תאונת דרכים בירושלים

להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים בירושלים:

1. עניינן של התביעה והתביעה שכנגד בתאונת דרכים, שאירעה ביום 05/10/07 בסמוך לשעת חצות ברחוב שמעוני בירושלים, בסמוך לצומת עם רחוב התקופה (להלן – הצומת), בין רכב בבעלות התובעת/הנתבעת שכנגד (להלן – התובעת) (להלן – רכב התובעת), שבה נהגה התובעת, לבין רכב בבעלות התובעת שכנגד, שבוטח במועד הרלבנטי בביטוח מקיף אצל הנתבעת 1 ושבו נהג הנתבע 2, בנה של התובעת (להלן – רכב הנתבע).

2. הן התובעת והן התובעת שכנגד קיבלו, כל אחת, מחברת הביטוח שביטחה את רכבה בביטוח מקיף, תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לרכבה בתאונה, ובתביעות דנן תובעת כל אחת את נזקיה העקיפים, שלא כוסו על ידי חברת הביטוח.

התובעת תובעת סך 4,027 ₪, המורכב מהשתתפות עצמית בנזק הישיר (1,108 ₪) ובירידת ערך (945 ₪), מהפסד פרמיה (אבדן הנחת העדר תביעות) (993 ₪), מעלות קימום הפוליסה (331 ₪) (בגין כל המפורט עד כה, ראה אישור אליהו חברה לביטוח בע"מ, שצורף לכתב התביעה), מהוצאות משפט (150 ₪) ומסך 500 ₪ בגין הפסד חצי יום עבודה ועגמת נפש.
תביעתה של התובעת שכנגד מסתכמות בסך 2,850 ₪, המורכב מהשתתפות עצמית (1,750 ₪), מאבדן הנחת העדר תביעה (600 ₪) ופיצוי על טרחה ועגמת נפש (500 ₪).

3. התובעת צירפה לכתב תביעתה 22 תמונות של המקום בו אירעה התאונה, המצולמות מזוויות ומכיוונים שונים (להלן – תמונות המקום), ו-12 תמונות של שני הרכבים שהיו מעורבים בתאונה, כפי שנעמדו בתום התאונה, וגם תמונות אלה צולמו מכיוונים שונים (להלן – תמונות התאונה). בכך הקלה התובעת על מלאכתו של בית המשפט, כפי שיובהר בהמשך: תמונות המקום המחישו היטב את זירת התאונה, ואילו תמונות התאונה, בשילוב עם תמונות המקום, עזרו בקביעת מיקום הרכבים בעת התאונה.

4. רכב התובעת נסע ממעלה רחוב שמעוני לכיוון הצומת, לדבריה תוך כוונה לפנות ימינה בצומת, אל המשך רחוב שמעוני. רכב הנתבע הגיע לצומת מרחוב התקופה והחל בפניה ימינה למעלה רחוב שמעוני (הכיוון ממנו הגיע רכב התובעת).

יובהר כי מבנה הצומת הוא צומת "T", כשרחוב התקופה והמשך רחוב שמעוני (הקטע שאליו התכוונה התובעת לפנות – יכונה להלן: המשך רחוב שמעוני) מהווים בפועל כביש אחד ישר, שחוצה את הצומת ושאליו ניצב מימין, לפי כיוון הגעת רכב הנתבע לצומת, הכביש המגיע ממעלה רחוב שמעוני, שבו נסע רכב התובעת (הכביש יכונה להלן – מעלה רחוב שמעוני). יובהר כי מעלה רחוב שמעוני אינו ניצב ב-90 מעלות לכביש החוצה את הצומת (המורכב כאמור מרחוב התקופה והמשך רחוב שמעוני). זווית הפניה מרחוב התקופה אל מעלה רחוב שמעוני הוא יותר מ-90 מעלות, ואילו זווית הפניה ממעלה רחוב שמעוני אל המשך רחוב שמעוני הוא פחות מ-90 מעלות.

5. על פי טענת התובעת, אחראי הנתבע 2 לתאונה, מאחר ולטענתה, במהלך ביצוע הפניה מרחוב התקופה אל מעלה רחוב שמעוני, נכנס רכב הנתבע לנתיב הנסיעה הנגדי במעלה רחוב שמעוני, בו נסע רכב התובעת, והתנגש ברכב התובעת.

6. הנתבעים והתובעת שכנגד טוענים כי התובעת אחראית לתאונה, מאחר ולטענתם, בעת שרכב הנתבע היה בתחילת ביצוע הפניה מרחוב התקופה אל מעלה רחוב שמעוני, הגיע ממול רכב התובעת כשחלקו מצוי בנתיב הנסיעה של רכב הנתבע וגרם בכך לתאונה.

7. אם לסכם את הטענות בנושא האחריות: כל צד טוען כי התאונה אירעה בנתיב נסיעתו הוא, ועקב חדירת הרכב האחר לנתיב הנסיעה שלו.

8. על פי הנטען בכתב התביעה, הצלבה בין סימני דרך הנראים בתמונות המקום ובתמונות התאונה (מכסה תא ביוב על הכביש, חיצי פניה הצבועים על הכביש, שלט המציין את שמות הרחובות ועמודי בנין מגורים) מאפשרת לקבוע במדויק את מיקומו של כל רכב בעת שנעמד בתום התאונה.

9. כפי שיובהר בהמשך, אני מוצא כי המסקנה העולה מבחינת תמונות המקום ותמונות התאונה, תוך שימת לב למכסה תא הביוב, המצוי בנתיב נסיעתו של רכב הנתבע, ולחיצי הפניה הצבועים על הכביש בנתיב הנסיעה ממעלה רחוב שמעוני לצומת (כיוון נסיעת רכב התובעת), היא כי הגרסה המסתברת יותר, בעיקרו של דבר, היא זו של הנתבע והתובעת שכנגד, דהיינו כי רכב התובעת חדר לנתיב הנסיעה של רכב הנתבע והתאונה אירעה בנתיב הנסיעה של רכב הנתבע.

10. מכסה תא הביוב הרלבנטי הוא זה המצוי בתמונת התאונה שמספרה 33 (להלן – תמונה 33) (להלן – המכסה). המכסה מצוי מאחורי הצד השמאלי של רכב הנתבע. בשים לב לעמוד עם שלטים המציינים את שמות הרחובות (להלן – העמוד) ומיקומו היחסי של רכב הנתבע לעמוד, כפי שנראה בתמונת התאונה שמספרה 24, שגם בה ניתן להבחין במכסה, ניתן לאתר את המכסה בתמונות המקום, וסימנתי את המכסה בחץ בלורד שחור על גבי תמונות המקום שמספריהן 1, 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 14, 16 ו-19.

המכסה מצוי בחלקו הימני של נתיב נסיעת רכב הנתבע.

שילוב העובדה כי המכסה מצוי בחלקו הימני של נתיב נסיעת רכב הנתבע עם העובדה כי רכב הנתבע ממוקם באופן שצידו האחורי השמאלי מקביל למיקום המכסה וצדו האחורי הימני מצוי ברצועת הכביש שמימין למכסה, ממקם את הצד האחורי ברכב הנתבע בצדו הימני של נתיב נסיעת רכב הנתבע, בסמוך למדרכה הנושקת לנתיב הנסיעה האמור.

11. נעבור עתה לחיצי התנועה הצבועים על הכביש.

בתמונות המקום ניתן להבחין כי בקטע מעלה רחוב שמעוני הסמוך לפני הצומת, בנתיב הנסיעה של רכב התובעת, צבועים על הכביש שלושה זוגות חיצים, בזה אחר זה, עם מרווח ביניהם.

בתמונות התאונה שמספרה 31 (להלן – תמונה מס' 31), רואים בחזית התמונה, מאחורי רכב התובעת, ראש חץ לכיוון שמאל.

בחינת מיקומו של כל אחד משלושת זוגי חיצי הפניה, ביחס למיקומו של המכסה ואופן עמידת הרכבים בתום התאונה, מביאה למסקנה שראש החץ שנראה מאחורי רכב התובעת בתמונה מס' 31 שייך לזוג חיצי הפניה האמצעי מבין שלושת זוגות חיצי הפניה שבזירת התאונה, וכאמור ראש החץ בתמונה מס' 31 הוא הראש של החץ השמאלי (להלן – ראש החץ).

לאור מיקומו של ראש החץ, בסמוך לקצהו השמאלי של נתיב נסיעת רכב התובעת (כפי שנראה בתמונות המקום – למשל 15-18), ולאור מיקומו היחסי של רכב התובעת ברוחב הכביש לעומת מיקומו של ראש החץ, הרי חלקו השמאלי של רכב התובעת היה מצוי בנתיב הנסיעה הנגדי, הוא נתיב הנסיעה של רכב הנתבע.

לאור דברי התובעת (בעמוד השני לכתב התביעה) כי "מעוצמת התאונה, הרכב שלי הסתובב כ-20 עד 30 מעלות לכיוון מכרז הכביש (תמונה 24)", ומאחר וכוונת הדברים שחזית הרכב הסתובבה באופן האמור, כפי שעולה מעיון בתמונה מס' 24, הרי אחור הרכב הסתובב בכיוון ההפוך, דהיינו 20 עד 30 מעלות מכיוון מרכז הכביש, דבר המלמד כי בעת ההתנגשות בין שני הרכבים, החלק האחורי ברכב התובעת היה מצוי עמוק יותר בתוך נתיב הנסיעה הנגדי מהמצב הנצפה בתמונה מס' 31. הדבר נובע גם מעדות התובעת כי רכבה נדחף עקב המגע עם רכב הנתבע (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 23-24).

12. מסקנתי מהאמור, כפי שכבר ציינתי, היא כי רכב התובעת הוא אשר חדר לנתיב הנסיעה הנגדי והתאונה אירעה בנתיב הנסיעה של רכב הנתבע.

13. על אף האמור, אינני מוצא כי יש להטיל את מלוא האחריות לתאונה על התובעת בלבד, וגם הנתבע נושא בחלק מהאחריות, כפי שיובהר בהמשך.

עיון בתמונות התאונה מראה כי בעת התאונה חזית רכב הנתבע היתה מוטית שמאלה בצורה ניכרת, באופן שאף שאחור הרכב הנתבע היה צמוד למדרכה, לא כך חזית הרכב.

אני אמנם מודע לתוואי הפניה שרכב הנתבע היה במהלך ביצועה בעת אירוע התאונה. אולם, עיון בתמונה מס' 31 ממחיש את כוונת דבריי, וניתן להתרשם שם מהמרחק בין פינתו הימנית של חזית רכב הנתבע לבין שפת המדרכה, שכלל לא מופיעה בתמונה.

אף שעצם הימצאות רכב הנתבע במצב זה הוא העיקר והקובע, אעיר כי נראה כי רכב הנתבע נקלע למצב זה עקב נסיעה במהירות שלא תאמה לתנאי הכביש וחדות הפניה, דבר העולה לכאורה גם מעצמת הפגיעה ברכב התובעת.

14. נוכח האמור ובשים לב לרוחב נתיב נסיעת רכב הנתבע במקום בו אירעה התאונה (בין המכסה לראש החץ) (ראה בענין זה, למשל, תמונות המקום מס' 5 ו-12), ומידת החדירה של רכב התובעת לנתיב נסיעת רכב הנתבע, אני מחלק את האחריות לתאונה באופן ששני-שליש חל על התובעת ושליש על הנתבע.


15. לענין הנזקים הנתבעים בתביעה ובתביעה שכנגד:
א. הן התובעת והן התובעת שכנגד לא הוכיחו עגמת נפש, ואין מקום לפסוק למי מהם פיצוי בגין עגמת נפש.
ב. אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין אבדן הנחת העדר תביעות לעתיד, שכן נזק זה הוא תיאורטי, בשלב זה, ויש מקום לפסוק לה פיצוי בגין ראש נזק זה לשנה אחת בלבד.
ג. אין מקום לפסוק לתובעת שכנגד דבר בענין אבדן הנחת העדר תביעות, שכן לא הביאה ראיה כלשהי בענין, לא לענין עצם האבדן ולא לענין שיעורו.

16. יוצא שנזקה המוכח של התובעת מסתכם בסך 2,715 ₪ (3,007 ₪ בשערוך להיום על בסיס הפרשי הצמדה וריבית), והיא זכאית לקבל שליש מנזקה מהנתבעים, ואילו נזקה המוכח של התובעת שכנגד מסתכם בסך 1,750 ש"ח (1,874 ש"ח בשערוך להיום), והיא זכאית לקבל שני-שליש מהסכום מהנתבעת שכנגד.



17. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך 1,002 ₪, ואת הנתבעת שכנגד לשלם סך 1,249 ₪ לתובעת שכנגד. נוכח התוצאה, כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חגיגות יום ירושלים

  2. ביצור ירושלים רבתי

  3. נפילה ברחוב בירושלים

  4. תאונת דרכים בירושלים

  5. הגירה שלילית מירושלים

  6. הצעת חוק ירושלים רבתי

  7. סדרי תפילה בכותל המערבי

  8. ביטול חוק שריון ירושלים

  9. תביעה נגד בית''ר ירושלים

  10. פינוי שוכר מחנות בירושלים

  11. קביעת תחום עיריית ירושלים

  12. חוב ארנונה לעיריית ירושלים

  13. תביעה של בנק ירושלים בע''מ

  14. הצעת חוק עליה לרגל לירושלים

  15. חוק יסוד ירושלים בירת ישראל

  16. הצעת חוק ירושלים בירת ישראל

  17. שמירת הקדושה של הכותל המערבי

  18. חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998

  19. בקשת רישום תושב מזרח ירושלים

  20. הצעת חוק שכונות הגבול של ירושלים

  21. חוק יסוד ירושלים בירת ישראל תיקון

  22. הצעת חוק ירושלים רבתי, התשס"א-2000

  23. תביעה נגד עיריית ירושלים על קנס חניה

  24. חוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח-1988

  25. תקנות שימור ירושלים (מבואות מערבים), 1945

  26. "הסדר 72" הוא ההסדר ההומניטארי, שקדם ל"הסדר 87"

  27. תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים, תשכ''ז-1967

  28. תביעה בגין רשלנות המיוחסת למזכירות בית משפט השלום בירושלים

  29. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז ירושלים), התשנ"ז-1997

  30. תקנות הרשות לפיתוח ירושלים (מפעלים עתירי ידע ועתירי טכנולוגיה), התש''ן-1990

  31. צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998

  32. חוק לקיום צווים לפי תקנות-שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), תש"י-1950

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון