פגיעה ברכב ברוורס

במועד התאונה רכבו של הנתבע היה בעצירה מוחלטת מאחורי הפולו, בהמתנה להשתלב בתנועה בכיכר שהיתה עמוסה. התובעת התקדמה מעט, כנראה בנסיון להשתלב בתנועה, אולם לפתע החלה לחזור ברברס מאחר והתקדמה יותר מדי והפריעה לתנועה בכיכר. הנתבע צפר לה, מאחוריו היו רכבים נוספים בשעה זו ולכן לא יכול היה ליסוע לאחור. החלק האחורי של הפולו פגע בחלק הקדמי של המונית הנהוגה בידי הנתבע. להלן פסק דין בנושא פגיעה ברכב ברוורס: 1. זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 29.3.09 (להלן: התאונה"). 2. התובע מס' 1 (להלן: "התובע") הינו הבעלים של רכב מסוג פולקסווגן פולו (להלן: "הפולו") אשר היה מעורב בתאונה הנ"ל. התובע לא נכח ברכב או במקום התאונה בעת התרחשותה. התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת"), בת זוגו של התובע, נהגה ברכב בעת התאונה. לטענת התובעת, עצרה לפני כיכר קמפיין בטבעון, בסמוך למכללת אורנים בה היא לומדת, על מנת לתת זכות קדימה לתנועה בכיכר. מונית נהוגה על ידי הנתבע מס' 1 (להלן: "המונית", "הנתבע") פגעה בה מאחור. סוכן הביטוח של התובעים פנה מספר פעמים לנתבעים אך אלו סרבו לשלם עבור הנזק. 3. לטענת הנתבע, במועד התאונה רכבו היה בעצירה מוחלטת מאחורי הפולו, בהמתנה להשתלב בתנועה בכיכר שהיתה עמוסה. התובעת התקדמה מעט, כנראה בנסיון להשתלב בתנועה, אולם לפתע החלה לחזור ברברס מאחר והתקדמה יותר מדי והפריעה לתנועה בכיכר. הנתבע צפר לה, מאחוריו היו רכבים נוספים בשעה זו של סיום הלימודים במכללת אורנים ולכן לא יכול היה ליסוע לאחור. החלק האחורי של הפולו פגע בחלק הקדמי של המונית הנהוגה בידי הנתבע. לשני הרכבים לא נגרם נזק כתוצאה מהתאונה. לטענת הנתבע, הוא ראה כי בפגוש האחורי של הפולו יש נזקים קודמים וציין עובדה זו באוזניה של התובעת. הוא לא צילם את הנזקים כי לא היתה לו מצלמה. לטענתו, התובעת סרבה למסור לו פרטים מלאים ורשמה לו בכתב ידה את מספר הטלפון שלה, ולאחר מכן מסרה לו את מספר הטלפון של התובע, אותו רשם בכתב ידו. לטענת הנתבע, בשיחות טלפוניות לאחר התאונה, התובעת סירבה למסור לו את מספר הרכב והפנתה אותו לתובע. הוא פנה לתובע וביקש את פרטי הרכב והמוסך המטפל בכדי שיוכל לצלם את הנזק, אולם התובע מסר לו מספר רכב שגוי (מסמך "נ/3"). הנתבע הגיע לרחוב בו התובעת מסרה לו כי היא גרה וסרק אותו עד שמצא את הפולו וצילם אותה. 4. שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי, תמונות הפולו כפי שצולמו ע"י הנתבע ("נ/2", "נ/7", חלק מתמונות "נ/5") ועל ידי השמאי ("ת/2"), תמונת חזית המונית ("נ/6") וכן תמונות מקום התאונה כפי שצולמו ע"י הנתבע (חלק מתמונות "נ/5") ועל ידי התובעים ("ת/1"). 5. ללא היסוס אני מקבל את גרסת הנתבע; לא רק שזו היתה בהחלט מהימנה בעיניי, אלא שבנוסף היא היחידה המתיישבת עם כלל נסיבות התאונה ועם הראיות, כפי שיפורט להלן. 6. יתרה מכך; עוד בטרם אתייחס לראיות, אני קובע כי גרסת התובעים היתה בלתי מהימנה בעליל. יצויין כי במהלך עדותה של התובעת ניסה התובע, אשר ישב בסמוך, לסייע לה, עד שנאלצתי להורות לו לעבור לספסל מרוחק יותר. זאת, לאחר שקודם לכן הוצאתי את סוכן הביטוח של התובעים מן האולם בעקבות מספר נסיונות דומים מצדו ולאחר שלא שעה לאזהרות. מעבר להתרשמות מאותות האמת במהלך מתן העדות של הנתבע מחד והתובעים מאידך, ניתן להצביע על מספר אינדיקציות בעניין זה בגוף העדות. כך, למשל, מכתב התביעה ניתן היה להבין שהתובעת היתה בעצירה מוחלטת לפני הכיכר בעת התאונה, ואילו בדיון העידה באופן מפורש כי האיטה לקראת הכיכר כאשר הנתבע פגע בה. ישנם מקרים בהם אין לייחס משקל רב להבדלים כגון זה, אשר לעתים יש להם הסבר פשוט. אולם התובעת לא התמודדה עם הקושי בכך שעמדה על גרסתה, כזאת או אחרת, והציגה הסבר, אלא ניסתה ליישב בין הגרסאות. בתחילה ציינה שאינה זוכרת אם עצרה או לא, בהמשך שינתה את טעמה ואמרה שהיא זוכרת שהיתה בתהליך האטה ולא בעצירה אך לקראת עצירה, במהירות מאד אטית. היא גם ניסתה לתרץ את הכתוב בכתב התביעה ולייחס למילה עצרתי המופיעה בו פרשנות שמכוונת לתהליך עצירה, ככל הנראה במובן של "בלמתי" (עמ' 1, ש' 29), פרשנות שאינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד גם עם הכתוב במכתב "נ/1". דוגמא נוספת ניתן למצוא בהבדל בין גרסאות התובעים לעניין מיקום הפגיעות בפגוש של הפולו. התובעת העידה במפורש כי הפגיעות ברכבים היו "פגוש מול פגוש", "גם מצד ימין וגם מצד שמאל של הפגוש. כלומר לכל רוחב הפגוש" (עמ' 2, ש' 31-32). התובעת גם התבקשה להצביע על הפגיעות בפגוש בתמונות והצביעה עליהן כאשר היא "מראה רצף של 4 פגיעות" (עמ' 3, ש' 7). יצויין כי מדובר בכל הפגיעות הנראות על גבי הפגוש, ארבע במספר. לעומת זאת התובע, בסיומו של הדיון וככל הנראה לאחר שהבין כי התמונות אינן תומכות בתביעה, מצא לנכון לבקש ביוזמתו את רשות הדיבור ולטעון כי "אף אחד לא טען שכל הפגיעות בפגוש הן ממנו" (עמ' 5, ש' 8). אף אחד מלבד בת זוגו, הנהגת, בהיותו באולם. בהקשר זה יצויין גם כי כאשר בסמוך לאחר מכן נשאל התובע על ידי בית המשפט, מספר פעמים, האם שתי הפגיעות המשמעותיות בצדדים של הפגוש הינן מתאונות קודמות אם לאו, הלה לא מסר תשובה ברורה, ולבסוף ביקש לראות את התמונות של הפגוש כדי להשיב. מתשובה מעין זו מצדו של מי שהוא בעל הרכב ומן הסתם מכיר אותו, ואף תובע בגין הפגוש, ניתן להסיק את המסקנה המתבקשת. 7. כאמור, כל אלה הן דוגמאות, אולם את התביעה מן הראוי לדחות בראש ובראשונה לאור תמונות הרכבים, אשר אינן מותירות מקום לספק כי אין כל התאמה בפגיעות: (א) חוסר התאמה בפגיעות - מבנה הפגושים בחתך צד. בפגוש האחורי של הפולו ניתן להבחין בארבע פגיעות. שתיים בצדדים - בקצה הימני ובקצה השמאלי קרעים של ממש, ושתיים במרכז הפגוש שהן מעין סדקים קלים יותר. הפגוש בנוי באופן שחלקו העליון אנכי, ומעליו פס שחור הבולט כלפי חוץ, וחלקו התחתון של הפגוש משופע כלפי פנים, כלומר קדימה. הקרעים בצדדים מצויים בחלק התחתון המשופע. הסדקים במרכז מצויים בגבול בין החלק האנכי לבין החלק התחתון. הפגוש הקדמי של המונית בנוי בצורה דומה. גם בו פס שחור בולט החוצה בחלק העליון של הפגוש. החלק התחתון מצוי בשיפוע קל פנימה, כלומר אחורה. המשמעות העולה ממבנה הפגושים הינה כי כלל לא ייתכן שפגיעת חזית-אחור בין המונית לפולו תגרום לנזקים הקיימים בפולו. לפני שייפגע החלק המשופע פנימה-קדימה, ייפגע הפס השחור הבולט מעט לאחור, ואם לא הפס אזי לפחות החלק האנכי העליון בפגוש של הפולו שהוא חיצוני יותר מאשר החלק התחתון המשופע. בענייננו, מלבד הקרעים והסדקים אין על הפגוש שום סימן של מעיכה או שפשוף או סימן אחר כלשהו. (ב) חוסר התאמה בפגיעות - גובה הפגיעות. גם אם בקונסטלציה מסויימת, אשר קשה להעלותה על הדעת, יכול שייפגע חלק פנימי יותר לפני שייפגע חלק חיצוני ממנו, הרי שכלל לא ייתכן שהנזקים בפגוש של הפולו נגרמו כתוצאה מתאונה עם המונית גם לאור גובה הפגיעות כשלעצמו. מדובר בפגיעות נמוכות ביותר. אין כל אפשרות כי פגיעה כזו יכולה להיווצר משום חלק של המונית, להוציא אולי אפשרות שבה התאונה מתרחשת בעליה תלולה. בענייננו, הנתבע העיד (עמ' 4, ש' 3) והתובעת אישרה בתשובה לשאלת בית המשפט (עמ' 4, ש' 27) כי המקום בו אירעה התאונה נמצא בירידה. פגיעה מרכב אחורי, אילו היתה מתרחשת, צריכה היתה להיגרם במיקום גבוה בהרבה. (ג) חוסר התאמה בפגיעות - מיקום רוחבי. אני מקבל את טענת הנתבעים ולפיה הכביש מתחיל להתעקל ימינה עוד לפני הכניסה אל הכיכר. הדבר מאפשר התשלבות נוחה יותר בכיכר, בזווית חדה יותר. הטענה נתמכת בתמונות של הכניסה לכיכר אשר הוצגו בפניי ("נ/5", "ת/1"). משמעות הדבר הינה כי גם כאשר רכבים ממתינים לפני הכניסה לכיכר הם עומדים בהכרח בהטיה מסויימת, אף אם קלה, ימינה. גם אם מניחים, לטובת התובעים, כי לא רק הקרע בקצה הימני אלא גם הסדקים במרכז הפגוש עשויים היו להיווצר כתוצאה מפגיעה מאחור, עדיין ברור למדי כי בהטיה ימינה של הרכבים התואמת לעיקול הכביש, לא יכולה היתה להיגרם פגיעה כזו הגורמת לקרע הקיצוני השמאלי בפגוש של הפולו. זאת, בניגוד לטענת התובעת אשר טענה, כמצוטט לעיל, כי הפגיעה היתה לכל רוחב הפגוש וכי כל 4 הפגיעות נגרמו כתוצאה ממנה. (ד) חוסר התאמה בפגיעות - ממבט על. אני מקבל גם את טענות הנתבע כי אילו היה פוגע בפולו מאחור, הפגוש שלה צריך היה להימעך מעט פנימה, וכן כי פגוש בד"כ איננו בקו ישר אלא מעוגל (עמ' 5, ש' 3-5). לגבי הטענה הראשונה, אמנם מהירות הפגיעה הנטענת היתה נמוכה אך באף אחת מהתמונות הרבות לא ניתן להבחין אפילו במעיכה קלה שבקלות כלפי פנים. לגבי השניה, אמנם הפגוש האחורי של הפולו פחות מעוגל מאשר קיים בד"כ ברכבים אחרים, אולם בפגוש של המונית יש מידה של קימור ולכן קשה לראות כיצד הפגיעות בצדדים, שהן המשמעותיות יותר, עשויות היו להיגרם כתוצאה מפגיעה על ידי המונית. 8. יצויין כי התובעים ביקשו להשמיע באולם הקלטה של שיחה אשר לטענתם התקיימה בין התובע לבין הנתבע. נעתרתי לבקשה והקשבתי להקלטה רוב קשב. בשיחה אכן נשמע התובע, אשר קולו בהקלטה רם וברור, משוחח עם גבר המדבר עברית במבטא ערבי בולט, אשר הקלטת קולו חלשה בהרבה וכמעט שאינה נשמעת, כאשר השיחה נסבה אודות התיקון הנדרש בפגוש ובן שיחו של התובע נוקט טון אפולוגטי מופגן ומבקש לאפשר לו לבצע תיקון במוסך זה או אחר. אפס, כי אין בהקלטה האמורה כדי לשנות את ההכרעה בתיק זה. ראשית, אני מאמין לנתבע כי השיחה לא נוהלה עמו. הנתבע הכחיש את השיחה בתוקף, ולאור ממצאי המהימנות בתיק, כמצויין לעיל, אני מעדיף את גרסתו. שנית, אף שאין ביכולתי כמובן לערוך השוואה בין קולו של הנתבע והקול הנשמע בהקלטה, הרי שאופן הדיבור שלהם שונה. הנתבע מדבר בעברית בקצב איטי יותר מאשר האדם הנשמע בהקלטה ומתקשה יותר לברור את מילותיו בעברית בהשוואה לאדם הנשמע בהקלטה. שלישית, העובדה שהתובעים מצאו לנכון להביא עמם הקלטה, כשלעצמה, מעלה תמיהה. לא כך נוהגים תובעים בתאונות חזית-אחור דרך כלל. שהרי בתאונה חזית-אחור פשוטה, סוגיית האחריות לכאורה ברורה ואינה מצריכה אמצעי הוכחה מיוחדים. לשם מה יש צורך בהקלטה אם העובדות הן כה פשוטות, כפי שנטען ע"י התובעים, ואם הנתבע לא הכחיש אחריות לגרימת הנזק כפי שעולה לכאורה מההקלטה. השיחה הוקלטה מתחילתה, ושאלות התובע את בן-שיחו נראו מתוכננות מראש אשר נשאלו בכוונת מכוון. כל העניין נראה לא טבעי, ואינו תואם את מצב העניינים הרגיל בפגיעות מאחור. לסיכום עניין זה, אין בהקלטה כדי להשפיע על התוצאה. יש בה כדי להשפיע על פסיקת ההוצאות בתיק. 9. המסקנה העולה מכל האמור לעיל - בחינה יסודית של תמונות הפולו מלמדת כי הנזקים בפגוש האחורי אינם נגרמו כתוצאה מן התאונה. ניתן רק להניח כי מקורם של הנזקים במגע בין הפגוש לאבן שפה או מדרכה, אולי אפילו המדרכה המופיעה בסמוך לפגוש האחורי של הפולו בחניה הצמודה לבית התובעים, שם היא חונה עם הפנים החוצה, מה שמצריך כניסה לחניה בהילוך אחורי. בין אם זה מקור הפגיעות ובין אם המקור הוא אחר, בכל מקרה דין התביעה להידחות, מהנימוקים שפורטו לעיל. 10. מגיעים אנו עתה לסוגיית פסיקת ההוצאות. מן המסקנות אליהן הגעתי, מצטיירת תמונה עגומה למדי, של נסיון מצד התובעים "להלביש" על נהג אחר נזקים קודמים, בסוברם כי העובדה שנהג מאחורי התובעת, כמו גם שיקולים נוספים, יכריעו את הכף לטובתם. התנהלות מעין זו ראויה לגנאי. דרכו של בית המשפט לומר את דברו בהקשר זה, צריכה להיות באמצעות פסיקת הוצאות בסכומים ניכרים, במקרים המתאימים. ציבור הנהגים אמנם אינו מכיר את פסיקות בתי המשפט לתביעות קטנות, אולם הדעת נותנת כי המסר בדבר העלאת רף ההוצאות הנפסקות בבתי משפט אלו, במקרים המתאימים, יחלחל באמצעות סוכני הביטוח וגורמים אחרים המצויים בענף. התובעים ישלמו הוצאות בסכום של 750 ₪ ישירות לידי הנתבע באופן אישי. בנוסף ישלמו סכום של 750 ₪ לידי הנתבעת 2. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. פגיעת רכברכבנזק לרכב