להלן פסק דין בנושא תביעה נגד ביתילי: ביתילי לפני תביעה שעניינה עגמת נפש. להלן העובדות הצריכות לענין: ביום 23.3.08 התובעים רכשו אצל הנתבעת סלון עור בעלות של 7,192 ₪. הסלון סופק לתובעים ביום 30.3.08 (ראו נ/3). לטענת התובעים, יומיים לאחר שסופק הסלון, נתגלו במוצר מספר ליקויים, וביום 6.4.08 נפתחה קריאת שרות, (ראו נ/2). לדברי התובעים, בחלוף שבוע הגיע נציג שרות מטעמה של הנתבעת, בדק הליקויים והודיעם כי עסקינן בליקויים אותם לא ניתן לתקן ועליהם להחליף את הסלון. התובעים מסרו כי הם פנו לשרות לקוחות. במענה לפנייתם, בתחילה נאמר להם כי על הנתבעת לדבר עם הספק והיצרן, בהמשך הודע להם שעבודת הנתבעת עם הספק והיצרן הסתיימה ולא ניתן לספק להם סלון חלופי מהדגם אותו רכשו. לטענת התובעים, הנתבעת הודיעה להם שעליהם לברר בסניפיה השונים אם נשאר במלאי הסלון מהדגם אותו רכשו ובאותו הצבע. התובעים ציינו כי בזמן רכישת הסלון הם רכשו פינת אוכל תואמת בצבע ושידרגו את הבית בהתאם למוצר שרכשו, כך בלשונם. התובעים קבלו על כך שהם לא קיבלו שירות נאות ממנהל החנות בסעיף ביל"ו, ולכן פנו בשנית לשרות לקוחות ונתבקשו לבחור סלון חלופי. לטענת התובעים נאמר להם שהנתבעת תגיע איתם להסדר כספי אם ימצאו סלון חלופי. לדברי התובעים הם ניגשו לסניפים שונים של הנתבעת, אולם לא מצאו סלון שענה על דרישותיהם. משכך, לטענתם, הנתבעת ביקשה מהם להמתין למשלוח החדש שאמור היה להגיע. התובעים המתינו כחודש, ובהמשך לא מצאו סלון שענה על דרישותיהם גם במשלוח החדש. התובעים הודיעו את האמור לנתבעת. לדבריהם הנתבעת הודיעתם כי נמצא סלון נוסף שדומה לסלון אותו רכשו, הסלון אמור להגיע לסניפים, לאור האמור המתינו כחודש ימים. בחלוף חודש ימים, הסלון הגיע, התובעים טענו כי הסלון היה לטעמם. לדבריהם, הם נתבקשו לגשת לסניף הנתבעת בביל"ו על מנת לסגור את הפרטים עם מנהל הסניף, הואיל ובסניף זה בוצעה הרכישה מלכתחילה. מנהל הסניף, לדברי התובעים, הודיעם שעליהם להשלים את ההפרש הכספי בין עלות הסלון אותו רכשו לעלות הסלון אשר מצא חן בעיניהם מהמשלוח החדש, וההפרש הכספי בין שני המוצרים היה כ - 9,000 ₪. כמו כן מסרו כי מנהל הנתבעת הודיעם כי הנתבעת מוכנה להפחית מסכום הסלון החדש 10%. לדבריהם הם הודיעו לנתבעת כי אין בידם המשאבים הכספיים לרכוש את הסלון החדש וביקשו את כספם בחזרה, אולם לדבריהם רק בסוף חודש אוקטובר הודיעתם נציגת הנתבעת כי הם יקבלו את כספם בחזרה. לדבריהם, במשך שמונה חודשים היה הסלון הפגום בביתם והם לא קיבלו טיפול הולם מהנתבעת. עוד מסרו כי ביום 11.11.08 נאמר להם על ידי הנתבעת כי כל עוד לא יוחזר הסלון הפגום, לא יתאפשר לנתבעת להחזיר להם את כספם. לאור כל האמור, טענו התובעים בכתב התביעה כי על הנתבעת לפצותם בסך של 10,000 ₪. במהלך הדיון הוסיפה התובעת ומסרה כי במשך תקופה ארוכה, כ - 10 חודשים, היא התקשרה פעמים רבות לנתבעת. התובעת טענה כי מלכתחילה היא ביקשה לקבל בחזרה את התמורה אשר שילמה עבור הסלון, אולם הנתבעת הציעה לה להמתין למשלוח חדש, ו/או הציעה לה להמתין לחגים על מנת לראות את ההיצע במהלך מבצעי החנות, וכך ובמשך 10 חודשים הנתבעת לא השיבה את כספה, ובלשונה: "הם משכו אותי". התובעת מסרה כי קצפה יצא על שירות הלקוחות. לדבריה, פעמים רבות התקשרה ולנציגת השירות לא היה פנאי לשוחח עמה ונציגת השרות הודיעה לה שתתקשר אליה בחזרה, אולם בדיעבד נציגת השרות לא יצרה עמה קשר והיה על התובעת להתקשר פעמים רבות לנתבעת. עוד מסרה התובעת, כי מלכתחילה, בעת שהסלון נמצא כפגום, הנתבעת הציעה לה לבחור סלון אחר והיא הודיעה לנתבעת כי היא איננה מעוניינת בסלון אחר מאחר והתאימה את הבית לסלון, ובעקבות דבריה הופנתה על ידי הנתבעת לסניפיה האחרים ברחבי הארץ. התובעת טענה כי היא סבורה שלא היה זה מתפקידה לאתר סחורה בסניפיה השונים של הנתבעת. בנוסף, קבלה על היחס שקיבלה ממנהל החנות. הנתבעת בכתב הגנתה, עתרה לדחות את התביעה מחוסר עילה. הנתבעת טענה כי לבקשת התובעים העסקה בוטלה, וכספם הושב עוד בטרם הגשת התביעה. הנתבעת טענה כי התובעים רכשו הסלון ביום 23.3.08, ביום 6.4.08 התלוננו על פגמים. בעקבות תלונתם ביקר איש שירות מטעמה של הנתבעת בבית התובעים. הנתבעת טענה כי ביום 30.4.08 ובעקבות ביקורו של איש השרות ולאחר בדיקה, הודיעה נציגת הנתבעת לתובעים שלא ניתן לתקן את הסלון ברמה ובאיכות הנדרשת. עוד הובהר לתובעים כי אין במלאי הנתבעת סלון מהדגם אותו רכשו התובעים. לגרסת הנתבעת נאמר לתובעים כי הם מוזמנים להגיע לסניף הנתבעת ולבחור סלון מדגם אחר במחיר דומה לסלון שסופק להם. התובעים ביקשו לפנות לסעיף מודיעין והנתבעת קבעה לתובעים פגישה עם מנהל הסניף על מנת שילווה אותם באופן אישי ויציג בפניהם את הדגמים. הנתבעת טענה כי ביום 14.5.08 התקשרה התובעת ומסרה כי ביקרה בסניפי הנתבעת במודיעין ובירושלים, אולם לא מצאה סלון לפי טעמה, לפיכך עתרה לבדוק אם ניתן להזמין את הדגם שסופק לה מהספק בחו"ל. הנתבעת טענה כי לנוכח בקשת התובעת הנתבעת השקיעה מאמצים רבים למצוא סלון חדש לתובעים, מול הספק בחו"ל ובסניפיה הרבים, אולם חרף מאמציה לא עלה הדבר בידה. לאור האמור, לדברי הנתבעת, הנתבעת הודיעה לתובעים שלא יעלה בידה לספק להם סלון חדש מהדגם אותו בחרו. הנתבעת טענה כי היא חזרה על הצעתה לפיה התובעים יבחרו דגם אחר בסניפי הנתבעת במחיר דומה למחיר הדגם אותו רכשו. לדברי הנתבעת התובעים הודיעוה כי לא יהיו מוכנים להוסיף כסף אם הדגם שיבחרו מחירו יהיה גבוה יותר ממחיר הדגם שרכשו. לדברי הנתבעת ביום 29.5.08 זומנה התובעת פעם נוספת לסניף מודיעין, על מנת לבחון את הדגמים החדשים שהגיעו לסניף. התובעת לוותה במועד הנ"ל על ידי מנהל הסניף. לדברי הנתבעת, התובעת ראתה סלון שהיה לטעמה, מנהל הסניף על מנת להשביע את רצון התובעים הציע לתובעים לרכוש את הסלון בהנחה של 10 אחוז, כך שמחיר הדגם החדש לאחר ההנחה יהיה 13,900 ₪. לדברי הנתבעת, התובעים סירבו להוסיף את ההפרש הכספי בין עלות הסלון אותו רכשו לבין עלות הסלון אשר נמצא "הסלון היקר" ושהיה לטעמם, ודרשו כי הסלון היקר יותר יסופק להם כנגד הסלון שרכשו שנמצא בו פגם, הגם שההפרש הכספי בין שני המוצרים לאחר הנחה היה 6,708 ₪. בהמשך, וביום 3.9.08, לטענת הנתבעת עתרה התובעת שהנתבעת תתקן את הכורסה שהיתה בביתה עד שתמצא סלון לטעמה. אולם ביום 8.9.08 הודיע התובע לנציגת הנתבעת כי אין הוא מעונין בתיקון הכורסה, ודרש שהעסקה תבוטל וכספו יוחזר או לחלופין דרש שיסופק לו הסלון היקר ללא תוספת מחיר. לדברי הנתבעת התובע סרב לאפשר לנציג הנתבעת לבצע את התיקון. לטענת הנתבעת ביום 24.9.08 הוצע לתובעים לבקר בתערוכת רהיטים ביום 10.10.08 בגני התערוכה, ולבחור סלון לטעמם. לטענת הנתבעת ביום 16.10.08 הודיעה התובעת לנתבעת כי היא ביקרה בתערוכה ולא מצאה סלון לטעמה ודרשה לקבל החזר כספי ודרשה שלא לקבל זיכוי כספי לרכישה של סלון בסניפי הנתבעת כפי שהוצע לה. הנתבעת טענה כי ביום 11.11.08 הודיעה נציגתם לתובעים כי לפנים משורת הדין העסקה עמם תבוטל וכספם יוחזר להם במלואו כנגד משיכת הסלון מביתם. ביום 30.11.08 נמשך הסלון מבית התובעים, וביום 3.12.08 הנתבעת שלחה לתובעים מסמכים מחברת האשראי לצורך זיכוי חשבונם והודיעה לתובעים כי אם המסמכים יחזרו בו ביום, חשבונם יזוכה בסמוך למועד השיחה. הנתבעת טענה כי על אף האמור ביום 9.12.08 הוגשה התביעה ובמועד הנ"ל כבר כספם של התובעים הושב להם במלואם. במהלך הדיון נציג הנתבעת טען כי הנתבעת לא הפנתה את התובעים לחפש סלון מהדגם שהיה בביתם בסניפיה האחרים. עוד טען כי בידי הנתבעת יומני שיחות בהם מתועדים השיחות עם הלקוחות וכי מהמועד בו הוברר לנתבעת שלא ניתן להזמין את הדגם אשר רכשה התובעת מהספק בחו"ל, ולא ניתן לתקן את הסלון בבית התובעת, אפשרה הנתבעת לתובעים לבחור דגם אחר. נציג הנתבעת הציג מסמכים רבים בהם תועדו השיחות בין התובעים לנתבעת. בדיעבד הוגשו כמוצגים שבעה מסמכים המתעדים את השיחות בין התובעים לנציגי השרות. נציג הנתבעת טען כי הנתבעת לא התכחשה לכך שקיימת בעיה עם הסלון אשר סופק לתובעים. יחד עם זאת טען כי אם הנתבעת היתה ערה לכך שקימת בעיה עם הסלון היא לא היתה מוכרת את הסלון, ובדיעבד הוצא הסלון מהתצוגה ולפיכך הודיעו ללקוחה שלא ניתן לרכוש את הסלון מהדגם שרכשה והנתבעת העמידה לרשות התובעים זיכוי מלא עבור הסלון. נציג הנתבעת טען כי הנתבעת לא התחמקה מאחריות, ובסופו של יום לאחר שהתובעים לא מצאו דגם אחר לרוחם, התובעים קיבלו את כספם בחזרה. נציג הנתבעת טען כי העסקה בוטלה מיד לכשהתובעת עתרה לבטל את העסקה, וכי מלכתחילה לא ביקשה התובעת לבטל את העסקה. נציג הנתבעת טען כי הנתבעת היתה מעוניינת לבוא לקראת הלקוח ולאפשר לו לרכוש דגם אחר ממבחר הדגמים שמוצגים בסניפיה בטרם החזירה ללקוח את כספו. מהמסמכים שהוגשו על ידי נציג הנתבעת (תיעוד השיחות בין הנתבעת לתובעים), (ראו נ/2, ו - נ/3) עולה כי ביום 6.4.08 הודיעו התובעים לשרות הלקוחות כי יש ליקויים בספה, איש השירות הגיע לביתם ביום 15.4.08 ודיווח על הפגמים. לציין כי בשולי המסמך נ/3 תחת הכותרת "הערות מיוחדות" נרשם "ידועה לי בעיה בדגם זה ואם נחליף יתכן מאד שזה יהיה שוב". עוד לציין כי מהמסמך נ/6 עולה כי ביום 14.5.08 הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא תבדוק אם ניתן להזמין את הדגם מהספק בחו"ל, ומהמסמך נ/7 עולה כי ביום 22.5.08 הודיעה הנתבעת לתובע כי לא ניתן להזמין את הסלון. עוד עולה מהמסמך הנ"ל כי הנושא בטיפול ויחזרו ללקוחה ביום ראשון עם תשובה. בנוסף מהמסמך נ/8 עולה כי ביום 14.9.08 איש השירות דיווח כי הלקוח לא היה מוכן לתיקון ולכן הקריאה נסגרה. שקלתי את טעוני הצדדים. כאמור, התובעים רכשו סלון אצל הנתבעת וממסמכי הנתבעת (נ/3) עלה כי בדגם אותו רכשו התובעים קיימת בעיה. הנתבעת אפשרה לתובעים לרכוש סלון חלופי באחד מסניפיה וכפי שעלה מדברי נציג הנתבעת, הנתבעת ניסתה לפתור את הבעיה באופן שהיה בכוונתה לספק לתובעים דגם אחר של סלון, על פי בחירת התובעים, כנגד זיכוי מלא עבור הסלון הפגום שהיה ברשותם. מדברי התובעת, עלה כי הנתבעת לא החזירה את כספם על אתר מאז יום 6.4.08 ועד לתחילת חודש דצמבר 2008, משמע, כשמונה חודשים כספם של התובעים לא הושב הגם שבדגם שרכשו התובעים אצל הנתבעת נתגלה פגם שלא ניתן היה לתיקון והגם שהתובעים לא מצאו במשך תקופה ארוכה סלון חלופי לטעמם בסניפי הנתבעת. אני ערה לכך שבמהלך כל התקופה הסלון הפגום היה בביתם של התובעים, ושימש אותם. יחד עם זאת, מדברי התובעים עלה כי הם רכשו פריטים נוספים לביתם התואמים את הסלון לרבות צבעו, ובדיעבד לא עלה בידם, כאמור, למצוא סלון חלופי שהיה לטעמם בסניפי הנתבעת. כמו כן אני ערה לגרסת הנתבעת לפיה התובעים מצאו סלון חלופי לטעמם, אולם עלותו היתה גבוהה בהרבה מהסלון אותו רכשו, והתובעים לא היו מוכנים להוסיף את ההפרש הכספי בין הסלון אותו רכשו לסלון החלופי אשר נמצא לטעמם, הגם שהוצעה להם הנחה בשיעור של 10% מעלותו. אינני סבורה כי היה על הנתבעת לספק לתובעים סלון חלופי במחיר גבוה יותר מהסלון אותו רכשו, כפי שעתרו התובעים, מבלי שהתובעים היו מוכנים לשלם את ההפרש במחיר. יחד עם זאת אני מעדיפה את גרסת התובעת לפיה הנתבעת הפנתה אותה לסניפיה השונים על מנת לבדוק אם קיים בסניפיה השונים סלון מהדגם אשר היה בבית התובעים. אני סבורה כי היה בידי הנתבעת לבדוק אם יש במלאי באחד מסניפיה דגם מסוג הדגם שהיה בבית התובעים ולא היה על הנתבעת להפנות את התובעים לבצע את הבדיקה בעצמם. כמו כן אני סבורה כי עת הגיעה הנתבעת למסקנה לפיה אין בידה לתקן את הסלון שרכשו התובעים ואין בידה לספק לתובעים את הדגם אותו בחרו, הן בשל העובדה כי לא היה בסניפיה הרבים במלאי דגם מסוג הסלון אשר היה בביתם של התובעים, והן בשל העובדה כי הנתבעת הוציאה את הסלון מהתצוגה בשל הליקויים אשר נתגלו בו, היה על הנתבעת להחזיר לתובעים את כספם על מנת שיעלה בידם לרכוש סלון אחר על פי בחירתם מיד לאחר שהתובעים הודיעו לנתבעת שהם לא מצאו דגם אחר בסניפי הנתבעת לטעמם. אינני סבורה כי היה על התובעים להמתין תקופה של שמונה חודשים עד להשבת כספם. סוף דבר: אני סבורה כי לאור העובדה שהנתבעת לא השיבה לתובעים את כספם מיד לאחר שהתברר שאין באפשרותה לספק את הסלון מהדגם שהיה בבית התובעים, ומיד לאחר שהתובעים הודיעו לנתבעת כי הם לא מצאו סלון חלופי בסניפיה השונים, על הנתבעת לפצות את התובעים. אני אומדת את שיעור הפיצוי בגובה של 750 ₪. אני קובעת כי הנתבעת תפצה את התובעים בסך של 750 ₪. הסכום ישולם בתוך 10 ימים מהמועד בו פסק הדין יומצא לצדדים. לא ישולם הסכום במועד כאמור, ישא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. אירועים (תביעות)רהיטים (תביעות)