פעולות חריגות של מיופה כוח בחשבון בנק

בדנ"א 1740/91, בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ. שרגא פרנסט, פ"ד מז (5) 31, נקבע שמוטלת על בנק חובה להודיע ללקוח על פעולות חריגות, כאשר מדובר בפעולות "בלתי שגרתיות" הנעשות על ידי מיופה כוח, החורגות ממערכת היחסים הקודמת שבין בנק ללקוח, בהתחשב בסוג הפעולה, למשל בפעולה חד פעמית, ובמבנה. ככל שהחריגה גדלה, כך תגדל גם חובת הזהירות המוטלת על הבנק. כמו כן נקבע שיש להתחשב בגורמים נוספים, כמו אישיות הלקוח, גילו, רמת השכלתו, האם הוא מוכר לבנק ולהתנהלות הפעילות העיסקית המקובלת.

גם בת"א 3328/97 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סופר דורון ואח' פטר בית המשפט את אחד הנתבעים מאחריותו לגובה החוב בחשבונו, אחר שהובהר כי מיופה הכוח בחשבונו, אביו, פעל בחשבון לאורך תקופה, תוך שהוא עוסק בניירות ערך ספקולטיביים עם סיכון רב. נקבע כי הבנק חייב היה ליידע את בעל החשבון בדבר הפעולות החריגות הנעשות בחשבון ומשלא עשה כן, אין בעל החשבון חב בתשלום החוב הגדול שנוצר בחשבון.

עקרון זה מעוגן גם בחובת הזהירות הנזיקית במסגרת עוולת הרשלנות, גם בחובה החוזית במסגרת היחסים החוזיים שבין בנק ללקוח, ובחובות המוטלות על בנק כלפי לקוח על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א – 1991, המחייב גילוי נאות ללקוח.

על פי אותו העקרון, ניתן לומר כי בנסיבות המעוררות חשש שבעל החשבון אינו מודע לפעולות חריגות שנעשות על ידי מיופה כוחו, לא יוצא הבנק ידי חובה בגילוי למיופה הכוח, ועליו למסור את המידע ללקוח עצמו.

להלן פסק דין בנושא פעולות חריגות של מיופה כוח בחשבון בנק:

התובע עותר לפיצוי בגין הפרת כללי הבנקאות, הפרת הסכם ההתקשרות עימו ועם אימו ופגיעה בכבודו ובשמו הטוב, כל אלה, על ידי הבנק הנתבע.

טענות התובע:

במהלך חודש יוני 2009 הגיע עם אימו לסניף הבנק הנתבע וביקשו לצרפו לחשבונה של האם. בשיחה עם פקיד הנתבע, הוסבר להם כי עדיף לצרפו כמיופה כוח בחשבון וכך היה.
בתחילת חודש יולי 2009, בעצה אחת עם אימו ועם אחיו, החליטו להעביר פקדון אשר היה בחשבון ההורים לחשבון שנפתח לצורך כך, בבנק דיסקונט, על שם התובע ועל שם אחיו. התובע תיאם עם בנק דיסקונט את ההעברה ומשך שיק מחשבונה של האם לחשבון המשותף לו ולאחיו בבנק דיסקונט. סכום המשיכה – 150,000 ₪. הנתבע החזיר את השיק. כאשר פנה התובע אל הנתבע, נאמר לו כי אסור לבנק הנתבע לבצע העברה שכזו והם אינם מוכנים לכבד את ההוראה. עוד טוען התובע כי נאמר לו שאם ימשוך סכומי כסף נמוכים מ- 5,000 ₪, לא תהיה בעיה. התובע פנה בתלונה, אך ללא הואיל.

טענות הנתבע:

הנתבע הודה כי התובע אכן אושר כמיופה כח בחשבונה של אימו, החל מיום 7/6/09. ביום 6/7/09 הוצג לפרעון שיק ע"ס 150,000 ₪ מחשבונה של הלקוחה, כאשר יתרת הזכות בחשבון עמדה על סך של 166,000 ₪. בתאריך 7/7/09 פנתה נציגת הנתבע אל התובע ומסרה לו כי התקבל שיק בסכום גבוה כשחתימת מושך השיק אינה זהה לדוגמת החתימה בבנק והשיק הוחזר. התובע מסר כי הוא שחתם על השיק והוא מבקש כי השיק יכובד. נציגת הנתבע הסבירה לתובע כי גם אם הוא שחתם על השיק, עדיין חובת הזהירות החלה על הבנק הנתבע מחייבת אותו לנקוט משנה זהירות כשמדובר בפעולה חריגה בחשבון הלקוחה ולכן השיק לא יכובד, בטרם יינתן אישור הלקוחה, היינו אימו של התובע.
לדברי הנתבע, בו ביום התקבלה בקשה להעברת סך של 150,000 ₪ מחשבון האם לחשבון ע"ש דהן קלרה בבנק דיסקונט ושוב, התקשר אל התובע, הפעם סגן מנהל הנתבע, והסביר לו כי עד לקבלת אישורה של אימו, לא יכבדו את הבקשות, מאחר שמדובר בבקשה לביצוע פעולה חריגה בחשבון. הוצע לתובע כי הנתבע ישלח את נציגו אל בית האם או לבית החולים, אולם התובע סירב. לבקשת התובע, מנהלת הסניף הנתבע שוחחה עם עורך דינו של התובע והסבירה לו את הדברים והלה אמר כי יחתים את האם על הוראת המשיכה בפניו. הוראה שכזו לא התקבלה עד היום.
לטענת הנתבע, מנהלת הנתבע ופקידים נוספים ניסו ליצור קשר עם אימו של התובע באמצעות הטלפון, כדי לבדוק ולאמת עימה את הרשאתו של התובע לביצוע הפעולה החריגה, אך ללא הצלחה.

דיון:

בדיון העידו התובע ואחיו וכן מנהלת הסניף הנתבע, הגב' מירב שגיא.
הגב' שגיא הסבירה כי הבנק מבצע הנחיות של מיופה כוח, כל עוד הן נראות כפעולות רגילות בחשבון. במקרה הנדון, בפועל, משמעות ביצוע הפעולה החריגה שביקש התובע, היתה ניקוי החשבון מכספים, ולכן השיק הוחזר. כמו כן, חתימת מיופה הכוח על השיק לא היתה זהה לדוגמת החתימה. הגב' שגיא הסבירה כי על הבנק מוטלת חובת זהירות באשר לפעילות מיופה כוח בחשבון. כאשר יש נסיבות שמעלות חשש כי בחשבון מבוצעות פעולות, שלא על דעת בעל החשבון, חובת הבנק היא לפנות לבעל החשבון ולבדוק מולו את הפעולות המתבקשות. לדברי הגב' שגיא, התובע לא שיתף פעולה עם הבנק, מאחר שהתבקש לומר היכן נמצאת אימו, על מנת שפקידי הבנק יוכלו לפנות אליה ולבקש את אישורה לפעולה, אך סירב להשיב. עוד הוסיפה כי עובדי הבנק ואף היא בעצמה, ניסו ליצור קשר עם האם, ללא הצלחה והתובע לא סייע בעניין.
התובע טען כי לא היה כאן כל נסיון רמייה שהוא. לדבריו, לא היתה לו כל כוונה לרוקן את החשבון. התובע כפר בטענה כי חתימתו על השיק לא היתה זהה לדוגמת החתימה וטען כי מטבע הדברים, כל חתימה נראית מעט שונה מן האחרת. לדבריו, סיבת סירוב השיק האמיתית היתה חוסר רצון של הבנק לוותר על הכספים שבחשבון, שכן הבקשה היתה להעבירם לבנק אחר. התובע הודה כי עורך דין שוחח עם הגב' שגיא, אך טען כי המדובר בחבר אשר הציע עזרתו. התובע הכחיש כי מנע מהבנק גישה לאימו וטען כי כתובתה של אימו היתה ידועה לנתבע. כמו כן, לדבריו, בימים הרלוונטיים, היתה אימו בביתה ואם היו מתקשרים או מגיעים אליה, היתה מאשרת את ביצוע הפעולה.
לדבריו, אימו היתה חולה ובתאריך 16/7/09 אושפזה לטיפולים אשר נמשכו, בפועל, עד ליום מותה. לדברי התובע, חשבו כי אין זה נכון להכניס אליה את נציג הנתבע כדי לדון בכספי החשבון במצב שבו היתה באותם ימים. התובע טען כי כאשר הוסיפה אותו אימו כמיופה כוח, הוסבר להם שההבדלים היחידים בין מיופה כוח לשותף בחשבון, הם שמיופה כוח לא יכול לבצע פעולות עם מות הבעלים וכן שמיופה כוח לא יכול לגרום לחשבון להיות במינוס. מעבר לכך, לא נאמר להם דבר באשר לפעולות חריגות בחשבון או כיוב'. התובע שב וטען כי זכה ליחס בלתי הולם מצד הגב' שגיא.

עיינתי בטענות הצדדים בכתבי הטענות וכן בדיון בפניי, כמו גם בכל המסמכים שצורפו לתיק בית המשפט. טענות הנתבע, בגינן סירב לכבד את השיק ואת הוראת ההעברה שניתנה לאחר מכן, חוזרות על עצמן הן בתכתובות עם התובע טרם ההליך, הן בכתב ההגנה והן בעדות בפניי. סיבות סירוב השיק הן שתיים – העובדה כי המדובר במשיכה בסכום גבוה והפקדתו בחשבון על שמו של מורשה החתימה ושל אחיו, שבו אין לבעלת החשבון בסניף הנתבע חלק, פעולה שכזו הינה פעולה חריגה בחשבון ולכן ביקש הנתבע לקבל את אישורה של בעלת החשבון. הסיבה הנוספת היא שחתימת מושך השיק אינה תואמת את דוגמת החתימה. ואולם, אין מחלוקת כי כבר בשיחה הראשונה עם התובע, הבהיר התובע לנתבע כי חתימתו היא המתנוססת על השיק ועדיין, סירב הנתבע לכבד את השיק והסביר כי הוא מבקש לקבל את אישור בעלת החשבון, אימו של התובע. יוער כי עיון בסיבת סירוב השיק כפי שמופיעה במסמכים שצירף הנתבע, הינה "חתימת המושך אינה בסדר" ולא נרשם דבר באשר להיות הפעולה חריגה בחשבון.

השאלה העומדת לדיון הינה האם בדין סירב הנתבע לכבד את השיק שמשך התובע, כמיופה כוח בחשבונה של אימו.
טוען הבנק כי מילא חובתו כלפי בעלת החשבון, היא אימו של התובע. האם אכן מוטלת חובה שכזו על הבנק? האם אכן צריך היה הנתבע לסרב לבצע פעולה של מורשה חתימה, לכאורה, בניגוד להוראת בעלת החשבון אשר ייפתה את כוחו, כאשר הוא סבור כי המדובר בפעולה חריגה בחשבון?
האם לא היתה מוטלת על הבנק חובה חוזית, חובת זהירות נזיקית, או חובה סטטוטורית, במסגרת החובות הסטטוטוריות המוטלות על בנק כלפי בעלת החשבון, אימו של התובע, להביא לידיעתה את הפעולה החריגה הנעשית על ידי בנה, מיופה הכוח בחשבון?
אחר ששקלתי בנסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי התשובה חיובית.
בדנ"א 1740/91, בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ. שרגא פרנסט, פ"ד מז (5) 31, נקבע שמוטלת על בנק חובה להודיע ללקוח על פעולות חריגות, כאשר מדובר בפעולות "בלתי שגרתיות" הנעשות על ידי מיופה כוח, החורגות ממערכת היחסים הקודמת שבין בנק ללקוח, בהתחשב בסוג הפעולה, למשל בפעולה חד פעמית, ובמבנה. ככל שהחריגה גדלה, כך תגדל גם חובת הזהירות המוטלת על הבנק. כמו כן נקבע שיש להתחשב בגורמים נוספים, כמו אישיות הלקוח, גילו, רמת השכלתו, האם הוא מוכר לבנק ולהתנהלות הפעילות העיסקית המקובלת.
גם בת"א 3328/97 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סופר דורון ואח' פטר בית המשפט את אחד הנתבעים מאחריותו לגובה החוב בחשבונו, אחר שהובהר כי מיופה הכוח בחשבונו, אביו, פעל בחשבון לאורך תקופה, תוך שהוא עוסק בניירות ערך ספקולטיביים עם סיכון רב. נקבע כי הבנק חייב היה ליידע את בעל החשבון בדבר הפעולות החריגות הנעשות בחשבון ומשלא עשה כן, אין בעל החשבון חב בתשלום החוב הגדול שנוצר בחשבון.
עקרון זה מעוגן גם בחובת הזהירות הנזיקית במסגרת עוולת הרשלנות, גם בחובה החוזית במסגרת היחסים החוזיים שבין בנק ללקוח, ובחובות המוטלות על בנק כלפי לקוח על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א – 1991, המחייב גילוי נאות ללקוח. על פי אותו העקרון, ניתן לומר כי בנסיבות המעוררות חשש שבעל החשבון אינו מודע לפעולות חריגות שנעשות על ידי מיופה כוחו, לא יוצא הבנק ידי חובה בגילוי למיופה הכוח, ועליו למסור את המידע ללקוח עצמו (ג. נרקיס – מירב מור, חובות החלות על הבנקים, תשס"ב – 2002, כרך א' 279 – 280).

ומן הכלל אל הפרט –

ראשית, עיון בחתימת התובע על גבי השיק אל מול חתימתו בדוגמת החתימה מעלה כי אכן קיים הבדל מסוים. ואולם, הכרעה בשאלה האם נכון היה לסרב את השיק בגין כך או לא, אינה דרושה שכן אין חולק כי בסופו של יום, הנתבע ידע כי התובע הוא שמשך את השיק, אך עדיין עמד בסירובו לכבדו או לבצע, לחילופין, העברה בנקאית לחשבון האחר, וזאת מן הטעם שקבע כי המדובר בפעולה חריגה וביקש לקבל את אישורה של בעלת החשבון.
מן הראיות עולה כי בחשבונה של אימו של התובע היה סך של 166,000 ₪ במועד נסיון משיכת הסך של 150,000 ₪, התובע ביקש להעביר את הכספים לחשבון אשר אינו על שם האם, בעלת החשבון, אלא על שמו ועל שם אחיו, האם היתה חולה – עובדה אשר היתה ידועה גם לעובדי הבנק והתובע לא משך קודם לכן סכומים שכאלה. בנסיבות אלה ונוכח העדויות שנשמעו בפני, אני קובעת כי אכן דובר בפעולה חריגה בחשבון.

בהיות הפעולה חריגה, בצדק דרש הבנק ליידע את בעלת החשבון אודותיה, טרם ביצועה, ולקבל את אישורה לכך.

בכתב התביעה ובמהלך הדיון לא הובהר די הצורך מדוע, למעשה, לא דאג התובע לקבל את הסכמתה של האם לפעולה. השיק המדובר נמשך בתאריך 6/7/09 בעוד שלדברי התובע, אימו החלה בטיפולים בבית החולים רק ביום 16/7/09. לדבריו, באותם ימים בהם היה התובע בדין ודברים עם עובדי הנתבע בקשר עם העברת הכספים, היתה האם בביתה. אם אכן היתה פעולה זו בהתאם להוראתה, לא הובא טעם מספק מדוע עמד התובע על דעתו וסירב להציג לבנק את אישורה של האם לכך.

לא מצאתי כי הבנק פעל בניגוד לחובותיו כלפי בעלת החשבון, נהפוך הוא, לו היה פועל אחרת, היה מפר את חובותיו כלפי לקוחתו, אימו של התובע.

בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה.

אחר ששקלתי בנסיבות תיק זה, הגעתי למסקנה כי לא אחייב בהוצאות המשפט את התובע.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 ימים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב שהצטבר בחשבון בנק

  2. עיקול חשבון בנק משותף

  3. ביטול הקפאת חשבון בנק

  4. זיכוי חשבון בנק בטעות

  5. רשלנות בניהול חשבון בנק

  6. הרשאה בחשבון בנק של הורה

  7. חשבונות בנק רדומים בשוויץ

  8. החלפת נהנה בתוכנית חיסכון

  9. עיקול חשבון בנק ללא הצדקה

  10. עיכוב מימוש בטוחות

  11. בקשה לביטול הקפאת חשבונות בנק

  12. משיכת הלוואה מחשבון ללא סמכות

  13. פעולות ללא הרשאה בחשבון משותף

  14. החזרת כספים שנגנבו מחשבון בנק

  15. יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבון בנק

  16. זכות עצמאית של נאמן בחשבון בנק

  17. רשלנות עירייה בעיקול חשבון בנק

  18. סירוב לפתוח חשבון בנק משותף לעסק

  19. שחזור חשבון בנק - חידוש עסקאות

  20. עיקול חשבון בנק בגלל דו''ח חניה

  21. משיכת מזומנים ע''י מי שאינו מורשה

  22. עיקול חשבון בנק חוב ארנונה על חנות

  23. בקשה שחשבון בנק יפסיק להיות מוגבל

  24. עיקול על חשבון בנק בגלל חובות ארנונה

  25. פעולות חריגות של מיופה כוח בחשבון בנק

  26. פתיחת חשבונות תוך התניית שירות בשירות

  27. טענת העברת כספים מחשבון עובר ושב ללא הסכמה

  28. ערעור בגין הכרזה כלקוח מוגבל והגבלת חשבון בנק

  29. במהלך ניהול החשבון היו תנועות כספים רבות לא מוסברות

  30. תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם עקב עיקולים בחשבונות הבנק

  31. תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס''ח-2008

  32. בקשת הסרת הגבלה על חשבון בטענה שהגבלת החשבון תגרום לקשיים בעסקים

  33. נטען כי הבנק כפה על החברה להפקיד פיקדון בעת שחשבון הבנק היה בחריגה

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון