חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג-2002 1. הגדרות בחוק זה - "רב" - רב עיר או רב שכונה, במשרה מלאה או חלקית, ששכרו משתלם, כולו או חלקו, על ידי מועצה דתית, רשות מקומית או משרד הדתות; "רב עיר" - כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971; "רב שכונה" - כהגדרתו בסעיף 7(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל; "מקום מגורים קבוע" - המקום שבו מתגורר רב עם משפחתו ברוב ימות השנה; "מקום כהונה", לגבי רב - כל אחד מאלה: (1) רב עיר - שטח השיפוט של הרשות המקומית; (2) רב שכונה - תחום אותה שכונה; "השר" - השר לעניני דתות. 2. מגורים במקום כהונה (א) מקום מגוריו הקבוע של רב יהיה במקום כהונתו; לענין סעיף זה יראו במקום מגורים קבוע במקום כהונה גם מקום מגורים הנמצא מחוץ למקום הכהונה ובלבד שהוא במרחק שאינו עולה על 2 קילומטרים ממקום הכהונה של הרב. (ב) רב שמקום מגוריו הקבוע לא היה, ערב מינויו או בחירתו לרב, במקום כהונתו כנדרש בסעיף זה, והוא לא עבר להתגורר במקום כהונתו בתוך שנה מיום מינויו, בטל מינויו בתום אותה שנה. (ג) רב שמינויו עלול להתבטל לפי הוראות סעיף קטן (ב) יוכיח לשר, או למי שהוא הסמיכו לענין זה, עד תום השנה האמורה באותו סעיף קטן, כי מקום מגוריו הקבוע הוא במקום כהונתו; לא הוכיח כאמור - בטל מינויו בתום אותה שנה. 3. ביצוע השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. 4. הוראות מעבר (א) רב שמקום מגוריו הקבוע לא היה, ערב פרסומו של חוק זה, במקום כהונתו כנדרש בסעיף 2, יעבור להתגורר במקום כהונתו עד תום שנה מיום פרסומו של חוק זה; לא עבר להתגורר במקום כהונתו כאמור - בטל מינויו. (ב) הוראות סעיף 2(ג) יחולו על רב כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. 1 ס"ח תשס"ג, *.רבנותחוק