נזקים לרכב ע"י נהג גרר

התובע טוען, כי בהגיע נהג הגרר למקום, הוא החל במשיכת רכבו של התובע מאחור על מנת להפריד בין הרכבים ולא הצליח בכך, אך עקב המשיכה נגרם לרכב התובע נזק קשה מאחור וקריעת שלדת הרכב. להלן פסק דין בנושא נזקים לרכב ע''י נהג גרר: 1. בתאריך 3.7.09 פגע התובע ברכב שנסע לפניו (להלן:"הרכב הנפגע") וכתוצאה מכך נתקע רכבו בתוך וו הגרירה של הרכב הנפגע ושני הרכבים היו מחוברים זה לזה מבלי יכולת הפרדה. כתוצאה מכך, התקשר התובע לנתבעת 1 (להלן:"סטארט") - אצלה יש לו מנוי גרירה והסביר את הבעיה ובעקבות כך, נשלח אליו, נציג הנתבעת 2 (להלן:"מר שרביט"). התובע טוען, כי בהגיע מר שרביט למקום, הוא החל במשיכת רכבו של התובע מאחור על מנת להפריד בין הרכבים ולא הצליח בכך, אך עקב המשיכה נגרם לרכב התובע נזק קשה מאחור וקריעת שלדת הרכב. התובע מתאר, בכתב התביעה, את השיחה בינו ובין מר שרביט לאחר נסיון ההפרדה, לפיה הסכים תחילה מר שרביט להסתדר עם התובע, ברם לאחר מכן החליט להכחיש את מעורבותו בגרימת הנזק. בהמשך לכך, פנה התובע לסוכן הביטוח שלו והוא פעל מול סטארט, אך גם סטארט נוטה להאמין לגרסת מר שרביט ולבסוף שלחו שמאי מטעמם לבדוק את הנזק - זאת בנוסף לשמאי שהובא על ידי התובע. השמאי של סטארט ליווה את מהלך תיקון הרכב ואף ביקש וקיבל את מקור החשבונית על מנת לשלם לתובע את נזקו, ברם בסופו של יום התעקשו הנתבעים ומכחישים את מעורבותם בגרימת הנזק הנטען ומשלא הסכימו לשלם לתובע את נזקיו, החליט התובע להגיש נגדם תביעה זו, בה ביקש התובע לחייבם לשלם לו את נזקיו בסך של 6,689 ₪, הכולל: נזק ממשי לפי דו"ח שמאי בסך של 3,577 ₪, ירידת ערך בסך של 2,363 ₪ ושכ"ט שמאי בסך של 749 ₪. 2. כל אחד מהנתבעים הגיש כתב הגנה משלו. סטארט טוענת, שיש לדחות את התביעה נגדה בשל הנימוקים הבאים: א. א) אין לתובע עילת תביעה נגד סטארט ו/או יריבות. התובע אמנם רכש מנוי וסטארט אכן קבלה קריאה מהתובע להזמין שירותי גרירה, אך סטארט מכחישה את העובדות הנטענות אשר הביאו לנזק הנטען על ידי התובע. לאחר קבלת הקריאה, שלחה סטארט את מר שרביט לספק לתובע שירותי גרירה, אך כאשר הגיע למקום התברר לו שקיים צורך בחילוץ הרכב מאחר והוא עבר תאונה. התובע סירב לשלם למר שרביט את דמי החילוץ ולכן הוא עזב את המקום ולא נגע כלל ברכבו של התובע. לכן, אם נגרם נזק לרכבו של התובע, הרי שמר שרביט אחראי לנזק זה. ב) סטארט מכחישה כל אחריות לנזקיו של התובע. היא מילאה את תפקידה בהתאם לחובתה על פי כתב המנוי וכתב השירות בכך שיצרה קשר עם ספק שירותי הגרירה ושלחה אותו למקום הימצא הרכב על מנת לגרור אותו למקום שציין התובע, אך התובע סירב לשלם את דמי החילוץ ובכך מנע מהנתבעים לספק את השירות. ב. א) מר שרביט מאשר את קבלת הקריאה, אך טוען כי כאשר הגיע למקום ראה את רכבו של התובע תקוע ברכב שלפניו, אך משהסביר מר שרביט לתובע כי הגרירה כרוכה בתשלום והתובע סירב לשלם- הודיע מר שרביט לסטארט, שהוא מבטל את הקריאה ועוזב את המקום וכך אכן עשה. ב) מר שרביט מעלה טענות מטענות שונות ומדגיש את סירובו של התובע לשלם בעד החילוץ ולכן לא ביצע כלל את החילוץ. 3. למעשה, מעדויות הצדדים ומכתבי הטענות עולה שאין מחלוקת בין הצדדים לעובדות הקשורות לעובדה שהתובע פגע ברכב שהיה לפניו, אין מחלוקת על כך שמר שרביט הגיע למקום האירוע ואין גם מחלוקת על כך שלאחר שמר שרביט ביקש תשלום עבור החילוץ סירב התובע לשלם ובעקבות עך עזב מר שרביט את המקום. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא: האם הנזק הנטען על ידי התובע נגרם על ידי מר שרביט או על ידי מאן דהוא אחר (כטענת מר שרביט)- זאת עוד בטרם הגיע מר שרביט למקום לחלץ את התובע. לפתרון שאלה עיקרית זו, יכול היה התובע לתרום על ידי הזמנת אותו חייל שהיה במקום, לפי טענת התובע, אך התובע לא הזמין את אותו חייל והסתפק בטענה:" חבל שהעד שהוא חייל לא יכול היה להגיע". (ראה עמ' 1 לפ',ש' 17- 18) עם זאת ולמרות זאת, לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובע כי מר שרביט גרם לנזק הנטען ולכן אני מחליט לקבל את סכום התביעה, למעט אותו סכום המתייחס לפריט ירידת הערך - זאת מן הנימוקים הבאים: א. העובדות המועלות בכתבי ההגנה סותרות בעובדות מהותיות את עדותו של מר שרביט ולכן איני מקבל את ההכחשה בדבר גרימת הנזק על ידי מר שרביט. אין נפקא מינה לכל הטענות הקשורות לתשלום עבור הגרירה - כפי שטענה סטארט- אלא השאלה היא האם מר שרביט גרם נזק לרכב התובע - אם לאו. זאת השאלה ואין צורך כלל לדון בעובדות האחרות, אם התובע רצה לשלם את דמי החילוץ או שלא רצה לשלם. ב. למעשה, לסטארט אין אינפורציה כיצד אירע הנזק לרכבו של התובע. אם סטארט טוענת בכתב ההגנה, שמר שרביט עזב את המקום ולא נגע בו בכלל, כיצד זה לאחר מכן טוענת סטארט, ש:"אם נגרם נזק לרכבו של התובע כפי שהוא טוען, הרי האחראי לנזק הנ"ל הינו נתבע 2 ולא הנתבעת מס' 1" (ראה האמור בסעיף 7 לעומת האמור בסעיף 8 ובסעיף 10 לכתב ההגנה) מעניין לציין, שגם מר שרביט אינו מציין בכתב ההגנה באופן מפורש, אם הוא נגע ברכב התובע - אם לאו, ברם מעיון בסעיפי כתב ההגנה ניתן להבין כי, בפועל, לא עשה מר שרביט כל פעולת גרירה, אלא משתמע מטענותיו, שמאחר והתובע סירב לשלם את שביקש מר שרביט - הוא פשוט עזב את המקום, לאחר ששוחח עם נציג סטארט. לא כך עולה מעדותו של מר שרביט בבית המשפט: בעוד שבכתבי הטענות ביקשו הנתבעים להציג מצב כאילו מר שרביט כלל לא נגע ברכב התובע ושהנזק נגרם על ידי מאן דהוא אחר, שניסה קודם לכן לחלץ את התובע, הרי בעדותו של מר שרביט מצינו כי לא עזב את המקום מבלי לנסות לחלץ את התובע, שכן כך העיד מר שרביט בבית המשפט: "... שמתי לו את הכבל ואמרתי שאם זה חזק אני לא אעשה לו בכוח, נתתי נגיעה וראיתי שהוא לא משתחרר, אמרתי שצריך חילוץ..." (עמ' 2 לפ', ש' 7- 8). מעדותו של מר שרביט עולה, כי כל הנטען על ידי סטארט שמר שרביט עזב את המקום ולא נגע כלל ברכבו של התובע או הנטען על ידי מר שרביט, על כי ביטל את הקריאה ועזב את המקום, כאשר" רכבו של התובע היה בדיוק באותו מצב שהיה כשהגעתי למקום האירוע", אינו עולה בקנה אחד עם עדותו של מר שרביט. (ראה סעיף 11 לכתב ההגנה - ההדגשה במקור). ג. כמו כן, מציין מר שרביט: " חשוב לציין כי במקום האירוע נכחו גם חבריו של התובע עם כננת ורכב 4X4" ובהמשך חוזר וטוען:"כמו כן, ציינתי בפני סוכן הביטוח כי חבריו של התובע היו איתו עם כננת ורכב 4X4". (ראה סעיף 7 וסיפא לסעיף 12 לכתב ההגנה) בבית המשפט מביא מר שרביט טענה, שכלל לא הובאה בנימוקי כתב ההגנה. בבית המשפט טוען מר שרביט, כי כמה שעות לפני שהגיע למקום עקב הקריאה, ראה את הרכב 4X4 הנ"ל המנסה למשוך את רכב התובע עם חבל מהחלק האחורי וחצי שעה לאחר שראה זאת קיבל את הקריאה. התובע מכחיש את טענתו של מר שרביט. מעניין לציין, שבכתב ההגנה המכיל סעיפים רבים, אין ולו מילה אחת על מה שהעיד בבית המשפט. ד. לא מובנת טענתו של מר שרביט - טענה שיש בה משום תרתי דסתרי- כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 15 לכתב ההגנה, שם נאמר:"...כאשר אני מקבל פנייה מהנתבעת 1 לביצוע גרירה כלשהיא, עצם זה שאני מגיע למקום הגרירה אני כבר מקבל על כך תשלום, לכן מה ההיגיון שאני אגיע לתובע וזה יסרב לשלם בעבור החילוץ ואני עדיין אבזבז את זמני ואנסה לחלצו !!!! (סימני הקריאה כך במקור - ג.ב.) מר שרביט אינו מציין ממי הוא כבר מקבל על כך תשלום ואם הוא מקבל תשלום מהנתבעת 1 - מדוע גם בעל רכב הזקוק לעזרתו חייב בתשלום? זאת ועוד, אם מר שרביט מדגיש את העובדה:" ואני עדיין אבזבז את זמני..." ואם מר שרביט חס כך על זמנו, מדוע בכל זאת ראה לנכון לבזבז את זמנו לבקר במוסך שם הוכנס רכבו של התובע לתיקון. מה בדיוק סיקרן את מר שרביט - אם באמת הוא לא גרם לנזק? (ראה סעיף 16 לכתב ההגנה) 4. לאור הנימוקים שהובאו לעיל ולאור הסתירות המהותיות בטענות מר שרביט - כפי שפורטו בפסק הדין ולאור עדותו של מר אלון דרימר, שבמקרה בו קא עסקינן, מר שרביט הינו למעשה קבלן עצמאי המקבל את התמורה ישירות בעד העבודה שהוא מבצע ואילו לסטארט עצמה אין כל מעורבות בעניין, אני מקבל את טענותיו וובסופו של יום אני קובע, שגם לא הוכח בפני הקשר הישיר שיש בין הנתבעות והיות והנזק נגרם במישרין על ידי מר שרביט אני מחליט כדלקמן: א. אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע את סכום הנזק בסך של 4,326 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה -7.9.09- ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. באשר לפריט ירידת הערך, אני דוחה התביעה בגין פריט זה משום שירידת הערך הייתה כרוכה בתנאים מסוימים - כפי שעולה מחוות הדעת של השמאי ולא הוכח בפני שתנאים אלה התקיימו. ב. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1 - ללא צו להוצאות. רכבגרירת רכבנזק לרכב