פגיעה בראש ע''י מחסום חניון

לאחר מספר צעדים חש התובע לפתע חבטה עזה מאוד בראשו, הוא הבחין בדם רב ניגר מחתך באורך של כ- 7 ס"מ שנגרם מהמכה, הרים את ראשו לבירור מקור החבטה וראה להפתעתו שמחסום החניון אשר "צץ לפתע" הוא מקור המכה.

להלן פסק דין בנושא פגיעה בראש ע''י מחסום חניון:

1. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שאירעו לתובע ביום 10.4.08 עת יצא מחניון בניין משרדים הממוקם ברחוב שער פלמר 2 בחיפה ושייך לנתבעת.
 
2. לטענת התובע – לאחר סיום פגישה במשרד עו"ד הממוקם בבניין בכתובת הנ"ל, יצא מן הבניין וצעד בחניון לעבר רכבו אותו חנה בקרבת מקום. לאחר מספר צעדים חש לפתע חבטה עזה מאוד בראשו, יש מאין. התובע לפת את ראשו בשתי ידיו והבחין בדם רב ניגר מחתך באורך של כ- 7 ס"מ שנגרם מהמכה. התובע הרים את ראשו לבירור מקור החבטה וראה להפתעתו שמחסום החניון אשר "צץ לפתע" הוא מקור המכה. עובדת אשר הפעילה את המחסום ניגשה אליו ונתנה לו פיסת נייר לניגוב הדם. התובע ניגש לרכבו, התיישב והמתין לעצירת זרם הדם ושוך הכאבים. לאחר דקות ספורות החליט לנסוע לביתו אשר במגדל העמק ובעודו נוסע נאלץ לעצור מספר פעמים בשל כאבים וסחרחורות. במרפאת מגדל העמק קיבל התובע טיפול ראשוני אשר כלל חיטוי הפצע וחבישה ונשלח לחדר מיון במרפאת "עומר" בעפולה. מאחר ונאסר עליו לנהוג הזעיק את גיסו שיסייע בעדו. במרפאת "עומר" נבדק התובע ע"י רופא אשר מצא להפנותו לביה"ח "העמק" בעפולה, שם נבדק התובע בחדר המיון ע"י רופא שביצע חיטוי עמוק והזריק לו זריקת אנטי טטנוס. התובע התבקש לשהות בחדר המיון לשם השגחה ולאחר מספר שעות שוחרר לביתו בצרוף הוראה כי במידה ותהיינה סחרחורות, בחילות או הקאות, עליו להתייצב שנית בחדר המיון. לשם כך העמיד התובע את גיסו "בכוננות לילה".

סבור התובע, כי הנתבעת מיקמה את המחסום במקום אשר צמצם למינימום את יכולת ההבחנה בו ליוצא מן המשרדים בעת היות המחסום מורם. הנתבעת הציבה את המחסום בגומחה הצמודה לקיר ובסמוך מאוד ליציאה מן המשרדים. הנתבעת התקינה את המחסום באופן שאינו עונה על התקן הנדרש ולא הותקנה מערכת הגנה מפני פגיעה בעוברים ושבים. כמו כן נטען, כי המחסום היה עשוי אלומיניום קשיח עם פאות חדות באופן יחסי וללא פס הגנה מגומי לאורכו, דבר שהגדיל את הסיכוי לפגיעה גופנית חמורה. הנתבעת לא נתנה דעתה על מיקום עמדת ההפעלה ועל תנוחת העובדת בעת הפעלת המחסום, עמדה המרוחקת מרחק של כ- 10 מטרים מן המחסום ומן העובדת היושבת בתוך העמדה, כאשר גבה מופנה למחסום. בכך יצרה הנתבעת מצב בו אין לעובדת כל אפשרות ולו הקטנה ביותר לראות ולהבחין במתרחש ליד המחסום. הנתבעת היתה צריכה להושיב את העובדת עם פניה למחסום ולתת בידה שליטה חלקית על המחסום. כמו כן נטען כי הנתבעת לא הציבה כל שלט אזהרה מפני המחסום ליוצאים מבניין המשרדים ובכך מנעה מן התובע לנקוט באמצעי זהירות מתבקשים.
התובע העמיד את סכום הפיצוי המתבקש על סך של 28,000 ש"ח, מתוכם בגין הפגיעה סך של 8,000 ש"ח, בגין צלקת שנותרה על מצחו סך של 18,000 ש"ח, בגין הוצאות עבור יועץ בטיחות אשר ערך חוו"ד שצורפה לכתב התביעה סך של 1,386 ש"ח ובגין הוצאות נוספות סך של 614 ש"ח.
לכתב התביעה צורף בין היתר מסמך מחברת הביטוח המבטחת את הנתבעת על פיו התובע עבר מתחת למחסום ונטל על עצמו סיכון מיותר. משכך, לא נמצאה כל אחריות לנתבעת. כן צורפו מסמך שנכתב ע"י עוה"ד ממשרדו יצא התובע ותעודת חדר המיון מיום 10.4.08 שעה 19:08.
 
3. לטענת הנתבעת - התובע לא הוכיח את נסיבות המקרה, גרסתו וטענותיו לא אומתו ולא בוססו. כן לא המציא התובע פרטי עדים מהימנים לאירוע ולא גיבה טענותיו. טוענת הנתבעת כי המסלול בו צעד התובע לא נועד כלל למעבר הולכי רגל אלא לרכבים בלבד והמחסום יורד באופן אוטומטי ללא שליטת הקופאית, כאשר התא הפוטו אלקטרי אינו מזהה גוף מוצק. התובע חשף את עצמו לסיכון מיוחד בכך שחלף מתחת למחסום שנועד למעבר רכבים בלבד ואין לו להלין אלא על עצמו. סבורה הנתבעת כי פעלה כפי שכל מפעיל חניון סביר היה פועל וננקטו אמצעי זהירות מתחייבים בנסיבות.
עוד נטען, כי האירוע אירע בשל אשמתו הבלעדית ו/או המכרעת של התובע אשר לא השגיח בדרכו והגיח אל מסלול הנסיעה של הרכבים ומיקום המחסום, זאת בהיסח הדעת ובפזיזות, ללא נקיטת כל אמצעי זהירות ובחוסר תשומת לב, אגב סיכון עצמי חריג. הכניסה למשרדים בבניין אפשרית דרך מספר חלופות. התובע צעד לחניון באופן שלא יועד לכך, באלתור ובדרך גישה מסוכנת.
לחילופין נטען כלפי עוה"ד אשר במשרדו ביקר התובע, כי מיקם את משרדו ו/או התיר את הכניסה אליו מדרך גישה מאולתרת שלא יועדה לכך ואגב סיכון חריג של לקוחותיו, כאשר הדעת אינה נותנת כי הכניסה היחידה למשרדו של עוה"ד היא מהחניון.
סבורה הנתבעת כי לא ניתן לייחס לה כל אחריות, רשלנות, מעשה או מחדל בו כשלה.
טענות נוספות התייחסו לנזקים, לגובה סכום הפיצוי המתבקש, אומדנו ודרך חישובו.

להשלמת התמונה יצוין כי כתב ההגנה הוגש גם בשם חברת הביטוח המבטחת את הנתבעת. לא הוגשה בקשה נפרדת מטעם חברת הביטוח להצטרף להליך כנתבעת נוספת, אולם בראשית כתב ההגנה התבקש ביהמ"ש לצרף את חברת הביטוח כנתבעת נוספת.
במהלך הדיון בתביעה הוברר כי חברת הביטוח שלחה אדם אשר אינו עובד של החברה ומשכך לא אפשרתי לאותו אדם לייצג אותה. אשר על כן, אף לא ניתנה החלטה המאפשרת את הצטרפותה של חברת הביטוח להליך כנתבעת נוספת. פסק הדין מתייחס איפוא לנתבעת בלבד, למרות שבפרוטוקול הדיון נרשמה הנתבעת בטעות כנתבעת מס' 2.
 
4. בדיון שהתקיים בפני העידו התובע והמומחה שערך את חווה"ד שצורפה לכתב התביעה. כן העיד מטעם הנתבעת מנהל הבניין אשר התייצב לדיון מטעמה.
באופן תמוה לא מצאה הנתבעת לנכון לזמן לעדות את העובדת בתא הסמוך למחסום, אשר על פי הנראה היתה היחידה שהיתה נוכחת בסביבת ההתרחשות. זאת למרות טענותיה של הנתבעת בענין ביסוס טענות התובע.
התובע הגיש לתיק ביהמ"ש את חווה"ד המקורית שערך המומחה, לרבות תמונות צבע של מקום ההתרחשות ושל "מחסום המריבה". הוברר כי לאחר האירוע ובעת ביקור המומחה בחניון הותקן מחסום חדש, הגם שהמחסום מושא הדיון עדיין פעל. כן הוגשו תמונות של הכניסה לחניון לרבות המחסום המותקן בו כיום, לאחר שהמחסום מושא התביעה הוסר ופורק.
התובע הבהיר כי מסלול הצעידה היחידי בו יכול היה לבחור היה המסלול העובר דרך מיקום המחסום ולדבריו –
"אין שום דלת אחרת מהדלת אל החניון. אין משהו אחר. אין שום כניסה ויציאה אחרת למשרדו של עו"ד זסלנסקי".
התובע הסביר כי רכבו חנה מחוץ לחניון, הוא נכנס לבניין המשרדים דרך החניון כאשר בצד נתיבי נסיעת הרכבים נמצאות שתי מדרכות צרות מאוד, אחת מהן מובילה עד סמוך לכניסה למבואת משרד עוה"ד אליו הגיע. הוברר כי מתקן המחסום צמוד לקיר ונמצא במעין גומחה המוסתרת ליוצאים מהבניין באמצעות הדלת דרכה יצא התובע, כאשר בעת היציאה מהדלת לא ניתן להבחין במחסום בהיותו מורם, כך בכלל ובפרט כאשר עיני היוצא מן הדלת מופנות לכיוון נתיב נסיעת הרכבים ולא לצד השני בו ממוקם המחסום.
נציג הנתבעת טען, כי בסמוך למבואת היציאה נתלה שלט המזהיר את היוצאים לחניון, אולם התובע הגיש מכתב שכתב עוה"ד על פיו השלט הודבק למיטב ידיעתו רק לאחר האירוע שבמחלוקת.
נציג הנתבעת העיד כי עם כניסתו לתפקיד, ביום 1.10.07, התקין שלטים המזהירים את היוצאים לחניון בכל המבואות ובסמוך ליציאות. יחד עם זאת הוברר, כי השלטים כלל אינם מזהירים את היוצאים מפני המחסום, כי אם מפני יציאתם לחניון בו מתבצעת תנועת כלי רכב.
נציג הנתבעת סבר כי הדרך האופטימאלית לצאת מהחניון אינה מכיוון צעידתו של התובע והלה בחר, באופן בלתי סביר, לצאת מן החניון באמצעות הליכה מתחת למחסום. עם זאת אישר הנציג כי ראה בעבר אנשים העוברים במקום, אלא שהללו לא נפגעו.
עוד העיד נציג הנתבעת כי לעובדת התא אין כלל שליטה על המחסום והוא עולה ויורד באופן אוטומטי בהתאם לתנועת הרכבים מתחתיו.
הובהר כי המחסום שינה את פניו והותקן בסמוך מחסום אחר במיקום אחר, כל זאת לאחר האירוע. נציג הנתבעת טען שאין קשר בין פעולה זו לבין האירוע הנוכחי.
המומחה מטעם התובע עמד מאחורי כל הממצאים והמסקנות אשר בחוות דעתו והוסיף והבהיר כי במחסום החדש אף קיימת כרית אוויר אשר בכוחה למנוע את עוצמת המכה באם ירד המחסום על ראשו של מאן דהו. המומחה שביקר במקום תמך בגרסת התובע בדבר בחירת נתיב הצעידה בו בחר התובע, כדבריו –
"כשהייתי במקום לא ראיתי כניסה ויציאה אחרת...".

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים ובתמונות שהוגשו במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי הקשב היטב לתובע, למומחה מטעמו ולנציג הנתבעת, לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מכנות דברי התובע וממהימנותו, כמו גם מדבריו של המומחה מטעמו, הנני מעדיף את גרסתו.

שוכנעתי כי התובע לא בחר באופן בלתי זהיר בנתיב הליכתו, אלא צעד בנתיב היחידי אותו הכיר לצורך כניסה למשרדו של עוה"ד. כך נכנס למשרד וכך אף ביקש לצאת ממנו על מנת להגיע למקום בו חנה רכבו, מחוץ לתחומי החניון.
למותר לציין כי למרות טענות הנתבעת ביחס למיקום המשרד, לא שלחה הנתבעת לעוה"ד הודעה לצד שלישי ולא ביקשה ממנו לשפותה ככל שתוכח אחריותה. ככל שסבורה הנתבעת כי הדלת ממנה יצא התובע לחניון אינה מיועדת למעבר הולכי רגל, נשאלת השאלה מדוע לא דאגה כי דלת זו תהיה נעולה.
יתרה מכך, נראה בבירור כי לצועדים בנתיב הליכתו של התובע אין כל אפשרות להלך על המדרכה הצמודה לנתיב הנסיעה ומחויבים הם במעבר במקום הימצאות המחסום ובעת היותו מורם במעבר מתחתיו. משכך, אך טבעי וסביר הוא, כי המחסום יראה בבירור וניתן יהיה להבחין בו ללא כל מאמץ כאשר לאור מיקומו ואופן פעולתו מתבקש כי שילוט המתייחס אליו באופן פרטני יוצב בפני ההולכים בחניון.
סבור אני כי לנתבעת חובת זהירות מושגית כלפי הנכנסים והיוצאים באמצעות הדלת בה השתמש אף התובע וחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע אשר הוזמן לפגישה במשרד עו"ד הממוקם בבניין הנתבעת.
אופן הצבת המחסום, מיקומו ושיטת תפעולו מהווים לדידי הפרה של חובות הזהירות המתבקשות ולגישתי, לא לחינם הוחלף המחסום ומיקומו לאחר האירוע. בהקשר זה אני מקבל את ממצאי חוו"ד המומחה מטעם התובע, בפרט שלא הובאו ראיות לסתור ולא הוגשה חוו"ד נגדית.

בנסיבות אלה, סבורני כי האחריות לאירוע רובצת לפתחה של הנתבעת.
(ר' גם ת"א (שלום ת"א – יפו) 42669/00 סיטון משה נ' ישרוטל בע"מ ואח', פורסם באתר משפטי וכן ת"ק (י-ם) 2255/06 אלפיה נ' חניון קרתא, פורסם באתר משפטי, אם כי בדוננו אין מקום להטלת אשם תורם על כתפי התובע).

יחד עם זאת, הנזק לו טוען התובע אינו מגובה במסמכים וראיות.
למעט תעודת חדר מיון (שאינה חוו"ד רפואית), תמונה אודות החבלה בראשו וצלקת הנראית לעין בה הבחנתי במהלך הדיון, לא הוכחו נזקיו של התובע כדבעי, אף גיסו שנקרא לעזרו ויכול היה לשפוך אור על מצבו לאחר האירוע לא העיד בפני, גם לא בנושא "כוננות הלילה". לפיכך יחושבו נזקי התובע על דרך האומדנא.

6. אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב האירוע.
הנתבעת תשלם לתובע סכום של 8,000₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסכום של 2,000 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
 
7. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.
 





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעה בחוט תיל

  2. פגיעה בגן לאומי

  3. פגיעה שורשית c7

  4. הפקרה אחרי פגיעה

  5. פגיעת ראש בעבודה

  6. הפקרה לאחר פגיעה

  7. פגיעה ברכב ברוורס

  8. פגיעה ברגשות דתיים

  9. הסיבות לפגיעה עצבית

  10. פגיעה בכבוד בית המשפט

  11. פגיעת רכב נגרר ברכב אחר

  12. פגיעה ברגשות תושבי המדינה

  13. פגיעה בשם הטוב של איש ציבור

  14. פגיעה בראש ע''י מחסום חניון

  15. פגיעה שורשית קשה בגובה S1-S2

  16. פגיעה בשם הטוב בגין מכתב התראה

  17. פגיעה מרכב חולף בעת יציאה מרכב

  18. פגיעה רטרואקטיבית בזכויות נכסיות

  19. פגיעה בדלת קדמית בזמן סיבוב פרסה

  20. פגיעה ברכב חונה שפתח את הדלת כדי לצאת

  21. תביעה כספית נזיקית בגין פגיעה בעמוד חשמל

  22. שימוש בשולפן ריק מלקחיים - פגיעה ביולדת

  23. טענת התובע לפגיעה בשמו הטוב בישיבת ועד ההורים

  24. טען כי יש להורות על החייאת ההליך נוכח הפגיעה שתגרם לו

  25. תביעות שהגיש התובע להכיר בפגיעתו באברים שונים, כתוצאה מעבודתו כרצף

  26. תביעה להכיר בפגיעה בעבודה וכן בתנאי העבודה, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון