הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות


התובעת הופתעה לגלות, כי הנתבעת הפקידה את השיקים שניתנו לבטחון בלבד, ללא מתן כל הסבר או קבלת אישור מהתובעת.

הלכה פסוקה היא כי מסירה על-תנאי היא מסירה שכוונתה להקים חבות שטרית עתידית, המותנית בתנאי חיצוני מוקדם. עד למועד התקיים התנאי מוקפאת החבות השטרית, ומחזיק השטר נחשב כשומרו. אם התנאי מתקיים - החבות השטרית קמה, ואם לאו - היא פוקעת ועוברת מן העולם.

מסירת שטר ביטחון היא מסירה על-תנאי וזכות המחזיק בשטר ביטחון לממשו על-ידי סיחור ו/או על-ידי תביעה לפירעון קמה, רק אם נתמלא התנאי.

נטל הראיה מוטל על החייב השטרי להוכיח הן שהייתה מסירה על- תנאי והן שהתנאי לא התקיים" 
 
מערכת היחסים שבין צדדים שהסכימו על התנאת מסירתו של שטר לביטחון מטילה על עושה השטר, במקרה בו נדרש פרעונו של השטר, להתמודד עם החזקה, כי התנאי למימוש השטר נתקיים.


להלן פסק דין בנושא הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות:

התובעת שכרה את דירתה של הנתבעת ברחוב הפועל 20 בנשר (להלן: "הדירה").
 
בהתאם לדרישת הנתבעת, מסרה התובעת 5 שיקים פתוחים, ממוענים לגורמים שונים כערבון. בשלהי חודש אוגוסט 2007 עזבה התובעת את הדירה, עם תום השכירות, לדבריה לא נותרו כל חובות מצידה לגורמים שונים. כן שולם שכר הדירה במלואו.
התובעת הופתעה לגלות, כי הנתבעת הפקידה את השיקים שניתנו לבטחון בלבד, ללא מתן כל הסבר או קבלת אישור מהתובעת.
הסכום הכולל שנגבה עמד על סך של 2,470.74 ₪. ניסיונות התובעת לברר מדוע פדתה הנתבעת את השיקים לא צלחו.
עוד נטען, כי במהלך תקופת השכירות (שארכה כארבע שנים), סבלה התובעת מהתעמרות הנתבעת אשר סירבה לאפשר לה לעזוב את הדירה, הגיעה למקום עבודתה תוך יצירת מהומה, תקיפה ואיומים, בעקבותיהם אף פנתה התובעת למשטרה. לכן נטען, עזבה התובעת את הדירה בתום תקופת החוזה, על אף שהסכימה במשך התקופה לחיות בדירה אשר הוחזקה בתנאים ירודים. בהמשך טענה הנתבעת כלפיה, כי גרמה לקילקול המזגן וסירבה להחזיר לה את השיקים, תוך איום באשפוז. לפיכך פנתה התובעת למשטרה בשנית.
הנתבעת טענה כלפיה, כי לא קיבלה את מפתח הדירה, למרות שזה נשלח אליה בדואר אותו לא דרשה. הנתבעת טענה, כי תראה זאת כאי פינוי הדירה ותחייב את התובעת בהתאם.
עפ"י טענות התובעת הופקד שיק לבטחון בסך 2,000 ₪, כן מילאה הנתבעת שיקים לפקודת עיריית נשר וחברת החשמל.
התובעת דורשת לפצותה בסך של 3,000 ₪ בנוסף להוצאות המשפט.
 
לטענת הנתבעת, תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.8.07, אך התובעת סירבה לבצע העברת דירה מסודרת, הכוללת סיור משותף בדירה שתכליתו בדיקת תקינות מכשירים, ביצוע קריאת מונים והתחשבנות סופית לרבות החזר המפתחות.
ביום 3.9.07 שלחה הנתבעת בדואר רשום מכתב אזהרה לתובעת וביום 10.9.07 בשל האיחור בהחזרת הדירה, הפקידה הנתבעת את השיק שניתן לה לבטחון, כאמור בהסכם שנחתם בין הצדדים. כן נאלצה הנתבעת להחליף את מנעול הדירה בגין אי החזרת המפתח ובהמשך הוברר, כי מזגן הדירה אינו תקין ותיקונו עולה כסף רב.
בהמשך, משנכנס דייר חדש לדירה הוברר, כי הכיריים יצאו מכלל פעולה והנתבעת נדרשה לשלם בגין החלפתם. עוד הוברר לאחר זמן, כי צינור הביוב נסתם והנתבעת נדרשה לשלם בגין תיקונו כאשר השרברב מסר לה שהושלכה שקית לצינור הביוב אשר גרמה לסתימתו.
הנתבעת נדרשה אף להתקין מנעול חדש בתיבת הדואר ולסייד את קירות הדירה, למרות האמור בחוזה בהקשר זה.
משכך, לסילוק החלק היחסי של חובות התובעת, הפקידה הנתבעת את השיקים הנותרים.
הנתבעת גורסת, כי התובעת נותרה חייבת לה סכום כסף נוסף, אלא שלמרות דרישתה לא מצאה הנתבעת לנכון להגיש כתב תביעה שכנגד.
 
בדיון שהתקיים בפני העידו התובעת והנתבעת. הן התובעת והן הנתבעת לא מצאו לנכון להעיד אנשים נוספים לתמיכה בטענותיהן.
התובעת טענה, כי אינה יודעת לקרוא כלל עברית ולפיכך אף הרגישה מרומה משחתמה על חוזה השכירות. טענה זו קשה להלום, שכן בהעדר יכולת קריאה היה על התובעת להעזר באדם שיעשה להסביר ולהבהיר לה את האמור בחוזה.
התובעת הגישה תמונות של הדירה, מהן עולה כי חלק מרפרפות התריסים היה שבור.
כן הגישה התובעת מכתב שנשלח אל הנתבעת בדואר רשום, אשר הוחזר לתובעת תוך ציון ההערה: "לא נדרש".
במכתב נמצאים שני מפתחות, אשר נראה כי אחד מהם מיועד לדלת הדירה והשני לתיבת הדואר ובתוכו מכתב שנחתם ביום 4.9.07 ע"י התובעת המיועד לנתבעת. לא הוברר באופן מניח את הדעת מדוע היה על התובעת להעזר בשליחת המכתב ולא להגיע לבית הנתבעת על מנת למסור את המפתחות. בנוסף, לא הוברר מדוע לא הועברה הדירה בצורה מסודרת ע"י התובעת לנתבעת, לרבות סיור בדבר תקינות הדירה, המכשירים וקריאת המונים.
 
הנתבעת הפנתה אל הוצאותיה בגין תיקון הליקויים והחשבוניות שצורפו לכתב ההגנה.
 
נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובעת.
 
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות בתמונות ובמכתב שהוגשו במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי הקשב היטב לדברי התובעת והנתבעת והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.
 
אין חולק כי השיק בסך 2,000 ₪ שהפקידה התובעת בידי הנתבעת במעמד החתימה על חוזה השכירות עונה על הגדרת שטר בטחון כמשמעותו של מונח זה וכך אף עולה מסעיף 8 לחוזה השכירות משנת 2006. סבור אני, שגם יתר השיקים שהעתקם הצילומי צורף לכתב התביעה ואשר הפקידה התובעת בידי הנתבעת להבטחת התשלומים לגורמים שונים, כגון חברת החשמל, העירייה וחב' הגז נכללים בהגדרה זו. אף הנתבעת אינה חולקת על טענת התובעת כי נמסרו לה כעירבון.
 
הלכה פסוקה היא כי -
"מסירה על-תנאי היא מסירה שכוונתה להקים חבות שטרית עתידית, המותנית בתנאי חיצוני מוקדם. עד למועד התקיים התנאי מוקפאת החבות השטרית, ומחזיק השטר נחשב כשומרו. אם התנאי מתקיים - החבות השטרית קמה, ואם לאו - היא פוקעת ועוברת מן העולם..
מסירת שטר ביטחון היא מסירה על-תנאי וזכות המחזיק בשטר ביטחון לממשו על-ידי סיחור ו/או על-ידי תביעה לפירעון קמה, רק אם נתמלא התנאי..
נטל הראיה מוטל על החייב השטרי להוכיח הן שהייתה מסירה על- תנאי והן שהתנאי לא התקיים"  (ההדגשות לא במקור, ע.ק.) 
ר' ע"א 88 / 623 משה (מוקי) גולדנברג ואח' נ' המשביר המרכזי בע"מ, מד (2) 801.
 
זאת ועוד, על פי ההלכה הפסוקה -
"מערכת היחסים שבין צדדים שהסכימו על התנאת מסירתו של שטר לביטחון מטילה על עושה השטר, במקרה בו נדרש פרעונו של השטר, להתמודד עם החזקה, כי התנאי למימוש השטר נתקיים" (הדגשות לא במקור, ע.ק.)
ר' ע"א 88/ 562אהרון בן אריה נ' יוסף סופר, מה (1), 647.
 
מכאן, נטל הראייה מוטל על התובעת לסתור את החזקה, כי התנאים למימוש השטרות בדוננו התממשו עם פרעון השטרות ע"י הנתבעת. 
 
בטרם אדון בסוגיה זו, סבור אני, כי יש לחלק את שטרי הביטחון לשתי קבוצות. בהתאם, יש לדון בכל אחת מהן בנפרד, בשל השוני בתנאי המימוש בכל קבוצה כפי שיוסבר להלן.
שיק הבטחון בסך 2,000 ₪ מחד והשטרות הממוענים לגורמים השונים מנגד.

אחרונים ראשונים, שטרי הבטחון הנ"ל, הופקדו כאמור בידי הנתבעת בכדי להוות ערבון לביצוע התשלומים לאותם גורמים, החלים על התובעת, בהתאם לחוזה השכירות החתום בין הצדדים. קרי, הפקדת אותם שטרות בידי הנתבעת, נועדו בכדי להבטיח, כי בתום תקופת השכירות לא יוותרו חובות כלשהם לאותם גופים. על כן, משהוכח ע"י התובעת ואף לא הוכחש ע"י הנתבעת, כי לא נותרו חובות לאותם גורמים, התנאי למימוש השטרות לא התקיים. מכאן, בהתאם להלכה הפסוקה, החבות השטרית של התובעת בגין אותם שטרות פקעה ועברה מהעולם. היה על הנתבעת כמי שהחזיקה בשטרות כשומרת, להחזירם לידי התובעת וודאי שלא לעשות בם שימוש.
 
שונה המצב באשר לשיק הבטחון על סך 2,000 ₪. שיק זה הופקד בידי הנתבעת,
בהתאם לסעיף 8(א) לחוזה השכירות מיום 9/08/2006 -
"להבטחת בצוע כל התחייבויותיו של השוכר על פי חוזה זה.." יפקיד השוכר, קרי התובעת, בידי המשכיר, קרי הנתבעת, שטר חוב עד לסך 2,000 ₪. 
בסיפא של הסעיף צוין כי השטר יוחזר לשוכר -
"עם מסירת המושכר, הרהיטים והציוד בהתאם לאמור בחוזה זה ותשלום כל החיובים החלים על השוכר.."
 
כאמור לעיל, הדירה לא נמסרה ע"י התובעת בצורה מסודרת בהתאם לחוזה, לרבות קריאת מונים, בדיקת תקינות הציוד לרבות תקינות המזגן, אשר נמסר לתובעת ב"מצב עובד" כפי שאישרה התובעת בסעיף 21 לחוזה השכירות. בעוד הנתבעת טענה, כי בעת ההחזרה לא היה תקין ונאלצה היא לתקנו על חשבונה. להוכחת הטענה, אף צורפה חשבונית וקבלה, מיום 12.9.07.
 
אציין עוד, כי האישור בדבר הגשת התלונה שצורף לכתב התביעה נושא את התאריך 2.9.07, דהיינו, לאחר מועד סיום החוזה, נקודה הסותרת  את הטענה על פיה בשל איומי הנתבעת עזבה התובעת את הדירה. כן אעיר, כי חשבונית בדבר ציפוי וחידוש דלת, שצורפה לכתב התביעה נושאת את התאריך 9.8.05, דהיינו שנתיים בטרם עזיבת הדירה ואילו מסמך שענינו הארכת חוזה שכירות מיום 23.8.05 מציין, כי נפלה חתיכת טיח מן התיקרה בחדר האוכל ויש רטיבות בקיר חדר השינה. אלא שלאחר עריכת המסמך וציון האמור לעיל, בחרה התובעת להמשיך ולדור בדירת הנתבעת במשך שנתיים נוספות.
 
מכל מקום וכעולה מהפסיקה דלעיל, הואיל ומדובר בשיק בטחון, קמה חזקה, כי התקיים התנאי למימושו בעוד שנטל הראייה להפרכת החזקה מוטל על החייב השטרי, בדוננו על התובעת, נטל בו לא עמדה התובעת כעולה מהמקובץ דלעיל.
 
ר' לעניין זה, בין היתר, ת"א (י-ם) 98 / 5993 חברת אסיה לאספקת אבן ושיש נ' איל כהן, פורסם באתר משפטי -  
"מסירת שטר ביטחון בין צדדים לחוזה הינה חיזיון נפרץ. שטר בטחון ניתן ביד צד לחוזה כדי שתהיה לו זכות תביעה מכוח השטר בנפרד מזכות התביעה העומדת לו מכוח החוזה, ובלי שיצטרך להוכיח את זכותו על-פי החוזה" (ההדגשות לא במקור, ע.ק.)
 
סוף דבר-
סבור אני, כי התנאי למימוש שיק הבטחון בסך 2,000 ₪ התקיים, משהפרה התובעת את התחייבותה למסור את הדירה לידי הנתבעת בהתאם לחוזה השכירות.
מנגד, לא התקיימו התנאים למימוש יתר השיקים שהופקדו בידי הנתבעת להבטחת התשלומים לחב' החשמל ולעיריית נשר, משהוכח כי לא נותרו חובות כלשהם לגופים אלו בסך כולל של
470.74 ₪.
 
לפיכך , דין התביעה להתקבל בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 470.74 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, אני מורה לנתבעת להשיב לידי התובעת את יתר השיקים שניתנו כערבון והופקדו בידיה לרבות אלה הממוענים ל:"ועד בית" ולחברת "סופרגז" ככל שאלו לא הושבו עדיין לידי התובעת.
 
בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת  הוצאות משפט בסך של 250 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
 
 
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום.
 
 
 
 
 
 
 
 





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון