כך נקבע על ידי כבוד השופט אגרנט בע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נ' גרינוולד, פ"ד י"ב 2017, 2063: "...ההבדל בין שתי חובות ההוכחה (הפלילית מחד גיסא- "מעל לכל ספק סביר"; והאזרחית מאידך גיסא- "מאזן ההסתברויות"), הוא אך הבדל של מידה או דרגה ....אף אחד משני המבחנים האמורים איננו מבחן החלטי, ובתחום כל אחד מהם עלולה להשתנות מידת ההוכחה הדרושה ממקרה למקרה, הכל לפי רצינות העניין השנוי במחלוקת...במידה שהעבירה, נשוא הדיון הפלילי, עולה בחומרתה, כך תגדל גם מידת ההוכחה, הדרושה לגביה. כן גם בדיון האזרחי תהיה תלויה מידת ההוכחה הדרושה ברצינות נשוא הענין. למשל, תידרש עדות יותר ברורה ומשכנעת במשפט אזרחי, שבו מייחסים התנהגות פלילית לאדם, מאשר זה הסובב על העילה של רשלנות.". בהתייחסו לפרשה זו, נאמר על ידי פרופ' אליהו הרנון בספרו דיני ראיות, 1985, חלק ראשון, עמ' 217, כי: "....תוך הסתמכות על הפסיקה האנגלית, הגיע כאן בית המשפט העליון, למעשה, להכרה במידת הוכחה שלישית, שהיא רמת ביניים- דבר שלא כל המשפטנים האנגליים מוכנים להסכים לו. אולם מסקנה זו קרובה להשקפה הרווחת בארצות הברית". בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 , 598-599, נעשה על ידי כבוד השופט בך ניסיון להבהיר סוגיה סבוכה זו, ונקבע על ידו, בהתייחס לדברי כבוד השופט אגרנט בפרשת גרינוולד לעיל, כי: "נראה לי, כי במידה רבה מדובר כאן בהבדלים סמנטיים. בין אם נאמר, כי במקרים האמורים דרושה מידת שכנוע של למעלה מ51%, אם כי פחות מהדרוש במשפט פלילי, או שנקבע, כי אין לסטות גם כאן מהכלל הנהוג במשפטים אזרחיים, היינו שדרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% - התוצאה על פי שתי הגישות היא אחת, היינו שהצד שעליו רובץ הנטל להוכיח עובדות המטילות על יריבו סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית, חייב לעשות זאת באמצעות ראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש במשפטים אזרחיים רגילים". באותה פרשה הביע כבוד השופט ברק עמדתו, לפיה: "...נוסחאות אלה בדבר מידת ההוכחה הפלילית מזה ומידת ההוכחה האזרחית מזה, "אינן נוסחאות מדעיות או מדוייקות, כי אם אך מבחנים נוחים או מעשיים" ... הייתי נמנע, על כן, מקטגוריזציה נוקשה במסגרתם של מבחנים "נוחים או מעשיים" אלה. על כן, הייתי נמנע מיצירת מידת הוכחה שלישית, המצויה בין זו האזרחית לבין זו הפלילית. ... בענין זה הייתי נוטה ללכת בעקבות הגישה המקובלת באנגליה... גישה זו היא שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של השופט אגרנט בע"פ 232/55 הנזכר, ובמספר פסקי דין שבאו בעקבותיו... על פיה, ענין לנו בשתי מידות הוכחה, אזרחית ופלילית, ובשתיים בלבד. עם זאת, כמות הראיות שיהא בה כדי לספק את המידה הדרושה משתנה על פי מהות הנושא. ... גישה גמישה זו, המבקשת לפעול במסגרת מידות ההוכחה הקיימות, נראית בעיני רצויה, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, היא נמנעת מיצירת הבחנות דקות ודקיקות, שקשה מאד ליתן להם ביטוי כמותי. אם אין נוסחה מדעית לשוני בין מידת ההוכחה האזרחית לבין מידת ההוכחה הפלילית, יקשה עלינו לדחוק בין שתיים אלה מידת הוכחה שלישית. שנית, יצירת מידת הוכחה שלישית מעלה מיד את השאלה באלו נסיבות מתגבשת מידה זו. ...אכן, דעתי היא כי יש לתת שיקול דעת לשופט, המבוסס על נסיבותיו של כל ענין וענין, תוך איזון ראוי בין האינטרסים הנוגעים לענין, בלא לקבוע מראש קטגוריות של מצבים באשר למידת ההוכחה....על כן דעתי היא, כי יש להמשיך ולנקוט בגישה, כי בכל המשפט האזרחיים, מידת ההוכחה היא זו של נטיית מאזן ההסתברות, וכי במסגרתה של מידת הוכחה זו, ועל פי מבחנים של שכל ישר, כמות הראיות שיש בהן כדי לשכנע את השופט בנטייתה של ההסתברות, קשורה במהותו וחומרתו של הנושא. במסגרת זו מקובלת עלי גישתו של השופט בך. כי לא הרי הוכחת עובדות המהוות מרכיב חיוני של התביעה, כהרי הוכחת עובדות המהוות מרכיב של ההגנה". (שם, עמ' 604-606). (הדגשות שלי-מ.ה.). לא מכבר התייחס כבוד השופט א' רובינשטיין, בפסק דינו ברע"א 9313/05 Venus Maritime Ltd נ' מדינת ישראל- משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ, תק-על 2006(2) 4289 , 4290, לדברי כבוד השופט אגרנט בפרשת גרינוולד לעיל, וקבע גם הוא, כי: "אכן, סוגיית עוצמת הראיות והשאלה האם קיימת דרגת ביניים בו הנטל האזרחי לזה הפלילי אינה פשוטה, ונכתב בעניינה עוד משכבר הימים (ראו ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 ). בסופו של יום דומה, שלא נס ליחם של דברי השופט (כתארו אז) אגרנט כי "אף אחד משני המבחנים האמורים ('מעבר לספק הסביר' הפלילי, ו'מאזן ההסתברויות' האזרחי - א"ר) אינו מבחן החלטי, ובתחום כל אחד מהם עלולה להשתנות מידת ההוכחה הדרושה ממקרה למקרה, הכל לפי רצינות העניין השנוי במחלוקת" ...". הנה כי כן, אף אם אין להכיר במידת הוכחה שלישית- מעין דרגת ביניים, שבין מידת ההוכחה במשפט הפלילי לבין מידת ההוכחה במשפט האזרחי, עדיין "השורה התחתונה היא הצורך כי בית המשפט ישתכנע כדבעי, והמשמעות היא כי יתן אל לבו את הנסיבות העובדתיות והמשפטיות, ואת מהות ההליך שלפניו, והיא אותה 'רצינות העניין השנוי במחלוקת'... ". (רע"א 9313/05 הנ"ל) ; ראה גם: ת"א (שלום יר') 3713/07 גדי לוי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2010(1), 19528 , 19532, ניתן ביום 9/2/10), או כלשונו של כבוד השופט ריבלין: "אכן, לא ברף-הוכחה שונה עסקינן, כי אם ביישומו של רף-ההוכחה של מאזן ההסתברויות, בהתחשב בנסיבות המקרה, במהות הטענות ובחומרתן" (ע"א 7516/02 ד"ר דוד פישר נ' רו"ח צבי יוכמן, תק-על 2005(2), 81 , 90). בע"א 10281/03 אריה (אריק) קורן נ' עמינדב (עמי) ארגוב, תק-על 2006(4) 3748 , 3755, אליו הפנו התובעים, ובו דן בית המשפט העליון בשאלת נטל ההוכחה המוטל על המפרסם הטוען להגנת אמת הפרסום בתביעת לשון הרע שהוגשה כנגדו, נקבע על ידי כב' השופטת ארבל, כי: "... הדרישה למתאם בין משקלן של הראיות שיובאו לחומרת ההאשמות שיוחסו לנפגע אינה משמיעה דרישה לעמידה במידת הוכחה שונה מזו הנוהגת במשפט האזרחי.... הכלל הוא אותו כלל ואולם יש לדרוש כי ככל שהאשמה שיוחסה לאדם בפרסום חמורה וכבדה היא, כן תידרשנה ראיות כבדות משקל, "איכותיות" יותר, על מנת לעמוד בנטל ההוכחה של מאזן ההסתברויות. מכאן, אין ממש בטענת המערער כי רף ההוכחה בו על נתבע במשפטי לשון הרע לעמוד, אם ייחס לתובע התנהגות המהווה עבירה פלילית, עולה על הרף המקובל במשפט האזרחי". כך למשל, נקבע בע"א 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 397 , 424-425 , כי: "הליך החילוט האזרחי אין הוא - בכל זאת - הליך אזרחי "טהור", ונעשה שקר בנפשנו אם נתעלם מההיבטים הפליליים שבו. וגם אם אמרנו כי ההליך נמשך אל מרכז הכבידה של ההליך האזרחי; וכנגזר מכך, נטל ההוכחה המוטל על המדינה הוא הנטל המוטל בהליך אזרחי; דומה בכל-זאת שיש ליתן משקל גם למהותו של ההליך - הליך שנועד להיות תחת הליך פלילי רגיל ולא עוד אלא הליך שייעודו הוא לפגוע בזכות הקניין. משקלו של גורם זה יסיט את נטל ההוכחה על-פני הסקאלה: יְקַבֵּעַ הוא את מיקומו במשפחת נטל ההוכחה האזרחי, אך באותו אגף של הנטל האזרחי השמור לאותם מקרים חמורים ורציניים שבהם נדרשות ראיות כבדות מן הרגיל; אם תרצו: כמות ראיות רבה מזו הנדרשת במשפט אזרחי רגיל. וכך, מידת ההוכחה תיבחן אומנם כמבחן מאזן ההסתברויות, אך ליציקת תוכן לקנקן תידרשנה ראיות רבות או כבדות יותר מאשר במקרה הרגיל". (הדגשה שלי- מ.ה.). משפט פלילינטל ההוכחה