זקוקים לעורך דין דיני עבודה בשדרות ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בשדרות להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בשדרות מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בשדרות, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה שדרות ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בשדרות, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) שאלת קיום יחסי עובד מעביד בעיריית שדרות## מדובר בתביעה לתשלום שכר בגין עבודתו של התובע בעבודות גינון שביצעה עיריית שדרות החל מה- 99 בדצמבר ועד פברואר 2000 בשיעור של 9,749 ₪ כולל פיצוי הלנה. טרם הגשת תביעתו הנוכחית הגיש התובע את תביעתו לתשלום שכר וזכויות סוציאליות נגד עיריית שדרות, אולם תביעתו נדחתה על ידי בית הדין לעבודה על פי פסק דין. בפסק הדין נקבע כי התובע לא יכול היה להוכיח שקיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין עיריית שדרות וכן נאמר כי "בענייננו הוכח כי עיריית שדרות שכרה את התובע ולא ביצעה כל הליכים בגינו. קליטה כשכיר. התובע הודה כי פנה לחברת כוח אדם. בשדרות ובאמצעותה הועסק אצל הנתבעת. לפיכך, הוא הגיש את תביעתו הנוכחית כנגד הנתבעים, שהם חברות כוח אדם, וטוען כי הוא זכאי לקבל את שכרו וזכויותיו הסוציאליות משני הנתבעים, במשותף ולחוד, שכן אין מחלוקת שהוא אכן הועסק בעבודות גינון. בעיריית שדרות על פי כרטיסי עבודה עליהם חתומים נציגי עיריית שדרות. אין מחלוקת כי עובדי עיריית שדרות הועסקו באמצעות חברות כוח אדם ולדבריו, גרסאות הנתבעים 1 ו -2 לכתב התביעה שלהם הן במטרה להתחמק מחובתם החוקית לשלם את שכרו וזכויותיו. הנתבעת מס '1 חולקת על העובדה שהתנהלו יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובעת, וטוענת כי ניצנים היא החברה שזכתה במכרז למתן שירותי כוח אדם לעיריית שדרות. הנתבעת מס '2, בכתב הגנתה, טוענת כי לא היו יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובעת, וכי התובעת מעולם לא נשלחה על ידה לעבוד בעיריית שדרות או בכל מקום עבודה אחר, וכי לא עשתה זאת. לקבל עבורו כל תשלום מעיריית שדרות. מכל מקום, לא הוכח כי התובע, בתפקידו כעובד גינון בעיריית שדרות, היה מסוג העובדים שחברת כוח אדם הוסמכה לספק לעיריית שדרות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בנסיבות אלה, יש לחייב את הנתבע מס '2 בתשלום שכרו וזכויותיו של התובע הנתבע בכתב התביעה ולא נדחה בסיכום התביעות, ולו לסירוגין, ובהפרשי הצמדה וריבית משפטית החל מ 1.3.00 ועד החזר מלא בפועל. ##(ב) תנאי שכר לפי חוזה בשדרות## התובע, תושב שדרות, עובד בעיריית שדרות משנת 1998. הנתבעת, עיריית שדרות, הינה רשות מקומית, הפועלת במסגרת פקודת העיריות. פסק דין זה נגע לתביעה שהגיש התובע, עובד עיריית שדרות, נגד מעסיקו וראש עיריית שדרות. עיקר התביעה היא עתירה להצבת התובע בתפקיד מנהל הבריכה בשדרות ולזכויות מכוח חוזה העבודה ממרץ 2001, בה נקבע כי הוא יועסק בשכר של 35%. משכר הבכירים (דרגה 5). בחודש נובמבר 2009 הגיש התובע בקשה לצו מניעה זמני, ובו ביקש למנוע את כניסתו לתוקף של החלטה שקיבלה הנתבעת, על ביטול תפקידו כמנהל הבריכה העירונית בשדרות, בשכר עבודה. תנאים שנקבעו בחוזה מיוחד ממרץ 2001. על פי התביעה, התובע שימש כמנהל בריכת השחייה העירונית בשדרות מדצמבר 99 '; במרץ 2001 נקבעו בחוזה מיוחד זכויותיו, לרבות הזכות לשכר, וכוחו זכאי ל- 35% משכר הבכירים. נוכח טענות התובע שבפנינו, בית הדין נדרש לעסוק בשני נושאים: נושא אחד, שאלת ההליך שבסופו בוטל מינויו של התובע לתפקיד מנהל הבריכה העירוני בשדרות. בסוגיית העברת התובע מתפקיד מנהל הבריכה בשדרות, היבטים במישור המינהלי וברמת דיני העבודה. ברמת דיני העבודה נשאלת השאלה מה ההשלכות שיש להחלטה על מסירת הבריכה העירונית בשדרות שתופעל על ידי גורם חיצוני, על המשך עבודתו של התובע כמנהל הבריכה העירונית ובכלל. . כמפורט בפרק העובדות, העסקתו של התובע בחוזה בכיר נעשתה על בסיס פניית הנתבעת באותה עת, לגוף הממונה על משרד הפנים (אגף כוח אדם ושכר ברשויות מקומיות), ל לאשר את העסקת התובע בחוזה בכיר. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## הפועל היוצא הוא כי יש לדחות את התביעה לפיה יש לחייב את הנתבע להמשיך בעבודתו של התובע בתנאים הקבועים בהסכם המיוחד. ##(ג) תביעה על הבטחה להעסיק עובד בשדרות## בכתב התביעה שלפנינו, התובע עותר לצו, המחייב את המתנ"ס בשדרות להעסיקו כעובד קבוע, בהתאם להבטחה ממשלתית שקיבל מעיריית שדרות. התובע, תושב שדרות, הועסק במתנ"ס שדרות ממאי 2006 ועד אוגוסט 2007, כראש אולם הספורט השייך לעיריית שדרות. במכתבו של ראש עיריית שדרות מיום 26/1/11 הובהר כי ישנה כוונה להעסיק את התובע כאב הבית של אולם הספורט שוב. על אף שתקופת ההסכם חלפה, עיריית שדרות המשיכה להעביר כספים למתנ"ס לצורך תשלום שכר והטבות שונות לתובע. עיריית שדרות נתנה לו הבטחה שהיא "הבטחה ממשלתית", לפיה הוא יועסק על ידי העירייה באמצעות המתנ"ס ואז יעבור לעבוד במסגרת רשת עמית הפועלת בשדרות. ההבטחה הממשלתית שעליה מבקש התובע לבסס את תביעתו היא מכתב המופנה ל"כל מאן דבאי "שנרשם על ידי ראש העיר, ובו נאמר כי בכוונת התובע לעבוד במתנ"ס בית שדרות כעב. אולם. התובע ציין בוויתור כי ויתר על הצ'ק בגין 13,000 שהועבר לו מהמרכז הקהילתי, אולם בכל זאת עתר לתשלום זה בכתב התביעה בטענה שמדובר ב"משכורת ". לאחר הגשת הסיכומים בתיק הודיע ​​התובע כי הוא מוותר על התשלום האמור, מבלי לציין את הסיבה. בשביל זה. מכל מקום, התובע לא הכחיש כי שולמו לו 27,094 שקל בגין הסדר תביעותיו, אלא טען כי מדובר בהסכם שהושג בלחץ, אך לא התרשמנו שכך הוא המצב. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## למרות התנהלותו הכבדה של התובע, ניתנה לו האפשרות להציג את טענותיו המלאות, אולם בסופו של יום לא מצאנו בסיס לטענות אלה, כמובהר לעיל. ##(ד) התיישנות תביעה של עובדת בשדרות## לטענת התובעת, מילאה את התחייבויותיה בהתאם להסכם הקיבוצי, ולפיכך היא זכאית לפנסיה המלאה עבור שנות עבודתה בשדרות ובקרית מלאכי, לפחות מיום גיל הפרישה החוקית שלה כמפורט בת כתב תביעה. התובע טען כי משרד החינוך פנה לשדרות ולקריית מלאכי מיד עם קבלת הבקשה ביום 24.8.97, וביקש את אישורם לבקשת התובעת לשלם פנסיה מוקדמת גם עבור שנות עבודתה בשדרות. קריית מלאכי אישרה את טענות התובעת, לפיכך יש לקבל את טענותיה המלאות של התובעת בנוגע לעיריית שדרות, לאור רשלנותה באיתור נתונים על העסקתה בעיריית שדרות אשר אין מחלוקת. באשר לעיריית שדרות, לא ניתן היה לחתום על הסכם רצף בין עיריית שדרות והמדינה, משום שהתובע לא עבר מעיריית שדרות למדינה, אלא הבעלות ממנה עברה התובעת ל המדינה. תצהיריה של התובעת מטעם התובעת אולי הוכיחו כי התובע עבד בעיר שדרות, אולם הם אינם מוכיחים כשלעצמם כי התובעת עבדה בעיריית שדרות וכי עיריית שדרות הייתה מעסיקה בה. זְמַן. המדינה טענה כי במקרה זה לא נחתם הסכם רציפות בעניינו של התובע ואף לא בקשה להחלת הסכם רציפות שנחתם על ידי המדינה לפני פרישתה, לרבות אישור הרשות המקומית. באשר לעיריית שדרות, לא ניתן לערוך הסכם רציפות בין עיריית שדרות והמדינה, שכן הסכם ההמשכיות עוסק בהעברה מבעלות "העברת בעלות". "במקרה זה התובע עבר מקרית מלאכי למדינה ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התובע הגיש את התביעה לבית המשפט ביום 15 בדצמבר 2015, 17 שנים לאחר מכן ובית הדין לעבודה קבע כי התביעה התיישנה. ##(ה) תביעה של שוטרים בשדרות לקבל תוספת שכר## התובעים הם שוטרים המשרתים בתחנת שדרות. דרישתם היא ל"עליית פעילות ברמה A "שהיא העלאת שכר גבוהה יותר מזו המשולמת להם כיום ולהפחתה של 7% במס הכנסה, והכל באופן המשקף נכון את מאמציהם ואת הסיכונים האמיתיים שהם לוקחים על עצמם כ חלק מעבודתם היומיומית. החל מה 15/4/01 העיר החלה לסבול מנפילת רקטות קסאם, ובין 15/4/01 ל- 31/12/06 אירעו 278 נפילות בשדרות, בהן נורו למעלה מ -4,000 טילים / פצצות מרגמה . התובעים טוענים כי העיר שדרות הוכרה על ידי הממשלה כ"מצב מיוחד בעורף ", בתי הספר בעיר הוכרו כזקוקים להגנה, שדרות ורצועת עזה הוכרו על ידי הממשלה כישובי בתי ספר. והכל לאור המצב הביטחוני באזור. מיוחד ושונה מחבריהם ברחבי הארץ, פיתרון שלטענתם מצדיק תשלום נוסף ברמת הפעילות א '. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## ההחלטה שלא לקבל את בקשת התובעים הינה תוצאה של מדיניות שכר במגזר הציבורי כולו לפיה עובד אינו מתוגמל בגין שינוי בשגרת עבודתו, לרבות שינוי במצב הביטחוני ומאחר ואין זה הפרה של כל זכות חוקית. . ##(ו) שינוי תנאי שכר של עובד בשדרות## עניינה של תביעה זו הוא החלטתו של הממונה על השכר באוצר מיום 1.12.03, לפיה הממונה הורה על שינוי בתנאי השתכרות התובע, מכוח סמכותו לפי סעיף 29 (ב) ל חוק יסודות התקציב. ביום 26 בינואר 1993 פנה נציב השכר לראש מועצת שדרות וביקש ממנו פרטים בדבר תנאי שכרו של התובע, לרבות הוראת ראש הרשות לשלם לתובע את שכרו בהתאם לתנאים המקומיים ועל פי לסולם השכר הארצי ולפי השכלתו של העובד. במהלך חודש מרץ 1994 אישרה מליאת מועצת שדרות את העסקת התובע בהסכם מנהלים בכירים, אולם התובע החליט שלא לעבור לעבודה במסגרת הסכם המנהלים הבכירים והעדיף להישאר מועסק בהתאם להסכם. התובע, שכיהן כמזכיר עיריית שדרות, שולם בתחילה לפי דרגה, ובהמשך עבר לצורת העסקה על פי "הסכם מודל", לפיו שכרו נגזר ממשכורתו של המנהל והעמד ב 96% מראשות הרשות הסכם זה היה נהוג בתריסר רשויות מתוקצבות, ועיון במסמכים שהובאו לפניי, לא מצאתי כי עיריית שדרות, היא אחת הרשויות בה נערך חוזה זה. בחינת המסמכים שצורפו לכתבי הטענות מיהרה שמיצוי הזכות לשימוע, שכן התובע העלה את טענותיו במספר מכתבים ששלח לממונה, כולל מכתב ששלח ב"כ התובע לממונה בו הציג. את כל טיעוניו בפני המפכ"ל. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## הממונה הא עיכב את מעשיו כאשר המפנה פנה לעיריית שדרות כבר בשנת 1993 והורה לראש הרשות לשלם את תנאי שכרו של התובע בהתאם לעובדי הרשויות. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בשדרות חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בשדרות ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בשדרות נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בשדרות בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בשדרות, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בשדרות חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בשדרות. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בשדרות מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בשדרות מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בשדרות לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין השדרות מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור שדרות יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בשדרות. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בשדרות - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בשדרות - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007

1. הגדרות בחוק זה, "אזור קו עימות דרומי" - היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (להלן - יישובי עוטף עזה), וכן יישובים ואזורים נוספים כפי שיקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שמתקיימים בהם אותם השיקולים הביטחוניים שמתקיימים ביישובי עוטף עזה, בשל סמיכותם לגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. 2. (ראה פרק יא. מסים, 20. מס מעסיקים) 3. שיעורי תגבור (א) שר החינוך, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תכנית למתן שיעורי תגבור 3 שיעורי תגבור בלא תשלום, לתלמידי כיתות א' עד י"ב הלומדים במוסד חינוך מוכר באזור קו עימות דרומי; שיעורי התגבור יינתנו על ידי מורים בשעות שלאחר הלימודים, במקצועות שיקבע שר החינוך, הכל כפי שייקבע בתכנית; במסגרת התכנית יקבע השר גם את היקף שיעורי התגבור ואת המקום שבו יינתנו שיעורי התגבור, וכן יקבע הוראות לעניין שירותי הסעות כאמור בסעיף קטן (ב). (ב) קיומם של שירותי הסעות למורים שייתנו שיעורי תגבור כאמור בסעיף קטן (א) המתגוררים מחוץ לאזור קו עימות דרומי מוטל על משרד החינוך (ג) תקציב שנתי למתן שיעורי תגבור ושירותי הסעות כאמור בסעיף זה ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד החינוך; בסעיף זה - "מוסד חינוך מוכר" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949; "מורים" - מורים שיקבע שר החינוך בתכנית לפי סעיף זה, לרבות מורים שהם עובדי הוראה או עובדי הוראה בגמלאות, סטודנטים או מתנדב בשירות לאומי; "מתנדב בשירות לאומי" - בת או בן המשרתים בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "סטודנט" - כהגדרתו בחוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, התשס"ה-2005; "סעיף תקציב" ו"תכנית" - כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. 4. שמירת דינים חוק זה בא להוסיף על הטבות הניתנות לפי כל דין. 5. (שולב בפקודת מס הכנסה) 6. ביצוע ותקנות שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. 7. תחולה והוראת שעה (א) הוראות לפי סעיף 1, לרבות הצו שנקבע לפיו אלא אם כן נקבע בצו אחרת לגבי היישובים והאזורים שנקבעו בצו, כולם או חלקם, יחולו בשנות הכספים 2007 ו-2008, ואם האריך שר האוצר את תוקפם של הסעיפים כאמור בסעיף קטן (ב) - עד תום תקופת ההארכה. (ב) הוראות סעיפים 3, 4 ו-6 יחולו לתקופה של 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את תחולתן של ההוראות האמורות לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 12 חודשים )בסעיף זה - תקופת ההארכה) (ג) הוראות סעיף 2 יחולו לגבי הכנסת עבודה המשתלמת בעד עבודה בחודש יולי 2007 ועד חודש דצמבר 2008. (ד) הוראות סעיף 11 וחלק ב' לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה, כנוסחן בסעיף 5 לחוק זה, יחולו בשנת הכספים 2007; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את תחולתן של ההוראות האמורות לשנת הכספים 2008. 8. תכנית ראשונה לשיעורי תגבור תכנית ראשונה לפי סעיף 3 תובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר משישים ימים מיום תחילתו של חוק זה. 1 ס"ח תשס"ז, 459. דיני עבודה