להלן פסק דין בנושא דחיית כיסוי ביטוחי - נזקי רכב: 1. ביום 26.08.08 ארעה תאונה לרכב התובעת שהיה מבוטח ביטוח מקיף אצל הנתבעת. הנתבעת סרבה להכיר בכיסוי הביטוחי בטענה כי נזקי התאונה כפי שהוצגו לה אינם אמיתיים, ועל כך נטושה המחלוקת. 2. מדובר ברכב מסוג פולגס-וואגן פולו מודל 98', ואין מחלוקת כי התובעת ניסתה למכור אותו בחודשיים שקדמו למועד התאונה (לאחר שרכשה רכב אחר), ולצורך כך נתלו על הרכב מודעות "למכירה". אין מחלוקת כי התובעת לא הצליחה למכור את הרכב. הנתבעת טוענת כי מדובר בדגם שקשה מאוד למכור אותו כרכב משומש, והוא נמכר במחירים נמוכים בהרבה ממחיר המחירון. 3. התובעת טוענת כי ביום התאונה בסביבות השעה 12:00 צלצל מאן דהוא למקום עבודתה, על-פי מספר הטלפון שמצא על המודעות שהיו על הרכב, ומסר לה כי הרכב פגוע. התובעת החנתה את הרכב יום קודם לכן במפרץ חניה ברחוב האורזים בנתניה. 4. התובעת הגיעה למקום אותו יום בסביבות השעה 16:30 ומצאה את רכבה במרחק של כ-30 מטרים קדימה מהמקום שבו החנתה אותו, כשהוא קרוב מאוד לעמוד של שלט רחוב שנמצא בצומת הקרוב לאחר מפרץ החניה, וכאשר הרכב עומד באלכסון, כשפינתו הימנית קרובה לעמוד. הרכב היה פגוע באופן קשה בחלקו האחורי, ובחלקו הקידמי הבחינה התובעת בשריטה. 5. אין מחלוקת כי התובעת התקשרה אל הנתבעת, קיבלה ממנה רשימה של שמאים ובחרה מתוכם במשרד השמאים דרומר שערך את חוות-הדעת בעניין הנזק. עוד אין מחלוקת כי תחילה הזמינה התובעת גרירה אצל גרר "דרכים", ובשעת ערב ביטלה את הזמנת הגרירה וחלף זאת נסעה עם הרכב למוסך קרוב. התובעת טענה בביהמ"ש כי נציג של הנתבעת אמר לה שהשמאי חייב להגיע למקום התאונה עצמו, ועל כן ביטלה את הגרירה, אולם בעדות שמסרה לחוקר אמרה התובעת כי ביטלה את הגרירה כיוון שהיה עליה להמתין מספר שעות, והגורר לא הגיע, "וגם רציתי ששמאי יגיע למקום ויבדוק את הרכב במקום" (מתוך סעיף 2.1 לדו"ח החוקר מטעם הנתבעת שצורף מלכתחילה לכתב ההגנה). הנתבעת כופרת בתוקף בטענת התובעת כאילו מטעם הנתבעת נאמר לה ששמאי חייב להגיע למקום התאונה. נציג הנתבעת טען כי דבר זה הוא חריג ביותר, כיוון שבדר"כ השמאי בודק את הרכב במוסך, או אולי במקום אחר, אך בכל מקרה הנתבעת לא דרשה ששמאי יגיע למקום התאונה. בעדותה בביהמ"ש, ההסבר המודגש שנתנה התובעת לביטול הגרירה היה הוראת הנתבעת כי שמאי חייב להגיע למקום התאונה, אולם הדבר אינו מתיישב עם דבריה בעדותה כי היא רצתה ששמאי יגיע למקום התאונה. 6. אין מחלוקת כי למחרת יום התאונה הביאה התובעת את הרכב למוסך, לטענתה - בנהיגה עצמית, לאחר שנוכחה שניתן לנסוע ברכב. עוד אמרה התובעת כי המוסך מצוי במרחק כחמש דקות נסיעה ממקום התאונה. במוסך נבדק הרכב על ידי השמאי ונמצאו בו נזק חמור בחלק האחורי של הרכב ונזק נוסף בחזיתו אשר יחדיו עולים כדי אובדן מוחלט (נציג הנתבעת הגיש את חוות-דעת השמאי, ולדו"ח החקירה צורפו תצלומים של הנזק לרכב). 7. הנתבעת טוענת כי יש הצטברות של נסיבות מחשידות אשר מעלות ספק של ממש באמיתות נסיבות התאונה כפי שהתובעת טוענת להן: א. העובדה שאינה במחלוקת כי התובעת ניסתה למכור את הרכב במשך כחודשיים ללא הצלחה. ב. התאונה עצמה מוזרה: אין ידוע מה למעשה קרה, כיוון שהתובעת לדבריה קיבלה רק דיווח מעובר אורח, רכב מעורב נוסף לא אותר, והמידע היחיד על נסיבות התאונה הוא מהנזקים לרכב התובעת ומנסיבות הזירה כפי שפורטו, צולמו ונותחו בדו"ח החוקר. הנסיבות המוזרות - 1) התאונה ארעה כפי שעולה כנראה בשעות הבוקר של יום 26.08.08. הרכב הוחנה במפרץ ברחוב ראשי (ראו תצלומי החוקר) אשר אין זה סביר כי כל מפרץ החניה שלפני מקום חנייתו היה פנוי לחלוטין מכלי רכב חונים, בשעות בוקר של יום עבודה ברחוב ראשי, באופן שאיפשר "מסלול" פנוי לאורך 30 מטרים שלאורכם נדחף הרכב כתוצאה מהפגיעה בחלקו האחורי. 2) על-פי התצלומים נראית פגיעה קשה מאוד שמוקדה בצד השמאלי של תא המטען, אך למרות זאת הפנס השמאלי-אחורי של הרכב נותר שלם לחלוטין, ואפילו הבקליט שלו לא נשברה. נציג הנתבעת טען כי נסיבה זו מעלה ספק אם אומנם נפגע רכב התובעת על ידי רכב אחר או שמא נפגע בצורה אחרת. 3) מהאופן שבו מצאה התובעת את הרכב, וכן מהנזק לחזיתו, עולה כי חזיתו של הרכב פגעה בעמוד של שלט הרחוב. לא נמצאו כל סימנים לכך על העמוד. 4) בנתיב של 30 מטרים שהרכב עבר לכאורה עד שהגיע אל העמוד מצויים עצים צעירים. לו אומנם הועף הרכב 30 מטר קדימה כתוצאה ממכה חזקה בחלקו האחורי, שגרמה לו לעלות על המדרכה, אזי אין זה סביר כי הוא לא פגע כלל באף אחד מהעצים האלה ששתולים קרוב מאוד לשפת המדרכה לאורך אותו "מסלול" שהרכב עבר. החוקר מטעם הנתבעת העריך כי פגיעה בעוצמה באחד העצים הצעירים האלה היתה שוברת אותו או לפחות גורמת לו נזק של ממש. נכון כי חקירת החוקר נערכה קרוב לחודש לאחר התאונה, והתובעת ביקשה למצוא בכך הסבר להעדר סימני נזק בעמוד שלט הרחוב, אך לא נראה כי הסבר כזה יכול לשמש גם לגבי העצים שלא ניזוקו כלל (אף אחד מהם). 5) על-פי מה שנמסר לחוקר על ידי הגורר, התובעת הזמינה אותו לרחוב הר מירון שאותו ציינה כמקום שממנו יש לגרור את הרכב, למרות שהרכב נמצא ברחוב האורזים ולא ברחוב הר-מירון. התובעת הסבירה זאת בכך שרח' הר-מירון סמוך לרחוב האורזים, והיא נוהגת לכוון אנשים שצריכים להגיע למקום תוך ציון רחוב הר-מירון, וייתכן שהגורר רשם רחוב זה כרחוב שבו נמצא הרכב, למרות שהתובעת השתמשה בשמו רק לשם התווית הדרך. נציג הנתבעת טען כי הסבר זה מופרך, כיוון שרחוב האורזים הוא רחוב ראשי, ואילו רחוב הר-מירון הוא רחוב צדדי. אין מחלוקת כי הרכב הוחנה ברחוב האורזים. על כן אין היגיון לכוון את הגורר דווקא דרך הרחוב הצדדי, כשהרכב חונה ברחוב ראשי. 6) אף ביטול הזמנת הגרירה תמוה. מובן כי כאשר התובעת הגיעה למקום וראתה את רכבה הניזוק היא הזמינה גורר. פחות מובן מדוע ביטלה את ההזמנה. כאמור, התובעת הסבירה זאת בהוראה שקיבלה כביכול מהנתבעת להמתין לבוא השמאי למקום התאונה, אך ציינתי לעיל כי בעדות שמסרה לחוקר נתנה התובעת הסבר שונה לביטול הגרירה ואף אמרה כי עניין הגעת השמאי למקום היה על-פי רצונה, ובעדות זו היא לא טענה כי נציג הנתבעת אמר לה לחכות ששמאי יגיע למקום. 7) לחלקו האחורי של הרכב נגרמה פגיעה קשה מאוד, כפי שניתן לראות בתצלומים. הנתבעת טוענת, כי אם פגיעה זו נגרמה על ידי רכב אחר - אזי היתה צריכה להיגרם פגיעה של ממש, ואולי אפילו פגיעות גוף, לאותו רכב אחר ולנוסעים בו. התובעת מסרה כי התקשרה למשטרה בניסיון לברר אם דווח על תאונה זו ונענתה בשלילה, ואף החוקר מטעם הנתבעת לא מצא כל דיווח על רכב מעורב נוסף, למרות שמדובר בתאונה חמורה למדי על פני הדברים. 8. בנסיבות המצטברות הללו טוענת הנתבעת כי התובעת לא מסרה לה דיווח נכון על נסיבות התאונה במלואן, וליתר דיוק - מהן בדיוק הנסיבות שבהן נגרמו לרכב הנזקים הן באחור והן בחזית בהיקף של אובדן מוחלט. מנגד טוענת התובעת כי היא אדם נורמטיבי ודובר אמת, וכי מסרה לנתבעת את כל הנסיבות הידועות לה. 9. כאשר חברת הביטוח טוענת להעדר כיסוי על-פי הפוליסה בשל דיווח כוזב על ידי המבוטח אודות נסיבות התאונה, אזי מצופה היא להביא ראיות לביסוס טענה זו. במקרה זה הנתבעת הביאה ראיות כאלה, והכוונה לחקירת החוקר מטעמה ולניתוח מכלול הנסיבות כפי שפורט לעיל. נטל השכנוע מוטל בסופו של דבר על שכם התובעת. משהביאה הנתבעת חומר לביסוס טענתה, על התובעת לשכנע כי כל הנסיבות התמוהות והפירכות שעולות מחומר זה הן לכאורה בלבד, וכי יש לה הסבר טוב לכל אחת מהן. ההסברים שמסרה התובעת אין בהם כדי להסיר את התמיהות בדבר נסיבות הנזק לרכב כפי שפורטו לעיל. 10. על כן מסקנתי היא כי התובעת לא הרימה את נטל הראייה שעליה. לפיכך אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות המשפט בסך 500 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום. רכבביטוח רכבפוליסהכיסוי ביטוחי