חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984

פרק א': השופטים

סימן א': תחולה

1. נושא הפרק (ש1/)

פרק זה דן בשופטים של -

(1) בית המשפט העליון;

(2) בתי המשפט המחוזיים;

(3) בתי משפט השלום.

סימן ב': כשירות

2. כשירותם של שופטי בית המשפט העליון (ש2/)

אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:

(1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין
ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:

(א) עריכת דין;

(ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;

(ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;

(3) משפטאי מובהק.

2א.  תקופת צינון למינוי שופט עליון (תיקון: תשס"ד)

לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.

3. כשירותם של שופט בית משפט מחוזי (ש3/) (תיקון: תשנ"ב, תשס"ח)

אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:

(1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום על אף האמור בסעיף קטן זה, שר המשפטים רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, שופט שיצא לקצבה כאמור, לכהן כשופט עמית בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט לתביעות קטנות, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אי מניעה שימלא תפקיד של שופט עמית כאמור.

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

4. כשירותם של שופטי בית משפט שלום (ש4/) (תיקון: תשנ"ב)

כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

5. אזרחות (ש4/א)

(א) לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.

(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצידו לשם שחרורו ממנה.

סימן ג': מינוי

6. הועדה לבחירת שופטים (ש6/) (תיקון: תשנ"ח)10

הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה (להלן - הועדה):

(1) הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;

(2) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(3) שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(4) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

6א.  הצבעה בועדה (תיקון: תשס"ד)

חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

7. סדרי עבודות הועדה (ש7/) (תיקון: תשס"ח)

(א) ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים:

(1) שר המשפטים;

(2) נשיא בית המשפט העליון;

(3) שלושה חברי הועדה כאחד.

(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.

(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

(ד) הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.

7א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ"א)

הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

8. נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא (ש8/) (תיקון: תשס"ז)8

(א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

(ב) תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

(ג) לא יתמנה לנשיא בית המשפט העליון או למשנה לנשיא בית המשפט העליון מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

9. נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים (ש9/) (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב, תשס"ז)5, 8

(א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.

(ג) לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

9א. המשך כהונה של נשיא (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב)5

(א) נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.

(ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 9.

10. מינוי לכהונה בפועל (ש10/) (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ד15)

(א) שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון -

(1) שופט בית המשפט העליון - לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;

(2) שופט בית משפט מחוזי - לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;

(3) שופט בית משפט שלום - לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;

(4)  שופט תעבורה - לשופט בית משפט שלום.

(ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

(ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית משפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

שופט עמית - הוראת שעה18 (תיקון: תשס"ו)

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה יחולו החוק העיקרי, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 וחוק הדיינים, התשט"ו-1955, בשינויים אלה: (תחילתו של חוק זה ביום 12.4.2006).

הוספת סעיף 10א

אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:

10א.  שופט עמית (תיקון: תשס"ו, תשס"ח)

(א)  שר המשפטים ימנה, לפי בחירת הוועדה, שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקיצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) או (ג), לכהן כשופט עמית, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה - שופט עמית), ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש על אף האמור בסעיף קטן זה, שר המשפטים רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, שופט שיצא לקצבה כאמור, לכהן כשופט עמית בבית משפט לעניינים מקומיים אך בבית משפט לתביעות קטנות, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אין מניעה שימלא תפקיד של שופט עמית כאמור.

(ג)  שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר וענין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

סימן ד': כהונה

11. כוחו של מינוי (ש12/)

שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

12. התפטרות (ש16/)

שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

13. יציאה לקיצבה (ש17/) (תיקון: תשמ"ה)

(א) שופט יצא לקיצבה -

(1) בהגיעו לגיל שבעים;

(2) משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) שופט רשאי לצאת לקיצבה -

(1) לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3) אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור של גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.

(ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

14. סיום כהונה לפי החלטת הועדה (תיקון: תשנ"ב)

(א) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

(ב) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

(ג) החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

15. סמכות שופט לסיים דיון (ש18/) (תיקון: תשס"ד15)

(א) שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.

(ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופה כהונה בפועל, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

(ג)  (בוטל)

16. מינוי שופט לשעבר (ש17/א)

מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.

סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי (תיקון: תשס"ו)

16א.  כללי אתיקה לשופטים (תיקון: תשס"ו)

נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.

16ב.  ועדת אתיקה (תיקון: תשס"ו, תשס"ז)

(א)  נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.

(ב)  ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו - בענין הנוגע אליו.

(ג)  חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

(ד)  ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

(ה)  ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

17. הרכב בית הדין המשמעתי (ש21/)

(א) בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן - בית הדין) יהיה של חמישה - ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה - ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.

(ב) חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.

(ג) אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ד) לענין סעיף זה "שופט" - גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

18. קובלנה על שופט (ש22/) (תיקון: תשס"ו-19)

(א) שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:

(1)  שופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2)  השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;

(3)  השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4)  הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;

(5)  השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א.

(ב) שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.

(ג) בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

19. אמצעי משמעת (ש22/א)

אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:

(1) הערה;

(2) התראה;

(3) נזיפה;

(4) העברה למקום כהונה אחר;

(5) העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

20. מסירת החלטות לשר המשפטים (ש23/)

בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.

21. סדרי דין (ש28/ סיפה)

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

סימן ו': הוראות שונות

22. פרסום ברשומות (ש/25/)

הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.

23. שיפוט פלילי (ש26/) (תיקון: תשמ"ו)

הוראות סעיף 12 לחוקיסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מנהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

24. שופט שהוא צד בהליך אזרחי (ש26/א)

שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.

פרק ב': בתי המשפט

סימן א': בית המשפט העליון

25. מספר השופטים (ב-2/)16

בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.

26. ההרכב (ב-3/) (תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב, תשס"ח)

בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם

(1) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(2) מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;

(3) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;

(4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו (10). מוסמך לדון שופט אחד;

(5) בדיון מקדמי לערעור מוסמך לדון שופט אחד.

27. קביעת מותבים ומועדים (ב-4/) (תיקון: תשמ"ה)

(א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.

(ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.

28. אבבית-הדין (ב-5/א) (תיקון: תשס"ז) 8

(א) אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1) נשיא בית המשפט העליון;

(2) המשנה לנשיא בית המשפט העליון;

(3) נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים

בדין  הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(4) המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר

יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

29. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון (ב-5/)

(א) נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

(ב) נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה  הקשיש שבהם.

(ג) נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

30. דיון נוסף (ב-8/(א) (ג))

(א) ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.

(ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.

(ג) בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.

31. משפט חוזר (ב-9/(א) (ג)) (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ו, תשס"א)

(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא, רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה.

(4)  נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

(ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

(ג) במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון - רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.

(ד)  נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

32. העמדת שאלה בידי שר המשפטים (ב-10/)

(א) הוגשה בקשה ל נשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.

(ב) בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי סעיף 31.

סימן ב': בתי משפט מחוזיים

33. מקום מושב ואזור שיפוט (ב-11/) (תיקון: תשס"ח) 21

(א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(ב) הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה  בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה  בית המשפט המקורי);

(2) (א) הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו.

(ג) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

(ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" - מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

(ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 78 .

34. מקום ישיבת בית המשפט (ב-12/)

(א) בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.

(ב) בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

35. השופטים (ב-13/)

(א) בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

(ב) בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

36. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו (ב-14/)

נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.

37. ההרכב (ב-15/) (תיקון: תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"ו18, תשס"ח, תשס"ט)

(א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:

(1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;

(2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום.

(3) כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

(1) עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה;

(2) (בוטלה)

(3) דיון מקדמי בערעור.

(4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;

(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(6)  (בוטלה)

(7)  ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

(8)  ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55.

(9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:

(א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975;

(ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה1995;

(ג) תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3);

(10) ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק;

(11) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים.

(ג) בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.

38. קביעת מותבים ומועדים (ב-16/)

(א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור  לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

(ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

39. אב-בית-הדין (ב-17/) (תיקון: תשס"ו, תשס"ז) 8

(א) אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1) נשיא בית משפט מחוזי;

(2) סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין  הוותיק
שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(3) נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(4) סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.

שופט עמית - הוראת שעה18

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה יחולו החוק העיקרי, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, וחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים אלה: (תחילתו של חוק זה ביום 12.4.2006).

תיקון סעיף 39

בסעיף 39 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.

40. הסמכות (ב-18/) (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה, תש"ס10, תשס"ד14, תשס"ח18)

בית משפט מחוזי ידון באלה:

(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעהשכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום. ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

(1א)  עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה מינהלית, לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו; ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום.

(3)  ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום.

(4)  תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" - תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:

(א)  חוק זכות יוצרים, 1911;

(ב)  פקודת זכות יוצרים;

(ג)  פקודת הפטנטים והמדגמים;

(ד)  חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;

(ה)  חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;

(ו)  פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(ז)  חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;

(ח)  חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;

(ט)  חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.

41. ערעור (ב-19/) (תיקון: תשס"ח)

(א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין  גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

42. סמכות שופטים (ב-20/) (תיקון: תשמ"ו)

סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה, לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

סימן ג': בתי משפט שלום

43. מקום מושב ואזור שיפוט (ב-21/) (תיקון: תשס"ח) 21

(א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(ב) הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה  בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;

(2) (א) מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין
       העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו
       לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש
       וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו.

(ב) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

(ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה "מועד הקמתו של בית המשפט החדש"  מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א);

(ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיפים 49 או 78

44. מקום ישיבת בית המשפט (ב-22/)

(א) בית משפט שלום ישב במקום מושבו.

(ב) בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

45. השופטים (ב-23/)

(א) בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

(ב) בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.

46. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו (ב-24/)

נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.

47. ההרכב (ב-25/)

בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי השופט היושב לדין או נשיא בית משפט השלום להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.

48. קביעת מותבים ומועדים (ב-26/)

(א) השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור  לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

(ב) המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו  בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

49. העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו (ב-26/א) (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו)

(א) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שעניין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא.

(ב) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני נשיא בית משפט מחוזי.

(ג) בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

50. אבביתהדין (ב-27/) (תיקון: תשס"ו, תשס"ז) 8

(א) אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1) נשיא בית משפט שלום;

(2) סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין  הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה  הקשיש שבהם;

(3) נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין  הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(4) סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;

(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

(ב) לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.

שופט עמית - הוראת שעה18

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה יחולו החוק העיקרי, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, וחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים אלה: (תחילתו של חוק זה ביום 12.4.2006).

תיקון סעיף 50

בסעיף 50 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.

51. הסמכות (ב-28/) (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשס"א11, תשס"ג, תשס"ח19)

(א) בית משפט שלום ידון באלה:

(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על
      שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה,
      שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט
      מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה
      לפי חוק
ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
1988, ולמעט עבירה לפי
      סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003
.

(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.

(2)  תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים, ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך , הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;

(3א)  (בוטלה)

(4)  תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה.

(5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).

(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.

(ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995.

52.  ערעור (ב-29/) (תיקון: תשס"ח)

(א)  פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(ב)  החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

53. סמכות שופטים (ב-29/א) (תיקון: תשמ"ו)

סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה, לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים

54. מקום מושב ואזור שיפוט (ב-29/ב)

(א) שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.

(ב) אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מבינהם הוא בעל הסמכות לגביו.

(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.

55. הסמכות (ב-29/ג)

(א) בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.

(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.

(ג) כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.

56. דין בית משפט לענינים מקומיים (ב-29/ד) (תיקון: תשמ"ה)

(א) דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות סימן ג' למעט סעיף 51 ככל שאין בסימן זה הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.

(ב) דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.

57. מינוי שופט (ב-29/ה) (תיקון: תשס"ד15, תשס"ו)

(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

(ב) שופט בקיצבה שנתמנה כאמור לא יעשה פעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961 (להלן  חוק לשכת עורכי הדין), כל עוד הוא מכהן בתפקידו.

(ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55 ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.

(ד)  (בוטל)

שופט עמית  הוראת שעה

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה יחולו החוק העיקרי, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח1998, וחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים אלה: (תחילתו של חוק זה ביום 12.4.2006).

בסעיף 57 לחוק העיקרי

(א)  בסעיף קטן (א), המילים "או שופט בקיצבה" - יימחקו.

(ב)  סעיף קטן (ב) לא יחול;

58. שמירת סמכויות (ב-129/)

אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55.

סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות

59. הסמכת בתי משפט (ת1/)

שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.

60. הסמכות (ת2/) (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ט, תשנ"ה, תשנ"ח6, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ח) 23

(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים;

(2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1). ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.

(ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.

(ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

61. שמירת זכות (ת3/)

האמור בסעיף 60 אין בו כדי למנוע -

(1) בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;

(2) נתבע שהגיש תביעה-שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות - מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

62. ראיות וסדרי דין (ת4/)

(א) בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.

(ב) בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

63. ייצוג (ת4/) (תיקון: תשס"א)

(א)  ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה -

(1)  אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

(2)  אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

(3)  אם הייצוג נעשה בתמורה. 

 

64. ערעור (ת7/)

פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.

65. בוררות (ת8/)

(א) הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.

(ב) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -

(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר בו "שופט בית משפט לתביעות קטנות";

(2) דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.

(ג) אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

66. מינוי שופט בקיצבה (ת9/)

שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לתביעות קטנות; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

שופט עמית - הוראת שעה

בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה יחולו החוק העיקרי, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, וחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים אלה: (תחילתו של חוק זה ביום 12.4.2006).

אי תחולת סעיף 66 

סעיף 66 לחוק העיקרי לא יחול

67. מקום שיפוט (ת5/)

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.

סימן ו': פומביות הדיון

68. פומביות הדיון (ב-38/) (תיקון: תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ה, תשנ"ח7, תש"ס, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט) 24

(א) בית משפט ידון בפומבי.

(ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:

(1) לשם שמירה על בטחון המדינה;

(2) לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;

(3) לשם הגנה על המוסר;

(4) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז1977 וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (בחוק זה - חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);

(5)7 לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(6) (בוטלה)

(7) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

(8)  לשם הגנה על סוד מסחרי;

(9)  לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(10) לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008;

(ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.

(ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו.

(ה) על אף הוראות סעיף 68(א),

(1) עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי.

(2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" - כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.

68א. ניהול פרוטוקול (תיקון: תשס"ח)

(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

(ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

(ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.

(ה) כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).

(ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

68ב. הקלטת דיון (תיקון: תשס"ח)

(א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.

(ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.

(ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

69. הרחקה מבית המשפט (ב-39/)

(א) בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.

(ב) בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

70. איסור פרסומים (ב-40/) (תיקון: תשמ"ה, תשס"ג12, תשס"ו, תשס"ז)

(א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.

(ב) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.

(ג) לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט, שם קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352 ו377א לחוק העונשין, התשל"ז1977, ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו של הקטין.

(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם.

(ה) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין.

(ה1)  (1)  בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו
         כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול
         לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת
         הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום.

(2)  זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור פרסום שמו לפי הוראות סעיף קטן זה תובא לידיעתו בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(3)  שר המשפטים יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, טופס להגשת בקשה לבית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ה2)  לענין סעיף זה -

"חשוד" -  מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;

"שם של חשוד" - לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.   

(ו) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים.

71. מניעת פגיעה בהליך פלילי (תיקון: תשס"ב)

(א)  לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה באפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.

(ב)  לענין סעיף זה, "ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים.

(ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.

(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת.

72.  איסור הפרעה (ב-42/) (תיקון: תשס"ד)

(א) אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:

(1)  מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;

(2)  מקים רעש כדי להביע הסכמה או איהסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט;

(3)  מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;

(4)  מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.

(ב) על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.

(ג) סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.

73. כפיית ציות ועונש בשל אי ציות (תיקון: תשמ"ה)

(א) מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם -

(1) לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות סעיף 73א;

(2) להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך - מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק האמור.

(ב) מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

(ג) על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.

(ד) היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם -

(1) לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה - לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו;

(2) לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.

73א. צו הבאה (תיקון: תשמ"ה)

(א) ציווה בית המשפט או הרשם לפי סעיף 73(א)(1) על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן - המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.

(ב) בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור בסעיף 73(ד)(1).

(ג) צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.

(ד) המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין.

(ה) המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו -

(1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו;

(2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.

(ו) מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

73ב. עיון חוזר וערר (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ע)

ניתנה החלטה בענייןמעצר לפי סעיף 73(ד) או 73א(ו) רשאים הצדדים -

(1) לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם - לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;

(2) לערור על החלטה, בקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

74. סופיותן של החלטות (ב-43/)

בלי למעט מן האמור בסעיף 72(ב), החלטות בית משפט לפי סעיפים 68, 69 ו72 אין אחריהן ולא כלום.

סימן ז': הוראות כלליות

75. סמכות כללית לתת סעד (ב-34/)

כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לאתעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.

76. סמכות נגררת (ב-35/)

הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.

77. סמכות אזרחית נגררת לפלילית (ב-35/א)

(א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו  ונגדו בלבד  תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.

77א.  עילות פסלות (תיקון: תשנ"ב, תשס"ד17)

(א)  שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1)  צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2)  יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

לענין סעיף קטן זה -

"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;       

"בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.

(א2)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

(א3) על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

(ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.

(ב-1)  התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג

כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

(ג)  החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

78. העברת ענין למקום אחר (ב-36/)

ענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.

79. סעד בשל חוסר סמכות (ב-37/)

(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

79א. פשרה (תיקון: תשנ"ב)

(א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

79ב. בוררות (תיקון: תשנ"ב)

(א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות.

(ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו  באין רשימה כזו.

(ג) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות.

79ג.  גישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"א)

(א) בסעיף זה, "גישור"  הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.

"הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;

"מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי;

(ב)  בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.

(ג)  בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.

(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.

(ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.

(ו)  לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.

(ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.

(ח)  הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

79ד.  תקנות לענין בוררות וגישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"א)

(א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות -

(1)  סדרי מינוי בורר או מגשר;

(2)  סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;

(2א)  הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;

(2ב)  רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו.

(3) התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;

(4)  הטלת הוצאות בהליכי בוררות ופישור, והערכתן.

(5)  אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב).

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

80. בית משפט שנחלקו בו הדעות (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב)

(א) בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.

(ב) באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדין.

(ג) באין רוב לדעה אחת בענין פלילי -

(1) יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;

(2) לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדין.

81. תיקון טעות בפסק דין (ב-37/א)

(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות"  טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

(ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

(ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.

(ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

82. סדרי מינהל (תיקון: תשנ"ב)

(א) שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.

(ב) מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.

82א.  מחלקה לניתוב תיקים (תיקון: תשס"א)

(א)  שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן - מנ"ת).

(ב)  שר המשפטים יקבע -

(1)  את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ"ת;

(2)  הוראות בסדרי דין שעובדי המנ"ת מוסמכים לתת;

(3)  את הכללים שעל פיהם יפעל המנ"ת.

83.  תקנות (ב-47/ סיפה)

(א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות

(1) ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;

(2) פרסום פסקי דין של בתי משפט;

(3) אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;

(4) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

פרק ג': רשמים

סימן א': מינוי

84. מינוי (ב/30/ר1/) (תיקון: תשמ"ו)

(א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם או לסגן רשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.

(ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.

(ג) בפרק זה, "רשם" - מי שנתמנה רשם או סגן רשם לפי סעיף זה.

סימן ב': סמכויות שיפוט

85. סמכויות מיוחדות (ר2/)

על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות בסעיפים 86 עד 90.

86. פסק דין באין הגנה (ר3/)

בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם -

(1) לדרוש ראיה בכתב;

(2) ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע;

(3) לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2).

87. פסק דין מוסכם (ר4/)

במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

88. מחיקת הליך (ר5/)

רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש.

89. עיקול זמני (ר6/)

רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה - צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.

90. בקשות שונות (ר7/) (תיקון: תשנ"ה)

רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה:

(1) מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על-פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;

(2) מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;

(3) הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;

(4) החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת-יתר או מסיבה אחרת;

(5) תשלום כסף מקופת בית המשפט;

(6) מינוי אפוטרופוסים לדין;

(7) הוראות בדבר המצאת כתבי-בית-דין, לרבות תחליף המצאה;

(8) שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;

(9) בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות סעיף 101;

(10) מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין-וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;

(11) ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;

(12) קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן - פקודת פשיטת הרגל).

91. סמכויות שהוענקו בתקנות (ר10/)

בנוסף לאמור בסעיפים 85 עד 90 רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג ובהליכי הוצאה לפועל, שהוסמך בתקנות לעשותו.

 

92. - 93. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ה)

94. עניני פשיטת רגל (ר9/)

בעניני פשיטת רגל, רשאי רשם של בית משפט שיש לו שיפוט כאמור בסעיפים 172 ו-173 לפקודת פשיטת הרגל -

(1) לפי בקשתו של חייב בפשיטת רגל, ליתן צו כינוס נכסים ולהכריז על החייב כפושט רגל;

(2) לנהל חקירות לפי סעיפים 27 עד 59,32 ו-60 לפקודת פשיטת הרגל, וליתן צווים בהתאם להוראות אותם סעיפים.

95. החלטת רשם כהחלטת בית המשפט (ר11/)

פסק דין והחלטה אחרת של רשם - כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף לסעיף 96.

96. ערעור על החלטת רשם (ר12/) (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשס"ח)

(א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי, דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

(ב) החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.

(ג) החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיף 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.

(ד) החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיפים 41(ג) או 52(ג) ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית משפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.

(ה) פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.

סימן ג': סמכויות אחרות

 

97. קביעת פלוגתות מוסכמות (ר13/)

רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות.

98. שומת אגרות בית המשפט (ר14/)

כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם.

99. שומת הוצאות (ר15/)

הרשם יהיה שמאי-הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

100. חתימה על פסיקתות (ר16/)

רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט.

101. רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם (ר17/)

רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות.

102. השבעה וקבלת תצהיר (ר19/)

כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם.

103. סמכות נוספת (ר20/)

כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.

סימן ד': הוראות שונות

104. תחולת הוראות (ב-44/) (תיקון: תשנ"ב)

הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א).

105. הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי (ר21/)

(א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.

(ב) כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.

105א. אתיקה ומשמעת (תיקון: תשנ"ב, תשס"ו)

לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.

105ב. פסלות (תיקון: תשנ"ב)

לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות סעיף 77א יחולו.

105ג. הודעה על גמר כהונה (תיקון: תשנ"ב)

הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות.

106. תקנות (ר22/ סיפה)

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי פרק זה, ובכפוף להוראות פרק זה - גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.

פרק ד': הוראות שונות

107. העברת סמכויות (ב-45/)

(א) כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים.

(ב) כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

108. תקנות סדרי דין (ב-46/, ב-8/(ד), ב-9/(ד)) (תיקון: תשמ"ט)

(א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם

(1) כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי פרק ב', לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;

(2) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;

(3) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו.

(4) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן  התשלומים), לרבות

(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

(2) דרכי גביית התשלומים;

(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין.

(5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם עלידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

109. ביצוע ותקנות (ש28/ רישה ב-47/ רישה ר22/ רישה ת10/)

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

110. שמירת חוקים (ב-49/)

חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר

(1) הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים;

(2) המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים;

(3) הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים;

(4)  השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים.

111. הוראות מעבר (ש 27(א), ב 50(ג))

(א) מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי"ג1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.

(ב) רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.

תוספת ראשונה (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ה, תשס"ג9, תשס"ח20)

(סעיף 37)

חלק א'

1. עבירות לפי הסעיפים הבאים של חוק העונשין, התשל"ז-1977:

144; 169; 245 ו-246 בנסיבות המתוארות בסעיף 249א; 298; 302; 329; 330 עד 332; 333 בנסיבות המתוארות בסעיף 335; 336; 369 עד 375;337א(א)(5); 402 עד 404; 406 ו-407 בנסיבות המתוארות בסעיף 408; 413; יא, 448 עד 450.

2. עבירות לפי סעיפים 117(א) ו-118 לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969.

3. עבירות לפי סעיפים 75, 84 ו-85 לפקודת הדואר (נוסח חדש), התשל"ז-1976.

4. עבירות לפי סעיף 209 לפקודת המכס.

5. עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

6.  עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003.

6. 13  עבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

חלק ב' (תיקון: תשנ"ב)

ערעורים לפי סעיפים 52(ב), 55 ו-60 לפקודת התעבורה.

תוספת שניה (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב)

 (סעיף 51)

חלק א'

עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, הקבועות בסימן ה' לפרק ט' ובסעיפים 392, 393, 415, 423 ו-424.

חלק ב'

עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

תוספת שלישית (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ג8, תש"ס, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ה, תשס"ח) 22

(סעיף 55)

 

1.  חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.

2.  חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963.

3.  חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט-1959.

4.  חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.

4א. חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008. 25

5.  פקודת בריאות העם, 1940.

6.  פקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש), התשמ"ג-1983.

7.  הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

8.  פקודת העיריות (אספקת מים), 1936.

9.  חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964.

10. חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

11. חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1963.

12. חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962.

13. חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959.

14. פקודת הכלבת.

15. סעיפים 195, 196 ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וסעיפים 265 ו-266 לחוק האמור - לגבי חותם שהוטבע מכוח חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.

16. חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983.

17. פקודת המכרות.

18. חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984.

19. תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974.

20. תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943.

21. תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א-1961.

22. תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964.

23. צו הפיקוח על מצרכים ושרותים (בשר טחון), התשל"ו-1975.

23א. חוק חג המצות (איסור חמץ), התשמ"ו-1986.

24. חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987.

25. חוק בנינים ציבוריים (מתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986.

26. חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993.

27. חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969.

28.  חוק המים, התשי"ט-1959.

29.  חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002.

30.  חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997.

31.  תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960.

32. 22 חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966.

33. 22 חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, לעניין עבירות לפי סעיפים 15 ו-16ב.

34. 22 חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.

35. 22 חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999, לעניין עבירות לפי
סעיף 18(א)(3).

36. 22 חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007, לעניין עבירות לפי סעיף 15(א)(1) ו-(3) עד (5).

לוח השוואהא. חוק השופטים, התשי"ג-1953:

הסעיף        הסעיף

הקודם        החדש

 

1                 1

2                 2

3                 3

4                 4

              5

6                 6

7                 7

8                 8

9                 9

10               10

12               11

14               82

16               12

16א            14

17               13

17א            16

18               15

21               17

22               18

22א            19

23               20

25               22

26               23

27(א)          111(א)

27(ב)           הושמט

27               הושמט

28 רישה      109

28 סיפה      21

29               הושמט

30               הושמט

ב. חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957:

הסעיף        הסעיף

הקודם        החדש

2                 25

3                 26

4                 27

5                 28

              29

8(א)-(ג)        30

8(ד)             108(1)

9(א)-(ג)        31

9(ד)             108(1)

10               32

11               33

12               34

13               35

14               36

15               37

16               38

17               39

18               40

19               41

20               42

21               43

22               44

23               45

24               46

25               47

26               48

26א            49

27                50

28                51

29                52

29א             53

 

הסעיף        הסעיף

הקודם        החדש

29ב              54

29ג              55

29ד              56

29ה             57

29ו              58

30                84(א) ו-(ב)

31                הושמט

32                80

34                75

35                76

35א             77

36                78

37                79

37א             81

38                68

39                69

40                70

41                71

42                72

42א             73

43                74

44                104

45                107

46                108

47 רישה       109

47 סיפה       83

48                הושמט

49                110

50(א),(ב)     

(ד), (ה)         הושמט

50(ג)            111(ב)

51                הושמט

52                הושמט

תוס' ראשונה               תוספת ראשונה

תוס' שניה    תוס' שלישית

תוס' שלישית               תוס' שניה

ג. חוק שיפוט בתביעות קטנות התשל"ו-1976

הסעיף        הסעיף

הקודם        החדש

1                 59

2                 60

3                 61

4                 62

5                 67

6                 63

7                 64

8                 65

9                 66

10               -109רישה

 

ד. פקודת הרשמים (נוסח חדש), התשל"א-1971:

הסעיף        הסעיף

הקודם        החדש

1                 84ג

2                 85

3                 86

4                 87

5                 88

6                 89

7                 90

8                 92

               93

9                 94

10                91

11                95

12                96

13                97

14                98

15                99

הסעיף                                        הסעיף

הקודם                                       החדש

16                                               100

17                                               101

19                                               102

20                                               103

21                                               105

22 רישה                                      109

22 סיפה                                      106

_________________________________

1 (א) ס"ח תשמ"ד, 198; תשמ"ה, 12, 138; תשמ"ו, 31, 36, 216, 221; תשמ"ז, 45; תשמ"ט, 48, 56, 87, 101; תש"ן, 6, 12, 45; תשנ"א, 54, 116, 178; תשנ"ב, 68, 143; תשנ"ג, 118; תשנ"ד, 49; תשנ"ה, 152, 168, 396; תשנ"ו, 108; תשנ"ח, 17, 170, 182; תשנ"ט, 150; תש"ס, 194; תשס"א, 198, 498, 502; תשס"ב, 244; תשס"ג, 202, 507, 514; תשס"ד, 8, 306, 320, 329, 506; תשס"ו, 52, 284, 385, 394; תשס"ז, 6, 28, 382; תשס"ח, 48ג, 173, 180, 248, 252, 537, 664, 668, 717, 784, 813; תשס"ט, 66, 115, 287; תש"ע, 310.

ק"ת תשמ"ה, 157, 158, 1376; תשמ"ו, 265, 266; תשמ"ז, 1238, 1262, 1386; תשנ"א, 611, 694; תשנ"ב, 624; תשנ"ג, 866; תשנ"ד, 912; תשנ"ה, 1194, 1578; תשנ"ח, 554; תש"ס, 920; תשס"א, 796; תשס"ב, 1266; תשס"ג, 566; תשס"ה, 346; תשס"ח, 1228.

י"פ תשנ"ט, 1463; תש"ס, 2069.

(ב) בהודעה (ס"ח תשמ"ד, 195) נקבע כי הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים, התשי"ג-1953, חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו - 1976, ופקודת הרשמים (נוסח חדש), התשל"א 1971 וכי תחילת הנוסח המשולב ביום 1.9.1984.

(ג) סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי הרשימה הבאה:

האות ש - מציינת את חוק השופטים, התשי"ג-1953;

האות ב - חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957;

האות ת - חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976;

האות ר - פקודת הרשמים (נוסח חדש), התשל"א-1971.

2 (בוטל)

3 (בוטל)

4 בהודעה בדבר קביעת ארגונים (י"פ תשמ"ו, 709) נקבעו הארגונים שלהלן לצורך יצוג בבית-המשפט לתביעות קטנות:

שם הארגון                                                 נושא                                                       עד תאריך

המועצה הישראלית לצרכנות                     כללי                                                       7 ביוני 1986

הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות               כללי 28                                                  בפברואר 1986

איגוד הצרכנים בישראל                             לתביעות מכח חוק                                 18 בדצמבר 1986

                                                                  הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

5 סעיף 5 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 7), התשמ"ט-1989 (ס"ח תשמ"ט, 49, 56) קובע:

"5. תחולה והוראות מעבר (תיקון: תשמ"ט)

(א) הוראות סעיף 9(ב) לחוק העיקרי לא יחולו על מי שביום תחילתו כיהן כנשיא או כסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.

(ב) הוראת סעיף 9א לחוק העיקרי תחול גם על שופט של בית משפט מחוזי שביום תחילתו של חוק זה כיהן בפועל כנשיא של בית משפט שלום, והוראות סעיף 9(ב) לחוק העיקרי לא יחולו עליו".

6 צו בתי המשפט (שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות), התשנ"ח-1998 (ק"ת תשנ"ח, 554; תשס"ב, 1114; תשס"ג, 1063 ) קובע:

"1.  שינוי סכום

הסכום הנקוב בסעיף 60(א)(1) לחוק יהיה החל ביום 1.1.2003 - 17,800 שקלים חדשים.

"2.  (א)  הסכום הנקוב בסעיף 1 ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת היסודי; לענין זה -

"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון אחרי תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש אפריל 1998.

(ב)  הסכום שעודכן כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים.

(ג)  מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שעודכן לפי צו זה."

7  סעיף 18(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (ס"ח תשנ"ח, 170) קובע תחילת תיקון סעיף 68(ב)(5) שישה חודשים מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום 19.3.98).

8 סעיף 19 לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993 (ס"ח תשנ"ג, 118) קובע תחילתו של פריט 26 לתוספת השלישית ביום 11.12.93.

9 סעיפים 2 ו-5 (ד) לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995 (ס"ח תשנ"ה, 152) קובעים:

"2. תיקון חוק בתי המשפט-מס' 19

בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, בתוספת הראשונה בחלק א' פסקה 1 סעיפים "345; 347; 348; 351;" - יימחקו.

5. תחילה והוראות מעבר

(ד) תחילתו של סעיף 2 ביום ו' באלול התשנ"ה (1 בספטמבר 1995); הוראות סעיף 2 לא יחולו על הליך משפטי שהחלו בו בשמיעת הראיות לפני תחילתו."

10 סעיפים 30 ו-31 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 194) קובעים לגבי סעיף 40(1א):

"30.  תחילה

תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. (החוק פורסם ביום 11.6.2000).

31.  הוראות מעבר

הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה, ערעור המנוי בתוספת השניה ותובענה המנויה בתוספת השלישית, שהוגשו קודם לתחילתו."

11 סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה), התשס"א-2001 (ס"ח תשס"א, 502) קובע לגבי תיקון סעיף 51(א)(1)(ב) כי הוא יעמוד בתוקפו שלוש שנים.

(החוק פורסם ביום 7.8.2001).

12 סעיף 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 33), התשס"ג-2002 (ס"ח תשס"ג, 202) קובע:

"2.  חובת התקנת תקנות לענין סעיף 1

תקנות לפי סעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 29.12.2002).

13 סעיף 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 35), התשס"ג-2003 (ס"ח תשס"ג, 514) קובע:

"2.  תחולה

הוגש כתב אישום על עבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לפני תחילתו של חוק זה, וטרם התקיימה הקראת האישום לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחולו הוראות סעיף 37(ב)(1) לחוק העיקרי ופסקה 6 לחלק א' בתוספת הראשונה כנוסחה בסעיף 1 לחוק זה, על ההליך."

14 סעיף 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 36), התשס"ד-2003 (ס"ח תשס"ד, 8) קובע:

"2.  תחילה והוראות מעבר

(א)  תחילתו של סעיף 40 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, 30 ימים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). (החוק פורסם ביום 3.11.2003).

(ב)  תביעה בעניני קנין רוחני כהגדרתה בסעיף 40(4) לחוק העיקרי, התלויה ועומדת לפני בית משפט שלום ביום התחילה, ואשר תביעה בעניני קנין רוחני כאמור הכרוכה בה תלויה ועומדת בבית משפט מחוזי ביום האמור, רשאי בית משפט השלום, מיזמתו או לבקשת בעל דין, להעבירה לבית המשפט המחוזי הדן בענין; בית משפט מחוזי שאליו הועברה תביעה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית משפט השלום והוא לא יעבירנה עוד."

15 סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 59), התשס"ד-2004 (ס"ח תשס"ד, 306) קובע לגבי תיקון סעיפים 10, 15 ו-57:

"3.  הוראת מעבר

שופט תעבורה שעד יום תחילתו של חוק זה לא מונה מינוי של קבע ייחשב מינויו כמינוי של שופט תעבורה לפי הוראות סעיף 26 לפקודת התעבורה כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה."

16 פורסמה הודעה (י"פ תשס"ד, 1514) כי מספר השופטים בבית משפט העליון, לפי סעיף 25 לחוק יהיה חמישה עשר.

17 סעיף 8 לחוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 (ס"ח תשס"ד, 328) קובע לגבי תיקון סעיף 77א כי הוראות חוק זה לא יחולו על הליך התלוי ועומד ביום תחילתו, אלא אם כן נוצרה באותו הליך עילת פסלות לאחר יום זה. (החוק פורסם ביום 21.3.2004).

18 סעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשס"ו-2006 (ס"ח תשס"ו, 285) קובע לגבי תיקון סעיפים: 37(ב)(6),(7),(8), סעיף 10א, 39(ג), 50(ג), 57(א-ב),66:

"4.  תחילה, תחולה והוראות מעבר

(א)  תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו (בחוק זה - יום תחילה). (החוק פורסם ביום 12.3.2006).

(ב)  הוראות סעיף 37(ב)(6) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(1) לחוק זה, יחולו גם על ערעור אשר היה תלוי ועומד ערב יום התחילה ובלבד שעד אותו מועד טרם החל הדיון בערעור וטרם נקבע מועד לדיון בו.

(ג)  הוראות סעיף 37(ב)(7) ו-(8) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(2) ו-(3) לחוק זה, יחולו גם על ערעור אשר היה תלוי ועומד ערב יום התחילה ובלבד שעד אותו מועד טרם החל הדיון בערעור.

(ד)  על אף האמור ברישה של סעיף 3, הוראות סעיפים 10א, 39 ו-50 לחוק העיקרי וסעיף 1 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, כנוסחם בסעיף 3(1), (2), (3) ו-(7) לחוק זה, בהתאמה, ימשיכו לחול על שופט עמית עד תום תקופת הכהונה שלה נתמנה.

(ה)  על אף האמור ברישה של סעיף 3, הוראות סעיפים 8 ו-9א לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, כנוסחם בסעיף 3(7) ו-(8) לחוק זה, ימשיכו לחול על דיין עמית עד תום תקופת הכהונה שלה נתמנה.

(ו)  על אף האמור בסעיף 3(4), (5) ו-(6), על שופט בקצבה המכהן ביום התחילה כשופט בית משפט לענינים מקומיים, כשופט בית משפט לתביעות קטנות או כשופט שמונה לפי סעיף 58 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, ימשיכו לחול הוראות סעיפים 57 ו-66 לחוק העיקרי וסעיף 58 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, לפי הענין, כנוסחם ערב יום התחילה, עד תום תקופת הכהונה שלה נתמנה."

19  סעיף 5 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 43), התשס"ו-2006 (ס"ח תשס"ו, 385) קובע:

"5.  הוראת מעבר

סעיף 18(א)(5) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, לא יחול לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני מועד כניסתם לתוקף של כללי אתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה."

18 סעיפים 73 77 ו-78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, (ס"ח תשס"ח, 47) קובעים לגבי סעיף 40(4):

"73. תיקון חוק בתי המשפט - מס' 46

בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא:

(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.

77. תחילה

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).

19תקנה 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 47), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח 173) קובע לגבי תיקון סעיף 51 כי:

"2. תחולה.

הוראות החוק העיקרי כנוסחן בחוק זה יחולו גם על תובענות אשר היו תלויות ועומדות לפני בית משפט ערב יום תחילתו של חוק זה."

20תקנה 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 48), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 180) קובע לגבי תיקון התוספת הראשונה:

"2. תחולה

הוגש כתב אישום על עבירה לפי סעיף 377 א(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז -1977, לפני תחילתו של חוק זה, וטרם התקיימה הקראת האישום לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982, יחולו על ההליך הוראות סעיף 37 (ב)(1) לחוק העיקרי ופרט 1 לחלק א' בתוספת הראשונה כנוסחה בסעיף 1 לחוק זה."

21 סעיף 3 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 49), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 249) קובע לגבי תיקון סעיף 33:

"3. תשריר

צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז), התשס"ז-2007, צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים) (תיקון), התשס"ז-2007, וצו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז) (תיקון), התשס"ז-2007, יראו אותם כאילו הותקנו כדין לפי סעיף 33 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, וכל סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח הוראות אותם צווים תעמוד בעינה עד לסיום ההליך."

22 סעיפים 16 ו-22 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 537) קובעים:

"16. תיקון חוק בתי המשפט - מס' 50

בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, בתוספת השלישית, בסופה יבוא:

"32. חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966;

33. חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, לעניין עבירות לפי סעיפים 15 ו-16ב.

34. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994;

35. חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999, לעניין עבירות לפי סעיף 18(א)(3).

36. חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007, לעניין עבירות לפי סעיף 15(א)(1) ו-(3) עד (5).

22. תחילה

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ואולם תחילתו של פרט 10(ב) לתוספת, שנתיים מיום פרסומו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 11.6.2008)."

23 סעיף 2 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (ק"ת תשס"ח, 1228) קובע לגבי תיקון סעיף 60(א)(1):

"2. הצמדה למדד

(א) הסכום הנקוב בסעיף 1 ישתנה ב-1 בינואר כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -

"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לאחר יום העדכון;

"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2008 .

(ב) הסכום שעודכן כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים.

(ג) מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שעודכן לפי צו זה.

24 סעיף 58 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 718) קובע לגבי תיקון סעיף 68(ה):

"58. תחילה

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום (30.7.2008)."

25 סעיף 93 לחוק אויר נקי, התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 785) קובע לגבי תיקון התוספת השלישית פרט 4א.:

"93. תחילה

(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) (בחוק זה - יום התחילה)."





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ידיד בית המשפט

  2. חזרה מהסכמה בבית משפט

  3. קבילות קלטת בבית משפט

  4. פקודת בתי-המשפט, 1940

  5. סעיף 78 לחוק בתי המשפט

  6. מימון מתורגמן בבית המשפט

  7. סעיף 79ב לחוק בתי המשפט

  8. סעיף 79א לחוק בתי המשפט

  9. וידאו קונפרנס בבית משפט

  10. רפורמה במערכת בתי המשפט

  11. יוזמה פסולה של בית המשפט

  12. ציטוט משפטי מטעה בבית המשפט

  13. הוראת בית משפט להפקיד פיקדון

  14. הגשת 3 בקשות שונות לבית המשפט

  15. ספירת ימים בבית משפט - יום שבת

  16. פטירה לאחר הגשת בקשה לבית המשפט

  17. ביקורת שיפוטית על טריבונל פנימי

  18. הודעה על ביעור רשומות בבתי המשפט

  19. בעיות מפרקים אצל קלדנית בית משפט

  20. פיקוח על מחירים על ידי בית המשפט

  21. בקשה לבית המשפט להעברת אדם לבית אבות

  22. חוק בתי המשפט נוסח משולב התשמ"ד 1984

  23. תקנות בתי המשפט (מזכירות), התשס''ה – 2004

  24. תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס''ד-2004

  25. תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט), התשס''ח-2008

  26. צו בתי-המשפט (הקמת בית-משפט מחוזי נצרת), תשכ"ט-1968

  27. צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז), התשס״ז-2007

  28. צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים), התשס"ג-2003

  29. צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר-שבע), התשכ"ה-1965

  30. צו בתי-המשפט (הקמת בתי-משפט שלום ואיזור שיפוטם), תש"ך-1960

  31. צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים - הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983

  32. תקנות בית משפט (העברת ענינים מבית משפט מחוזי אל בית משפט שלום) תש''ם-1980

  33. צו בתי-משפט (הוראות-מעבר) (אזורי-השיפוט של בתי-המשפט המחוזיים), תשי"ד-1954

  34. תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ''ו - 1986

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון