באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש אשר נגרמה כתוצאה ממחדלים בחתונות, פסקו בתי המשפט השונים סכומים על פי שיקול דעתם, כפונקציה של חומרת ההפרה ומידת הפגיעה באירוע החתונה בכללותו. כמו כן, נקבע כי יש הבדל אם נגרמה עוגמת נפש נקודתית או שמא האירוע כולו "נהרס". להלן פסק דין בנושא עוגמת נפש בגלל צילום חתונה: לפניי תביעה כספית על הסך של 17,800 ₪ מכוח חוזה אשר נכרת בין הצדדים ועניינו צילום אירוע חתונתם של התובע ורעייתו, אשר התקיים ביום 21.6.2006 (להלן: "החתונה"), באמצעות הנתבע. 1. הנתבע הינו צלם אירועים אשר חתם עם התובע, ביום 12.12.2005, על חוזה לצילום החתונה, הן בצילומי סטילס והן בצילומי וידאו. סכום העסקה עמד על הסך של 5,800 ₪ והתובע שילם לנתבע הסך של 300 ₪ מקדמה. לטענת התובע, יום לאחר החתונה, קרי, ביום 22.6.2006, שילם התובע לנתבע הסך של 3,600 ₪ - שני שליש מהעסקה, אך לא קיבל קבלה. 2. כמו כן, לטענת התובע, כחודשיים לאחר התאונה, קיבל התובע את התמונות עם האלבום המעוצב, אך ללא אלבומים. כמו כן, התקליטור של החתונה לא היה מוכן במועד שהתחייב. למרות זאת, שילמו התובע ורעייתו את מלוא יתרת התמורה בסך של 1,900 ₪ - השליש האחרון של העסקה (ללא קבלה). 3. לטענתו, ביום 5.8.2006 קיבל את התקליטור ולאחר צפייה בו גילה, הוא ורעייתו, כי התמונות בתקליטור "קופצות ורועדות" וכן ישנו "שיר בתוך שיר" במשך כל ההסרטה. בנוסף, לטענת התובע ורעייתו, היו תקלות נוספות בעריכה כגון: החופה הייתה ללא קול, ברוב הקטעים בהסרטה לא היה סאונד, היו חסרים הצילומים של האורחים שישבו בשולחנות ובירכו את החתן והכלה (האב וראש העיר), ועוד. 4. לאור האמור, ביום 4.9.2006 הלכו, התובע ורעייתו, אל הסטודיו של הנתבע והראו לו את התקלות הנ"ל. לטענת התובע, הנתבע התנצל וציין שידבר עם העורך שלו, שיתקן את זה. 5. לטענת התובע, הנתבע הביא לו תקליטור חדש ומתוקן, כך לטענתו, אולם גם בו הופיעו התקלות הנ"ל. אשר על כן, בתאריך 13.9.2006, הפנה הנתבע את התובע ורעייתו לעורך שלו, קלוד (להלן: "העורך"), אשר הבטיח לתקן את התקליטור פעם נוספת. דא עקא, לאחר כשבוע הגיע התקליטור השלישי, ובו תקלת הסאונד סודרה, אך יתר התקלות נותרו בעינן. לטענת התובע, גם בתקליטור הרביעי, אותו ראו התובע ורעייתו ביחד עם הנתבע, העריכה לא היתה תקינה והיו רעידות בהסרטה. לטענתו, כאשר התקשרה רעייתו של התובע לנתבע באשר לתקליטור החמישי, הנתבע צעק וזעף עליה וטען שלא מגיע להם כלום וטרק בפניה את הטלפון. 6. עוד מוסיף התובע וטוען, כי ביום 14.1.2007 ציין הנתבע, כי הוא שלח לתובע את התקליטור, אך התובע אמר לו שהוא אינו רוצה יותר את העבודה שלו ושהוא רוצה את כספו חזרה ואת חומרי הגלם. הנתבע מצידו סרב ואמר ש"יפגשו בבית המשפט". 7. לטענת התובע, עד ליום הגשת התביעה לא קיבל לידיו את התקליטור החמישי המתוקן, כפי שהבטיח הנתבע שישלח בדואר רשום. לאור כל האמור, עותר התובע לתשלום הסך של 17,800 ₪ בגין הסכום ששילם לנתבע (5,800 ₪) והיתרה בגין עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה והוצאות לשיקול בית המשפט. בנוסף לכך, מבקש התובע מבית המשפט, כי הנתבע ישיב לידיו את כל חומר הגלם שצילם על מנת שיוכל ללכת לעורך אחר מטעמו. 8. מנגד, טוען הנתבע, כי הסיבה לקבלת ארבעת התקליטורים זה אחר זה אינה נובעת מכשלים טכניים או מאיכות הציוד ו/או הסרט ואף לא מיכולתו של העורך. לטענת הנתבע, התובע, שככל הנראה ביקש להוכיח כי הסרט אינו לשביעות רצונו על מנת לסחוט ולקבל עוד תמונות, הגדלות ועותקים נוספים, חזר בכל פעם בבקשה לשנות את העריכה בטענה שסצנה כזו או אחרת איננה לשביעות רצונו. 9. אשר על כן, טוען הנתבע, כי העובדה שהתובע קיבל ארבעה תקליטורים שנערכו לבקשותיו שוב ושוב, מעידה על הסבלנות, על ניסיון לרצותו בכל מחיר ועל הרצון הטוב שגילה הנתבע כלפי התובע ורעייתו. כמו כן, טוען הנתבע, כי הסרט הסופי נשלח לתובע בדואר רשום על ידי העורך ולטענתו, הסרט נמצא אצל התובע. 10. ביום 11.7.2007 ניתן פסק דין כנגד הנתבע, אשר לא התייצב לדיון, לתשלום הסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. וכן הוצאות בסך 500 ₪. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, וביום 2.9.2008 ניתנה החלטה, לפיה רק לאחר שיופקד סכום פסק הדין (בהתאם להחלטותיי מיום 13.7.2008 וכן מיום 31.8.2008) יבוטל פסק הדין ויבוטלו כל הליכי הוצאה לפועל. הנתבע אכן הפקיד את סכום פסק הדין, ומשכך, בוטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. 11. לאחר ששמעתי את עדויות התובע והעדים מטעמו - רעייתו ואביה, וכן את עדות הנתבע והעד מטעמו העורך, ועיינתי בחומר שצורף לכתבי הטענות, לרבות בחלק מצילום החתונה, כפי שהובא על ידי התובע לדיון ביום 21.12.2008, וכן בפירוט התקלות שבקלטות שהוכן על ידי התובע והוגש לבית המשפט, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ואנמק. 12. מצפייה קצרה בקלטת החתונה וברשימות התקלות שהוכנו על ידי התובע עולה, כי אכן העריכה והצילום הינם לקויים בחלקם שעה, שכפי שרשם התובע ברשימותיו, בכל אחד מהתקליטורים, ישנן תקלות כגוןן תמונה "תקועה", או העדר מוזיקה או רעידות של התמונה. 13. הנתבע, מצידו, באמצעות העורך, קלוד, לא הכחישו את התקלות, ואולם טענו, כי שלחו תקליטור מתוקן בדואר רשום, ואולם, לא טרחו להמציא אישור בדבר משלוח הקלטת, ולפיכך, לא עלה בידי הנתבע להוכיח טענה זו. 14. בכל הנוגע ליתר טענות התובע ורעייתו, בדבר אופן העריכה, הרי שטענה זו נכונה בחלקה, שכן מחד, היה עליהם לציין בפני הנתבע מבעוד מועד או תוך כדי החתונה מה מבוקש על ידם כי יתועד בצילום, ואולם מאידך, הנתבע לא צילם את הזוג הנשוי כאשר נכנס לרחבת הריקודים וכן את האורחים שישבו בשולחנות ובירכו את הזוג בהסרטה, אשר מהווים חלק מהותי מאירוע החתונה. 15. התובע עותר לקבלת מלוא סכום התמורה ששילם לנתבע וכן עוגמת נפש והוצאות. לענין זה, יש להביא במכלול השיקולים גם את הצורך להימנע ממתן פיצוי החורג מכל יחס מקובל בפסיקה. 16. בעניין העילה להחזרת התשלום ששולם בגין שירותי הצילום, מצאתי להורות על השבת הסך של 2,500 ₪, על דרך של אומדנא, וזאת מאחר ובחוזה שבין הצדדים (הזמנת האירוע שמספרה 1041) ננקב סכום גלובאלי בגין כל הפריטים, ואין כל פירוט לגבי העלויות הנפרדות של כל אחד מהרכיבים, ובפרט לגבי העלות של הפקת הסרט. 17. באשר לעוגמת הנפש - אין מקום להכביר מילים על כך שאירוע חתונה הינו אירוע חד פעמי, שמח ומרגש עבור בני הזוג המתחתנים, בני משפחותיהם וחבריהם (ראו לעניין זה גם פסק דינו של כבוד השופט ר. וינוגרד בתק (ים) 3692/03 טמיר רונית נ' פרפרים סטודיו לכלה יאיר אולפני צילום בע"מ). 18. בתא (ת"א) 35682/05 אילן צחור גלי נ' זהבי איתן ואח', תק' - של 2007 (1) 22136, נקבע כי באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש אשר נגרמה כתוצאה ממחדלים בחתונות, פסקו בתי המשפט השונים סכומים על פי שיקול דעתם, כפונקציה של חומרת ההפרה ומידת הפגיעה באירוע החתונה בכללותו. כמו כן, נקבע כי יש הבדל אם נגרמה עוגמת נפש נקודתית או שמא האירוע כולו "נהרס". 19. בבואי לפסוק בסוגיית עוגמת הנפש, עלי להתייחס לשיקולים שונים, ביניהם העובדה כי לתובע ורעייתו לא יהיה תיעוד צילומי מלא של חתונתם, כפי שכל זוג מצפה כי יוותר מאירוע משמעותי זה בחייהם. מאידך, אין להתעלם מהעובדה, כי תיעוד החתונה נפגע רק באופן חלקי מאחר וקיים תקליטור, אם כי פגום חלקית, וכן לתובעים 450 תמונות סטילס מיום החתונה. 20. כמו כן, לנתבע ניתנה ההזדמנות, על פי החלטה מיום 21.12.2008 להמציא את סרטון חומר הגלם לתובעים, ואולם לגרסת התובע, הומצא אותו תקליטור הכולל בחובו את התקלות. 21. לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון להעמיד את ראש הנזק בגין עוגמת נפש על הסך של 7,000 ₪. 22. לעניין יתר ראשי הנזק כפי שנתבעו על-ידי התובע, שעה שלא צורפו תלושי שכר של התובע ורעייתו, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצויים בגין ראש נזק זה. 23. סוף דבר - אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע הסך של 9,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.3.2007 ועד למועד התשלום בפועל. 24. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 25. הסכומים האמורים יועברו מתוך הפקדון שבקופת בית המשפט לתובע, והיתרה, ככל שקיימת, תושב לנתבע. אירועים (תביעות)נישואין / חתונהעוגמת נפש / נזק לא ממוני