שירותי מסגרות באתר בניה

לטענת התובעים, ביום 24/4/2006 התייצבו באתר בניה, פרקו את החומר הדרוש לעבודה, ששוויו עמד על סך 5,500 ₪ והחלו בעבודה. לטענת התובעים, עבדו באתר במשך יומיים, עד ליום 26/4/2006 אז הופסקה עבודתם על ידי הנתבעים 2 ו-3, אשר טענו לקיומה של טעות בתוכנית הקונסטרוקציה. לדברי התובעים, פרקו את אשר הרכיבו, הותירו סחורה ומוצרים בשטח והמתינו להודעתם של הנתבעים 2 ו-3 לשוב ולהמשיך את עבודות המסגרות.   משלא נקראו להמשיך את העבודה, כעבור שבוע ימים, הגיעו לאתר הבניה אז נוכחו לדעת כי עבודות המסגרות שלשמן נשכרו, בוצעו על ידי אחרים, תוך עשיית שימוש בחומר שרכשו מכספם שלהם. להלן פסק דין בנושא שירותי מסגרות באתר בניה: התובעים מנהלים עסק משותף למתן שירותי מסגרות.   הנתבעים 1-2 הינם קבלנים העוסקים בביצוע עבודות בניין ופיתוח.   הנתבע 3, בעל מקרקעין המצוי ברחוב יחזקאל בירושלים (להלן:"אתר הבניה" או "האתר").   טענות התובעים לטענת התובעים בין התאריכים 30/4/2006 - 1/4/2006 יצר עמם קשר הנתבע 1 והציע להם לבצע עבודות מסגרות באתר הבניה. בין הצדדים סוכם על תשלום שכר כולל בסך 10,500 ₪ לפני מע"מ.   לטענת התובעים, ביום 24/4/2006 התייצבו באתר, פרקו את החומר הדרוש לעבודה, ששוויו עמד על סך 5,500 ₪ והחלו בעבודה. לטענת התובעים, עבדו באתר במשך יומיים, עד ליום 26/4/2006 אז הופסקה עבודתם על ידי הנתבעים 2 ו-3, אשר טענו לקיומה של טעות בתוכנית הקונסטרוקציה. לדברי התובעים, פרקו את אשר הרכיבו, הותירו סחורה ומוצרים בשטח והמתינו להודעתם של הנתבעים 2 ו-3 לשוב ולהמשיך את עבודות המסגרות.   משלא נקראו להמשיך את העבודה, כעבור שבוע ימים, הגיעו לאתר הבניה אז נוכחו לדעת כי עבודות המסגרות שלשמן נשכרו, בוצעו על ידי אחרים, תוך עשיית שימוש בחומר שרכשו מכספם שלהם.   טענות הנתבעים הנתבע 1 הכחיש בכתב הגנתו קיומו של קשר חוזי בינו לבין התובעים. לדבריו, הועסק באתר הבניה על ידי הנתבע 2, ובסך הכל המליץ לנתבע 2 על התובעים כבעלי מקצוע טובים ואמינים. לטענת הנתבע 1, עוד באותו היום הגיע התובע 2 לאתר הבניה וסגר את פרטי ההסכם עם הנתבע  2.   הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון ומשכך ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה ביום 17/1/2007.   בכתב הגנתו טוען הנתבע 3 להעדר קשר עסקי כלשהו, בינו לבין התובעים. לדבריו, שכר את שירותיו של הנתבע 1 כקבלן ראשי ובשל סכסוך ביניהם, הופסקה עבודתו באתר, ובמקומו שכר את שירותיו של הנתבע 2, לו שילם את מלוא התמורה.     לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק ראיתי לחייב את הנתבעים 1  ו-3 ביחד ולחוד בתשלם נזקם של התובעים.   התובעים העידו כי מזמין העבודה היה הנתבע 1, אשר בתקופה הרלבנטית שימש כקבלן ראשי באתר.   הנתבע 3 מאשר טענת התובעים כי בתחילה, שימש הנתבע 1 כקבלן ראשי ומאוחר יותר החליפו בנתבע 2. לפיכך, דחיתי טענת הנתבע 1 בכתב הגנתו, לפיה הוא הועסק על ידי הנתבע 2, וכי כל חלקו מסתכם, בהמלצתו לנתבע 2 על העסקת התובעים.   שוכנעתי כי התובעים הוזמנו על ידי הנתבע 1, הקבלן הראשי באתר, ועימו סוכמו פרטי העסקתם, לרבות שכר טרחתם ומועד התשלום. משכך, יש לראות בו אחראי לנזקם של התובעים.   ראיתי לחייב גם את הנתבע 3 בנזקם של התובעים.   הנתבע 3 מבקש, מחד, לצמצם את מעורבותו בפועלם וחלקם של התובעים בבניה. כך בין היתר, טען בכתב הגנתו להעדר "כל קשר עסקי מסוג כלשהו" בינו לבין התובעים, והוסיף כי "אם אכן בוצעה הזמנה עבור עבודות מסגרות היא בוצעה עבור הנתבעים (הנתבעים 1 ו-2 - א.ח.) ועבורם בלבד".  מאידך הנתבע 3 אינו מכחיש טענת התובעים בדיון מיום 30/6/2009 כי עבודתם הופסקה על ידו. הנתבע 3 נכח באתר הבניה בעת שעבדו בו התובעים, היה ער לפועלם באתר, הורה על הפסקת עבודתם, וסביר בעיני, כי ידע גם על קיומם של חומרי הגלם, שהותירו אחריהם בעזבם את האתר, כמו גם ידע כי הוא ממשיך בביצוע העבודות עם קבלן אחר והיה עליו לדעת כי הוא משתמש בחמרי הגלם המצויים בשטח ובמוצרים מוגמרים שפורקו, בהתאם לדרישתו.   ככלל, אדם הפועל מכוח חוזה עם פלוני אינו זכאי לתמורה עבור פעולתו מכוח החוזה מאנשים שאינם צד לחוזה, אך נהנו מביצוע החוזה על ידו. ואולם, ישנם מקרים בהם צד אשר מילא חלקו בהסכם ולא קיבל תמורה עבור פועלו, יוכל לגבות את שכרו על פי ההסכם מצד ג' אשר הפיק טובת הנאה מן ההסכם. ער אני לטענת הנתבע 3 כי שילם לכאורה לנתבע 2 עבור עבודות המסגרות שבוצעו באתר, במסגרת הסכם בכתב שנכרת בין השניים. ואולם, משלא הוצג ההסכם ו/או כל ראיה אחרת להוכחת טענתו כי שילם תמורת עבודות המסגרות, ומששוכנעתי כאמור כי נהנה מפרי עמלם, ראיתי לחייבו בתשלום נזקם של התובעים. במצב דברים זה, ולמרות טענותיו להיעדר קשר חוזי בינו לבין התובעים לא שוכנעתי כי נותקה מחויבותו של הנתבע 3 כלפי התובעים ולפיכך מצאתי לחייבו מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט ביחד ולחוד עם הנתבע 1.      גובה הנזק התובעים מבקשים פיצוי בגין העבודה החלקית שבוצעה על ידם באתר והשבת שווי החומר שסיפקו. לטענתם, עבדו באתר במשך יומיים, ומשנדרשו על ידי הנתבעים 2 ו-3 להפסיק את העבודה בשל טענתם בדבר טעות בתוכנית הקונסטרוקציה, פרקו את אשר הרכיבו והמתינו להודעתם של הנתבעים 2 ו-3 לשוב ולהמשיך את עבודות המסגרות.   משלא הוכח בפני שוויו של יום עבודה ראיתי לפסוק פיצוי בסך 1,000 ₪ על דרך האומדנא עבור שני ימי עבודה. כמו כן ראיתי להורות על השבת שוויו של החומר שסופק על ידי התובעים בהתאם לחשבונית שצורפה ובסה"כ 5,551 ₪.   סך הכל ישלמו הנתבעים 1 ו-3, ביחד ולחוד, לתובעים סך בן 6,551 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. בניהמסגרותאתר בניה