##עינוי דין במשפט העברי:## הזכות לסיום מהיר של ההליכים היא זכות מהותית במשפט הפלילי (ראה סעיפים 125, 182, 183 לחוק).גם במשפט העברי נקבע איסור על עינוי-דין, אשר כלול בו, בין השאר, איסור על עיכוב הבירור המשפטי. על הסוגיה של עינוי דין במשפט העברי עמד בהרחבה השופט אלון בע"פ 188/77 (ורטהיים נ' מדינת ישראל, (פ"ד לב(2) 225, בייחוד בעמ' 238-237), אשר במקום אחר כתב: "פגיעה חמורה ביותר נגרמת לו לאדם שדינו מתענה מעל לזמן ראוי וסביר המתבקש ומתחייב לשם בירור מתון, צודק ומלא של דין ודברים הבאים בפני בית-המשפט. כך הוא בעניין אזרחי, שאין אדם בא על זכותו וקניינו אלא כעבור שנים מרובות, ויש שאף למעלה מעשר שנות ציפייה; ומכל שכן כך הוא בעניין פלילי, שצל ההרשעה וגזר-הדין מרחף מעליו שנים על גבי שנים, ועיניו הוא ועיני משפחתו וידידיו רואות וכלות" (מ' אלון, "חוקי-היסוד - עיגון ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית: סוגיות במשפט הפלילי" מחקרי משפט יג (תשנ"ו) 27, 56). על עינוי הדין מתריע חזור והתרע המשנה לנשיא (בדימוס) מנחם אלון, בין השאר, במאמרו חוקי היסוד עיגון ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית מחקרי משפט, יג' (תשנ"ו) 27, 56 שם מקדיש הוא פרק מאלף לנושא זה. המחבר מדגיש את השקפת המשפט העברי בסוגיה זו המוקיע עינוי דין על ידי הליך מתמשך באומרו: "תופעה זו של עינוי הדין חמורה היא במיוחד מבחינת עולמה של יהדות וערכיה של מורשת ישראל". וכך שומעים אנו מפיו: "פגיעה חמורה ביותר נגרמת לו לאדם שדינו מתענה מעל לזמן ראוי וסביר המתבקש ומתחייב לשם ברור מתון צודק ומלא של דין ודברים הבא בפני בית המשפט. כך הוא בעניין אזרחי, שאין אדם בא על זכותו וקניינו אלא כעבור שנים מרובות, ויש שאף למעלה מעשר שנות ציפיה; ומכל שכן שכך הוא בעניין פלילי, שצל ההרשעה וגזר הדין מרחף מעליו שנים על גבי שנים, ועיניו הוא ועיני משפחתו וידידיו רואות וכלות." "בנפשה של המערכת המשפטית וחיוני הוא כי הגורמים המוסמכים ינקטו צעדים הולמים ומכריעים להקטנה ניכרת ומשמעותית בעינוי דינם של מתדיינים, ובכך לקיים את עקרונות היסוד שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש הקניין... שיעור עינוי הדין בימינו לוקה הוא בחוסר סבירות קיצונית ועומד הוא בניגוד מוחלט להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ככתבן וכרוחן." המשפט העברי