חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"א-1961 1. הקמת האקדמיה מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן - האקדמיה). 2. מטרות מטרות האקדמיה ותפקידיה הם: (1) לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל; (2) לטפח ולקדם פעילות מדעית; (3) לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית; (4) לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ; (5) לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין-לאומיים מתוך תיאום עם מוסדות המדינה; (6) לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע; (7) לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות. 3. מושב האקדמיה מושב האקדמיה יהיה בירושלים. 4. האקדמיה - תאגיד האקדמיה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. 4א. פטור ממסים (תיקון: תשל"ג) לענין פקודת מס הכנסה, נחשבת האקדמיה כמוסד בעל אופי ציבורי לעניני תרבות, חינוך ומדע, וכל עיסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום-חובה אחר המשתלמים למדינה או לרשות מקומית. 5. חברי האקדמיה חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום כ"ו בחשון תשי"ט (9 בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו על ידי האקדמיה באסיפה כללית. 6. חברות והפסקתה חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק באחת מאלה: (1) אם ביקש מאת נשיא האקדמיה, בכתב, לראות את מקומו פנוי; (2) אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר-חוץ; (3) אם הורשע בעבירה בפסק-דין סופי והאקדמיה מצאה כי בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון. 7. נשיא האקדמיה וסגנו נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה. 8. החטיבות באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל חטיבה תבחר ביושב-ראש החטיבה. 9. מועצת האקדמיה עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה. 10. הרכב המועצה מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן הנשיא, יושב-ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב-ראש החטיבה למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר חברי המועצה; נעדר הנשיא - ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא וסגנו - תבחר המועצה ממלא-מקום לנשיא מבין חברי האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו. 11. האסיפה הכללית של האקדמיה האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת לשנה, למטרות אלה: (1) לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או לפי התקנון; (2) להחליט בדבר אישור הדו"חות של המועצה, תכנית הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה, דו"ח רואה החשבון והצעת התקציב; (3) להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה הכללית על ידי המועצה, או על ידי חמישה מחברי האקדמיה. 12. חברי-חוץ האקדמיה רשאית לבחור באנשי-מדע מובהקים תושבי חוץ-לארץ כחברי-חוץ של האקדמיה. 13. ביצוע שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה. 14. תקנון האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר: (1) הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי-תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה; (2) סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה; (3) ניהול המשק והכספים; (4) מעמדם וזכויותיהם של חברי-חוץ. 15. הוראות מעבר (א) תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי הממשלה ביום י' באלול תשי"ט (13 בספטמבר 1959) - פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה - ובתיאומים לפי הענין, יהיה תקנון האקדמיה, כל עוד לא שונה או הוחלף על פי סעיף 14. (ב) בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם. 1 ס"ח, תשכ"א, 193; תשל"ג, 45.מדעחוק