילתו של חוק זה ובלבד שעד יום תחילתו לא קיבל בעל המקרקעין היתר בניה על אותם מקרקעין."  26 סעיפים 15 ו-16 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת ידי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתלייה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס"א-2001 (ס"ח תשס"א, 238; תשס"ב, 167; תשס"ג, 496; תשס"ד, 141) קובעים לענין תיקון סעיף 19 לתוספת השלישית: "תיקון חוק התכנון והבניה -  מס' 54 (א)  בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בתוספת השלישית, בסעיף 19 - (1)  בסעיף קטן (ב), בפסקה (4), המילים "או במקרקעין של הקדש  ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979" והמילים "או התמורה בעדם" - יימחקו. (2)  בסעיף קטן (ג) - (א)  בפסקה (1), במקום "160" יבוא "120"; (ב)  בפסקה (2), אחרי "שהורחבה" יבוא "כאמור בפסקה (1)"; (3)   סעיף קטן (ג1) בטל.  (ב)  הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום ח' בניסן התשס"א (1 באפריל 2001) עד יום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005). 16.  הוראת מעבר לסעיף 15 (א)  על אף האמור בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 53), התשס"א-2000 (בסעיף זה - תיקון מס' 53), הוראות סעיף 19(ג) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בסעיף זה - התוספת השלישית), כנוסחו בסעיף 16 (הכוונה כנראה לסעיף 15 כאמור בכותרת השוליים) לחוק זה, יחולו גם על השבחה במקרקעין שנוצרה לפני תחילתו של תיקון מס' 53, ובלבד שעד יום תחילתו של חוק זה לא קיבל בעל המקרקעין היתר בניה או לא העביר את המקרקעין או את החכירה לדורות בהם. (ב)  הוראות סעיף 19(ג) לתוספת השלישית, כנוסחו בסעיף 16 (הכוונה כנראה לסעיף 15 כאמור בכותרת השוליים) לחוק זה, לא יחולו על השבחה במקרקעין שנוצרה לפני תחילתו של חוק זה, ובלבד שבעל המקרקעין קיבל היתר בניה או העביר את המקרקעין או את החכירה לדורות בהם, מיום תחילתו של תיקון מס' 53 עד יום תחילתו של חוק זה. (ג)  הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום י"ט בטבת התשס"ה (31בדצמבר 2004) עד יום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006). 27 סעיף 106 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 86) קובע לענין סעיף 119(ב) לחוק: "106.  חובת התקנת תקנות תקנות ראשונות לפי סעיף 26(ב) לחוק זה ולפי סעיף 119(ב) לחוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 98 לחוק זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 3.1.2002)." 28 סעיף 19 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 163) קובע לגבי תיקון סעיפים 1, הוספת סעיפים 6א6-ו, תיקון סעיף 10, הוספת סעיפים 33א, 76ב-76ג, תיקון סעיפים 152 ו-223: "19.  הוראת מעבר הוראות פרק זה לא יחולו על תשתיות לאומיות שהוחלט להפקיד תכנית לגביהן או להעביר תכנית לגביהן להערות הועדות המחוזיות, לפני תחילתו של חוק זה." 29 סעיפים 2 ו-3 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 59), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 132) קובע לענין הוספת סעיף 83ב: "2.  חובת התקנת תקנות תקנות לפי סעיף 1 יובאו לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בתוך תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. 3.  תחילה ותחולה (א)  תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסום התקנות. (החוק פורסם ביום 12.2.2002). (ב)  הוראות סעיף 83ב לחוק העיקרי כנוסחן בסעיף 1 לחוק זה, יחולו על תכנית שלגביה נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה לאחר תחילתו של חוק זה." 30 סעיף 3 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 63), התשס"ג-2002 (ס"ח תשס"ג, 56) קובע לענין הוספת סעיף 89א ותיקון סעיף 265: "3.  תחילה ותחולה תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול על תכניות שהחלטה להפקידן התקבלה ביום התחילה ואילך. (החוק פורסם ביום 19.11.2002)." 31 סעיף 42 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (ס"ח תשס"ג, 192) קובע: "42.  חוק התכנון והבניה - תחולה הוראות סעיף 198(ה1) כנוסחו בסעיף 41 לחוק זה יחולו לגבי ערר שהוגש ביום תחילתו של חוק זה ואילך." 32 סעיף 107(ג) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (ס"ח תשס"ג, 496) קובע לענין סעיף 19 בתוספת השלישית: "(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 19 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כנוסחו לפי חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 53), התשס"א-2000 (בסעיף זה - תיקון מס' 53), יחולו גם על השבחה במקרקעין שנוצרה לפני פרסומו של חוק זה, ובלבד שבעל המקרקעין קיבל היתר בניה או העביר את המקרקעין או את החכירה לדורות בהם, לפי הענין, בתקופות אלה: (1)  מיום תחילתו של תיקון מס' 53 עד יום ח' בניסן התשס"א (1 באפריל 2001); (2)  מיום ז' בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) עד יום ה' באדר התשס"ב (17 בפברואר 2002); (3)  מיום ט"ו באייר התשס"ג (17 במאי 2003) עד יום פרסומו של חוק זה. 33 סעיף 22 לחוק לשמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (ס"ח תשס"ד, 55) קובע תחילת תיקוני הסעיפים 1, 156, 204 והתוספת השניה, בתום 3 חודשים מיום פרסומם ברשומות. (התיקון פורסם ביום 15.8.2004). 34 סעיפים 2 ו-3 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 70), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 105) קובעים: "2.  תחולה הוראות סעיף 198(ה1) בחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 בחוק זה יחולו על ערר שיוגש החל ביום תחילתו של חוק זה ואילך. 3.  חובת התקנת תקנות שר הפנים יביא לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת את התקנות לפי סעיף 198(ה1)(1) בחוק העיקרי בנוסחו בסעיף 1 בחוק זה, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 26.1.2005). 35 סעיפים 19, 20 ו-21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 335) קובעים: "19.  תחילה (א)  בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב), (ג), (ד) ו-(ה), תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). (ב) - (ג).   (שולבו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998) (ד)  תחילתם של סעיפים 1, 151, 157, 158א, 158ב-1 ושל פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965, כנוסחם בסעיף 7  בחוק זה, ביום תחילתן של התקנות שהותקנו לראשונה לפי סעיפים 158ו-1 ו-158ו-2, לפי הענין. 20.  תחולה (א)  הוראות סימן ח' כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה יחולו לענין חוזה ביטוח, הצעה לכריתת חוזה ביטוח או הרחבת חוזה ביטוח, שנכרתה או שהוגשה, לפי הענין, ביום התחילה ולאחריו; בסעיף קטן זה, "הרחבת חוזה ביטוח"  כמשמעותה בסעיף 19לח לחוק האמור, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה. (ב) הוראות סעיפים 1, 151, 157, 158א, 158ב-1 ופרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965, כנוסחם בסעיף 7 לחוק זה, יחולו, לענין בקשה להיתר בניה שהוגשה לראשונה ביום התחילה ולאחריו. 21.  הוראות מעבר לענין מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות (א) בסעיף זה "התקופה הקובעת" - תקופה שתחילתה ביום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) וסיומה ביום כ"ג באייר התשס"ה (1 ביוני 2005); "הרשם" - כהגדרתו בסעיף 19מא(1). (ב) הרשם ינהל פנקס שבו ירשמו מי שהוכיח לרשם כי מתקיימים בו הוראות סעיף זה, ובו מדורים נפרדים לכל אחד מענפי הנגישות לפי הענין (להלן - פנקס מיוחד). (ג)  מי שעסק בישראל בענין נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לאנשים עם מוגבלות, בהיקף ניכר, במשך שלוש שנים לפחות בתקופה הקובעת וצבר ניסיון ומומחיות של ממש בתחומים אלה, ומתקיימים בו שני אלה: (1)  הוא בעל תואר אקדמי הקשור לתחומים של נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לאנשים עם מוגבלות; (2) הוא ממלא אחר הדרישות שנקבעו לגביו לפי סעיף 19מא(ב)(2) אם דרישות אלה נקבעו לגביו, באופן מלא או חלקי, לאחר בחינת הניסיון והמומחיות שלו כאמור; זכאי להירשם בפנקס מיוחד במדור לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שינהל הרשם ובלבד שהגיש בקשה לרשם כאמור בסעיף זה והוכיח כי מתקיימות בו הוראות סעיף קטן זה. (ד)  מי שעסק בישראל בענין נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות, בהיקף ניכר, במשך 3 שנים בתקופה הקובעת וצבר ניסיון ומומחיות של ממש בתחומים אלה ומתקיימים בו שני אלה: (1)  הוא בעל תואר אקדמי הקשור לתחומים של נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות; (2) הוא ממלא אחר הדרישות שנקבעו לגביו לפי סעיף 19מא1(ב)(2) אם נקבעו דרישות אלה לגביו, באופן מלא או חלקי, לאחר בחינת הניסיון והמומחיות שלו כאמור; זכאי להירשם בפנקס המיוחד במדור לנגישות השירות שינהל הרשם ובלבד שהגיש בקשה לרשם כאמור בסעיף זה, והוכיח כי מתקיימות בו הוראות סעיף קטן זה. (ה) מי שרשום בפנקס המיוחד במדורים של נגישות למבנים תשתיות וסביבה או נגישות לשירות - (1)  זכאי להשתמש בתו סגדאר מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, או בתואר מורשה לנגישות השירות, לפי הענין; (2)  רשאי לעסוק בכל תחום שבו עוסק מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, או מורשה לנגישות השירות, לפי הענין; (3)  יחול לגביו פטור עד ליום כ"ג בניסן התשע"ו (1 במאי 2016) מבחינות לפי הוראות סעיף מא(ב)(2); (4)  יחולו עליו הוראות סעיף 19מא2(ג), וסמכויות הרשם לפי הסעיף האמור, יהיו נתונות גם לגבי המורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי הענין. (ו)  בקשה לפי סעיף זה תוגש לרשם עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה." 36 סעיפים 3-6 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 72), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 276) קובעים:  "3.  דיווח לוועדת הפנים ואיכות הסביבה שר הפנים ידווח אחת לשנה, החל מתום שנה לאחר תחילתו של פרק ה'3 לחוק התכנון    והבניה, התשכ"ה-1965, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של    הכנסת, על הפעלתו של הפרק האמור. 4. תחילה ותחולה (א)  תחילתו של חוק זה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו. (ב) חוק זה יחול במרחבי תכנון מקומיים, ששר הפנים יקבע בצו, לאחר שנוכח כי הם ערוכים לטיפול בבקשות של מורשה להיתר בהתאם לנדרש על פי חוק זה. 5.  חובת הוצאת צו צו לפי סעיף 4(ב) יוצא בתוך חודשיים מיום פרסומו של חוק זה, ויעודכן מעת לעת.     6.  תוקף חוק זה יעמוד בתוקפו במשך חמש שנים. 37 סעיפים 2 ו-3 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 660) קובעים: "2.   חובת התקנת תקנות שר הפנים יתקין תקנות לפי סעיף 89א(ד) בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כנוסחו בסעיף 1(2) בחוק זה, בתוך 6 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. 3.  תחילה ותחולה תחילתו של חוק זה ביום פרסום תקנות כאמור בסעיף 2 (להלן - יום התחילה) והוא יחול על תכניות שהחלטה להפקידן התקבלה ביום התחילה ואילך." (החוק פורסם ביום 5.7.2005). 39 סעיף 32(ג) לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 (ס"ח תשס"ו, 167) קובע: "(ג)  תחילתם של סעיפים 202ב ו-265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כנוסחם בסעיף 27 לחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה; תקנות לפי סעיף 265(33) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כנוסחו בסעיף 27(2) לחוק זה יובאו לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 1.1.2006). 40 סעיף 37(ב), (ג) ו-38 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 (ס"ח תשס"ו, 330, תש"ע, 232.) קובע: "(ב)  תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007): (1)  סעיף 12א לחוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 34(2) לחוק זה; (2)  סעיף 12ב(א) לחוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 34(3) לחוק זה; (3)  סעיפים 12ו, 12ז(2) ו-(3) ו-12ח לחוק התכנון והבניה, כנוסחם בסעיף 34(4) לחוק זה; (4)  סעיף 198 לחוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 34(8) לחוק זה; סעיף 198 (5)  סעיפים 2 ו-26 (ג) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, כנוסחם בסעיף 35 לחוק זה. (ג)  תחילתו של סעיף 12ז(1) לחוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 34(4) לחוק זה, עם כניסתו לתוקף ביום תחילתן של ההוראות המנויות בסעיף 10 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 84 והוראת שעה), התשס"ח-2008 של סעיף 28(4) לתיקון מס' 15. 38.  הוראות מעבר (א)  ערר לפי חוק התכנון והבניה, או ערר או תביעה לפי חוק משק הגז, התשס"ב-2002, שענינם פיצויים שהוגש לועדת ערר לפי סימן ב'1 לחוק התכנון והבניה לפני יום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) ימשיך להידון לפני ועדת הערר כאמור. (ב)  הוראות סעיפים 61א, 62א, 62א1 לחוק התכנון והבניה, וסעיפים 6 ו-9 לתוספת הראשונה בחוק האמור, כנוסחם בסעיפים 34(5), (6), (7) ו-(9) לחוק זה, לא יחולו על תכנית שהוגשה למוסד תכנון וטרם אושרה לפני כניסתם לתוקף של הסעיפים האמורים." 41 סעיף 1 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 78), התשס"ז-2007 (ס"ח תשס"ז, 155) קובע: "1.  תיקון סעיף 265 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 - להלן החוק העיקרי), בסעיף 265(12), בסופו יבוא: "ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת". 2.  תחילתו של חוק זה 180 ימים מיום פרסומו." (החוק פורסם ביום 27.3.2007). 42 סעיף 2 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 8), התשס"ח-2007 (ס"ח תשס"ח, 11) קובע לגבי סעיף 48ד(ז): "2. הנחיות ראשונות הנחיות ראשונות לפי סעיף 48ד(ז) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יפורסמו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה." 43 סעיף 2 לחוק התכנון והבניה (עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשס"ח-2007 (ס"ח תשס"ח, 62) קובע לגבי 226ד וסעיף 19 לתוספת השלישית: "2. תחולה הוראות החוק העיקרי כנוסחן בחוק זה, יחולו על בקשה להיתר לפי החוק האמור, שהוגשה בתקופת תוקפו של חוק זה." 44 סעיפים 4 ו-5 לחוק התכנון והבניה - הוראת שעה (ס"ח תשס"ח, 411) קובעים: "4. תיקון חוק התכנון והבניה - הוראת שעה (א) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה (החוק פורסם ביום 3.4.2008) יקראו את הסעיפים המפורטים להלן בחוק התכנון והבניה, לעניין תכנית ליישוב מפונים, כך: (1) בסעיף 62, בכל מקום, במקום "שישים" יקראו "שלושים"; (2) בסעיף 62ב - (א) בסעיף קטן (ג), בסופו יקראו "ובלבד שהזמן האמור לא יעלה על שלושים ימים"; (ב) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "שוכנע יושב ראש הוועדה המחוזית" - לא תיקרא; (3) בסעיף 102, במקום "חדשיים" יקראו "שלושים ימים" ובמקום "שלושה חודשים" יקראו "שישים ימים, ואם מצא שמתקיימים נימוקים להארכה נוספת רשאי לקבוע תקופה שלא תעלה על תשעים ימים"; (4) בסעיף 109(א), במקום " 60 ימים" יקראו " 30 ימים"; (5) בסעיף 157, במקום "בבקשה לתת היתר לפי פרק זה, תוך שלושה חודשים" יבוא "בבקשה של מפונה לתת היתר לפי פרק זה ולפי תכנית ליישוב מפונים, שאינה כוללת בקשה להקלה או לשימוש חורג, בתוך ארבעים וחמישה ימים. (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה ברישה של סעיף קטן )א( בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חמש שנים. 5. תיקון חוק התכנון והבניה - תחולה והוראת שעה (א) הוראות חוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לעניין תקופות כאמור בהוראות האמורות (להלן - תקופות מקוצרות), יחולו לגבי תקופות שהחלו ביום תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) ואילך. (ב) לגבי תקופות שהחלו לפני יום התחילה וטרם הסתיימו באותו מועד, יימנו התקופות כמפורט להלן, לפי הקצרה מביניהן: (1) מיום התחילה - לפי התקופות המקוצרות; (2) מיום תחילת התקופה שטרם הסתיימה כאמור - לפי הוראות חוק התכנון והבניה כנוסחו ערב יום התחילה. 45 סעיף 54 לחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 463) קובע לגבי תיקון סעיפים 1, לחוק, וסעיפים 1, 4, 12-11 לתוספת השניה: "54. תחילה תחולה והוראת מעבר (א) בכפוף להוראות סעיף זה, תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). (ב) תחילתם של חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, וחוק התכנון והבניה, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (להלן - יום הפרסום). (החוק פורסם ביום 10.4.2008). (ג) הוראות חוק התכנון והבניה, כנוסחן בחוק זה, יחולו על תכנית ועל בקשה להיתר לשימוש חורג או להקלה, בתחום הסביבה החופית של ים כנרת, שביום הפרסום טרם אושרו ובלבד שהתקופה שמיום הפרסום ועד תום תשעים ימים מאותו מועד, לא תימנה לעניין המועדים לפי סעיף 6 לתוספת השנייה לחוק האמור." 46. סעיף 7 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 84 והוראת שעה), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 639) קובע לגבי תיקון סעיף 202יג: "7. חובת התקנת תקנות תקנות ראשונות לפי סעיף 202 יג לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, לעניין סדרי הדין יותקנו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; תקנות ראשונות בעניין שכרו של שמאי מכריע יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתוך התקופה האמורה." 47 סעיפים 10 ו-11 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 84 והוראת שעה), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 640) קובע: "10. תחילה (א) תחילתם של סעיפים אלה ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) או ביום כניסתן לתוקף של תקנות לעניין שכרו של שמאי מכריע ולעניין סדרי דין, לפי סעיף 202יג לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, לפי המאוחר, ובלבד ששר המשפטים מינה לכל הפחות עשרה שמאים מכריעים: (1) 198 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה; (2) 202ז, 202ח, 202י ו-202יא כנוסחם בסעיף 5 לחוק זה; (3) התוספת השלישית לחוק העיקרי כנוסחה בסעיף 6 לחוק זה; (4) פרט 5 בתוספת השניה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כנוסחו בסעיף 8 לחוק זה; (5) סעיפים 5, 28 ו-42 עד 44 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 15), התשס"ה-2005, כנוסחם בסעיף 9 לחוק זה. (ב) הודעה בדבר מינוי עשרה שמאים מכריעים לפחות כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, בצו, לדחות את תחילתם של הסעיפים המנויים בפסקאות (1) ו-(3) עד (5) של אותו סעיף קטן, לעניין תביעות או הודעות שומה שאינן עולות על 50,000 שקלים חדשים, למועד שאינו מאוחר מיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010). 11. תחולה (א) סעיף 198 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, יחול על תביעת פיצויים כמשמעותה בסעיף 197 לחוק העיקרי, שהוגשה ביום תחילתו של סעיף 198 האמור ואילך. (ב) התוספת השלישית לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 6 לחוק זה, תחול על לוח שומה שהוצג ביום תחילתה של התוספת ואילך ועל שומה שהוכנה עקב מימוש והובאה לידיעת החייב במועד האמור ואילך." 48 סעיפים 93 (א) ו-95 (ח) לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 785, 786) קובע לגבי הוספת סימן ה'3 ותיקון סעיף 83ב: "93. תחילה (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) (בחוק זה - יום התחילה). 95. הוראות מעבר (ח) הוראות סעיף 23 והוראות חוק התכנון והבניה, כנוסחן בסעיף 85 לחוק זה, לא יחולו על תכנית שניתנו לגביה הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה או שניתנה החלטה על הפקדתה או העברתה לוועדות מחוזיות לפני יום התחילה." 49 סעיפים 7 ו-9 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 86), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 800) קובעים: "7. תיקון סעיף 118 (1) בכותרת השוליים, אחרי "שמירת תכנית" יבוא "ופרסומה"; (2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) תכנית, לאחר שאושרה לפי סימן זה, תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן: (1) תכנית בסמכות ועדה מקומית, כהגדרתה בסעיף 61א - באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר; (2) תכנית אחרת - באתר האינטרנט של משרד הפנים. (ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1)) יחולו הוראות סעיף 1ב(ב), בשינויים המחוייבים. 9. תחילה (א) תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום 5.8.2008). (ב) תחילתם של סעיפים 52(ג), 540ב), 88(ב) ו-119 (ב) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 3 עד 5 ו-7 לחוק זה, ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009). (ג) תחילתם של סעיפים 1ב-0ב), 88(ג) ו118 (ג) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2, 5 ו-7 לחוק זה, ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010)." 50 סעיף 6 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 89), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 84) קובע לגבי תיקון סעיף 265: "6. תקנות ראשונות תקנות ראשונות לפי סעיף 265(34) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 16.11.2008). 51 סעיף 49 (ב)(ג)(ד) לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7) התשס"ט-2009 (ס"ח תשס"ט, 330) קובע לגבי תיקון סעיפים 6א, 7, 18, 33א, 259, סעיף 2 בתוספת הראשונה וסעיף 3 בתוספת השניה: "49 תחילה ותחולה (ב) תחילתו של שם החוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ותחילתם של סעיפים 1א, 2, 2א, 3, 4, 4יב, 4טו(א) ו-(ב), 4כב ו- 8(א) ו-(ג) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 3, 4 , 5, 7, 8( 1) ו-(2), 10 ו- 11 לחוק זה, ושל סעיפים 14 עד 48 , ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010 ). (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל לא תחל לפעול אלא לאחר שנחתם הסכם קיבוצי המסדיר את זכויותיהם של עובדי מינהל מקרקעי ישראל. (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי למנוע את ביצוען של שאר הוראות חוק זה שאין להן השלכה על זכויות העובדים." 52 סעיף 1 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 84 והוראת שעה), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ט, 1080) קובע: "1. דחיית מועד תחילתו של החוק תחילתם של הסעיפים המנויים בפסקאות (1) ו-(3) עד (5) של סעיף 10(א) לחוק, לעניין תביעות או הודעות שומה שאינן עולות על 50,000 שקלים חדשים, כולל הפרשי הצמדה נכון ליום הגשת התביעה או עריכת השומה, לפי העניין, תידחה ליום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010)." 53סעיף 2 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006) (תיקון מס' 3), תש"ע-2009 קובע: "2. תשריר  ערר שהוגש על החלטה לפי פרק ח'1 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או דיוני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כאמור בסעיף 12ז(1) לחוק האמור, שהתקיימו בתקופה שמיום תחילתן של ההוראות המנויות בסעיף 10 לחוק התכנון והבניה (תיקון מס, 84 והוראת שעה) התשס"ח-2008, ועד תחילתו של חוק זה, רואים אותם כאילו התקיימו לפי חוק זה." 54 סעיפים 27 ו-29 לחוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2010 (ס"ח תש"ע, 367) קובעים לגבי תיקון סעיף 190: "27. תחולה והוראות מעבר (א) בכפוף להוראות סעיף זה, יחול חוק זה על קרקע שפורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 5 לפקודה, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה) ואילך." "29. הוראת שעה בתקופה שמיום התחילה ועד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) יקראו את סעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 24 לחוק זה, כך שבפסקה (6), אחרי "7ב", יבוא "9א,", ופסקה (7) - לא תיקרא." בניהחוק התכנון והבניהחוקתכנון ובניה