חוק הדרכונים, תשי"ב-1952 1. פירושים בחוק זה - "דרכון" פירושו - דרכון ישראלי שאינו דרכון דיפלומטי ואינו דרכון שירות; "תעודת-מעבר" פירושו - תעודת זהות ומסע ישראלית שאינה דרכון; "השר" פירושו שר הפנים. 2. למי ניתן דרכון או תעודת מעבר (א) דרכון יינתן לאזרח ישראלי לפי בקשתו. (ב) תעודת-מעבר תינתן - (1) למי שאינו אזרח ישראלי או למי שאזרחותו בלתי-מוגדרת או מסופקת; (2) במקרים מיוחדים - לאזרח ישראלי לפי בקשתו. 2א. חובת השימוש בדרכון ישראלי (תיקון: תשס"ב) אזרח ישראלי יציג, בעת כניסתו לישראל ובעת יציאתו ממנה, לפני קצין ביקורת הגבולות, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית; השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר כניסה ויציאה של אזרח ישראלי על סמך הצגת דרכון או תעודת מעבר אחרים. 3. על שם מי ניתן דרכון או תעודת מעבר (תיקון: תשי"ז, תשמ"ז) (א) דרכון או תעודת מעבר ניתנים ליחיד; השר רשאי להתיר צירופו של קטין שלא מלאו לו שבע עשרה שנים לדרכון או לתעודת מעבר של אחד מהוריו. (ב) השר רשאי להתיר צירופו של אדם שלא מלאו לו שבע-עשרה שנה לדרכון או לתעודת-מעבר של אדם אחר, אף שאיננו אחד מהוריו של המצורף ובלבד שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות צירוף כאמור. (ג) השר רשאי להתיר הוצאתם של דרכון או של תעודת-מעבר לקבוצת בני-אדם לשם נסיעה בצוותא. 4. תקופת תוקפו של דרכון (תיקון: תשכ"ט, תשס"ב) (א) תקופת תוקפו של דרכון הוא עשר שנים מיום שניתן, ואולם אזרח ישראלי שלא השתקע בישראל רשאי השר להעניק לו דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר; השר רשאי להורות על הנפקת דרכון מסוים או סוג מסוים של דרכונים, לתקופה קצרה מעשר שנים. (ב) קבע השר לדרכון תקופה קצרה מעשר שנים, רשאי הוא להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות תוקפו של הדרכון לא יעלה על עשר שנים מיום שניתן. 5. תקופת תוקפה של תעודת מעבר (תיקון: תשמ"ז, תשס"ב) (א) תקופת תוקפה של תעודת מעבר היא שנתיים מיום שניתנה, ואולם רשאי השר להורות על הנפקת תעודת מעבר מסוימת או סוג מסוים של תעודות מעבר לתקופה קצרה משנתיים. (ב) השר רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מעבר לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות תוקפה של התעודה לא יעלה על חמש שנים מהיום שניתנה. 6. שיקול דעת השר (תיקון: תש"ע3) השר רשאי, לפי שיקול-דעתו - (1) לסרב ליתן דרכון או תעודת-מעבר, ולסרב להאריכם; (2) לקבוע תנאים למתן דרכון או תעודת-מעבר ולהארכתם; (3) לבטל דרכון או תעודת-מעבר שניתנו או לקצר את תקופת תקפם, ולצוות על החזרתם; (4) לסייג, בין בזמן מתן דרכון או תעודת-מעבר ובין לאחר מכן, את הארצות שביחס אליהן יהיה להם תוקף. (5) לקבוע כי דרכון או תעודת מעבר יכילו אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים או חומר מחשב אחר; לעניין זה- "אמצעי זיהוי ביומטריים" ו"נתוני זיהוי ביומטריים"- כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009; "חומר מחשב" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה -1995. 6א. כללים למתן דרכונים בחוץ לארץ (תיקון: תשכ"ו) (א) השר, באישור הממשלה ולאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את המקרים שבהם לא יינתן דרכון לאזרחים ישראליים הנמצאים בחוץ-לארץ ולא יוארך תקפו של דרכון שבידם, אלא לצורך שיבתם לישראל, זולת אם יש נסיבות המצדיקות, לדעת השר, מתן דרכון או הארכת תקפו אף שלא לצורך שיבתם לישראל. (ב) אין בהוראות סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף 6. 6ב. סמכות ליטול דרכון ותעודת מעבר (תיקון: תשכ"ו) השר רשאי לדרוש מבעל דרכון או תעודת-מעבר שימציא את הדרכון או את תעודת המעבר לידיו, או למי שצויין בדרישה, למטרות אלה, כולן או מקצתן: (1) גניזת הדרכון או תעודת-המעבר אם פקע תקפם; (2) חידושם אם נתבלו; (3) שינוי הרשום בהם; (4) בדיקתם; ובלבד שלא ייעשה שינוי ברשום בדרכון או בתעודת-מעבר אלא לאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו. 6ג. אבדן או גניבה של מסמך נסיעה (תיקון: תשמ"ז) (א) אדם שאיבד דרכון או תעודת מעבר (בסעיף זה - מסמך נסיעה) או שנגנב ממנו מסמך נסיעה ימסור הצהרה בכתב על כך, תוך זמן סביר מהיום שנודעה לו עובדת האבידה או הגניבה ללשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים ואם ארע הדבר מחוץ לישראל, ימסור את ההצהרה לנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של ישראל הקרובה למקום האירוע. (ב) מסמך נסיעה שבעלו מסר הצהרה כאמור בסעיף קטן (א), יהא בטל עם הוצאת מסמך נסיעה חדש לבעלו. 7. חובת מסירת דרכון או תעודת מעבר אדם שמצא דרכון או תעודת-מעבר ימסור אותם לתחנת-משטרה תוך שבעה ימים מהיום שמצאם. 8. עונשים (תיקון: תשכ"ו, תשמ"ז) (א) אדם שעשה אחת מאלה: (1) זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור. (2) השתמש או החזיק בדרכון או בתעודת-מעבר שזויפו או שנעשו בהם, ללא רשות, הוספת רישום, מחיקתו או שינוי בו, ולא הוכיח כי השימוש או ההחזקה היו בתום לב; 3) השתמש שלא כחוק בדרכון או בתעודת-מעבר שאינם שלו או שאין שמו מפורש בהם; (4) הניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו או בתעודת-המעבר שלו, ואין שמו של אותו אדם אחר מפורש בהם; (5) מסר, ביודעין, הודעה כוזבת בפרט חשוב לשם קבלת דרכון או תעודת-מעבר, או לשם הארכתם, שינויים או תיקונם, דינו - מאסר עד שנתיים או קנס עד חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד. (ב) אדם שסירב או התרשל - (1) להחזיר דרכון או תעודת-מעבר לאחר שנצטווה להחזירם; (2) למסור לתחנת-משטרה דרכון או תעודת-מעבר שמצא; (3) למלא אחר דרישה להמציא דרכון או תעודת-מעבר כאמור בסעיף 6ב; דינו - מאסר עד שלושה חדשים או קנס עד מאתיים לירות או שני הענשים כאחד. 9. העברת סמכויות (א) השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות לבטל דרכון ולסמכות להתקין תקנות. הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות. (ב) מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי סעיף 6 פיסקות (1), (2) או (3) שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית. 10. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ"ו) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בענין צורתם של דרכון ושל תעודת-מעבר, הפרטים שיפורטו בהם והשינויים של פרטים כאלה, וכן בענין האגרות שישולמו בעד שירותים לפי חוק זה. 11. ביטול ואישור תוקף פקודת הפספורטים, 1934 - בטלה. התקנות שבתוספת לפקודה האמורה וכן תקנות, צווים והודעות שנעשו ותעודות שניתנו לפי הפקודה האמורה, יעמדו בתקפם כאילו נעשו וניתנו לפי חוק זה. 12. תחילת תוקף תקפו של חוק זה הוא מיום כ"א בתמוז תשי"ב (14 ביולי 1952). ס"ח תשי"ב, 260; תשי"ז, 142; תשכ"ו, 70; תשכ"ט, 44; תשמ"ז, 40; תשס"ב, 128; תש"ע, 271. פורסמה הודעה (י"פ תשנ"ה, 3738; תשנ"ו, 2043; תשס"א, 1632) על העברת סמכויות שר הפנים לפי סעיף 9 לחוק הדרכונים, התשי"ב-1952 לבעלי התפקידים במשרד הפנים . סעיף 41 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009 (ס"ח תש"ע, 272) קובע לגבי תיקון סעיף6: "41. תחולה הדרגתית ותקופת מבחן חוק זה יוחל בהדרגה, בהתאם להוראות כמפורט להלן: (1) השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, בצו, תקופת מבחן של שנתיים שבמהלכה יחולו ההוראות לפי חוק זה על תושבים שייתנו את הסכמתם לכך בכתב, במטרה לבחון בתקופה זו את אופן היישום של הוראות לפי חוק זה על תושבים אלה, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו (להלן - תקופת מבחן); בצו כאמור ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים להחלת הוראות לפי החוק לגביהם בתקופת המבחן; בתקופת המבחן יחולו ההוראות לפי חוק זה בהתאם לצו האמור; (2) תושב שלא נתן את הסכמתו לפי פסקה (1), לא יישללו זכויותיו לפי כל דין, בשל אי-מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה, לא יראו בייעול שירות הניתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כשלילת זכות מתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1). (3) על אף הוראות פסקה (1), קבע השר כי תושב זכאי למסמך נסיעה בהתאם להוראות לפי חוק הדרכונים, ושוכנע כי בלא מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים תימנע כניסתו של אותו תושב למדינה אחרת, ינפיק לו מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים אף בלא הכללתם במאגר הביומטרי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת מסמך הנסיעה, ורשאי הוא לקבוע כי יחולו לעניין זה חלק מההוראות לפי חוק זה, בשינויים או בלא שינויים, הכל כפי שיקבע. (4) 90 ימים לפני תום תקופת המבחן, לכל המאוחר, ידווחו ראש הממשלה והשר לוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ולוועדה של הכנסת שבה יהיו חברים חברי ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים וחברי ועדת הכנסת המשותפת, על ממצאי הבחינה כאמור בפסקה (1); (5) השר רשאי, לאחר הדיווח לפי הוראות פסקה (4), וכן בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, באישור הוועדות האמורות באותה פסקה ובאישור הכנסת, לקבוע, בצו, כי ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלל התושבים, וכן לקבוע כי תקופת המבחן תוארך לתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות, וכן כי החלת החוק תהיה הדרגתית ובתנאים, בהתאם לצו שיקבע; (6) לא הוצא צו על פי פסקה (5) בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של צו כאמור בפסקה (1), יימחק המאגר הביומטרי. משרד הפניםדרכוןחוק