פיצוי על ביטול חוזה רכישת דירה

להלן פסק דין בנושא פיצוי על ביטול חוזה רכישת דירה: רקע 1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים לפי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים") בנוגע לחוסר תום לב במשא ומתן. על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך 17.9.07 נפגש התובע עם הנתבעים בביתם והגיע עימם להסכמה לרכישת ביתם. ההסכמה התייחסה לכל הפרטים המהותיים לעסקה. לפי כתב התביעה, בהמשך לכך, עורכי הדין של הצדדים החלו במשא ומתן ובמסגרתו הוחלפו מספר טיוטות של ההסכם בין הצדדים. ביום 11.10.07, סוכמו כל הפרטים המשפטיים והאחרים במסגרת ההסכם והצדדים קבעו מועד לחתימת ההסכם בבית הנתבעים. 2. עוד טוען התובע בכתב התביעה כי מספר שעות לפני המועד המיועד לחתימה קיבל הודעה שהנתבעים מבקשים שלא לחתום על ההסכם באותו יום, אלא לדחות את החתימה לשבוע שלאחר מכן. לאחר כשבוע ולמרות רצונו של התובע לחתום על העסקה, סרבו הנתבעים למכור את ביתם בתנאים שהוסכמו. 3. לטענת התובע, נגרמו לו הוצאות בסך של 19,054 ₪ שכוללות שכר טרחת עורך דין בסך של 12,779 ₪, שכר טרחת מהנדס בסך 2,790 ₪, הפסדים ועלויות בגין העברת כספים מחו"ל בסך 1,485 ₪, בזבוז זמן ועוגמת נפש בסך 2,000 ₪. 4. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובמסגרתו טענו מספר טענות כמפורט להלן: ראשית, טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה בגין שיהוי בהגשתה. לטענת הנתבעים, התביעה הוגשה כ-20 חודשים לאחר האירוע ומכאן שיש לדחותה מחמת שיהוי. שנית, טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה לגופה משום שלא נחתם הסכם בין הצדדים, לא היה מפגש רצונות ולא הייתה גמירות דעת בין הצדדים ולפיכך לא השתכללה התקשרות חוזית מחייבת. לטענת הנתבעים, הסכמת הצדדים כי יחתמו על החוזה מעמידה אותם בחזקתם כי לא התכוונו להתקשר בחוזה אלא לאחר חתימתו, וכל עוד לא הושג מסמך חתום אין חוזה בין הצדדים. עוד ציינו הנתבעים כי אדם יכול להגיע להסכמה שעסקה פלונית אינה כדאית לו ולמרות שמתגלה לאחר מכן שלא הייתה הצדקה עניינית למסקנה זו, אין להסיק מכך שנהג בחוסר תום לב. 5. התובע העיד בבית המשפט וחזר על עיקרי טענותיו, כאמור בכתב התביעה. לדברי התובע, בסמוך למועד החתימה הודיעו לו הנתבעים כי הם דורשים תוספת של 75,000 דולר מעבר למחיר שהוסכם, ומשלא הסכים לכך בוטל החוזה. 6. הנתבע 1 (להלן: הנתבע) העיד בבית המשפט. במהלך עדותו העלה הנתבע טענה חדשה לפיה אחת הסיבות לסירובו לחתום על החוזה טמונה באי יכולתו של התובע לשלם במעמד החתימה סך של 15 אחוז מהסכום. כמו כן, העיד הנתבע כי במהלך תקופת המשא ומתן חלה ירידה של שער הדולר ובשל ההפרש בשער הדולר במהלך התקופה, הפכה העסקה לבלתי כדאית לתובעים. הנתבע אף צירף נספח המציין את שערי הדולר בתקופה הרלוונטית. עוד העלה הנתבע טענות בנוגע לתכנית תשלומים שלא הוסכמו בין הצדדים. דיון- הפן העובדתי 7. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני מעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע. התובע עשה עליי רושם מהימן, גרסתו הייתה אחידה וקוהרנטית. ניכר שהוא לא ניסה להסתיר פרטים ואני מקבל את גרסתו. מנגד, אני מתקשה לקבל את גרסתו של הנתבע, בפרט ככל שהיא נוגעת לעילות לביטול החוזה. בכתב ההגנה לא בא זכרן של טענות אלה. טענותיו של הנתבע לפיהן החוזה בוטל על רקע אי יכולתו של הנתבע לשלם סך של 15 אחוז במעמד החתימה אינן נזכרות בכתב ההגנה, והן נולדו לראשונה בעדותו בבית המשפט. כמו כן, איני מקבל את טענת הנתבע לפיה הפרשי שער הדולר עמדו ביסוד רצונו לבטל את העסקה. בעניין זה, כאמור לעיל, הציג התובע לוח של שערי דולר הנוגע לתאריכים הרלוונטיים והעיד כי שער הדולר ירד באופן משמעותי באותה תקופה. אכן כפי שעולה מהמסמך שהציג הנתבע, באותה תקופה ירד שער הדולר אף מתחת לשער של 4 שקלים. דא עקא, בעדותו הראשית לא ציין הנתבע כי בסעיף 5.04 לטיוטת החוזה נרשם כי כל תשלום לפי ההסכם ייעשה באופן שבו שער הדולר המינימאלי יעמוד על 4.235 ₪ לדולר, ובמקרה שבו השער היציג יהיה נמוך משער המינימום יחושב התשלום לפי שער המינימום. משכך, איני מקבל את עדות הנתבע לפיה הפרשי השער עמדו ביסוד רצונו לפרוש מן המשא ומתן. אציין בהקשר זה, כי הנתבעים לא חלקו על כך שהם נסוגו מן המשא ומתן, וביקשו לחזור בהם מכוונתם למכור לתובע את ביתם. 8. בעניין זה, סבורני שביטול החוזה על ידי הנתבעים בסמוך לפני מועד החתימה נבע אך ורק מכך שנמלכו בדעתם בנוגע לרצונם לבצע את העסקה, וללא שום קשר להתנהגותו של התובע או לנתונים אובייקטיבים אחרים. 9. כמו-כן, אני מקבל את עדותו של התובע לפיה הסכומים של הקבלות שצירף שולמו בפועל לעורך-דינו ולמהנדס מטעמו בקשר לעסקה זו. דיון- הפן המשפטי 10. סעיף 12 לחוק החוזים קובע כי במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, וכי צד שלא נהג בדרך מקובלת ובתום לב חייב לשלם לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן. 11. מובן הדבר שלא כל משא ומתן מבשיל לכדי חוזה. מובן אף שאין בעצם ניהול משא ומתן משום ערובה לחתימה על חוזה, וכי כל צד רשאי לפרוש ממנו. ואולם, אף פרישה ממשא ומתן בטרם חתימה על חוזה צריכה להיעשות בתום לב. כפי שמציינת פרופ' גבריאלה שלו בספרה, דיני חוזים - החלק הכללי, עמ' 152 (2005), פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על-ידי שיקולים עניינים הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא ומתן ומעמדות הצדדים לו. כפי שמציינת פרופ' שלו, בכל מקרה של פרישה ממשא ומתן יש להתחשב בנסיבות העניין ובעיקר בשלב אליו הגיע המשא ומתן ובסיבת הפרישה. ככל שהשלב בו נמצא המשא ומתן מתקדם יותר, וככל שהצדדים קרובים יותר לתחום החוזי, נדרשת סיבה מובהקת וברורה יותר להצדקה הפרישה. 12. כך קבע אף בית-המשפט העליון בע"א 2071/99 פנטי נ' יצהרי, פ"ד נה(ג) 721, 727 (2001): "אכן, "כמו כל התנהגות במהלך משא-ומתן, גם הפרישה ממנו צריכה להיות מונחית על-ידי עקרון תום הלב... פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על-ידי שיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא-ומתן ומעמדות הצדדים לו" (ג' שלו דיני חוזים [2], בעמ' 57). "שאלת תחולתו של סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) על מקרה של הסתלקות ממשא ומתן טעונה גם בירור עובדתי. בבירור כזה יש להתחשב בכלל נסיבות העניין, ובייחוד בשאלה, לאיזה שלב הגיע המשא ומתן בין הצדדים; שכן ככל שהצדדים קרובים יותר ליצירת הקשר החוזי, מצפים מהם להציג סיבה ברורה יותר להצדקת פרישה מן המשא ומתן..." (ע"א 416/89 גל-אור נ' חברת כלל (ישראל) בע"מ [1], בעמ' 185)". וראו גם תא (מח' ת"א)1519/01 גולדשטיין נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (20007). 13. במקרה דנן, סבורני שהתנהגות הנתבעים עולה כדי חוסר תום לב במשא ומתן. המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה הגיע לשלב הסופי והאחרון, כאשר הוסכם על מחיר ופרטי העסקה, מהנדס מטעם התובע בדק את הנכס, הוחלפו טיוטות של חוזה בין עורכי-הדין של הצדדים, נערכה טיוטה סופית, ואף נקבע מועד לחתימת החוזה. ביום שנקבע לחתימה, מספר שעות לפי מועד החתימה, הודיעו הנתבעים לתובע על דחיית המועד, ולאחר מכן ביקשו לשנות את מחירו העסקה באופן כה משמעותי, עד שיש לראות בכך משום פרישה מהמשא ומתן. במקרה דנן, לא היתה שום הצדקה עניינית לפרישה מהמשא ומתן על-ידי התובעים. סבורני כי פרישה מן המשא ומתן בשלב שבו כפסע נותר לחתימה על החוזה, ללא שום הצדקה עניינית, כפי שהיה בנסיבות המקרה דנן, עולה כדי חוסר תום לב במשא ומתן. 14. אשר על-כן, אני קובע כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב בניהול המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה עם התובע. 15. כמו-כן, לא שוכנעתי כי הגשת התביעה בחלוף 20 חודשים ממועד האירוע עולה כדי שיהוי המחייב את דחייתה על הסף כטענת הנתבעים, וזאת בפרט לאור הסבריו של התובע. שיעור הנזק 16. בנוגע לשיעור הנזק, תבע התובע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב והמשא ומתן. התביעה הינה לפיצויי הסתמכות (פיצויים שליליים) בלבד, שיהיה בהם כדי להעמידו במצב שבו היה נתון אלמלא נכנס למשא ומתן. במסגרת זו תבע התובע פיצויים בגין שכר טרחת עורך-דין, שכר טרחת מהנדס, הפסדים ועלויות בגין העברת כספים מחו"ל, בזבוז זמן ועוגמת נפש. 17. בעניין זה, שוכנעתי כי אכן שילם התובע את הכספים האמורים לעורך-הדין (בסך 12,779 ₪) ולמהנדס (בסך 2,790 ₪). בעניין עורך-הדין, אמנם החשבונית שהציג התובע הינה מתאריך מאוחר למועד סיום המשא ומתן, ואולם אני מקבל את עדות התובע לפיה הסכום האמור אכן שולם בפועל. 18. בעניין ההפסדים והעלויות בגין העברת הכספים מחו"ל, סבורני שהתובע לא עמד בנטל השכנוע להוכיח את הנזק שנגרם לו. התובע לא צירף בעניין זה מסמכים נדרשים ואסמכתאות להוכחת הנזק. גם בעניין עוגמת הנפש, לא שוכנעתי שמקרה זה מצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש. סוף דבר 19. אשר על-כן, אני קובע כי הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובע סך של 15,569 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 20. כמו-כן, הנתבעים ישאו בהוצאות התובע בסך של 350 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד ליום התשלום בפועל. המזכירות תשלח לצדדים את פסק-הדין באמצעות הדואר. בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי, תוך 15 ימים. חוזהפיצוייםמקרקעיןביטול חוזהחוזה דירהקניית דירה