נזילה ביחידת דיור בית פרטי בשכירות

להלן פסק דין בנושא נזילה ביחידת דיור בית פרטי בשכירות:

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין עמדת התובע כי הנתבעת הפרה התחייבויותיה והבטחותיה כלפיו, וזאת בהתאם לטענותיו כפי שתובאנה בהמשך הדברים.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, בכתבי ההגנה ובדיון בבית המשפט:

התובע, טען כי בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה, הוא היה השוכר של יחידת דיור במפלס מרתף של וילה הממוקמת ברח' שנת היובל 12 בהוד השרון. ביום 17.1.05 הוא התקשר עם הנתבעת בחוזה שכירות, במסגרתו הוסכם בין הצדדים כי הדירה תושכר לתובע החל מיום 1.2.05, ולמשך 12 חודשים. בתאריך 5.2.05, בשעה 2:00 או בסמוך לכך, שב התובע מבילוי, בהיכנסו לדירתו הבחין כי רצפת חדר הרחצה מוצפת מים. התובע גרף את המים ולאחר שייבש את חדר הרחצה עלה על יצועו. בבוקר יום המחרת, בשעה 11:00 לערך, ניעור התובע משנתו והבחין כי רצפת הדירה מוצפת במי ביוב, בגובה של כשבעה סנטימטרים. התובע ניסה ליצור קשר עם התובעת ללא הצלחה. רק בשעה 13:00 לערך עלה בידי התובע ליצור קשר עם הנתבעת, אשר מסרה לו כי קיימת משאבת ביוב שתפקידה לשאוב ולהעלות את מי הביוב ממפלס הדירה ולחברם למערכת הביוב העירונית. הנתבעת הדריכה את התובע לבדוק האם מפסק משאבת הביוב במצב "הפעל". התובע בדק, ולהפתעתו התברר לו כי המפסק היה במצב "מנותק". רק לאחר הרמת מפסק משאבת הביוב, החל לרדת מפלס מי הביוב שהציפו את הדירה. בעקבות אירוע ההצפה נגרם נזק לתכולת הדירה השייכת לתובע.

כמו כן, התובע טוען כי חרף ביטול הסכם השכירות, מילאה הנתבעת את ההמחאות שמסר לה התובע (ללא ציון פרטי נפרע), ושילמה באמצעותם תשלומים שונים לצדדים שלישיים. התובע ביטל ההמחאות, שטרם נפרעו בבנק, ולאחר מכן קיבל פניות ואיומים מצד צדדים שלישיים, לרבות גובי חובות, אשר דרשו פירעון ההמחאות שנמסרו לידיהם מאת הנתבעת.

מחקירתו הראשית של מר דני בייער, שמאי ומעריך נזקים, עלה כי יחידת הדיור שהושכרה לתובע ממוקמת מתחת למפלס הקרקע. מאחר ויש בעיה להרים את המים למפלס הקרקע על מנת להעבירם למערכת הביוב העירונית, יש בבית הנתבעת משאבת ביוב. הסיבה להצפת הדירה הייתה שמפסק המשאבה היה כבוי, כאשר מדובר במפסק שצריך להיות מופעל באופן קבוע. כאשר נשאל על פרק הזמן שיש להמתין עד שהדירה תהיה ראויה למגורים, השיב כי בשל ההצפה המים חדרו אל מתחת לריצוף והדירה התמלאה בטחב ולחות, כדי לשקם את הדירה ולאפשר מגורים בה, צריך להחליף את המילוי והריצוף ולהמתין להתייבשות הלחות שבקירות.

מחקירתו הנגדית של מר בייער עלה כי בתאריך הנ"ל, הגיעה לבית הנתבעת בשעה 14:30. כאשר נשאל כמה זמן צריך לחלוף מרגע שכפתור המשאבה כבוי ועד שייווצר שיטפון בדירה, השיב כי אין לו מושג אך דירת הנתבעת הייתה מוצפת. לדבריו, כאשר הוא הגיע לדירה לא היו בה מים אך היא הייתה רטובה. הוא בדק את כל חפציו של התובע וצילם אותם בהיותם רטובים. כמו כן, מר בייער מסר כי אין לו כל היכרות קודמת עם התובע.
הוגשה חוות דעתו של עד זה וכן צילומים שצילם בדירה במועד בו ביקר בה.

מעדותו של מר יוסי רוזנבלום, אבי התובע, עלה כי בתאריך הנ"ל קיבל טלפון מבנו שמסר שכל דירתו מוצפת. הוא הגיע למקום במהירות, גם אמו של התובע הייתה במקום, והם החלו לשאוב את המקום בדליים עד שהתובע קיבל הודעה מהנתבעת להפעיל את המערכת שניקזה את המים. לטענתו, הייתה הצפה גדולה מאוד והוא ראה את חפצי התובע רטובים לגמרי, כגון: שטיחים, חלקי מערכות חשמל ועוד.

על מנת לתמוך בכל טענותיו הפנה התובע את בית המשפט אל חוזה השכירות, אל חוות דעת מומחה, אל חשבונית שכר טרחתו של מומחה זה, אל תמונות המתעדות את הנזק, אל העתקי המחאות התובע, אל תדפיס מסרונים בין התובע לנתבעת ואל תכתובות שונות.

הנתבעת, גב' מלכה ציון, טענה כי התובע אכן שכר את יחידת הדיור השוכנת במרתף ביתה. התובע ראה את יחידת הדיור ובדק אותה, ולאחר שמצא אותה מתאימה לצרכיו, חתם על חוזה השכירות. התובעת מציינת כי לא ידוע לה על חברת ביטוח המבטחת את הדירה, ואין לה ביטוח למיטלטלין של יחידת הדיור. ביום 5.2.05 התובע התקשר אליה, היא אינה זוכרת באיזו שעה, ואמר לה כי דירתו מוצפת מים. מאחר שהייתה באירוע משפחתי, ולא היה באפשרותה לעזוב ולהגיע לדירה, הסבירה זאת לתובע וביקשה ממנו כי יזמין, על חשבונה, בעל מקצוע. כמו כן, היא הסבירה לתובע כי קיים כפתור לשאיבת המים, כפתרון זמני. לטענתה, בעת שבדק התובע את הדירה, בטרם חתם על חוזה השכירות, היא הראתה לו את אותו כפתור שאיבת מים, ליתר ביטחון. גב' ציון מסרה כי היא מתגוררת בבית זה מספר רב של שנים, ומעולם לא נתקלה בהצפת מים. לאחר ההצפה, התובע פעל על דעת עצמו וללא כל הודעה מוקדמת, אסף את כל מיטלטליו ועזב את הדירה, כל זאת בטרם הספיקה הנתבעת לראות ולבדוק אם אכן נגרם לתובע נזק כספי כלשהו. לטענתה, למרות ניסיונותיה לרצות את התובע, בכך שהציעה לו לעבור להתגורר בקומה אחרת בביתה, עד שתטפל בבעיה, סירב התובע בכל תוקף.
הנתבעת טענה, בתגובה לטענותיו של התובע בדבר המחאותיו, כי התובע טועה כאשר הוא טוען כי הושמעו נגדו איומים בשל ההמחאות שחזרו, משום שהיא אכן העבירה את המחאותיו של התובע לצדדי ג', אך כיום כל ההמחאות ברשותה משום ששילמה את כל הסכומים לאותם צדדים.

מחקירתה הראשית של הנתבעת, גב' מלכה ציון, עלה כי כאשר ארעה ההצפה היא הייתה בבר המצווה של אחיינה, שהתרחשה מחוץ לעיר. בשעה 13:00 היא קיבלה טלפון מהתובע שמסר לה כי דירתו הוצפה, והיא אמרה לו לגשת ולבדוק אם כפתור המשאבה מורם, כאשר הוא מסר לה כי הכפתור אינו מורם, היא אמרה לו להרימו ותוך מספר דקות המים יתנקזו. ההצפה ארעה כיום-יומיים לאחר שהתובע עבר להתגורר בדירתה והיא אמרה לו כי היא נמצאת באירוע חשוב ותשתדל לחזור, על מנת לפתור את הבעיה, מוקדם ככל האפשר. לדבריה, היא מתגוררת בבית זה כעשר שנים ומעולם לא נתקלה בהצפה. על מנת שתתרחש הצפה שכזאת אחד מברזי הדירה צריך להיות פתוח ולכן אין זה הגיוני כי התובע התעורר משנתו ומצא את דירתו במצב שכזה. כאשר היא שבה לביתה, דירת התובע כבר הייתה ריקה למחצה, משאית חנתה מחוץ לבית והוא העמיס את דבריו. היא קראה לעדים על מנת שיראו כי הוא מוציא את כל דבריו ומבריחם. גב' ציון טענה כנגד התובע כי אם החפצים אכן ניזוקו, מדוע לא אפשר לה לראותם. לטענתה, התובע לדבריה "ברח" מביתה למרות שהציעה לו, כפיתרון, שיעבור להתגורר ביחידה הנמצאת בקומה העליונה. כמו כן, למחרת היום דירתו של התובע כבר הייתה נקייה. גב' ציון טענה כי נגרם לה נזק, בשל התנהלות התובע, משום שלא הצליחה להשכיר את הדירה לאחר מכן.

מחקירתה הנגדית של גב' ציון עלה כי חוזה השכירות עליו חתם התובע, הינו חוזה סטנדרטי שקנתה. כאשר עומתה עם הטענה שהסעיף המדבר על תיקון הביוב בתוך הדירה אינו סטנדרטי, השיבה כי מדובר בחוזה סטנדרטי, לא הייתה לה שום כוונת זדון וסעיף זה לא נתבקש בשל אירועים קודמים. לדבריה, היא תדרכה את התובע לגבי המשאבה טרם חתימת החוזה, אך ביום האירוע הסבירה לו זאת שנית, בטלפון, משום שגר אצלה מעט זמן ולא עלה על דעתו לבדוק זאת. היא אינה יודעת מדוע הכפתור היה כבוי וייתכן כי הפסקת חשמל גרמה לכך. כאשר נשאלה האם בדקה את תקינות המשאבה בטרם אירוע ההצפה, השיבה כי מדי חצי שנה היא נוהגת להזמין איש מקצוע שבודק את כל הבית, אך אין לה אישור על בדיקה קודמת. כאשר היא הגיעה לביתה ביום האירוע התובע קרא לה והיא ירדה לראות את הדירה, היא לא ראתה מים וכל רהיטי התובע כבר לא היו במקום. היא ניסתה לדבר עם התובע, אך הוא לא הסכים לשוחח עימה כלל. כאשר נשאלה האם זה נכון שכאשר הגיעה לדירה הציעה לאימו של התובע מגב נוסף, השיבה כי לא זכור לה דבר כזה. כאשר נשאלה מדוע, לאחר שקיבלה מכתב מעורך דינו של התובע, לא ביקשה כלל לראות את חפצי התובע ולבדוק אותם למרות שהתובע עצמו לא התנגד לכך, השיבה כי מכתב זה אינו ברשותה משום שעורכת דינה טיפלה בעניין וככל הנראה מסמך זה נמצא עדיין ברשות האחרונה, כמו כן, היא הציעה לתובע להשאיר את דבריו אך הוא לא הסכים לכך ולא אפשר לה לבדקם. כאשר נשאלה האם בדירה, בה היא הציעה לו להתגורר לאחר ההצפה, מתגוררת היא עצמה, השיבה כי מדובר בבית שהכניסה אליו משותפת, יש יחידה נוספת בקומה העליונה, שבצידה השני היא מתגוררת, והיא הציעה לתובע להתגורר שם בשביל לפתור את הבעיה. לטענתה, אין משמעות הדבר כי התובע היה מתגורר ביחד עימה אלא מדובר ביחידה נפרדת.
כאשר נשאלה מדוע לא החזירה לתובע את המחאותיו עד לעצם היום הזה, השיבה כי ההמחאות היו מופקדות אצל עורכת דינה והיא לא חייבת להחזירן משום שמדובר בהפרת חוזה. גב' ציון מסרה כי ההמחאות שקיבלה מהתובע היו פתוחות ומרגע שהיה בידה חוזה שכירות חתום, היא הייתה רשאית להעבירן. היא השתמשה בהמחאות אך כאשר ידעה כי הן עומדות לחזור, שילמה את מלוא הסכום ולקחה חזרה את ההמחאה. כיום מצויות ברשותה כל המחאותיו של התובע, פרט להמחאה הראשונה, שנפדתה. כמו כן, היא לא הניחה לגורמים "מפוקפקים" כלשהם להתקשר לתובע. כאשר עומתה עם טענת התובע בדבר התעלמותה הממושכת ממנו בעת ההצפה, למרות חומרתה, השיבה כי הייתה באירוע משפחתי, בעלייה לתורה ומכשירה הסלולארי היה כבוי, מטבע הדברים, אותה עת.

מחקירתו הראשית של יוסי עידן, שכן של הנתבעת, עלה כי ביום האירוע הנידון פגש אותה ברחוב, שאל אותה לשלומה והיא אמרה לו כי הדייר שלה עזב ושיש בלגן בבית. מר עידן הציע לה את עזרתו וירד למרתף על מנת לראות את יחידת הדיור. לטענתו, כאשר ראה את יחידת הדיור, הייתה בה בקושי "טיפת מים".

מחקירתו הנגדית של מר עידן עלה כי הגיע לבית הנתבעת בשעות הערב, אך הוא אינו זוכר את השעה המדויקת בה הגיע.

מחקירתה הראשית של גב' נטלי עידן, שכנה של הנתבעת, עלה כי ביום האירוע הנתבעת קראה לה משום שרצתה שתראה את התובע לוקח את כל חפציו ועוזב את יחידת הדיור. לטענתה, היא לא ראתה מים על חפצי התובע.

מחקירתה הנגדית של גב' עידן עלה כי היא ראתה את התובע בביתה של גב' ציון ביום בו פינה את חפציו ועזב. היא זוכרת כי היה זה ביום שבת, אך היא אינה זוכרת באיזו שעה.

על מנת לתמוך בכל טענותיה הפנתה הנתבעת את בית המשפט אל חוזה השכירות.
לאחר הדיון וברשות, העבירה הנתבעת אל בית המשפט תכתובת שהייתה ברשות עורכת דינה באשר לנשוא התביעה.
ע"פ תכתובת זו, פנתה באת כוחה של הנתבעת אל התובע והודיעה לו כי סכומים שונים יקוזזו מההמחאות שהפקיד בידי הנתבעת וזאת בשל שעזב את המושכר, ללא הודעה מראש. כן מצוי מכתב מאוחר יותר המציע פשרה בדבר החזרת ההמחאות, למעט הפיקדון על סך 1,500 ₪.
לתכתובת צורפו אף מכתבי תשובה של ב"כ התובע אשר סקר בפני באת כוחה של הנתבעת פניות מצד גובה חובות שנעשו אל מרשו בשל ההמחאות הנזכרות וכן חזרה על טענות התובע בדבר הצפת המושכר והעדר אזהרה מוקדמת באשר למשאבה, בדומה לטענות שהעלה התובע בתביעתו ובבית המשפט.
התובע, אליו הועברה תכתובת זו לעיון, ציין כי אין בה כל חידוש והיא משקפת, למעשה, את טענות הצדדים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וכן עיינתי בכל כתבי הטענות, מצאתי לקבל את התביעה.

קיבלתי את גרסתו של התובע והאמנתי לה.

מדובר באירוע שהתרחש מספר ימים לאחר שנכנס התובע לדירה וקיבלתי את גרסתו כי לא ידע להתמודד עם אירוע זה וכי לא הובהר לו קודם לכן על קיומה של המשאבה שביכולתה לפתור בעיות מעין אלה ושנועדה לכך.
התובע, שלא ידע על קיומה, ולא ידע על פתרון כלשהו, עסק כל העת באיתורה של הנתבעת. לו היה לו שמץ של מושג באשר לאפשרות פתרון, ברי כי היה עושה בו שימוש.

עוד קיבלתי כי בעקבות ההצפה שהתרחשה נגרם נזק משמעותי לחפציו של התובע אשר נרטבו, שכן מעבר לאלה אשר מקומם באופן טבעי, על הרצפה, היו על הרצפה חפצים רבים נוספים בשל כך שהתובע עבר לדירה זו אך מספר ימים לפני כן.

עוד קיבלתי את חוות דעתו של השמאי מטעמו של התובע, אשר, למעשה, לא נסתרה, כי מעבר לנזק שנגרם לחפציו של התובע, נגרם נזק גם לדירה באופן שמנע מגורים באיכות טובה וסבירה בתקופה שלאחר האירוע. על כן, לא מצאתי כל פסול בהחלטתו של התובע לעזוב את הדירה בנסיבות אלה. אמנם, דרך כלל וכמקובל באשר להשכרת דירות, יש לתאם בהודעה מראש עזיבת המושכר, טרם תום תקופת השכירות, אך כאשר מתרחש אירוע כזה, מולו ניצב השוכר חסר אונים והמציבו בפני דירה, שאינה ראויה עוד למגורים ואף רכושו שלו נפגע כתוצאה מכך, הרי שאין לבוא אליו בטרוניה, כי בחר שלא להמשיך לגור במושכר.

על כן, מצאתי לקבל את התביעה.

הנתבעת תשלם לתובע את הנזק שנגרם לחפציו, ע"פ חוות דעתו של השמאי, אשר לא נסתרה, בסך 17,856 ₪ וכן את שכר טרחתו של השמאי בסך 1,756 ₪. כן תשיב הנתבעת לתובע את הפיקדון בסך 1,500 ₪ ותשלם לו הוצאות כוללות בסך 2,500 ₪. סה"כ - 23,612 ₪.
סכום זה ישולם לתובע לכתובתו, ת.ד 9136 בפתח תקווה, לא יאוחר מיום 31/8/09, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח נזילת מים

  2. נזק לתנור מנזילה

  3. נזילות מים בחנות

  4. נזילה בתקרה מהשכן

  5. ביטוח נזילה בדירה

  6. סכסוך שכנים נזילה

  7. נזילות בדירת קרקע

  8. נזילות מהשכן למעלה

  9. נזילות בדירה שכורה

  10. חדירת מים למרתף בית

  11. נזילת מים מדירת השכן

  12. צילום נזילה בבית השכן

  13. נזילות בצנרת של המזגן

  14. נזילה בצנרת ביוב בדירה

  15. פיצויים בגין איתור נזילה

  16. תאונה בגלל נזילת שמן מרכב אחר

  17. פיצוי על נזקים בגלל נזילת מים

  18. תביעה נגד ועד הבית בגין נזילות

  19. אחריות תיקון נזילות בבית משותף

  20. נזילות בגלל תוספות בניה של שכן

  21. נזילת זמן ואיבוד מים - רכב במוסך

  22. תביעה נגד השכנים בגין נזילה באמבטיה

  23. סיוע משפטי במקרה של נזילת מים בדירה

  24. נזילה ביחידת דיור בית פרטי בשכירות

  25. חובת הקטנת הזנק בתביעות רכוש - נזילה

  26. תביעה לפיצוי נזקים עקב נזילה בצינורות המים בדירה

  27. תביעה לנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך מניעת כניסת מים לבית

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון