ירידת ערך אחרי תאונה

בית המשפט ציין כי דחיית תביעותיהם של נפגעים בגין ירידת ערך והפנייתם לנהגים הפוגעים או לחברות הביטוח שלהם, מנוגדת לרוח פסק הדין המנחה בנושא זה (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע "מ נ' מוריאנו, פ"ד מח, 4, 70). בית המשפט העליון קבע כי ירידת ערך היא נזק ישיר ומידי לרכב. רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים. יש שהמחיר ירוד בשל כך שהדגם אינו אהוד או שנתגלה כי סוג המנוע אינו עומד בתלאות הדרך, למרות העובדה שהמנוע המסוים ברכב המסוים אינו מגלה פגם כלשהו. בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקרטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת. להלן פסק דין בנושא ירידת ערך אחרי תאונה: בפני תביעה כספית לתשלום הסך של 10,138 ₪ וזאת בגין השתתפות עצמית, ירידת ערך שנגרמה לרכבו של התובע , כינון, שכ"ט שמאי והפסד ימי עבודה. הסעד המבוקש הינו חלק מהנזק שנגרם לרכבו של התובע מסוג פולקסווגן מ.ר 7491525 (להלן: "המונית") כאשר זה ניזוק ונפגע כתוצאה מהתאונה אשר אירעה ביום 2/10/08 אשר בה היו מעורבים רכבו של התובע וכן רכבו של הנתבע . התאונה אירעה במעלה רחוב צר בצפת, רחוב הכולל שני כיוונים נגדיים . יש לציין שפיצויי על הנזק הישיר כבר קיבל התובע מחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו בביטוח מקיף . הטענות מפי התובע אירוע שהיה כך היה: ביום האירוע, עת ביקש הוא לאפשר לרכב הנתבע אשר הגיע מהכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו לעבור בכביש ללא כל הפרעה, נאלץ הוא לעצור את רכבו ("להלן : המונית") בין שני רכבים אשר עמדו בצד הכביש. בעשותו כן, רכב הנתבע פגע ברכבו בצידו השמאלי האחורי. זו הגרסה כפי המשתקף מפרוטוקול הדיון מיום 06/07/09 . יש לציין כי, בכתב התביעה העלה התובע גרסה אחרת. שם ציין התובע כי, עצר הוא בצד כדי לאפשר לרכב צד ג' לעבור ואז, רכב הנתבע פגע בו מאחור. כאמור, גרסה זו אינה עומדת בקנה אחד עם הגרסה כפי שנמסרה מפיו של התובע בדיון בפניי. ראה התייחסות לעניין זה בהמשך. לחיזוק טענותיו, צירף התובע חוות דעת שמאי, מכתב מהמבטחת של הרכב, וכן תמונות של הרכב לאחר התאונה. הטענות מפי הנתבע : הנתבע הכחיש כל אחריות לאירוע התאונה .וטען כי זו נגרמה באשמתו של התובע. לטענת הנתבע, התאונה אירעה עת יצא התובע לפתע מחניה בצידי הכביש בכיוון המנוגד לכיוון נסיעתו כך נאלץ הוא להיצמד לשול הימני על מנת לאפשר לתובע מעבר, אך רכב התובע השתפשף ברכב הנתבע וגרם לתאונה קלה בה לא נגרם כל נזק לרכב הנתבע . הנתבע המשיך והטעים כי, הן אופי הפגיעות והן העובדה כי לא נגרם לרכב שלו כל נזק, מחזקים גרסתו ביחס להתרחשות התאונה. כמו כן, טוען הוא כי הנזק הנטען אינו כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה. הנתבע הוסיף כי התובע הפר את הוראות סעיף 46 לתקנות התעבורה התשכ"א . הנתבע טען נגד חוות דעתו של השמאי והיפנה להעדר הפירוט המופיע בה . הנתבע הכחיש את הנזק של ירידת הערך וביקש לאמץ את הלכת מוריאנו כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון ולפיה, ירידת הערך הנה נזק ישיר אשר צריך להיות משולם על ידי מבטחי הרכב כחלק אינטגראלי משאר הנזקים הישירים, ומשקיבל התובע את הפיצוי עבור תיקון הרכב ממבטחיו, אזי הדיון בראש נזק זה ( ירידת הערך) מתייתר . עד כאן טענות הצדדים כפי המשתקף מכתבי הטענות . עדויות הצדדים וראיותיהם : ביום 6.7.2009 הופיעו בפניי התובע ,הנתבע ונציג מטעם נתבעת 2 . התובע כאמור לעיל, העלה גרסה שונה מהגרסה כפי העולה מכתב תביעתו. נתבע 1 חזר על טענותיו. נתבעת 2 ביקשה דחיית התביעה וחיוב התובע בהוצאות . למיותר לציין כי, הצדדים הסתפקו בעדותם ולא מצאו לנכון להעיד כל גורם נוסף אחר . מסקנות וממצאים : תביעה זו מעלה את השאלה - מיהו הגורם הרשלני אשר הביא בהתנהגותו ובחוסר זהירותו להתרחשות המדוברת . יש לציין כי הדבר היחיד אשר מתיישב עם הגרסאות ששטחו בפניי הצדדים ואינו עומד במחלוקת הוא מיקום הנזק ברכב התובע וזאת בניגוד לרכיבים של האחריות , והיקף הנזק . הפגיעה ברכב התובע התמקמה בחלק האחורי השמאלי של הרכב, דבר אשר עומד בקנה אחד עם גרסת התובע. בהנחה כי גרסת הנתבע בדבר תיאור קרות התאונה, כעולה מפיו, מתראת היא את ההתרחשויות כהוויתן , הרי כי אז - התרחשות כנ"ל מובילה למיקום פגיעה אחר ברכב התובע. מקום הפגיעה דאז יתיישב בחלק הקדמי של הרכב ולא בחלק האחורי השמאלי כעולה מהתמונות שצירף התובע לכתב תביעתו.   יש לציין כי, חברת הביטוח של התובע שילמה לזכותו סכום של 2,912 ש"ח כפיצוי עבור הנזק .   בכתב ההגנה של נתבע 1, נטענו טענות שונות לגבי אי הצדקת ראש הנזק של ירידת ערך (סעיף 8-12 לכתב ההגנה). אומר כבר בשלב זה כי, אין מקום לאמץ ולקבל טענות אלו. אחת הטענתה העיקריות המועלות היא כי טעה התובע בכך שתבע את ירידת הערך מהנתבעים והיה עליו לפנות למבוטחתו ומשעשה זאת, הדיון מתייתר .טענה זו מובילה לשאלות רבות, ממי ומתי יכול התובע לתבוע את ירידת הערך.והתשובה לכך הינה חדה וחלקה . ראה התייחסות השופט אברהם נ. טננבוים לשאלה הנ"ל בת"ק 3333/04 ברינדר מרדכי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם) : "שאלה זו עולה פעם אחר פעם בפני בית המשפט וראוי שתיקבע הלכה ברורה בענין. הלכת מוריאנו וכמוה סעיפי החוק שהוזכרו לעיל, דנים בחבותה של מבטחת כלפי מבוטחה היא. אולם, במקרה שלפנינו, מדובר ביחסים בין ניזוק למזיק. חבות הצדדים במישור היחסים שבין הניזוק למזיק ייבחנו במסגרת דיני הנזיקין ולא במסגרת דיני החוזים והביטוח (כן ר' תק (ירושלים) 3696/03, אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חב' לביטוח בע"מ, ניתן ביום 17.12.03 ע"י השופט וינוגרד (פורסם באתר ). מכאן שקמות לניזוק שתי דרכים לתבוע את פיצוייו בגין מקרה הביטוח. דרך אחת היא, לתבוע את פיצוייו ממבטחתו וזאת במסגרת הפוליסה, היינו במישור דיני החוזים והביטוח. דרך אחרת היא, לתבוע את המזיק ו/או את מבטחתו ואז תביעתו תיבחן במסגרת דיני הנזיקין. כהערת אגב בלבד אעיר, כי מבטחת המזיק לא יוצאת ניזוקה מקביעה זו היות וגם אם יבחר הניזוק לתבוע את מבטחתו הרי שקמה למבטחת ז' השיפוי לפי סע' 62 לחוק חוזה הביטוח." היינו דחיית תביעותיהם של נפגעים בגין ירידת ערך והפנייתם לנהגים הפוגעים או לחברות הביטוח שלהם, מנוגדת לרוח פסק הדין המנחה בנושא זה (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע "מ נ' מוריאנו, פ"ד מח, 4, 70). ירידת ערך היא נזק ישיר ומידי לרכב, קבע בית המשפט העליון.   הלכת מוריאנו הנ"ל נתאשרה בבית המשפט העליון (ע"א 2016/00 אנטולי רוזנצוויג נ' יעקב רוזנבליט ו-2 אח', פ"ד נו, 4, 511; להלן פסק דין השמאים).   בין היתר אמר שם בית המשפט: "המערער טוען כנגד חוות הדעת כי התיקונים שבוצעו הסירו את כל הליקויים ולא נותרה ירידת ערך... על טענה זו של המערער לפיה ירידת הערך היא "פסיכולוגית" בלבד, אשיב תוך הבאת דברי הנשיא מ' שמגר ב[הלכת מוריאנו]: "הביטוי ירידת ערך 'פסיכולוגית' יש בו כדי להטעות. ירידת ערך הנכס בשל תאונה שבה היה מעורב בעבר אינה 'פסיכולוגית' יותר מירידת ערך הנכס בשל אי-תיקון פיסי של נזקי תאונה, או כדוגמה מוחשית כירידת ערך או של בניין שהסדקים שנבעו בקירותיו נסגרו בדבק, טיח וצבע. מכונית בעלת זכוכית שלא התנפצה לרסיסים, ואשר מאפשרות ראות טובה, שווה פחות ממכונית בעלת שמשות שלמות, למרות שהיכולת לנהוג בה לא השתנתה. ערך השוק של נכס נגזר מתפיסת הבריות או תועלתו עבורם, את שלמותו החזותית ואף האסטתיות שבו. מבחינה זו, כל ערך שוק הוא 'פסיכולוגי'. גם צלקת מפגיעת גוף, על פניה של אישה, הוא רק 'נזק פסיכולוגי'. ההבחנה הנכונה היא ירידת ערך כללית-אובייקטיבית מול ירידת ערך בעבור סובייקט מסוים או, במילים אחרות, ירידת ערך לרכב בתור אובייקט מול ירידת ערך בעיני בעל הרכב בלבד בתור סובייקט. השחיקה בערך הנכס על רקע עבר תאונתי נובעת מדעת הבריות כי עצם העבר הנ"ל פוגם בתועלת-בכוח שתופק מן הנכס ומשמישותו. רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים. יש שהמחיר ירוד בשל כך שהדגם אינו אהוד או שנתגלה כי סוג המנוע אינו עומד בתלאות הדרך, למרות העובדה שהמנוע המסוים ברכב המסוים אינו מגלה פגם כלשהו. בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקרטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת. הנזק האמור אינו 'אמורפי' ואינו 'לכאורי' ואינו 'עתידי' כטענת המערערים. הוא מוחשי וממשי ו'על אתרי'. ירידת ערך זו מעוגנת היטב בתורת שמאות הרכב והיא תופעה כללית ואובייקטיבית, החלה על כל סוגי הרכב. אפשר ששיעור הנזק שונה מרכב לרכב ומתאונה לתאונה, אולם עצם ירידת הערך משותפת לרובם המכריע. אם בעל הרכב יבקש הערכת שמאי לצורכי קביעת ערכו של רכב - בין שמטרתו היא מכר, משכון, שכירות או ללא טעם מיוחד - הרי כל שמאי יחווה דעת על הנכס שערכו מופחת. נכס פגוע ומתוקן שווה פחות מנכס שלא נפגע. יש כמובן תיקונים שמחזירים נכס למצבו הראשוני כאילו היה חדש, אולם, ראשית, המדובר על 'כאילו', ושנית, לא תמיד הדבר אפשרי. פסלון שנשבר והודבק שווה פחות מפסלון שלם. ייתכן שהביטוי המוחשי לנזק יבוא לידי ביטוי רק בעתיד, אך הנזק עצמו - כבר נגרם. הוא בר כימות בשקלים ובאגורות. מכאן כי ירידת ערך אובייקטיבית - מהווה 'אובדן או נזק' המזכה בתגמולי ביטוח אם היא נגרמה בשל מימושו של סיכון מבוטח. ירידת ערך סובייקטיבית - שאני. הרגשתו הפרטית של מבוטח כי ערך הנכס המבוטח התכרסם מעבר לכירסום שאותו הוא יכול להוכיח בראיות - כבודה במקומו מונח" (ההדגשה הראשונה לא במקור)." סוף דבר עדותו של התובע הינה אמינה עליי, ועל יסוד כך יש להעדיף את גירסתו על גירסת הנתבעים בשל היותה סבירה הרבה יותר ומתיישבת עם יתר הנסיבות והראיות האופפות אותה ובכלל זה הנזק שנגרם .    דין התביעה להתקבל בחלקה. במקרה שלפנינו, אין חולק כי הנזק לו טוען התובע נגרם כתוצאה מהתאונה. לגבי גובהה הנזק הוגשה חוות דעת שמאי מטעם התובע הקובע את הפיצוי בגין ירידת הערך .הנתבעים מצידם לא ביקשו לחקור את השמאי ואף לא הגישו חוות דעת נגדית .במקרה כזה בהיעדר ראיה לסתור אני מקבל חלקית את האמור בחוו"ד השמאי אשר צורפה לתביעה בנוגע לירידת הערך . לדידי הסכום הנתבע הינו גבוהה ביחס לנזק נשוא התביעה יחד עם זאת לא הוכח בפניי כי ניתן לפצות התובע בגין הפסד ימי העבודה . לאור האמור לעיל; הנתבעים ישלמו לתובע סך של 2,250 ₪ בגין ירידת הערך שנגרמה לרכב כעולה מחוות דעת שמאיי, 750 ₪ שכ"ט שמאי, 1000 ₪ עבור נזקים כללים כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע 300₪ הוצאות משפט. הסכום הכולל ישולם לנתבע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן, ישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל .ירידת ערך