מעבר תת קרקעי בשטח פרטי

להלן פסק דין בנושא מעבר תת קרקעי בשטח פרטי:

בבעלותה של התובעת מקרקעין בשטח של כ- 1,236 מ"ר בגו"ח 15326/14 הנמצאים בצומת הכניסה לכפר עבודה בגליל .
מדובר באדמה שאיננה מעובדת ושהתובעת קיבלה אותה בירושה מאביה ז"ל ושימשה אותה בעיקר לפיקניקים של המשפחה באותו אזור.
בחודש מרץ 2007 הגיעה התובעת יחד עם בני משפחתה למקרקעין הנ"ל במטרה לחגוג את יום הולדתה כי אז היא הופתעה לגלות כי למקרקעין הוכנס ציוד כבד ומבוצעות בו עבודות,לרבות חפירה וגידור המקרקעין.
לשאלת התובעת ענו העובדים במקום כי הם מבצעים עבודות לצורך הקמת מעבר תת קרקעי להולכי רגל.
התובעת לא קיבלה כל הודעה או בקשה בדבר הכוונה לבצע את אותן עבודות במקום.
לבקשת התובעת,העבודות במקום הופסקו,ולאחר בירורים לא מעטים התברר כי הנתבעת נכנסה לשטח שלא כדין.
בין הצדדים התנהלה תכתובת ענפה,ובשלב מסוים הועלתה הצעה לרכישת המקרקעין ע"י הנתבעת אך לא הושגה הסכמה באשר למחיר המקרקעין והצעה זו ירדה מהפרק.

תוואי המעבר התת קרקעי לבסוף שונה ומיקומו לא היה בשטח המקרקעין של התובעת.
הנתבעת השיבה את המצב לקדמותו במקרקעין של התובעת אך טענת התובעת היא שמאחר ומדובר בפלישה שלא כדין שאף גרמה לה לנזק,על הנתבעת לפצותה בגין נזקיה והוצאותיה.
נזקי התובעת הנטענים הם כדלהלן:
שכ"ט שמאי לחוות דעת שהוצאה במסגרת המו"מ לרכישת המקרקעין סך של 3,465 ₪
שכ"ט עו"ד שייצג את התובעת במו"מ סך של 4,000 ₪
דמי שימוש בגין התקופה בה החזיקה הנתבעת בשטח סך של 2,700 ₪
(לפי 500 ₪ לחודש)
הוצאות נסיעה וביטול זמן לא צוין סכום
נזק לא ממוני של כאב וסבל לא צוין סכום

סכום התביעה הועמד על סך 17,700 ₪.

הנתבעת טוענת בהגנתה כי התובעת התנהגה בקנטרנות וחוסר תום לב הן במהלך המו"מ שהתנהל והן ע"י הגשת התביעה דנן שלפי הנתבעת איננה אלא תביעה קנטרנית ללא בסיס.
לטענת הנתבעת המקרקעין המדוברים מיועדים לשצ"פ או דרך אינם מבונים ואינם ניתנים לשימוש כלשהוא.
הנתבעת טוענת כי היא פעלה בתום לב בהסתמך על תכנית מתאר מאושרת מס' ג/13348 והיתר בניה מאושר כדין שניתן ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה עמק הירדן ובתאום מלא עם המועצה האזורית עמק הירדן.
על כן,כך לטענת הנתבעת,תביעה ככל שהיה מקום להגישה,הייתה אמורה להיות מוגשת נגד הוועדה המקומית אשר נתנה את ההיתר או מהנדס המועצה האזורית אך לא נגד הנתבעת עצמה.

הנתבעת טוענת כי אין כל יריבות בינה לבין התובעת ועל כן גם מטעם זה דין התביעה נגדה להידחות.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי היא ניהלה מול התובעת מו"מ לפנים משורת הדין להסדרת העניין ןשילמה לה דמי שימוש ראויים כפי דרישתה בגין התקופה בה עובדי הנתבעת היו בשטח המקרקעין,ואף שילמה בהתאם סך של 2,587 ₪.
הנתבעת טוענת כי התובעת,במקום להקטין את נזקיה ולהסדיר את העניין בדרכי נועם,עסקה בהתכתבויות מרובות ומטרידות שלא לצורך,תוך העמסת הוצאות מיותרות בעת שמדובר בחלקה המיועדת ממילא להפקעה.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעת מפריזה ומאדירה את נזקיה לרבות טענות לנזק בריאותי לרבות חשש להתקף לב וכל זאת בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי המשפט.

הנתבעת טענה כי הינה חברה ממשלתית שסמכויותיה ואחריותה מוגדרים ע"פי חוק והחלטות הממשלה הרלוונטיות,ואין היא אחראית לנזקי ה הנטענים של התובעת,בנוסף,טוענת הנתבעת כי תפקידה בפרויקט במסגרת ביצוע אותו מעבר תת קרקעי התמצה במימון ופיקוח על עבודות הקבלן שעבד במקום,להבדיל מאחריות המועצה והוועדה שהיו אמונות על התכנון ונקיטת כל הפעולות התכנוניות המשפטיות והקנייניות הכרוכות בביצוע העבודה,לרבות הפקעת המקרקעין.
הנתבעת פעלה,על פי טענתה,בתום לב ובהסתמך על כך כי קיימים היתרים ואישורים לביצוע אותן עבודות ומשהתברר כי לא כך הם פני הדברים,היא פעלה ללא דיחוי לבירור העניין והורתה על הפסקת העבודות במקום ואף דאגה להשבת המצב לקדמותו.
הנתבעת טוענת כי אין מדובר בהסגת גבול בזדון אלא בתום לב כשהמקרקעין מיועדים ממילא לשצ"פ ולא ניתן לעשות בהם כל שימוש,וכי לתובעת לא נגרם כל נזק כתוצאה מאותה פלישה בתום לב.
לטענת הנתבעת,המניע להגשת תביעה זו הוא סכסוך אחר ישן שקיים בין התובעת לבין המועצה באשר לתכנית איחוד וחלוקה לפיה התובעת ובעלי מקרקעין נוספים במקום אמורים לקבל קרקע חליפית שתיועד לבניה במקום המקרקעין נשוא הדיון המיועדים להפקעה,כשהתובעת מנסה להפעיל לחץ רב על הנתבעת למכירת המגרש בסכומים שאינם פרופורציונאליים כלל לערכם האמיתי.
באשר למו"מ שהתנהל בין הצדדים לרכישת המקרקעין ע"י הנתבעת,טוענת הנתבעת כי השומה שהתובעת הציגה נערכה לפי הזמנתה על דעת עצמה בלבד לצורך הערכת שווי המקרקעין ולא רק לצורך הערכת שווי דמי השימוש.
לטענת הנתבעת,התובעת הייתה להוטה להיפטר מהמקרקעין ללא כל קשר לעבודות שהתבצעו בהם.
עוד טוענת הנתבעת כי מבירור עם השמאי מטעמה,מר צפניה,התברר כי התובעת לא שילמה לו את מלוא שכרו עבור הכנת חוות הדעת כשנתנה הוראת ביטול לאחד השיקים כך שסך כל התשלום שהיא ביצעה לשמאי עמד על 1,000 ₪ בלבד.
עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי נזקיה הנטענים של התובעת מופרזים ומוגזמים ללא כל פרופורציה למחלוקת המדוברת,אם לעניין עצם החיוב בשכר טרחת השמאי שממילא חוות דעתו נערכה לצורך הערכת שווי המקרקעין ולא רק דמי השימוש,שכר טרחת עורך הדין,הטענה בדבר נזק לא ממוני וכיו"ב.
באשר לדמי השימוש הראויים טוענת הנתבעת כי לפי חוות דעת השמאי מטעם התובעת,שווי דמי השימוש השנתיים הוא 750 דולר ארה"ב כך שלא ברורה הטענה של התובעת באשר לגובה דמי השימוש אותם היא תובעת,בין היתר בשל העובדה שהנתבעת החזיקה במקרקעין תקופה של 4.5 חודשים בלבד.
לפי חוות דעת השמאי,דמי השימוש שהתובעת זכאית לקבלם עומדים על 1,123 ₪ בעוד שהנתבעת הציעה לשלם לפנים משורת הדין סך של 2,500 ₪ מחוץ לכותלי בית המשפט אך התובעת דחתה הצעה זו.
יחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה עמק הירדן וכן נגד המועצה האזורית עמק הירדן שהיו אמונות על הוצאת ההיתר לעבודות שבוצעו במקרקעין וביצוע ההפקעה.
בשל המצג שהוצג בפני הנתבעת ע"י הצדדים השלישיים היא נכנסה למקרקעין והחלה בביצוע העבודות עד אשר התגלתה הטעות,הנתבעת יצאה מהשטח והחזירה את המצב במקרקעין לקדמותו.
המועצה האזורית והוועדה המקומית לתו"ב בהגנתן אימצו את טענות הנתבעת לרבות לעניין האחריות והנזק והטענה בדבר היות הנזקים מופרזים או נזקים עקיפים שנגרמו בעיקר בשל התנהגות התובעת עצמה.
באשר להודעה לצד שלישי טענו הצדדים השלישיים כי אין לחייבן בתשלום כלשהוא בגין רשלנותה של הנתבעת.

בדיון שהתקיים לפניי התייצבו התובעת,מר חיים אדלשטין מנהל פרויקטים במע"צ מטעם חברה פרטית בשם אד-בר יועצים בע"מ ,מר פייר גייגר עובד חברת מטרוקה המספקת יעוץ קרקע למע"צ ואילו מטעם הצדדים השלישיים הופיע מר ששון מועלם מהנדס בוועדה המקומית לתו"ב עמק הירדן.
למרות הוויכוח הלוהט שהתעורר במהלך הדיון בין הצדדים,עובדה אחת בולטת עולה בבירור והיא שהן מע"צ והן הוועדה המקומית לא טרחו לברר כיאות את הזכויות במקרקעין שהתעתדו לבצע בהן את העבודות,ובכללן המקרקעין של התובעת,בטרם יוצא ההיתר,ולא היה מי שידאג לבצע הפקעות בהתאם לשם ביצוע העבודות.
בעניין זה הן הנתבעת והן הצדדים השלישיים לא ביצעו עבודתם כראוי ובכך גרמו יחדיו ליצירת הבעיה של כניסה למקרקעי התובעת שלא כדין.
אף אם מדובר במקרקעין המיועדים לשצ"פ אין בכך כדי להקנות לנתבעת או לכל אדם אחר לעשות במקרקעין של התובעת ככל העולה על רוחו ללא רשותה של התובעת.
אין חולק כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הסגת הגבול למקרקעיה,אך נדחה שהתובעת הגזימה יתר על המידה בהערכת נזקיה עקב אותה הסגת גבול.
מהדיון עלה כי אכן קיימת מחלוקת נוספת ישנה בין התובעת לבין המועצה אודות החלפת המקרקעין במקרקעין אחרים לאור הכוונה להפקיע את המקרקעין נשוא התביעה המיועדים לשצ"פ,ואין לערבב מין בשאינו מינו בעת בדיקת שומת הנזק הממשי שנגרם לתובעת בעקבות הסגת הגבול בה עסקינן.
באשר לשווי דמי השימוש הרי שלפי חוות הדעת השמאית של השמאי מטעם התובעת מדובר בדמי שימוש שנתיים של 750 דולר ארה"ב ומכאן שלא ברורה תביעת התובעת לקבלת דמי שימוש בסך 2,700 ₪ כנטען על ידה לפי 500 ₪ לחודש.
הסכום שהתובעת זכאית לקבל בגין דמי שימוש ראויים לתקופה של 6 חודשים,בהעדר תימוכין לטענת הנתבעת כי המקרקעין פונו לאחר 4.5 חודשים,הוא סך של 1,500 ₪ להיום.
באשר להוצאות השמאי ושכר טרחת השמאי,מדובר בהוצאות שניתן היה לחסוך אותן ובחלקן קשורות לסכסוך הנוסף הקשור לעסקת החליפין ואין לזקוף סכומים אלו במלואם לעניין בו עסקינן.
בגין אב נזק זה,של הוצאות שכ"ט שמאי ושכ"ט עו"ד אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך 1,000 ₪ להיום.
טענותיה הנוספות של התובעת באשר לבעיות הבריאות מהן היא סבלה בשל הסגת הגבול,אינן מקובלות ויש לשים בפרופורציות המתאימות כל מחלוקת נתונה בין הצדדים ונדמה שבעניין זה,טענותיה של התובעת הן על דרך ההפרזה וההגזמה.
יוצא ,אם כן,שנזקיה המוכחים של התובעת הם בסך 2,500 ₪ להיום וסכום זה על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 21 יום מהיום שאם לא כן,ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לגבייתם.
באשר להודעה לצד שלישי,מהמסמכים עולה בבירור כי מקור הטעות בהוצאת ההיתר והתחלת ביצוע העבודות הוא בהתנהגות המודיעה והצדדים השלישיים,כך שאין לפטור את המודיעה עצמה מאחריות.


על כן דין ההודעה לצד ג' להתקבל חלקית כך שהצדדים השלישיים יחויבו בסך 1,500 ₪ להיום מתוך סכום הפיצוי בו חויבה הנתבעת ועליהם להשיב סכומים אלו לנתבעת,לאחר שתשלמם לתובעת.
הנתבעת תשא בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך 300 ₪ להיום וסכום זה ישולם תוך 14 יום מהיום שאם לא כן ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לגבייתם.
הצדדים השלישיים ישאו בהוצאות המודיעה בגין הגשת ההודעה לצד ג' בסך 200 ₪ אשר ישולמו תוך 14 יום מהיום שאם לא כן,ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לגבייתם.




בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קרקע תפוסה

  2. החזרת קרקע מופקעת

  3. קניית קרקע בסכנין

  4. קרקעות מג'דל כרום

  5. תביעה לבעלות על קרקע

  6. קניית קרקע היסטורית

  7. תביעה נגד מוכר קרקע

  8. תביעת בעלות על קרקע

  9. מיהו בעל עניין בקרקע

  10. החזרת קרקעות שהופקעו

  11. קרקע ליד מתקן ביטחוני

  12. מס המגיע על מקרקעי הסרבן

  13. מעבר תת קרקעי בשטח פרטי

  14. הקצאת קרקעות במעלות תרשיחא

  15. הפעלת מזבלה ליד קרקע פרטית

  16. פקודת סחף הקרקע (מניעה), 1941

  17. תקנות שימור הקרקע, תש''ך-1960

  18. הפרת הבטחה מנהלית להקצאת קרקע

  19. בניה לא חוקית בקרקעות של המנהל

  20. הקצאת קרקעות לבניית יחידות דיור

  21. קרקעות ברמת הגולן - המעמד המשפטי

  22. הגדרת "בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע"

  23. סעיף 8 לפקודת הקרקעות רכישה לצרכי ציבור

  24. פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

  25. פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943

  26. הודעה בדבר הקצאת קרקע למגורים בישובי קו העימות בצפון

  27. "השתלט" על זכויות אחיו בקרקעות, אפילו שלא היה זכאי לכך

  28. הודעה על החלטה בדבר מסירת קרקע ליחידים למטרות התיישבות

  29. הנמכת מפלס כניסה ותקרת מרתף שלא יבלוט מעל הקרקע בשל שיפועי טופוגרפיה

  30. הודעה על החלטה בדבר עסקות חליפין לצורך ריכוז קרקעות לצרכי התישבות בגליל

  31. קביעת זכויות בקרקע לרוכשי בתים בבניה נמוכה בישובי עולים ובאזורי עדיפות לאומית 705

  32. נטען להעדר שימוע לפני הועדה המייעצת לשר האוצר לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון