פגיעת אופנוע בדלת מכונית

בעוד התובעת מבצעת פנייה איטית שמאלה מהצומת לכיוון רח' הלוי, תוך בדיקת מראות הרכב והפעלת איתות כחוק, עקף אותה הנתבע, שהיה רכוב על אופנועו, בפראות משמאל ופגע בדלת השמאלית קדמית של רכבה (דלת הנהג).

להלן פסק דין בנושא פגיעת אופנוע בדלת מכונית:

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין תאונת דרכים מיום 17/08/2007, בין רכב התובעת, לבין רכב הנתבע.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, בכתבי ההגנה ובדיון בבית המשפט:

לטענת התובעת, בתאריך הנ"ל, בשעה 15:00, נהגה, בפתח תקווה, ברח' העצמאות לכיוון פינת רח' הלוי. היא נהגה תוך שמירה קפדנית על הוראות התנועה, כאשר עקב עומס בכביש התנועה הייתה איטית מאוד.
לפתע, בעודה מבצעת פנייה איטית שמאלה מהצומת לכיוון רח' הלוי, תוך בדיקת מראות הרכב והפעלת איתות כחוק, עקף אותה הנתבע, שהיה רכוב על אופנועו, בפראות משמאל ופגע בדלת השמאלית קדמית של רכבה (דלת הנהג).
בשל עומס התנועה ומהירות הנסיעה האיטית, הצליחה התובעת לבלום את רכבה במהירות ובשל כך לנתבע, נהג האופנוע, לא נגרם כל נזק גוף.
לטענתה, נהגים נוספים, שהיו עדים לתאונה, עצרו בצד הכביש והצהירו בפניה כי נהג האופנוע השתולל בכביש ונסע ב"זיגזגים", טרם התאונה.
שוטר תנועה רכוב על אופנוע משטרתי עצר לידה, לאחר התאונה, והורה לה להמשיך בנסיעה תוך שהוא מסביר לה שאמנם נהג האופנוע ביצע עקיפה מסוכנת, אך מאחר שלא היו נפגעים, אלא נגרם נזק לרכוש, עליהם להחליף פרטיהם בלבד. לטענתה, עקב הבלבול וההלם שאחזו בה לאחר התאונה, היא לא רשמה את פרטיו האישיים של אותו שוטר.
מיד לאחר התאונה, טלפן נהג האופנוע, בפני התובעת, אל מעסיקו ודיווח לו על האירוע.
ביום התאונה, בשעת ערב מוקדמת, התקשר אליה נהג האופנוע, התנצל על נהיגתו הפרועה ועל העקיפה המסוכנת שביצע. הוא אמר לה כי עקב חיפזון ועקב העומס בכביש, הוא לא העריך נכונה את זווית הכניסה לפנייה ואת מהירות האופנוע. הוא הצהיר באוזניה כי הוא מבוטח ובשל נסיעתו הפרועה הוא לוקח על עצמו את כל הוצאות התיקון. הוא אמר כי הוא יודיע לחברת הביטוח שהתאונה נגרמה עקב נסיעתו הרשלנית ושהוא ישלם, ללא ויכוח, את מלוא ההשתתפות העצמית בגין התאונה. באותה שיחה ביקש ממנה נהג האופנוע שלא תפנה לגורמים משטרתיים, כיוון שהוא נהג חדש והוא עלול לאבד את רישיונו, שקיבל זה מקרוב, בשל התאונה.
התובעת הסכימה שלא להגיש תלונה כנגדו בשל טענותיו כי הוא בן 17 בלבד, שאין זו תאונת הדרכים הראשונה בה היה מעורב וכי תלונה כנגדו תגרום לו לאבד, באופן מיידי, את משרתו כשליח ממונע של חברת "מאמא רוסו".
לאחר יומיים בהם התקשרה התובעת, מספר פעמים, אל נהג האופנוע ואל מעסיקו, על מנת שאלה יכסו את עלויות התיקון, חזר אליה מעסיקו של הנתבע, מר בן פרידמן, ומסר לה כי אין בכוונתו לפצותה על נזקיה ושהנתבע חוזר בו מטענתו כי התאונה נגרמה עקב נסיעתו הבלתי אחראית.

התובעת, בכתב התשובה, טענה כי ביום התאונה, כמו בכל יום ובאותה שעה, קיים ברחוב בו ארעה התאונה, עומס תנועה משום שבסמוך לשם ממוקמים בתי ספר ובשעה זו יש תנועה גדולה של תלמידים שיוצאים מבית הספר.
הנתבע התקשר אליה בשל החשש כי תגיש כנגדו תלונה במשטרה ואמר לה כי הוא נהג חדש ומפחד לאבד את רישיונו שקיבל זה מקרוב, ואם הנתבע לא היה אומר לה זאת מידע שכזה לא היה נודע לה.
לדבריה, אכן נודע לה כי אחיה עבד במקום עבודתו של הנתבע ולומד עימו באותו בית ספר, שכן אחיה וחבריו ספרו לה כי הנתבע מבצע תאונות באופן שיטתי. על מנת לבדוק את העניין היא פנתה לחברת הביטוח על מנת שזו תמסור לה פרטים אודות תאונות נוספות בהן היה הנתבע מעורב. אותו מידע על הנתבע נתגלה לה ע"י חברים משותפים של אחיה והנתבע, להם אין שום אינטרס בהכפשת שמו של הנתבע.
בשיחה שביצע עמה הנתבע עם קרות התאונה, הוא אמר לה כי תיצור עימו קשר ביום ראשון על מנת לקבל פרטים בעבור חברת הביטוח שלו. התובעת ניסתה ליצור עימו קשר ביום ראשון, כפי שקבעו, כאשר נכחה פיזית במשרדה של חברת הביטוח, אך לא היה כל מענה. הפקידה בחברת הביטוח, לאחר התייעצות עם סוכן הביטוח, אמרה לה כי עליה להחתים את הנתבע על טופס תאונת דרכים ולשלוח את הטופס לחברת הביטוח. לפי המלצתו של סוכן הביטוח, ביקרה התובעת במקום עבודתו של הנתבע, כדי להחתימו אישית, אך סולקה בגסות ע"י מעסיקו של הנתבע שלא אפשר לה להחליף עם הנתבע ולו מילה אחת. מעסיקו של הנתבע אף איים עליה ועל אימה שאם לא יסתלקו מיד מהמקום, הוא יזמין משטרה. בעקבות דבריו של המעסיק בקשה ממנו התובעת להודיע לנתבע כי תנקוט נגדו בהליכים משפטיים.

התובעת, גב' טלי חלימה, טענה, בבית המשפט, כי התאונה ארעה בצהרי יום שישי, הייתה שיירה של כלי רכב והיא התכוונה לפנות שמאלה, היא הפעילה את האיתות, הסתכלה והחלה בפנייתה. כאשר הייתה באמצע הצומת, הנתבע עקף אותה ופגע חזיתית בדלת הקדמית של הנהג. לאחר התאונה הם החליפו פרטים וכיום היא תובעת את עלות ההשתתפות העצמית.

מתשובותיה של גב' חלימה, לשאלותיו של הנתבע, עלה כי במהלך פנייתה מהירות נסיעתה הייתה איטית, 10-20 קמ"ש, ומעוצמת הפגיעה ניזוק רק הרכב.
כאשר נשאלה כיצד לא ראתה את המתרחש מאחוריה, השיבה כי הנתבע עקפה במהירות באמצע הצומת.
כאשר נשאלה מדוע הגיע עם אימה למקום עבודתו של הנתבע והקימה צעקות, השיבה כי אין זה רלבנטי לתביעה.
כאשר נשאלה מדוע שלחה מכתבים לחברת "כח סייקל" ולבית המשפט בהם טענה כי הנתבע הוא פוגע סדרתי, השיבה כי אין לכך נגיעה לתביעה הנידונה אלא ישנה תביעה נוספת על לשון הרע המתנהלת בין הצדדים.

מר חנן מוסנזון, עד לתאונה, מסר, בבית המשפט, כי הוא נסע מרחק 2-3 כלי רכב מאחורי רכב התובעת. הנתבע עקף את משאיתו בצורה מסוכנת מאוד, ממש השתולל בכביש, משום שרצה לעקוף את פקק התנועה. הנתבע לא הספיק לעצור על מנת להימנע מפגיעה ברכב התובעת, למרות שזו אותתה ופנתה שמאלה. כאשר הוא ירד ממשאיתו, הוא שמע את הנתבע מאיים.

מתשובותיו של מר מוסנזון, לשאלותיו של הנתבע, עלה כי הוא שוכר דירה באזור בו מתגוררים הוריה של התובעת, אך היא עצמה כלל לא מתגוררת שם.

על מנת לתמוך בכל טענותיה הפנתה התובעת את בית המשפט אל הודעה על תאונת רכב, אל תמונות ממקום התאונה, אל תצלום מקום האירוע, אל סיכום בכתב של שיחת טלפון שביצע הנתבע ביום התאונה, אל מכתב לחברת "אורנג'" שמטרתו להוכיח את קיום שיחת הטלפון שביצע הנתבע, אל מכתב למחלקת התנועה בפתח תקווה, אל מכתב לחברת הביטוח של הנתבע, אל אישור הפסדים, אל חוות דעת שמאי הרכב, אל חשבונית על סכום ההשתתפות העצמית של התובעת ואל תמונות המתעדות את הנזק לרכב.

לטענת הנתבע, התובעת לא שמרה על חוקי התנועה, לא אותתה, וככל הנראה, לאור אופי התאונה, לא הסתכלה במראותיה. כמו כן, לא היה עומס בכביש, בשעת התאונה.
הנתבע רכב בחלק השמאלי של הנתיב, מאחורי רכב התובעת. אם הייתה התובעת מסתכלת במראות רכבה, הייתה רואה את הנתבע על אופנועו. לפתע, ללא כל התראה ומבלי לאותת, ביצעה התובעת פנייה חדה שמאלה ובשל כך ארעה התאונה.
הנתבע מכחיש את טענות התובעת כי נהג בפראות תוך שהוא "מזגזג" בכביש. לטענתו, הוא נסע מתחת למהירות המותרת ואם אכן היה נוהג בפראות היה ניזוק בתאונה.
לדבריו, התובעת טענה כי רכבה נפגע בדלת הקדמית שמאלית ובדו"ח השמאי מופיע תיקון של דלת אחורית שמאלית, ככל הנראה התובעת מנסה לשדרג את רכבה ולבצע תיקונים באמתלה של פגיעה.
בלימתה של התובעת במפתיע, כפי שגם היא מציינת בכתב תביעתה, נעשתה תוך שהיא מבצעת את פנייתה שמאלה, ללא איתות, מבלי להסתכל במראות, ובניגוד לחוקי התנועה. בלימתה של התובעת, כאשר רכבה כבר היה בסטייה שמאלה עקב פנייתה ועצירת הרכב במפתיע (עצירה מוחלטת), גרמה לכך שהנתבע פגע עם אופנועו בדלת השמאלית קדמית של רכבה.
תנועת כלי הרכב אכן נעצרה וזאת בגלל עצירתה של התובעת באמצע הפנייה ובשל כך אף רכב לא יכול היה לעבור.
אדם שהיה עד לתאונה, שמשון זוהר מרח' הצנחנים 29 פתח תקווה, היה המום מאופן נהיגתה של התובעת שהוביל לתאונה וכן הבטיח כי יתייצב לעדות אך לא נכח במועד הדיון.
השוטר, אותו מאזכרת התובעת, לא נכח ברגע קרות התאונה. השוטר לא יכול היה לתת חוות דעת בעניין העקיפה, שהרי לא בבוחן תנועה מדובר, והנתבע אף לא ביצע עקיפה, ביצוע פנייה חדה ועצירה באמצע הפנייה נעשה ע"י התובעת. גם תמוהה טענת התובעת שכאילו השוטר אמר שאין צורך בהזמנת אמבולנס, הרי ברור שאין זה אחראי ולא יעלה על הדעת ששוטר יקבע עניינים שברפואה. השוטר לא קבע קביעות לעניין האשמים בתאונה ולא ייעץ לעניין טיפול רפואי - גם פנייתה של התובעת למשטרת ישראל, כפי שצרפה לכתב התביעה, לא זכתה למענה.
לאחר התאונה החליפו הצדדים פרטים אך התובעת לא נתנה פרטים מלאים והנתבע התקשר כדי לקבל ממנה את מספר הפוליסה בלבד. הנתבע מעולם לא התנצל ובטח שלא הודה בנהיגה פרועה אשר מוכחשת מכל וכל.
לטענת הנתבע, מדובר בתאונה ראשונה בה היה מעורב, הוא לא ביקש מהתובעת להימנע מהגשת תלונה וכלל לא דיבר עימה בנושא זה. אחיה של התובעת, ליאור חלימה, עבד בעבר ב"מאמא רוסו" יחד עימו ומכאן נודע לתובעת מקום עבודתו. חצופה התובעת כאשר היא מנסה לרמוז כי נודע לה על מקום עבודתו של הנתבע מדבריו שלו.
התובעת התייצבה ימים ספורים לאחר התאונה, ביחד עם אימה, במקום עבודתו של הנתבע והקימה צעקות ודרשה בצרחות מהנתבע וממעסיקו כי זה הראשון יודה בתאונה ושאין היא רוצה לשלם השתתפות עצמית. ברי כי הנתבע לא הסכים לדרישתה המוגזמת ולא נכנע לאיומיה.
לאחר בירור שערך הנתבע עם מעסיקו התברר כי התובעת צלצלה מספר פעמים ואף התייצבה פיזית במקום, אך מעולם לא נאמר לה כי הנתבע מודה או אשם בקרות התאונה.
הנתבע מכחיש את עלויות תיקון הרכב, את סכום הפיצוי ואת סכום עגמת הנפש. הנתבע טוען כי התובעת מנסה לעשות עושר ולא במשפט. בדו"ח השמאי בסעיף תיאור הנזק, הוכנסה גם הדלת השמאלית אחורית לתביעה - כאשר ברור שזו לא ניזוקה. הנתבע טוען כי מדובר ברכב ישן (שנת ייצור - 2001) אשר נסע למעלה מ-100,000 ק"מ ויש להניח כי רכב שכזה יסבול מנזקי פח קודמים, שככל הנראה היו טרם התאונה, והאופנוע עליו רכב הנתבע לא גרם לכל הנזקים. התובעת מנסה לתקן על חשבון הנתבע נזקים שהיו קיימים עוד קודם לכן ברכבה הישן.
התובעת מנסה לזרות חול בעיני בית המשפט ולנסות לצייר תמונה מופרכת כאילו מדובר בנתבע שהוא "עבריין תנועה סדרתי". כמובן שהתובעת לא יכולה לבסס טענות חמורות אלה ולכן היא כתבה מכתב לבית המשפט בו היא כותבת כי למען הגילוי הנאות היא מוסרת מידע שקיבלה מעמיתיו לכיתה של הנהג הפוגע. האם התובעת הלכה לבית ספרו של הנתבע ושוחחה עם חבריו לספסל הלימודים? ואולי היא שוחחה עם אחיה, שאינו מיודד עם הנתבע, והשניים חברו יחדיו להשמיץ את הנתבע? התובעת לא מצליחה להביא ולו בדל ראיה לכך שהנתבע הינו עבריין תנועה סדרתי.
ברוב חוצפתה של התובעת, במעשה שגובל בהוצאת דיבה ובלשון הרע, היא פונה לחברת הביטוח, במכתב מיום 17/12/07, וכותבת כי לאור מידע שקיבלה, הנהג שפגע ברכבה הוא פוגע סדרתי וכי יש לה חשד שמטרתה של פגיעה זו ברכבה היא להוציא כסף מחברת הביטוח. אין ספק שמכתב זה של התובעת הינו מעשה שפל אשר נועד להשמיץ ולפגוע בשמו הטוב של הנתבע.

הנתבע צירף, ע"י הודעת צד ג', את חברת ביטוח הפניקס אך לאחר מכן זו נמחקה, בהסכמה.

הנתבע צירף, ע"י הודעת צד ג', את חברת "כח סייקל" (ליסינג סייקל) - השכרת אופנועים, אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה העמידה לרשות המעסיק של הנתבע את האופנוע נשוא התאונה, ואת בעלי החברה, מר אהרון פרץ, אשר ביחד עם חברתו היה אחראי לתקינותו, בטיחותו וביטוחו של האופנוע, לרבות ביטוח שיכסה תאונות ונזקי תאונות.
עם קרות התאונה הודיע על כך הנתבע למעסיקו וזה האחרון שלח את הנתבע אל מר פרץ שהיה האחראי על ביטוח האופנועים של העסק.
הנתבע הגיע אל מר פרץ וזה ביקש כי הנתבע ישלם לו 950 ₪ + מע"מ עבור השתתפותו העצמית ואמר לו כי זה הסכום היחיד שעליו לשלם ושהביטוח יכסה את כל השאר. את החשבונית על תשלום זה אמר מר פרץ כי יעביר למעסיקו של הנתבע. הנתבע שילם את הסכום הנ"ל ומר פרץ מסר לו את פרטיה של חברת ביטוח הפניקס ואמר לו כי עליו לצרפה כצד ג'.
הנתבע מדגיש כי זו התאונה הראשונה שבה היה מעורב והוא סמך על כך שמר פרץ ביטח את האופנועים ושפרטי הביטוח שמסר לו אכן נכונים.
לאחר מכן, נציגה של חברת הפניקס יצרה עימו קשר והודיעה לו, להפתעתו, כי אין לחברת הפניקס כל קשר לתביעה אך הוא מעולם לא קיבל אישור בכתב על כך ולכן אינו יודע מי מהצדדים דובר אמת.
הנתבע פנה שוב למר פרץ ושאל אותו האם זה נכון שחברת הפניקס היא לא החברה המבטחת, מר פרץ התחמק ממתן תשובה וביקש מהנתבע את מספר הטלפון של התובעת עצמה כדי שיוכל "לסגור עניינים בשקט", לדבריו.
למחרת, הנתבע ניגש למר פרץ ואמר לו כי הוא רוצה לצרפו כצד ג', משום שמועד הדיון קרב והוא אינו רוצה להסתכן בכך שתוטל עליו אחריות לסכומים שהוא אינו אמור לשלם, לכן ביקש ממנו את שמו המלא. מר פרץ אמר לו כי לא יפנה אליו יותר, סירב למסור את שמו המלא ואמר לנתבע כי אם יש לו בעיה כלשהי שיפנה לעורך דין.
באחד מאתרי האינטרנט מצא הנתבע את שמו של מר אהרון פרץ, המופיע כמנהלה של חברת כח סייקל, ולפי פרטים אלו הוא מבקש לצרפו כצד ג'.

הנתבע, מר לירון אלתר, טען, בבית המשפט, כי התאונה ארעה בצהרי יום שישי, כאשר היה באמצע יום עבודתו. לא היה עומס תנועה כלל והוא נסע בצד שמאל, מאחורי רכב התובעת. כאשר התקרבו לצומת הלוי, התובעת בלמה בפתאומיות, ומבלי לאותת ביצעה פנייה שמאלה, בשל כך הוא פגע עם אופנועו בדלת שמאל של רכבה.
בזמנו הוא שילם לחברת כח סייקל השתתפות עצמית בסך 950 ₪ (לא כולל מע"מ), החברה התרשלה בתפקידה וכלל לא הגיעה לדיון.

מתשובותיו של מר אלתר, לשאלותיה של התובעת, עלה כי לאחר התאונה, כאשר הוא התגלגל על הכביש, התובעת המשיכה בנסיעה, הנתבע הבחין בכך וראה כי היא עלולה לדרוס אותו ולכן החל לזחול במהירות על הכביש. בשל המשך נסיעתה זה, רכבה ממוקם, בתמונה, באמצע הצומת.
לדבריו, הוא נסע בצידו השמאלי של הנתיב הימני, התובעת בלמה במהירות ולא אותתה טרם פנייתה. כמו כן, היה לו עד שראה כי התובעת לא אותתה כלל, אך זה דרש מהנתבע כסף תמורת עדותו ולנתבע לא הייתה אפשרות לשלם לו.

על מנת לתמוך בכל טענותיו הפנה הנתבע את בית המשפט אל רישיון לרכב, אל תעודת ביטוח ואל הודעת צד ג'.


לאחר ששמעתי את כל העדויות שהובאו בפני ועיינתי בכל כתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפני בית המשפט - מצאתי לקבל את התביעה.

העדפתי את גרסתה של התובעת, על פני גרסתו של הנתבע.

גרסתה של התובעת אף נתמכה בעדותו של עד ראיה לתאונה, אשר זומן לדיון בבית המשפט והביא את עדותו בפני בית המשפט.

הנתבע ציין כי אף לו עד ראיה לתאונה, אך עד זה לא הובא לבית המשפט ולא מסר גרסתו בפני בית המשפט, על כל המשתמע מכך.
משקיבלתי את גרסתה של התובעת לנסיבות בהן התרחשה התאונה נשוא התביעה והמחלוקת, הרי שהאחריות לה רובצת לפתחו של התובע, באופן נהיגתו.

על כן ישאו התובע וצד ג', ביחד ולחוד, בנזקים שנגרמו לתובעת בסך 1,788 ₪ וכן יוסיפו על כך הוצאות בסך 700 ₪ ובסה"כ 2488 ₪.


סכום זה ישולם לתובעת לכתובתה ברח' הנשיאים 50, פתח תקווה, לא יאוחר מיום 25/11/09, שאם לא כן, ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזקי רכוש אופנוע

  2. שחרור אופנוע תפוס

  3. תקלות באופנוע משומש

  4. פגמים בייצור אופנוע

  5. התהפכות עם אופנוע ים

  6. תאונת אופנוע בטיול טבע

  7. ביטוח אופנוע ים

  8. תאונה עם אופנוע ים

  9. חוב פרמיה ביטוח אופנוע

  10. רעש טרקטורונים ואופנועים

  11. פגיעת אופנוע בדלת מכונית

  12. תאונת דרכים עם אופנוע חדש

  13. נסיעה עם אופנוע על המדרכה

  14. התקנת מערכת מיגון לאופנוע

  15. פיצוץ אופנוע - תאונת דרכים

  16. עורך דין תאונת אופנוע מומלץ

  17. פיקוח מפרק חברה על כונס נכסים

  18. אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים

  19. איסור נהיגה על אופנועי ים בחוף הים

  20. פציעה של נוסעת שהורכבה בתאונת אופנוע

  21. תאונה עם אופנוע של חבר שלקח את האופנוע לסיבוב

  22. תאונת דרכים: התובעת טוענת כי נהג האופנוע הגיע במפתיע מימין

  23. תאונת דרכים: בעת שרכב על אופנוע הגיע מימינו רכב לא ציית לתמרור "עצור"

  24. פוליסת הביטוח של האופנוע, כיסתה רק את נזקו של בעל האופנוע ולא נזקים של רוכב אחר

  25. טוען כי הנתבע עקף את האופנוע וחזר לנתיב הנסיעה מוקדם מדי ופגע באופנוע וגרם להתהפכותו

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון