תביעה נגד חשמלאי

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד חשמלאי:

1. תביעה ותביעה שכנגד בגין פרשת דברים שראשיתה הזמנה של עבודות חשמל, והמשכה בטענות בדבר תקיפה והסגת גבול.

2. התובע בתביעה העיקרית הוא חשמלאי, מר אורי (להלן: אורי), והנתבעת בתביעה העיקרית היא גב' נירה (להלן: נירה) שהזמינה אצל אורי עבודות חשמל בדירתה.

3. בשלהי שנת 2008 הזמינה נירה אצל אורי ביצוע של מספר עבודות חשמל בדירתה. לא נערכה הזמנה בכתב, בחתימת שני הצדדים. יש בין הצדדים מחלוקת לגבי פרטי ההזמנה, כמו גם לגבי היקפה הכספי.
אורי טוען כי פרטי ההזמנה הם כפי שפורטו בכתב תביעתו, בעלות של 1540 ₪, ואילו נירה טוענת שפרטי ההזמנה הם כפי שנרשמו בכתב ידה על פתק, שצורף כנספח ב' לכתב הגנתה, ועלותם - 720 ₪. נירה טוענת כי את המלל של פרטי ההזמנה במסמך זה היא רשמה בכתב ידה, ואילו את חישוב הסכומים שבמסמך רשם אורי בכתב ידו.
אורי כופר בכך וטוען כי אין לו כל קשר לאותו מסמך, כי הכתוב בו אינו משקף נכונה את פרטי ההזמנה, והסכומים שבו לא נרשמו בכתב ידו.

4. אין מחלוקת כי אורי החל בעבודה שהוזמנה אך לא סיים אותה. אורי טוען כי במהלך העבודה נהגה כלפיו נירה באופן קשה ומעליב והעלתה דרישות, כגון: כי יציג תעודת חשמלאי מוסמך (לא ברור מדוע התרעם אורי על דרישה זו. הוא צירף לכתב תביעתו תעודת חשמלאי, ואף תעודת טכנאי, ואם כך - מדוע התרעם על דרישתה של נירה שיציג תעודת חשמלאי)?
נירה טוענת שאורי משך את העבודות, שהיקפן לא היה רב, זמן ממושך, תוך שהוא מותיר בביתה את כלי העבודה שלו, באופן שגם העבודה הבלתי גמורה, וגם הכלים, נותרו בביתה כאבן שאין לה הופכין.
כך או כך, אין מחלוקת כי בשל המתח שנתגלע בין הצדדים לא סיים אורי את העבודה שהוזמנה. עוד אין מחלוקת כי אורי הותיר את כליו בדירתה של נירה במשך זמן ממושך (לטענתה - כחודשיים, ולטענתו - 19 יום). אין מחלוקת אף על העובדה כי אורי הוציא את כליו מדירתה של נירה רק לאחר מפגש מתוח ביניהם בתוך הדירה, שיידון להלן, ולאחר שנירה הזעיקה את המשטרה, והמשטרה הוציאה את אורי מהדירה, ביחד עם כליו.

5. בתביעה העיקרית תבע אורי את מלוא התשלום בגין העבודה, על פי גירסתו. לטענתו, הוא השלים כ-80% מהעבודה, טרם הפסקתה.
לעומת זאת טענה נירה, על רקע כעסה על אורי, כי היתה מגדירה את שיעור השלמת העבודה על ידו כ"אפס", אך כשהתבקשה להעריך איזה חלק מהעבודה השלים בכל זאת, העמידה אותו על כ- 20% מהעבודה, לכל היותר.
כשהפסיק אורי את עבודתו, נאלצה נירה להשלימה באמצעות חשמלאי אחר, מר מאיר זהביאן (להלן: מאיר), שהעיד מטעמה. אין מחלוקת כי מאיר השלים את העבודה, שאורי החל בה, וכי גבה מנירה 700 ₪ (הוצגה הקבלה על תשלום זה, שתואם את הצעת המחיר בכתב שערך מאיר, ואשר צורפה לכתב ההגנה של נירה).

6. נטל ההוכחה של התביעה העיקרית מוטל על אורי. אורי אישר בעדותו (בעמ' 2 לפר') כי בהעדר הזמנה בכתב, חתומה בידי הצדדים, ובהעדר הסכמה ביניהם אודות פרטי ההזמנה והמחיר - אין בידו להוכיח כי היקף העבודה ומחירה היו כפי שהוא טוען להם.
במצב דברים זה, יש לראות את היקף העבודה והמחיר על פי גירסתה של נירה, שהיא הנתבעת בתביעה העיקרית; היינו - 720 ₪.
כפי שצויין, תבע אורי את מלוא המחיר, היינו - כאילו לא שולם לו דבר על חשבון העבודה.
נירה טוענת כי שילמה לאורי 170 ₪ על חשבון העבודה, וזאת - על דרך של תשלומים ב"עין":
היא ביצעה, פעמיים, הטענה של מכשירי פלאפון של אורי באמצעות מכשיר-כספית שמצוי בחזקתה, בעלות כוללת של 120 ₪; וכן - 50 ₪ ששולמו עבורה לאורי על ידי מר ברוך חסון, שהוא האדם שקישר בינה לבין אורי.
אורי הודה בעדותו בהטענה, פעמיים, של מכשירי הפלאפון שלו, אך כפר בכך שחסון שילם לידיו 50 ₪ מטעמה של נירה, על חשבון העבודה.
טענתה האמורה של נירה היא טענת "פרעתי" שנטל הוכחתה עליה. לנוכח הודאתו של אורי בתשלום הסכום של 120 ₪, באמצעות הטענת מכשירי הפלאפון שלו, נותר לנירה להוכיח את התשלום של 50 ₪ על ידי חסון. נירה ביקשה לזמן את חסון לעדות ואף הפקידה סכום עבור הוצאותיו, אך חסון לא התייצב להעיד, ולא הוצג אישור מסירה לגביו.
פירעון הסכום של 50 ₪ לא הוכח איפוא כנדרש, אלא רק פירעון בסך 120 ₪.

7. גם במחלוקת: איזה שיעור של העבודה השלים אורי, נטל ההוכחה מוטל עליו. כנגד טענתו, כי השלים 80% מהעבודה, עומדת טענתה של נירה, כי השלים רק 20%. טענה זו נתמכת בעובדה שהוכיחה נירה: כי היא שילמה למאיר 700 ₪, סכום שמשתווה כמעט למחיר העבודה כולה.
מאיר העיד, אמנם, כי הסכום של 720 ₪ עבור העבודה במלואה הוא נמוך, אך עדיין - אורי לא הוכיח כי השלים את העבודה בהיקף שטען לו.
על פי הראיות שלפני, אין בידי לזקוף לזכותו של אורי השלמה של יותר מ- 20% מהעבודה. ההיקף הכספי של שיעור זה של העבודה הוא 144 ₪. מסכום זה יש לקזז 120 ₪, אשר אורי הודה ששולמו, כאמור לעיל. בהתאם לכך, יש לראות את נירה כמי ששילמה לאורי את המגיע לו, למעט יתרה לחובתה בסך 24 ₪.

8. בתביעה שכנגד תבעה נירה 5,000 ₪: 2,500 ₪ - פיצוי בגין תקיפה והסגת גבול שביצע אורי כלפיה, לטענתה; 1,500 ₪ - פיצוי בגין הפרת חוזה ונזקים בדירתה; 1,000 ₪ - דמי שכירות עבור החזקת הציוד של אורי בביתה.

9. העוולות של תקיפה והסגת גבול נסבו על אירוע מיום 29.1.09. במועד זה היה מאיר בדירתה של נירה ועסק בהשלמת עבודתו.
אין מחלוקת כי בשעות הבוקר המאוחרות של אותו יום צלצל אורי בדלת דירתה של נירה, לשם הגיע על מנת לגבות את המגיע לו, לטענתו, ממנה. בשל חילוקי הדעות בין אורי לבין נירה, ודברים קשים שהוחלפו ביניהם בעבר, וביניהם - לטענת נירה - איומים מצד אורי; לא פתחה לו נירה את הדלת, לאחר שראתה אותו בעינית.
היא חזרה מדלת הכניסה אל סלון הדירה, כשהיא פוחדת ורועדת (כך, גם על פי עדותו של מאיר). מאיר שאל אותה לפשר הדבר ונענה כי אורי מצלצל בדלת, ונירה פוחדת מפניו.
מאיר הרגיע את נירה, כי אין לה מה לחשוש, שכן הוא נמצא במקום. אין מחלוקת כי מאיר פתח את דלת הדירה והכניס את אורי פנימה, תוך שהוא מציע לו להידבר עם נירה ולסיים את המחלוקת שביניהם בהסכמה. תוך כך החלו חילופי דברים קשים בין נירה לבין אורי, אשר הידרדרו לתיגרת ידיים.
נירה טוענת כי אורי תפס בה וגרר אותה לאורך רצפת הסלון, אך מאיר - שעדותו עשתה עלי רושם מאד אמין - העיד כי היה מדובר בדחיפות הדדיות בין השניים, וכי הוא לא הבחין שאורי גרר את נירה על ריצפת הסלון.
אין מחלוקת כי מאיר הפריד בין אורי לבין נירה, וכי בשלב זה התיישב אורי על הספה בסלון.
עוד אין מחלוקת כי נירה דרשה מאורי לעזוב מייד את דירתה, בשל העלבונות שעלב בה ובשל התנהגותו כלפיה, וכי אורי סירב לעזוב את הדירה ונותר יושב על הספה בסלון. אין מחלוקת כי בשלב זה הזמינה נירה את המשטרה, וכי אורי נותר יושב על הספה עד שהגיעו לדירה שני שוטרים, כעבור כמחצית השעה. השוטרים הורו לאורי לעזוב את הדירה ולקחת ממנה גם את כליו. אורי אישר בעדותו כי עשה כן, על פי הוראת השוטרים, ובכך הסתיים האירוע.

10. לאחר ששמעתי את העדויות אודות האירוע האמור; ובמיוחד על פי עדותו האמינה והמשכנעת של מאיר; מסקנתי היא כי תיגרת הידיים בין אורי לבין נירה היתה למעשה הדדית, וכי העוולה העיקרית היא הסגת הגבול, שאינה שנוייה במחלוקת, שהרי אורי אישר שסירב לעזוב את הדירה, למרות דרישתה של נירה, וכי עזב אותה - ביחד עם כליו שעד אז נותרו בבית נירה - רק על פי הוראת השוטרים.
בנסיבות אלה, מדובר אמנם בהסגת גבול, אך אין זה נכון שאורי פרץ לדירה ללא רשות, כפי שנירה טענה, שהרי הוברר שאין מחלוקת כי אורי הוכנס לדירה, לאחר שמאיר פתח לפניו את דלתה. הסגת הגבול מתבטאת איפוא בכך שאורי סירב לעזוב את הדירה על פי דרישתה של נירה, והיה צורך בהזמנת המשטרה על מנת שיעשה כן.
בנסיבות העניין, אני סבורה כי הסכום של 2,500 ₪, שנירה תבעה במרכיב זה של התביעה שכנגד, הוא מופרז, ואעמיד את הפיצוי על סך 1,500 ₪.

11. אשר למרכיב התביעה שכנגד שעניינו פיצויים בגין נזקים והפרת חוזה. נירה לא הוכיחה כי אורי גרם נזקים בדירתה. היא לא פירטה כלל מה הנזקים הנטענים, וממילא לא את עלותם. לשאלה אם הביאה מתקן או משפץ על מנת לתקן נזקים כאלה, השיבה נירה בשלילה (בעמ' 4 לפר'). עניין הנזקים בדירה לא הוכח איפוא כלל.
אשר להפרת החוזה הנטענת, על ידי אורי: התרשמותי מהראיות היא כי הפסקת העבודה על ידי אורי היתה על רקע של חילוקי דעות ועלבונות הדדיים בינו לבין נירה. במכלול הנסיבות, ומאחר והפיצוי בגין הפרת החוזה נתבע ביחד עם סכום הנזקים לדירה, שלא הוכחו, איני מקבלת מרכיב זה של התביעה שכנגד.

12. הוא הדין במרכיב של "שכר דירה" עבור השהיית כליו של אורי בדירתה של נירה.
כפי שצויין, יש מחלוקת בין הצדדים בדבר משך הזמן שבו היו הכלים בדירה, ונירה לא הביאה כל ראייה בדבר "שכר דירה" מקובל בנסיבות כאלה.
אני סבורה כי הפיצוי שפסקתי לזכות נירה, בגין הסגת גבולה על ידי אורי, מכסה גם את הסגת הגבול בכך שהשאיר את כליו בדירתה, בניגוד לרצונה.

13. לסיכום: דחיתי את התביעה העיקרית, למעט יתרת חוב בסך 24 ₪, ומתוך התביעה שכנגד קיבלתי רק את המרכיב של פיצוי בגין הסגת גבול, שאותו העמדתי על סך 1,500 ₪ (מהם יקוזז הסכום של 24 ₪).
בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבע בתביעה שכנגד, מר יצחק אורי, לשלם לתובעת בתביעה זו, גב' נירה גנות, 1,476 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 5.1.09, ועד לתשלום בפועל.
עוד ישלם אורי לנירה הוצאות המשפט בסך 600 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל (בסכום ההוצאות נכלל אף הסכום שנירה שילמה עבור הוצאותיו של העד מטעמה).

14. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף מונה חשמל

  2. תביעה על צריכת חשמל

  3. חיבור בלתי חוקי לחשמל

  4. תוקף חוק הספקת החשמל

  5. בדיקות חשמל תקופתיות

  6. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  7. תביעה נגד חשמלאי

  8. שביתת עובדי חברת החשמל

  9. קצר חשמלי בגלל מכת ברק

  10. פיתוח מתקני ייצור חשמל

  11. חיבור מחסן חקלאי לחשמל

  12. צו מניעה במכרז חברת החשמל

  13. עובדים זמניים בחברת החשמל

  14. עובדים ארעיים בחברת החשמל

  15. זכות לצריכת חשמל מינימלית

  16. צו מניעה האוסר על ניתוק חשמל

  17. אישור חיבור לרשת החשמל למבנים

  18. נזק למכשירי חשמל עקב נפילת מתח

  19. עמוד חשמל מתח גבוה בקרקע פרטית

  20. ניתוק חשמל בדירות שנבנו ללא היתר

  21. נזקים בגין הטיית תוואי רשת החשמל

  22. נפילה על חוטי חשמל (כבלים) בעבודה

  23. תביעה בגין עבודות חשמל בבית מגורים

  24. תביעה לתשלום חוב נטען בגין צריכת חשמל

  25. תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש''ן-1990

  26. הגבלת צריכת חינם של חשמל של עובדי חברת החשמל

  27. תביע בגין ניתוק החשמל בעמודי תאורה שבבית משותף

  28. תביעה בגין מכשירי חשמל אשר לטענת התובע היא רכשה ולא סופקו לה

  29. נושא חיבור חשמל ומים ליחידה שבנייתה נסתיימה מוסדר בחוק התכנון והבניה

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון