חוק החניכות, תשי"ג-1953

חוק החניכות, תשי"ג-1953

פרק ראשון : מבוא
1. פירושים (תיקון: תשל"ב)
(א) בחוק זה -
"נער" פירושו - מי שעדיין לא הגיע לגיל 18;
"מקצוע" פירושו - משלח-יד שהוכרז בצו כמקצוע שיירכש בדרך-חניכות;
"חניך" פירושו - נער העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי-מקצוע מאושרים לפי חוק זה; לרבות בבית-ספר תעשייתי שעל יד המפעל שבו הוא עובד והממונה על החניכות אישר את בית הספר לענין חוק זה;
"בית-ספר מקצועי" פירושו - בית ספר שאושר לענין חוק זה על ידי שר החינוך והתרבות באכרזה שפורסמה ברשומות.
(ב) לענין חוק זה, רואים נער כמועבד, ואת מי שהנער עובד אצלו - כמעבידו, אם הנער עובד -
(1) אצל הוריו לצורך עסקם או משלח-ידם; או
(2) בכל מפעל שהוא, אף אם העבודה אינה לשם עסק או לשם ריווח, ובכלל זה מקום שהוכרז על ידי שר העבודה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית, אך להוציא בית-ספר מקצועי.
פרק שני : עיקרי החניכות
2. אין להעביד נער אלא כחניך (תיקון: תשס"ז)
(א) לא יועבד נער במקצוע אלא כחניך; יוצא מכלל זה נער שקיבל על פי סעיף 22 תעודה לאותו מקצוע, או שעמד בבחינה וקיבל תעודת-גמר באותו מקצוע מבית-ספר מקצועי.
(ב) הממונה על החניכות רשאי להתיר העבדת נער במקצוע שלא כחניך באחד המקרים האלה:
(1) (בוטלה)
(2) אם לדעתו, ובשים-לב לסגולות הנער, יהיה זה לטובתו שיועבד שלא כחניך;
(3) אם הנער עובד אצל הוריו.
3. תכנית חניכות
שר העבודה, אחר התייעצות בשר החינוך והתרבות, יקבע לכל מקצוע תכנית-חניכות לשלביה השונים. הודעה על קביעת תכנית חינוכית תפורסם ברשומות והתכנית גופה תפורסם בדרך שהשר ימצא לנכון.
4. תקופת החניכות (תיקון: תשל"ב)
(א) שר העבודה יקבע בתקנות את תקופת החניכות, בין בדרך כלל ובין למקצוע מסויים.
(ב) הממונה על החניכות רשאי, בתנאים שיקבע, לקצר את תקופת החניכות של חניך פלוני בהתחשב בידיעותיו המקצועיות ובהשכלתו הכללית של החניך.





(ג) עבד נער במשלח-יד לפני שהוכרזה כמקצוע, רשאי הממונה על החניכות, בהתחשב בידיעותיו המקצועיות של הנער, להורות שתקופת-עבודתו באותו משלח-יד לפני האכרזה תיזקף, כולה או מקצתה, לזכות תקופת החניכות, בתנאים שיקבע.
(ד) הממונה על החניכות רשאי לקצר את תקופת החניכות של חניך בפרק זמן שאינו עולה על ששה חדשים, בהתחשב במועד גיוסו של החניך לצבא-הגנה לישראל.
(ה) לענין חוק זה, "תקופת חניכות" - אף תקופת חניכות מקוצרת לפי סעיף זה במשמע.
5. גיל והשכלה
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, בין בדרך כלל ובין למקצוע מסויים, את הגיל המינימלי ואת ההשכלה המינימלית שיידרשו ממי שעומד להיות חניך בתנאים מוקדמים לחניכות, ואת דרכי הוכחתם.
6. מספר החניכים
(א) שר העבודה רשאי, בהתחשב בסיכויי התעסוקה, לקבוע את מספר-החניכים המועט ביותר שבעל מפעל פלוני, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים, יהא חייב להעביד במפעלו.
(ב) שר העבודה רשאי לקבוע את מספר-החניכים הרב ביותר שבעל-מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים, יהיה רשאי להעביד בהתחשב בסיכויי התעסוקה, וכן בתהליכי הייצור באותו מפעל, במספר בעלי-המקצוע שבו, בצידו ובתנאי-עבודתו.
(ג) שר העבודה רשאי כאמור לקבוע, בתקנות, לענין מקצוע מסויים, את מספר-החניכים המועט ביותר שכל בעל-מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים ולא נקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יהא חייב להעביד במפעלו ואת מספר-החניכים הרב ביותר שיהא רשאי להעביד.
7. איסור להעביד חניכים ונערים
הממונה על החניכות רשאי לאסור על אדם להעביד חניכים, אם לדעתו, אין באפשרותו להבטיח לחניך את ההדרכה הדרושה למטרת החניכות; איסור כזה אינו גורע מן האיסור שבסעיף 2.
8. איסור תשלום
לא ידרוש אדם ולא יקבל כל תשלום או פרס בעד חניך, או בעד מי שעומד להיות חניך, בקשר לחניכותו.
9. (בוטל) (תיקון: תש"ם)
10. עידוד חניכות
(א) שר העבודה רשאי לתת תעודת-הוקרה, בנוסח שיקבע, לאדם שחניכיו הצטיינו בהתקדמותם במקצוע ובבחינות או לאדם שבהדרכתו עבד חניך כאמור.
(ב) בקביעת ההכנסה החייבת במס של אדם שהוציא, באישור השר, בשנה שקדמה לשנת-שומה מסויימת, הוצאת-הון לרכישת-ציוד בקשר להעבדת חניכים במפעל, ינוכה מאותה הכנסה כל שנה, במשך חמש שנים מאותה שנת-שומה ואילך, סכום של 20% מן ההוצאה האמורה.
פרק שלישי : דרך החניכות
11. הודעה לממונה (תיקון: תשל"ב)
מעביד יודיע לממונה על החניכות על כל חניך שהתחיל לעבוד אצלו, תוך 15 יום מיום שהתחילה עבודתו, ויכלול בהודעה פרטים לפי טופס שנקבע בתקנות.
12. (בוטל) (תיקון: תשל"ב)
13. פנקס החניכים (תיקון: תשל"ב)
הממונה על החניכות ינהל פנקס שייקרא "פנקס החניכים" וירשום בו את הפרטים שנכללו בהודעה שנמסרה לפי סעיף 11. הפנקס יהיה פתוח לעיון ללא כל אגרה לכל אדם בכל עת המתקבלת עת הדעת.
14. חובות המעביד
(א) המעביד חייב -
(1) להעביד את החניך עד תום תקופת-החניכות;
(2) להעביד את החניך לפי תכנית-החניכות;
(3) להבטיח לחניך הדרכה מתאימה ושיטת-עבודה שיש בה כדי להקנות את המקצוע תוך תקופת-החניכות שנקבעה לו; אם אין המעביד מפקח במישרין על עבודת החניך ואינו מדריך אותו, חייב הוא להטיל חובה זו על אדם אחר במפעל, ומשהסכים אותו אדם לקבל על עצמו את החובה, חייב הוא למלאה כאילו היה המעביד. אולם הטלת חובה כאמור אין בה כדי לפטור את המעביד עצמו מאחריות למלאה;
(4) לשחרר את החניך מעבודה, בלי ניכוי משכרו, כדי לאפשר לו לבקר בשיעורי-מקצוע מאושרים, במידה שהחניך חייב לעשות כן על פי סעיף 16(ג), ולהיבחן כמוטל עליו לפי סעיף 22.
הוראה זו באה להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד-חובה, תש"ט-1949, ולא לגרוע מהן.
(ב) לא יעביד מעביד את חניכו בעבודה שאינה קשורה למטרת-החניכות.
15. שכר עבודה לחניך
(א) המעביד חייב לשלם לחניך שכר-עבודה שלא יהיה פחות משכר-המינימום שקבעה לאותו מקצוע ועדת-השכר לחניכים (להלן - ועדת-השכר), בהתאם לסעיף קטן (ג).
(ב) שר העבודה רשאי למנות, לכל המקצועות או למקצוע מסויים, ועדת-שכר שסדרי-עבודתה ייקבעו בתקנות, ובלבד שבכל ועדת-שכר יהיו מיוצגים, שווה בשווה, ארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני-מעבידים רפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר. הודעה על מינוי כל ועדת-שכר ועל כתבתה תפורסם ברשומות.
(ג) (1) על פי הוראות שר העבודה, תקבע ועדת השכר בהחלטה את שיטת
השכר בשים-לב להתקדמותו של החניך במקצוע, את שיעורו המינימלי
ואת אופן-תשלומו;
(2) החלטת הועדה כוחה יפה לא פחות משנה אחת ולא יותר משלוש שנים, הכל כפי שנקבע בהחלטה, אך רשאית ועדת-השכר לפני תום התקופה להאריך אותה מזמן לזמן לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.
(ד) העתק של החלטת ועדת-שכר לפי סעיף קטן (ג) יימסר לממונה על החניכות ולארגוני העובדים והמעבידים המיוצגים בועדה. הממונה על החניכות יביא, בדרך שימצא לנכון, את החלטת ועדת השכר לידיעתם של המעבידים ושל החניכים הנוגעים בדבר.
(ה) אין הוראות סעיף זה חלות כשהחניך עובד אצל הוריו או במפעל המפורש בפסקה (2) לסעיף 1(ב).
16. חובות החניך
החניך חייב -
(1) לעבוד אצל מעבידו עד תום תקופת החניכות;
(2) לשקוד על עבודתו כדי לרכוש את המקצוע תוך התקופה שנקבעה כתקופת החניכות לאותו מקצוע ויעמוד בבחינות בהתאם לסעיף 22;
(3) לבקר באופן סדיר בשיעורי-מקצוע מאושרים, כפי שיקבע שר העבודה, בתקנות, לאותו המקצוע, אם הממונה על החניכות לא פטר אותו לחלוטין או בשיעורין מחובה זו;
(4) להישמע להוראות מעבידו ולהוראות האדם שבפיקוחו ובהדרכתו הוא עובד, בכל הנוגע לעבודה ולסדריה.
17. התרת הקשר
(א) (בוטל)
(ב) ואלה המקרים והדרכים בהם אפשר להתיר את הקשר בין המעביד ובין החניך -
(1) על ידי כל אחד מהצדדים -
(I) בפרק זמן של ששה שבועות מיום שהתחיל החניך לעבוד אצל אותו מעביד,
((II אם הממונה על החניכות אישר את התרת הקשר,
((III מכל סיבה אחרת שתיקבע בתקנות;
(2) על ידי המעביד - אם החניך הפסיק את עבודתו, ללא סיבה שאושרה על ידי המפקח על החניכות כסיבה מספקת, ולא חזר לעבודתו תוך 14 יום;
(3) על ידי החניך -
((I אם העביר המעביד את המפעל לישוב אחר או אם הורי החניך העתיקו את מקום-מגוריהם לישוב אחר.
((II אם החניך רוצה לעבוד כחניך אצל מעביד אחר והממונה על החניכות אישר בכתב שהדבר הוא לטובת החניך.
((III אם הופסקה העבודה במפעל לתקופה העולה על חודש ימים.
18. הפסקת החניכות
לא נדחה צאתו של חניך לשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, על מנת לאפשר לחניך לסיים את תקופת החניכות, והחניך יצא לשירות סדיר כאמור, תופסק החניכות לתקופת השירות.
19. חובת הודעה
הותר הקשר בין המעביד ובין החניך לפי סעיף 17 או שהופסקה החניכות לפי סעיף 18 או שסיים החניך את תקופת החניכות - ימסור מעבידו הודעה על כך בכתב לממונה על החניכות, בטופס שנקבע בתקנות.
20. יישוב סכסוכים
(א) התעוררו חילוקי-דעות או סכסוך בין מעביד ובין חניך בשאלה אם אפשר להתיר את הקשר בהתאם לסעיף 17 - יכריע הממונה על החניכות, או מי שמונה לכך על ידיו, לאחר ששמע את הצדדים או את נציגי ארגון העובדים ונציגי ארגון המעבידים שהצדדים חברים בהם.
(ב) (1) סכסוך שלא יישבו אותו בדרך מוסכמת, תוך תקופה שנראית
לממונה על החניכות, ייושב בדרך שתיקבע בתקנות;
(2) בסעיף קטן זה "סכסוך" פירושו - סכסוך, או חילוקי-דעות, בקשר לתנאי-עבודה של חניך שנתגלעו בין מעביד ובין חניך, או בין מעביד ובין ארגון-עובדים שהחניך חבר בו, או בין ארגון-מעבידים שהמעביד חבר בו ובין ארגון-עובדים שהחניך חבר בו, והסכסוך או חילוקי-הדעות גרמו או עלולים לגרום להפסקת-עבודתו של החניך, להוציא חילוקי-דעות או סכסוך הנובעים מסעיף 17.
(ג) אין הוראות סעיף זה חלות כשהחניך עובד אצל הוריו, או במפעל המפורש בפיסקה (2) לסעיף 1(ב).
21. שיעורי מקצוע מאושרים
(א) שיעורי מקצוע מאושרים הם שיעורים במקצוע ובהשכלה כללית הקשורה לכך, שאושרו על ידי שר העבודה לענין חוק זה.
(ב) שר העבודה רשאי לארגן ולקיים שיעורי-מקצוע מאושרים ולעודדם בכל דרך אחרת שימצא לנכון.
(ג) שר העבודה יקבע, לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות, תכנית-לימודים מינימלית אחידה בשיעורי-מקצוע מאושרים, בין למקצוע אחד ובין למספר מקצועות; אולם קביעת תכנית כאמור לא תפגע בזכות להוסיף שיעורים על הקבועים בתכנית.
(ד) שיעורי-מקצוע מאושרים יהיו נתונים לפיקוחו של שר העבודה או של מי שנתמנה על ידיו; האחראי למעשה להנהלתם של שיעורים אלה חייב להגיש לו, במועדים שידרוש, דין-וחשבון לפי טופס שייקבע בתקנות.
(ה) חניך לא יידרש לשלם כל תשלום בעד שיעורי-מקצוע מאושרים; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחמרי-לימוד.
22. בחינות ותעודת מקצוע
(א) חניך חייב בבחינות-ביניים ובבחינות סופיות.
(ב) שר העבודה יקבע בתקנות את דרכי הבחינות, את תכניתן ואת סדריהן.
(ג) בעד בחינות סופיות ישלם הנבחן אגרה שתיקבע בתקנות.
(ד) מי שעמד בבחינות-ביניים יקבל תעודה המאשרת זאת, ומי שעמד בבחינות סופיות יקבל תעודת-מקצוע; כל תעודה תיחתם בידי הממונה על החניכות ובידי יושב-ראש ועדת-הבחינות. צורת התעודה ואופן נתינתה ייקבעו בתקנות.
(ה) הממונה על החניכות ינהל פנקס בשם "פנקס חניכים שהוסמכו", ובו ירשום את הפרטים שנקבעו בתקנות.
23. הוראת מעבר
מי שעמד בבחינת-ביניים שנערכה לפני תחילת תקפו של חוק זה מטעם המוסד שהיה ידוע כמועצת השוליאות מיסודה של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התאחדות בעלי התעשיה וההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, דינו כדין מי שעמד בבחינות-ביניים על פי חוק זה.
פרק רביעי: ביצוע ועונשין
24. מינויים (תיקון: תשל"ב)
שר העבודה ימנה את הממונה על החניכות, ממונים מחוזיים על החניכות ומפקחים על חניכות.
25. מועצת החניכות וסמכויותיה
תוקם מועצת החניכות (להלן - המועצה) שתייעץ לשר העבודה בהתקנת תקנות לפי חוק זה ובענינים אחרים הנוגעים לו.
26. הרכב המועצה
(א) המועצה תהיה מורכבת מבאי-כוח הממשלה שיתמנו על ידי שר העבודה, ומאנשי-ציבור שיתמנו על ידי שר העבודה כנציגיהם של עובדים, של נוער עובד, של מעבידים וכן של מוסדות ציבוריים שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובלבד ונציגי העובדים, הנוער העובד והמעבידים יהוו שני שלישים מחבריה.
(ב) נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, נציגי הנוער העובד יתמנו לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, ונציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.
(ג) מספר חברי המועצה לסוגיהם ייקבע על ידי שר העבודה בהודעה שתפורסם ברשומות ובלבד שמספר נציגי העובדים והנוער העובד יחד יהיה כמספר נציגי המעבידים.
(ד) שר העבודה, ובהעדרו - מי שנתמנה על ידיו לכך, ישב ראש במועצה.
(ה) הודעה על מינוי המועצה ועל הרכבה תפורסם ברשומות.
27. ועדת חניכות מקצועית (תיקון: תשל"ב)
(א) שר העבודה ימנה ועדות-חניכות מקצועיות (להלן - ועדה)
(ב) ועדה יכולה להיות לכל הארץ (להלן - ועדה ארצית) או לאזור מסויים, למקצוע אחד או למספר מקצועות שלדעת השר הם קרובים זה לזה. ועדה למקצוע או למספר מקצועות יכול שתמונה גם לפני שאותו מקצוע או אחד המקצועות, לפי הענין, הוכרז כמקצוע שיירכש בדרך חניכות.
(ג) כל ועדה שאינה ארצית היא של שלושה או של חמישה, כפי שיחליט שר העבודה, ומהם - אחד שנתמנה על ידי שר העבודה להיות יושב-ראש והיתר אנשים בני-סמך באותו מקצוע, שנתמנו לאחר התייעצות בארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, ובארגון הגדול ביותר של נוער עובד ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, וכן בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שהם, לדעת השר, נוגעים בדבר, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.
(ד) כל ועדה ארצית היא של ששה, כפי שיחליט שר העבודה, והרכבה יהיה כשל ועדה שאינה ארצית, אלא שיהיה בה גם נציג שר החינוך והתרבות; הודעה על מינוי ועדה ארצית ועל הרכבה תפורסם ברשומות.
28. סמכויות הועדה
(א) שר העבודה יתייעץ בועדה ארצית בטרם -
(1) יקבע את תכנית החניכות;
(2) יאשר שיעורי-מקצוע לפי סעיף 21(א);
(3) יקבע את תכנית הלימודים בשיעורי-מקצוע מאושרים לפי סעיף 21(ג);
(ב) שר העבודה יבקש את חוות-דעתה של הועדה הארצית ויביאה בפני המועצה בטרם יבוא להתייעץ במועצה בדבר -
(1) קביעת תקופת החניכות;
(2) קביעת הגיל המינימלי וההשכלה המינימלית לפי סעיף 5;
(3) תכנית לבחינות-ביניים ולבחינות סופיות.
(ג) שר העבודה יתייעץ בועדה הארצית בטרם ישתמש בסמכותו לפי סעיף 6(ג) ובועדה האזורית הנוגעת בדבר, בטרם ישתמש בסמכותו לפי סעיף 6(א).
(ד) הממונה על החניכות יתייעץ בועדה אזורית הנוגעת בדבר בטרם ישתמש בסמכויותיו על פי הסעיפים 2(ב), 4(ב), 4(ג), 7 ו-16 (3).
29. תקופת הכהונה
שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, או תקופת-כהונתם של נציגי הציבור במועצה ושל חברי ועדות, ואת הסיבות להפסקת חברותם.
30. סדרי העבודה
המועצה והועדות יקבעו בעצמן את סדרי-עבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.
31. פיקוח
(א) מפקח על חניכות רשאי להיכנס לכל מקום שבו עובדים נערים, או שיש לו יסוד להניח שעובדים בו נערים, ולחקור כל אדם הנמצא באותו מקום, בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה להפלילו.
(ב) מפקח על חניכות רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.
(ג) מפקח על חניכות רשאי לדרוש שהחניך יבצע בנוכחותו עבודה מסויימת, וכן רשאי הוא לפקח על דרכי העבודה של החניך ועל ההדרכה הניתנת לו במקום העבודה.
(ד) מפקח על חניכות רשאי להיכנס לכל מקום שבו מתקיימים שיעורי-מקצוע מאושרים ולהיות נוכח בשיעורים.
32. עבירות ועונשין (תיקון: תשל"ב)
(א) מי שעבר אחת העבירות אלה:
(1) העביד נער שלא כחניך בניגוד לסעיף 2;
(2) סירב או נמנע להעביד חניכים במספר שהוא חייב להעביד לפי סעיף 6 או העביד חניכים במספר העולה על המספר שהוא רשאי להעביד לפי
סעיף 6;
(3) העביד בניגוד לאישור על פי סעיף 7;
(4) קיבל תשלום או פרס בניגוד לסעיף 8,
דינו- קנס חמש מאות לירות, על כל נער או חניך שהועבד או שלא הועבד כאמור או שבקשר אתו נעברה העבירה, או מאסר חודש אחד או שני העונשים כאחד.
(ב) מי שעבר אחת העבירות האלה: -
(1) הפריע למפקח על חניכות להשתמש בסמכויותיו;
(2) סירב להשיב למפקח על חניכות על שאלה שהוא חייב להשיב עליה,
דינו - קנס חמש מאות לירות או מאסר שני שבועות או שני העונשים כאחד, אך לא יוטל על נער מאסר או קנס העולה על עשרים וחמש לירות ולא ייאסר נער על אי-תשלום קנס.
(ג) מעביד שעבר אחת העבירות האלה: -
(1) לא מילא אחרי הוראות סעיף 11;
(2) לא שלח הודעה בהתאם לסעיף 19,
דינו - קנס מאה וחמישים לירות על כל חניך שבקשר אתו נעברה העבירה.
33. אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים
חברה, אגודה שיתופית וכל חבר בני-אדם אחר, שנמצאו אשמים בעבירה על סעיף 32, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר-הנהלה. מנהל, שותף או פקיד של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2) שנקט בכל האמצעים הנאותים, כדי להבטיח שיקויימו הוראות חוק זה.
34. בית המשפט המוסמך (תיקון: תשי"ד)
שופט של בית-משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה על פי חוק זה ורשאי להטיל את העונשים שבסעיף 32.
35. המדינה כמעביד
לענין חוק זה דין המדינה כשהיא מעבידה כדין כל מעביד אחר.
36. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ב)
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר דרכי הפיקוח על החניכות.
37. העברת סמכויות (תיקון: תשל"ב)
(א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 3, 6 - במידה שאין הפעולה נעשית בתקנות - ו-21; הודעה על כל העברת-סמכויות תפורסם ברשומות.
(ב) הממונה על החניכות רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לממונים המחוזיים על החניכות.
38. חלות חוקים על חניכים
לענין כל חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו יראו חניך כעובד אלא אם חלה עליו הוראה אחרת בחוק זה או בחוק האמור או בכל חוק אחר.



1 ס"ח תשי"ג, 108; תשי"ד, 140; תשל"ב, 74; תש"ם, 136; תשס"ז, 113.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הבשר

  2. חוק גג רעפים

  3. חוק הארכיונים

  4. חוק הפתולוגיה

  5. חוק הדם הטבורי

  6. חוק נפגעי חיסון

  7. חוק בית העצמאות

  8. חוק רטרוספקטיבי

  9. חוק גני רמת הנדיב

  10. חוק דוד בן גוריון

  11. חוק אזורים חופשיים

  12. חוק האקדמיה למדעים

  13. חוק בנימין זאב הרצל

  14. חוק הביקורת הפנימית

  15. חוק אוויר נקי 2008

  16. חוק המעבר, תש"ט-1949

  17. חוק השמות, תשט"ו-1956

  18. חוק בתי הדין הדרוזיים

  19. חוק הגליל, התשמ"ח-1988

  20. חוק הזרעים, תשט"ז-1956

  21. חוק הקאדים, תשכ"א-1961

  22. חוק האגודות העותומניות

  23. חוק הדיינים, תשט"ו-1955

  24. חוק החניכות, תשי"ג-1953

  25. חוק קרן וולף, תשל"ה-1975

  26. חוק המחשבים, התשנ"ה-1995

  27. חוק הדרכונים, תשי"ב-1952

  28. חוק קרן היסוד, תשט"ז-1956

  29. חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008

  30. סעיף 22 לחוק נשיא המדינה

  31. חוק מנהל בתי הדין הדתיים

  32. חוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994

  33. חוק השבת אבידה, תשל"ג-1973

  34. חוק חותם המדינה, תש"י-1949

  35. חוק יום העצמאות, תש"ט-1949

  36. חוק הגנת סמלים, תשל"ה-1974

  37. חוק מימי-חופין, תשי"ז-1956

  38. חוק איגודי ערים, תשט"ו-1955

  39. חוק המוזיאונים, התשמ"ג-1983

  40. חוק מגן דוד אדום, תש"י-1950

  41. חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981

  42. מפקחים על חוק למניעת מפגעים

  43. חוק בית התפוצות התשס"ו-2005

  44. חוק ועדות-חקירה, תשכ"ט-1968

  45. חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986

  46. חוק מירשם מילגות, תשל"ז-1976

  47. חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005

  48. חוק ההמרה לאירו, התשנ"ט-1999

  49. חוק לייצוב המשק, התשמ"ה-1985

  50. חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2006

  51. חוק בתי יד לבנים, התשס"ז-2007

  52. חוק עיגול סכומים, התשמ"ו-1985

  53. תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה

  54. חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961

  55. חוק מילווה המדינה, תשל"ט-1979

  56. חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני

  57. חוק ההגנה על חוסים, תשכ"ו-1966

  58. חוק לביטול המג'לה, התשמ"ד-1984

  59. חוק יד יצחק בן-צבי, תשכ"ט-1969

  60. חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966

  61. חוק למניעת הפרעה בבתי דין דתיים

  62. חוק הספריה הלאומית התשס"ח-2007

  63. חוק קרן קיימת לישראל, תשי"ד-1953

  64. חוק השטחים התת-ימיים, תשי"ג-1953

  65. סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומנית

  66. חוק להגנת רכוש מופקד, תשכ"ה-1964

  67. חוק רישוי בעלי מלאכה, תשל"ז-1977

  68. חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005

  69. חוק הספריות הציבוריות, תשל"ה-1975

  70. חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח1998

  71. חוק תכנון החלב בישראל, התשנ"ב-1992

  72. חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008

  73. חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991

  74. חוק קרן המדע הדו-לאומית, תשל"ז-1977

  75. חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979

  76. חוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999

  77. חוק העלאת עצמותיו של הרצל, תש"ט-1949

  78. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004

  79. חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד-1984

  80. חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999

  81. חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976

  82. חוק השפיטה (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984

  83. חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005

  84. חוק המילוות (הוראות שונות), תשל"ח-1977

  85. חוק המילוות (הארכה מרצון), התשמ"ח-1988

  86. חוק לגבי עובי דלת כניסה מזכוכית מחוסמת

  87. חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט-1949

  88. חוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1997

  89. חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007

  90. חוק הרשות לקידום מעמד האשה, התשנ"ח-1998

  91. חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990

  92. חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998

  93. חוק המוסד העליון ללשון העברית תשי"ג-1953

  94. חוק משק המדינה (הוראות מעבר), תשל"ה-1975

  95. חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, התשנ"ח-1998

  96. חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967

  97. חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008

  98. חוק מבקר המדינה (נוסח משולב), תשי"ח-1958

  99. חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז-2007

  100. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994

  101. חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2005

  102. חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995

  103. חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997

  104. חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, התשס"ז-2007

  105. חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט-2008

  106. חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג-1963

  107. חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), תשי"ב-1952

  108. חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד-1964

  109. חוק הסדרי משפט ומינהל (נוסח משולב), תש"ל-1970

  110. חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997

  111. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ז-2007

  112. חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992

  113. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ז-2007

  114. חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965

  115. חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000

  116. חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו), התשס"ה-2005

  117. חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח-2008

  118. חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי, התשס"ב-2002

  119. חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א-2001

  120. חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008

  121. חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (הוראות מיוחדות), תשכ"ז-1967

  122. חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל-דין), תשי"ח-1958

  123. חוק למרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, התשס"ח-2008

  124. חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985

  125. חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007

  126. חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ"ד-1994

  127. חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות, בתפילין ובמזוזות, תשל"ה-1974

  128. חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה, התשנ"ג-1993

  129. חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999

  130. חוק יום העצמאות (יובל לעצמאות ישראל - יום שבתון) (הוראת שעה), התשנ"ח-1998

  131. חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

  132. חוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), התשנ"ח-1997

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון