פיצוי על הפרת חוזה שכירות

המשכירים ביקשו לחייב את המשכירה לפצותם בגין ביצוע תיקונים בדירה, רכישת פינת אוכל חדשה, תשלום חוב לחברת חשמל, חוב מים וביוב לעירייה, חוב בגין חשבון קו טלפון, חוב לחברת הגז, חוב לוועד הבית והחלפת ארון חשמל דירתי. בגין האיחור בפינוי הדירה, עותרים התובעים לפיצוי בהתאם לקבוע בהסכם, דהיינו 100$ בגין כל יום איחור, וסך הכל בשקלים- 3,744 ₪. נוסף על אלו, מעריכים התובעים את נזקם בגין עוגמת נפש בסך 2,000 ₪. להלן פסק דין בנושא פיצוי על הפרת חוזה שכירות: 1. הרקע לתובענה 1.1 בפני תובענה לפיצוי כספי בסך 14,158 ₪ בגין הפרת הסכם שכירות שנחתם בין התובעים לנתבעת ביום 1.9.05 (להלן: "ההסכם"), ביחס לדירה בפתח תקווה (להלן: "הדירה") אשר בבעלות התובעים. 1.2 לפי ההסכם, תקופת השכירות הינה בת 24 חודשים, מיום 1.9.05 ועד ליום 31.8.07. לימים הסכימו הצדדים על הארכת ההסכם עד לסוף אוגוסט 2008. 2. טענות הצדדים 2.1 התובע טוען כי לקראת תום תקופת השכירות הגיע לדירה וגילה כי היא מוזנחת, וכי קיימים בה ליקויים רבים, לרבות העדר פינת אוכל (שולחן ו-6 כיסאות) שהיתה בדירה, חורים בקירות, באריחי קרמיקה ובדלתות ארונות, קילופים בצבע, בטיח ובציפוי פורמייקה, נזקי רטיבות והזנחה וכד'. התובע ביקש כי ליקויים אלו יתוקנו והנתבעת התחייבה לעשות כן באמצעות בעל מקצוע מטעמה, אלא שבפועל רוב הליקויים לא תוקנו, והנתבעת פינתה את הדירה באיחור של 9 ימים תוך הפרת הסכם השכירות. 2.2 התובעים עותרים לחייב את הנתבעת לפצותם בגין ביצוע תיקונים בדירה, רכישת פינת אוכל חדשה, תשלום חוב לחברת חשמל, חוב מים וביוב לעירייה, חוב בגין חשבון קו טלפון, חוב לחברת הגז, חוב לוועד הבית והחלפת ארון חשמל דירתי. בגין האיחור בפינוי הדירה, עותרים התובעים לפיצוי בהתאם לקבוע בהסכם, דהיינו 100$ בגין כל יום איחור, וסך הכל בשקלים- 3,744 ₪. נוסף על אלו, מעריכים התובעים את נזקם בגין עוגמת נפש בסך 2,000 ₪. 2.3 בכתב הגנתה טוענת הנתבעת כי השיבה את הדירה באותו מצב בו קיבלה אותה, כי מלכתחילה לא דובר בדירה חדשה, וכי נזקי הרטיבות הינם תוצאה של הזנחת התובע וסירובו לאשר תיקונים שנדרשו אלא באמצעות שרברב מטעמו. לעניין פינת האוכל טוענת הנתבעת כי באישור התובע היא הושלכה מכיוון שהיתה ישנה ושבורה. 3. דיון וממצאים 3.1 נזקים לדירה 3.1.1 עיקר טענות התובעים בתובענה שבפני נסוב סביב טענת נזקים שכביכול גרמה הנתבעת לדירה, כשהעיקרי מביניהם הינו באי השבת הדירה למצבה ערב השכירות והצורך לשפצה לאחר פינויה. 3.1.2 עיון בהסכם השכירות שצורף כנספח א' לכתב התביעה מעלה כי הצדדים הגדירו את הדירה בסע' 2ב' להסכם כדירה "במצב של דירה חדשה", ובהמשך הצהירה הנתבעת בסעיף 5: "השוכרים מצהירים כי ראו ובדקו את המושכר ומצאו אותו במצב חדש, טוב, תקין, ראוי לשימוש ומתאים למטרת מגורים...". 3.1.3 האמור לעיל סותר את טענת הגנתה של הנתבעת לפיה הדירה היתה מוזנחת ומוצפת מים, ראשית בהיות הדברים בגדר טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב אשר אין לקבלה. שנית, משום שאין זה סביר שהנתבעת תסכים לשכור דירה במצב שכזה, גם לא בנסיבות להן טוענת הנתבעת של לחץ בלתי פוסק מצד התובע לעבור לדירה זו מדירה אחרת שהשכיר לה באותו הרחוב (ראה סע' 6 לכתב הגנתה). גרסת הנתבעת בהקשר זה איננה אמינה עלי והיא אף איננה נתמכת בראיה כלשהי, ומשכך אני רואה לנכון להעדיף עליה את גרסת התובע, המוצאת ביטויה בהסכם כאמור לעיל. 3.1.4 משכך, ולאור התחייבות הנתבעת בהסכם השכירות לפיה תהיה אחראית לכל נזק ברכוש שנגרם לדירה (שם, סע' 11א'), הינני מחייבה בפיצוי בגין עלות תיקון הנזקים בדירה בהתאם להצעת מחיר וחשבונית שהציג התובע (נספח ה' לכתב התביעה) בסך 4,025 ₪. 3.2 פינת האוכל 3.2.1 בסעיף 2ג' להסכם השכירות מפורטים אביזרים ורהיטים שהיו בדירה ערב השכרתה, ובין השאר צויין כי בדירה "שולחן בפ"א (פינת אוכל- מ.ב.ח.) ו-6 כיסאות". 3.2.2 הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי דובר בריהוט ישן כבן 30 שנה, שבור וקרוע אשר הושלך לזבל באישורו בעל-פה של התובע (שם, סע' 6), וחוזרת על גרסתה זו בעדותה בפני: "הוא הסכים שאני אזרוק את פינת האוכל, אבל כאן הוא אומר שהוא לא הסכים." (עמ' 1 לפרוטוקול, שו' 21). 3.2.3 נמצא איפוא כי אין מחלוקת שהדירה נמסרה לתובעת כשהיא כוללת את פינת האוכל, וטענת הגנתה של הנתבעת לפיה היא הושלכה באישור התובע הינה בגדר טענת הודאה והדחה, שנפקותה היפוך בנטל ההוכחה והעברתו לכתפי הנתבעת. משלא הציגה הנתבעת כל ראיה לתמיכה בטענתה זו, ברי כי לא עמדה בנטל ההוכחה, ומשכך דין טענתה בעניין זה להדחות. 3.2.4 התובע בתביעתו עותר לפיצוי בסך 1,789 ₪ עבור פינת האוכל, אך במעמד הדיון ציין כי: "אני תובע בגין השולחן 1,000 ₪, קניתי באיקאה את השולחן הפשוט ביותר." (שם, שם, שו' 23) לאור האמור, אני פוסק לתובע סך 1,000 ₪ בלבד בגין פינת האוכל. 3.3 חובות כספיים 3.3.1 התובע טען לחובות כספיים שהנתבעת נותרה חייבת בגין חשבון חשמל, מים וביוב, קו טלפון, גז וועד בית וצירף אסמכתאות בהתאם (נספחים ז'-יא' לכתב התביעה). הנתבעת הכחישה הכחשה גורפת וכללית לטענות אלו בכתב הגנה, אך לא פרטה ולא תמכה טענותיה בראיות כלשהן. 3.3.2 לאור האמור לעיל, הינני מעדיף את גרסת התובע הנתמכת בראיות מוצקות, על פני גרסתה העמומה של הנתבעת. בהקשר זה אטעים לעניין נספח יא(1) המהווה אישור מאת ועד הבית בגין חוב הנתבעת, כי הגם שמדובר במסמך שאיננו מסמך רשמי, הרי שהוא נתמך בהודעת הבנק ביחס לחילול המחאה שמסרה הנתבעת (נספח יא2 לכתב התביעה) ומעבר לכך הנתבעת לא העלתה טענה כנגדו ומשכך אף הוא מקובל עלי. 3.3.3 אני פוסק לתובע את הסכום המבוקש לפי סעיפים 20.3-20.7 לכתב התביעה, וסך הכל 1,600 ₪. 3.4 החלפת ארון חשמל דירתי התובע לא תמך טענתו זו בראיות כלשהן, ולפיכך היא נדחית. 3.5 איחור בפינוי הדירה 3.5.1 התובע טוען בתביעתו כי הנתבעת פינתה את הדירה ביום 9.9.08, כ-9 ימים לאחר תום תקופת השכירות. מנגד, טוענת הנתבעת כי פינתה את הדירה כמוסכם ביום 31.8.09, וכי כבר לקראת סוף אוגוסט ביקר התובע בדירה והוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תפעל לצביעתה (כתב ההגנה, סע' 8, 11, 12). 3.5.2 בעדותו בפני הסביר התובע כי: "היא פינתה את הדירה ב- 1.9.08, קבלן מטעמה מרח את הצבע על הקירות עד 3 או 4 לחודש, היא נתנה לי מפתחות ב- 5, 6 ואז קבלן שלי תיקן עד 9 לחודש... היא לא פינתה את הדירה מכל הריהוט, אלא רק מריהוט חלקי." (שם, עמ' 2, שו' 13-15). 3.5.3 התובע לא הציג אסמכתאות כלשהן לעניין מועד פינוי הדירה על ידי הנתבעת או מועד מסירת המפתח לידיו (כגון פרטיכל מסירה), ומשכך אין בידי לקבל טענתו זו ודינה להדחות. 3.6 נזק לא ממוני 3.6.1 התובע עותר לפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש. 3.6.2 לאור התוצאה אליה הגעתי והפער בין הסכום הנתבע לסכום שנפסק בסופו של יום, הינני פוסק לתובע פיצוי בסך 500 ₪ בגין אובדן זמן ועיסוק בעניין. 4. סוף דבר 4.1 אני מקבל את התביעה בחלקה ופוסק לתובע פיצוי בסך 7,125 ₪, כמפורט להלן: 4.1.1 נזקים לדירה 4,025 ₪ 4.1.2 פינת אוכל 1,000 ₪ 4.1.3 חובות כספיים 1,600 ₪ 4.1.4 נזק בלתי ממוני 500 ₪ סה"כ פיצוי לתובע מאת הנתבעת 7,125 ₪ 4.2 הסכומים הנ"ל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 4.3 לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. חוזה שכירותהפרת חוזהחוזהפיצוייםשכירות