פגיעת רכב נגרר ברכב אחר

לטענת התובע, בעת שהנהגת יצאה מתחנת דלק ורצתה להשתלב בתנועה, עמדו לפניה 2 רכבים שניסו אף הם להשתלב. בצד ימין היה רכב בו נהג הנתבע ובמקביל אליו בצד שמאל עמדה מכונית פרטית.

הנהגת הגיעה מצד שמאל ועמדה מאחורי הרכב הפרטי הנ"ל, כשהיא שומרת מרחק ממנו ומרכב הנגרר ובעת שהייתה עדיין בעצירה מוחלטת סטתה משאית הגרר שמאלה על מנת לאפשר לרכב הפרטי להשתלב בתנועה ובזמן הסטייה פגע חלקו האחורי של הנגרר בשילוב הגלגל בחלק הקדמי ימני של רכב התובע.

להלן פסק דין בנושא פגיעת רכב נגרר ברכב אחר:


1. א. התובע מלין על כך, שרכבו , שהיה נהוג על ידי הנהגת נפגע על ידי רכב שגרר אחריו נגרר – רכב שהינו בבעלות הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") ושהיה נהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") וכתוצאה מפגיעה נטענת זו נגרם נזק לרכבו של התובע – נזק המגיע לכדי סך של 4,452.86 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי בסך 2,405.86 ₪, שכ"ט שמאי בסך 497 ₪, 3 ימי עבודה לפי 500 ₪ ליום – סה"כ 1,500 ₪ ועוד סך של 50 ₪ אגרת משפט.
לטענת התובע, בעת שהנהגת יצאה מתחנת דלק ורצתה להשתלב בתנועה, עמדו לפניה 2 רכבים שניסו אף הם להשתלב. בצד ימין היה רכב בו נהג הנתבע ובמקביל אליו בצד שמאל עמדה מכונית פרטית.
הנהגת הגיעה מצד שמאל ועמדה מאחורי הרכב הפרטי הנ"ל, כשהיא שומרת מרחק ממנו ומרכב הנגרר ובעת שהייתה עדיין בעצירה מוחלטת סטתה משאית הגרר שמאלה על מנת לאפשר לרכב הפרטי להשתלב בתנועה ובזמן הסטייה פגע חלקו האחורי של הנגרר בשילוב הגלגל בחלק הקדמי ימני של רכב התובע.

ב. הנתבע עצמו לא הגיש כתב הגנה ובעצם כתב ההגנה שהוגש, הוגש על ידי הנתבעת והיות ולטענתה היה הנתבע מועסק בעבר אצל הנתבעת – יש לדחות את התביעה נגדה מחוסר יריבות.
הנתבעת מטילה ספק בזהותו של בעל הרכב, יען כי התובע לא צרף רישיון רכב- מה עוד שברכב התובע נהגה הנתבעת ולא התובע בעצמו.
עוד טוענת הנתבעת, שאין היא אחראית לכל נזק שנגרם לתובע – אם נגרם ואם התובע טוען לנזקים, הרי אלה נגרמו במועד מוקדם יותר – ולא באירוע נשוא תביעה זו.
בנוסף לטענות מקדמיות אלו, טוענת הנתבעת לגופו של עניין, שהנתבע עמד ברמזור אדום ברחוב חד סטרי ומשאלו תחנת דלק. הגרר והרכב הנגרר עמדו באופן כזה, ששניהם עברו במלואם את היציאה מתחנת הדלק ורק לאחר שהגרר המשיך בנסיעה, קיבל הנתבע שיחת טלפון בהולה, כאילו פגע ברכב התובע אשר יצא מתחנת הדלק לאחר שהגרר והרכב הנגרר עברו במלואם את היציאה מתחנת הדלק.
לבן, נטען על ידי הנתבעת, שלא התרחש וגם לא יכול היה להתרחש כל מגע בין הרכבים.
עוד נטען, שהנתבע ערך בדיקה מיד לאחר האירוע ומצא שהפגוש של רכב התובע היה קשור בחוטי ברזל והתובע עצמו אמר לנתבע ולאדם נוסף שהיה עם הנתבע, שקשירת הפגוש נעשתה לאחר שבתו עשתה תאונה קודמת. כמו כן, מציינת הנתבעת סימנים שנשארו על הרכב – דבר המוכיח שהנגרר לא פגע בחלקו הקדמי של רכב התובע.

2. כפי שציינתי לעיל, הוגש כתב ההגנה רק על ידי הנתבעת 2 , אך כתב הגנה זה הוגש רק ביום הדיון אם כי מצויה עליו חותמת כאילו הוגש ביום 29.11.09, קרי יומיים לפני הדיון.
עם זאת, הסכים התובע לקיים את הדיון ובית המשפט אפשר לצדדים להשמיע טענותיהם ועדויותיהם.
עיינתי בכתבי הטענות, כפי שהוגשו וכן שמעתי את הצדדים המעורבים בתאונה והתובע גם הביא עד מטעמו אשר העיד בבית המשפט.
לאחר בחינת הראיות, כפי שהובאו בפני ולאחר שקילת חומר הראיות, אני קובע, שעדותה של הנהגת על צורת קרות התאונה אמינה עלי ואני קובע כי הנתבע פגע ברכב התובע ועל הנתבעים לפצות את התובע – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. טענת הנתבעת על חוסר יריבות אינה מקובלת עלי, כשם שאני לא מקבל את טענת הנתבעת שהתובע לא הוכיח את בעלותו ברכב.
התובע צרף לכתב התביעה דו"ח שמאי והתובע מופיע כבעל הפוליסה ודי בכך כדי להוכיח שהתובע הינו בעל עניין, הזכאי לפיצוי אם רכבו נפגע בתאונה. עם זאת, התובע המציא לבית המשפט – אם כי לאחר הדיון- צילום רישיון רכב המוכיח שהוא הבעלים של הרכב נשוא תביעה זו.
בדרך כלל, אין בית המשפט מקבל מסמכים לאחר תום הדיון ולפני מתן פסק הדין, ברם מאחר והנתבעת לא הגישה כתב הגנה במועד והיות והתובע כלל לא קיבל לידיו העתק מכתב ההגנה, לא יכול היה התובע לדעת, שהנתבעת תעלה את שאלת הבעלות ולכן, אם כתב ההגנה נתקבל באיחור, אזי יש לקבל את צלום רישיון הרכב כתגובה לנטען בכתב ההגנה.
יחד עם זאת, אני קובע כי גם ללא רישיון הרכב, הוכח בפני באמצעות עדות הנהגת ובאמצעות האמור בדו"ח השמאי את היות התובע הבעלים של הרכב.
זאת ועוד, הנתבעת מטילה ספק בזהות בעל הרכב נוכח העובדה, שלא הוא נהג ברכב אלא הנהגת ואילו הנהגת עצמה אינה צד לתביעה.
בעניין זה, עלי להשיב לנתבעת שבצדק לא צורפה הנהגת כתובעת לתביעה, משום שהנהגת יכולה לכל היותר להעיד במשפט על העובדות שאירעו בתאונה בהיותה הנהגת של הרכב, ברם כנהגת בלבד, אין היא זכאית – ממילא- לקבל כל פיצוי על נזק שנגרם לרכב שאינו שלה ושלא בבעלותה.

ב. הנתבעת לא הוכיחה, שהנזקים הנתבעים בתביעה זו, נגרמו עוד קודם לאירוע נשוא תביעה זו והטענה היא טענה בלבד בלתי מוכחת.
הנתבע אינו מכחיש את היותו במקום האירוע, הנתבע מאשר, שהגיע לפנייה וטרם השלים את הפנייה ועוד נוספו רכבים.
אני יכול לקבל את טענת הנתבע, הטוען:" לא הרגשתי מכה וזה לא יכול להיות...", ואני מסכים לטענת נציג הנתבעת, שלא תמיד נהג משאית יכול להרגיש מכות – (ראה עדות הנתבע בעמ' 2 לפ', ש' 10- 11 וראה עדות נציג הנתבעת בעמ' 3 לפ',
ש' 4) - זאת משום היות הרכב בו נהג הנתבע הוא רכב גדול שאין להוציא מכלל אפשרות שלא הרגיש במכה, ברם העובדות וההוכחות שהובאו בפני, יש בהן כדי להוכיח כי אכן הנתבע פגע ברכב התובע.
גם מר יגאל כהן, אשר נסע ברכבו של הנתבע, העיד שלא הרגישו במכה, אך מר כהן לא רק שלא הרגיש במכה אלא שהוא בכלל לא ראה את רכב התובע במקום ולכן, אם רכב לא היה כיצד ירגיש מכה?

ג. עדותה של הנהגת נתמכת על ידי עד ניטרלי, מר ארי אולמן, שבמקרה היה במקום ונסע אחרי רכבה של הנתבעת והוא מתאר כיצד ראה את רכב הנתבעת פוגע ברכב התובע ולא רק זאת, אלא גם תאר איזה חלק מרכב הנתבעת פגע ברכב התובע.
עד זה, שהינו עד אובייקטיבי, שאין לו כל עניין אישי בתוצאות המשפט, פשוט עשה מעשה של אזרחות טובה ולאחר שראה את שראה, אף נסע אחרי רכב הנתבעת על מנת להודיע לנתבע על הפגיעה ברכב התובע. למרות, שהעד עשה מאמץ לפגוש את הרכב ולדבר עם הנתבע, לא הצליח לעצור את רכב הנתבעת ואז הציע לנהגת להתקשר עם הנתבעת ולשאול מי הנהג ברכב הפוגע.
עד זה, מעיד בפירוש שהוא ראה את רכב הנתבעת פוגע ברכב התובע והוא גם שמע את המכה.

ד. נציג הנתבעת, שכלל לא היה במקום האירוע, העיד בקשר לפגיעות שהיו ברכב התובע וטען שעסקינן בפגיעות ישנות ועוד טען, שיש להתחשב גם בעובדה שהרכב עצמו לא תוקן וקיימת רק הצעת מחיר בחוות הדעת של השמאי.

3. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט להאמין לעדות הנהגת הנתמכת בעדות העד מר ארי אולמן, שאכן הנתבע הוא זה אשר פגע ברכב התובע ועל הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לרכבו.
באשר לסכום הנזק, מקבל אנוכי את טענת נציג הנתבעת, שהתובע לא הוכיח את מלוא סכום התביעה ולכן אין מקום להיעתר לסכום התביעה, כפי שנתבע.
גם אם התובע לא תיקן את הרכב, אין להתעלם מהערכת השמאי בדבר הנזקים שנגרמו לרכב ולכן כל שהוכיח התובע הוא הסכום בגין הנזק הממשי בסך של 2,083 ₪ (סכום הנזק ללא מע"מ היות והתובע טרם תיקן את הרכב וטרם שילם את המע"מ) וכן סך של 497 ₪ שכ"ט שמאי ובסך הכל – 2,580 ₪.
התובע לא הוכיח הפסדי ימי עבודה, התובע לא הוכיח מהי עבודתו, מה שכרו ליום עבודה ולכן אין מקום להיעתר לסכום סתמי זה שננקב בכתב התביעה.

4. לפיכך ולאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד ו/או כ"א מהם בנפרד, לשלם לתובע סך של 2,580 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 27.7.09- ועד התשלום בפועל.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, באופן סולידרי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.


בקביעת הוצאות משפט נלקח בחשבון שכרו של העד ומאחר והתובע הפקיד בקופת בית המשפט את שכרו של העד, על המזכירות להעביר לעד את שכר העדות בסך של 150 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעה בחוט תיל

  2. פגיעה בגן לאומי

  3. פגיעה שורשית c7

  4. הפקרה אחרי פגיעה

  5. פגיעת ראש בעבודה

  6. הפקרה לאחר פגיעה

  7. פגיעה ברכב ברוורס

  8. פגיעה ברגשות דתיים

  9. הסיבות לפגיעה עצבית

  10. פגיעה בכבוד בית המשפט

  11. פגיעת רכב נגרר ברכב אחר

  12. פגיעה ברגשות תושבי המדינה

  13. פגיעה בשם הטוב של איש ציבור

  14. פגיעה בראש ע''י מחסום חניון

  15. פגיעה שורשית קשה בגובה S1-S2

  16. פגיעה בשם הטוב בגין מכתב התראה

  17. פגיעה מרכב חולף בעת יציאה מרכב

  18. פגיעה רטרואקטיבית בזכויות נכסיות

  19. פגיעה בדלת קדמית בזמן סיבוב פרסה

  20. פגיעה ברכב חונה שפתח את הדלת כדי לצאת

  21. תביעה כספית נזיקית בגין פגיעה בעמוד חשמל

  22. שימוש בשולפן ריק מלקחיים - פגיעה ביולדת

  23. טענת התובע לפגיעה בשמו הטוב בישיבת ועד ההורים

  24. טען כי יש להורות על החייאת ההליך נוכח הפגיעה שתגרם לו

  25. תביעות שהגיש התובע להכיר בפגיעתו באברים שונים, כתוצאה מעבודתו כרצף

  26. תביעה להכיר בפגיעה בעבודה וכן בתנאי העבודה, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון