פירוק חברה לא פעילה

להלן פסק דין בנושא פירוק חברה לא פעילה: המבקש עתר למתן צו לפירוק החברה-המשיבה 1 (להלן: "החברה"), בין בדרך של פירוק השיתוף במקרקעין בין בעלי המניות של החברה ובין בכל דרך אחרת. הרקע לבקשה וטענות הצדדים 1. החברה היא חברה פרטית שהוקמה בשנת 1991 ובעלי מניותיה הם שלושה אחים: המבקש והמשיבים 2-3. בהתאם לצו שניתן היום בדיון, לאור הסכמת הצדדים, לכל אחד מהאחים שליש ממניות החברה. 2. החברה הוקמה במטרה לרכוש זכויות במקרקעין. תחילה נרכשו שתי חנויות אשר שימשו לקליניקה אותה ניהל המשיב 2 (להלן: "יצחק"). בשלב מאוחר יותר נרכשו 8 חנויות נוספות מתוך מטרה להרחיב את הקליניקה. הרחבת הקליניקה לא התאפשרה ומשום כך הושכרו החנויות הנוספות לצדדים שלישיים. 3. לטענת המבקש (להלן: "לארי") החברה לא העסיקה מעולם עובדים ולא עסקה בשום פעילות מלבד השכרת החנויות לצדדים שלישיים. בבקשה שהגיש לארי נטען כי יצחק והמשיב 3 (להלן: "הרי") מינו את יצחק למנהל החברה והם עושים בה ובנכסיה כבשל עצמם, נוטלים לכיסם, או לחברות נוספות בבעלותם , את פירות נכסיה והכל תוך קיפוח ועושק המבקש, באופן המחייב את פירוק החברה. במסגרת הבקשה הצביע לארי על משיכת סכום של 140,000 ₪ ביום 14.5.18 מחשבון החברה לחשבונו הפרטי של יצחק בשל חתונת בתו. עוד נטען בבקשה כי במשך שנים משך יצחק כספים מהחברה תוך רישום משיכות אלה כמשיכות של כל בעלי המניות, תוך יצירת חשבון זכות לחברת מדיקל סנטר הירש בע"מ, שבבעלותה הבלעדית. עוד נטען כי לארי פנה ליצחק בבקשה לקבל לידיו מידע ומסמכים ביחס לעסקאות החברה עם בעלי עניין ועם צדדים קשורים; פירוט של כל משיכות הכספים של בעלי המניות או הדירקטורים; פירוט והצגה של כל הסכמי ההעסקה שהחברה צד להם, לרבות הסכמים בין החברה לבעלי המניות; ופירוט לגבי חברה קשורה המופיעה במאזן החברה ופרטים על יתרת הזכות של אותה חברה. לטענת לארי פנייתו לא נענתה. 4. עילת הפירוק המפורטת בבקשה קבועה בסעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") והיא פירוק החברה מטעמי צדק ויושר. נטען כי במקרה הנדון מתקיימות נסיבות שעניינן קיפוח ועושק של בעל המניות, הוא מבקש הפירוק, לארי. עוד נטען כי החברה איננה מעסיקה עובדים ואין לה נושים כלשהם ופירוקה לא יגרום כל נזק, לרבות לבעלי המניות. 5. יצחק והרי העלו בתגובתם שורה של טענות כלפי לארי. רוב הטענות נוגעות לרכוש אחר (שתי חנויות בבלגיה שנרכשו בשנת 1991; כספים שנתן אביהם של הצדדים בשנת 2006; קופסת יהלומים שהוחזקה על ידי לארי; וזכויות במגרש בנווה אילן). כפי שהוסבר לצדדים בדיון היום, ככל שקיימים סכסוכים בין האחים ביחס לרכוש האחר, אין בית משפט של חדלות פירעון מהווה אכסניה לבירור אותם סכסוכים. 6. בכל הנוגע לבקשת הפירוק הביעו יצחק והרי נכונות לרכוש את מניותיו של לארי בחברה, אף שעלה בדיון כי רכישה זו תהיה כרוכה מבחינתם בקבלת זכויות ברכוש האחר שנזכר לעיל. בהקשר אחרון זה, ברור שקיימים חילוקי דעות בין הצדדים ומבחינת לארי, מדובר ברכישת חלקו בחברה תמורת תשלום בכסף בלבד. 7. לטענת ב"כ הכנ"ר לא קיימת במקרה זה עילה למתן צו פירוק שכן מדובר בסכסוך בין בעלי מניות אשר ניתן לבירור בהליך אזרחי. עוד נטען כי יצחק והרי יכולים לרכוש את חלקו של לארי בחברה גם ללא פירוקה. עוד נטען כי לא הוכח קיומו של מבוי סתום לביסוס בקשת הפירוק. דיון והכרעה 8. המבקש הצביע על החלופה החמישית שבסעיף 257 לפקודה וציין כי בקשת ו מושתתת על עילה זו. בחלופה זו נקבע כי בית המשפט רשאי להורות על פירוק חברה אם סבר שמן הצדק והיושר לעשות כן. סעיף זה הוא למעשה "סעיף סל" המקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב, ביציקת תוכן למסגרת של "הצדק והיושר" שיובילו להורות על פירוק חברה (רע"א 5596/00 סתוי נ' נאחוסי, פ"ד נד(1), 149) (להלן: "עניין סתוי") . כפי שנקבע בפר"ק (י-ם) 15262-05-11 חברת גילת היקב בע"מ ואח' נ' חברת מגדל הסנהדרין בע"מ (8.1.12), הכלל הוא כי אין "להמית עסק חי" בשל סכסוכים פנימיים, שניתן לפותרם באמצעים פחות דרסטיים, וההלכה מקדמת דנא היא כי יש להימנע ככל הניתן מפירוק חברה סולבנטית בשל סכסוכים בין בעלי מניותיה. השימוש בעילה זו לפירוק חברה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים כשמדובר בחברה שאינה פעילה עוד או שנקלעה למבוי סתום אשר סביר להניח שיימשך בעתיד וכאשר אין סעד חילופי היכול למנוע את קיפוח המיעוט או ליישב את הסכסוכים בניהול החברה מלבד סעד הפירוק (ע"א 419/89 אולשטיין נ' זקסוניה מטויה ואריגה בע"מ, פ"ד מו(1) 172; פר"ק 32686-01-11 טופז נ' אשדש ניהול עסקים בע"מ, [3.04.11]). כך למשל, לא יינתן סעד הפירוק כאשר ניתן לפתור את הבעיה שנוצרה בדרך של מכירת המניות של מבקש הפירוק לחברה או לגורם שלישי או במכירת מניות החברה אליו. 9. בין המקרים הכלולים במסגרת שיקולי "הצדק והיושר" בהם ייעתר בית המשפט לבקשה להורות על פירוק חברה, הם מקרים בהם החברה איננה פעילה עוד ואינה מקיימת את המטרות לשמן נוסדה; ניהול החברה נעשה בניגוד לדין או תוך ביצוע מעשי תרמית; החברה מהווה אך הסכם שותפות בין בעלי מניותיה, ואינה ישות עסקית עצמאית שפירוקה יביא לסיום לא נחוץ של פעילותה הכלכלית; החברה היא חברת "בועה" החסרה תשתית מסחרית; והמשך ניהולה של החברה נקלע למבוי סתום, הנובע מכך שכוח ההצבעה במועצת המנהלים ובאסיפה הכללית מחולק בשווה בין שתי קבוצות, שיש ביניהן חילוקי דעות, או כאשר מדובר בחברה שהיא למעשה שותפות (ע"א 877/07 גפן נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ, [2.09.10]; עניין סתוי, בעמ' 155). מקרים נוספים בהם יורה בית המשפט על פירוק החברה הם כאשר קיום החברה ידרוש פיקוח שיפוטי בלתי סביר על ענייניה; העדרם של נושים, עובדים או צדדים אחרים אשר עתידים להיפגע מפירוק החברה; והמשך קיומה של החברה יוביל לפגיעה בזכויותיו הקנייניות של בעל מניות ולא ניתן למנוע את הפגיעה על ידי סעד שפגיעתו פחות חמורה (פש"ר (מחוזי-ת"א) 1816/00 גלריית גורדון נ' אמנות בע"מ, [10.09.01]; פש"ר (מחוזי-ת"א) 1355/04 היכל הכרך בע"מ נ' שוב, [1.09.04]) (להלן: "היכל הכרך") . 10. בה"פ (ת"א) 35304-09-13 בן חיים נ' זיידלר (16.3.16) קבע בית המשפט כי מדובר בחברה שאין בה כל מעורבות של צדדים שלישיים ולכן לא ייגרם נזק כתוצאה מפירוקה. בית המשפט הזכיר את ענין היכל הכרך, שם מנה בית המשפט את הנסיבות בהן ניתן להיעתר לבקשת פירוק מטעמי צדק ויושר-העדרם של נושים, עובדים או צדדים אחרים אשר עתידים להיפגע מפירוק החברה; המשך קיום החברה ידרוש פיקוח שיפוטי בלתי סביר על ענייניה; החברה מהווה הסדר עבודה בין בעלי מניותיה ואינה יישות עסקית עצמאית שפירוקה יביא לסיום לא נחוץ של פעילותה הכלכלית. נקבע באותו מקרה כי לחברה אין נושים, אין עובדים ולמעשה אין לחברה פעילות כלכלית אמיתית לכשעצמה. 11. במקרה שלפנינו בולט העדרם של עובדים ונושים העלולים להיפגע מפירוק החברה. קיים סכסוך מתמשך מאוד בין בעלי המניות הנוגע הן לאופן הפעלת החברה והן למחלוקות אחרות שאינן קשורות לחברה. מדובר בסכסוך רחב היקף הכולל את הפעילות בישראל וכן רכוש הנמצא בבלגיה. עקב כך התמנה בבלגיה שופט חוקר הבוחן את תלונותיו של הרי בעניין זה. כתוצאה מן האמור, קיים מבוי סתום אשר סביר מאוד שיימשך בעתיד, לאור התרשמותי מטענות הצדדים הן בכתב והן בדיון שהתקיים היום. הניסיונות להידברות בין הצדדים כשלו ואני סבור כי הליך אלטרנטיבי ל הליך הפירוק, יצריך פיקוח שיפוטי בלתי סביר על ענייני החברה. בנסיבות אלה יש לפעול למימוש נכסיה של החברה באמצעות פירוקה (ע"א 3620/17 שמואל ידיד נ' אליהו ידיד ואח' (27.11.17) ). במהלך הפירוק, בעלי המניות יוכלו להתמחר ביניהם או למכור את נכסי החברה לצד שלישי חיצוני ועל ידי כך להשיא את התמורה. כמו כן, נוכח הסכסוכים הקיימים בין בעלי המניות, יש מקום למנות בעל תפקיד נייטרלי על ידי בית המשפט. 12. יחד עם זאת, הואיל והובעה נכונות מצד יצחק והרי לרכוש את חלקו של לארי, יש מקום לאפשר להם לפעול כאמור בתקופה מוגדרת של כ- 120 ימים מהיום וזאת בטרם ייכנס לתוקפו צו פירוק. ככל שלא תושג הסכמה בין הצדדים, ייכנס לתוקפו צו פירוק אשר יאפשר, נוכח המבוי הסתום, לפעול למימוש נכסיה של החברה באמצעות פירוקה. סוף דבר 13. צו לפירוק החברה ייכנס לתוקפו ביום 24.10.19, אלא אם כן תוגש עד למועד זה הודעה מוסכמת מטעם כל הצדדים. במקרה שלא תוגש הודעה מוסכמת כאמור, יגיש הכנ"ר את המלצתו עד ליום 27.10.19 על שלושה בעלי תפקיד, מתוכם ימנה בית המשפט מנהל מיוחד שיפעל לשם מכירת הנכסים כאמור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. פירוק חברה