עיכוב במכס קניין רוחני

סעיף 200 א' לפקודת המכס קובע כדלקמן: "עיכוב טובין מפרים 200א. (א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים, או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר, ינקוט צעדים כדלקמן: (1) יורה לעכב את שחרור ההעתקות או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן - טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים; (2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית; (3) יודיע לבעל זכות היוצרים או לבעל סימן המסחר (להלן - בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים או 69א לפקודת סימני מסחר, כאשר ניתנה הודעה; (4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט. (ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים. (ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב. (ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות. (ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם. (ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם. להלן החלטה בנושא עיכוב במכס קניין רוחני: החלטה כללי: בפני שתי בקשות הטעונות הכרעה. בש"א 158188/08, שהוגשה ע"י התובעים, עניינה להורות על שחרור הטובין המעוכבים בידי הנתבעת, בטענה כי אין לנתבעת הגנה ממשית כנגד התביעה, וכי הנתבעת לא עמדה בלוחות הזמנים הקבועים על פי הפקודה לצורך עיכוב הטובין. בש"א 158705/08, שהוגשה ע"י המשיבה הפורמאלית, ועניינה בקשת אותה משיבה פורמאלית להצטרף כנתבעת להליך זה. התביעה: על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת 1 (להלן: "התובעת") מנוהלת ע"י התובע 2 (להלן: "התובע"). התובעת עוסקת ביבוא טלפונים סלולאריים ומטענים, של יצרנים שונים לישראל. בהם גם טלפונים ומטענים של החברות "נוקיה" ו-"סוני אריקסון". לטענתם, התובעים רוכשים את הטלפונים והמטענים כחוק, מחברה גדולה וידועה הנמצאת בהונג-קונג. צילום רישיון סחר וציוד קצה של טלפונים סלולאריים, צורף לכתב התביעה כנספח א'. אישור החברה מהונג-קונג, כי מדובר בטלפונים מקוריים וחוקיים, צורף לכתב התביעה כנספח ב'. אישורי בדיקות הספק מהונג-קונג, באשר לכשרות ומקוריות הטלפונים במשלוח דנן, צורפו לכתב התביעה כנספחים ג'. התובעת מוסיפה, כי ביום 16.10.07 נשלחו לישראל עבורה, חבילות המכילות טלפונים סלולאריים ומטענים מקוריים, בין היתר של חברת סוני אריקסון. התובע הנפיק רשומוני יבוא ושילם את כל המיסים הנחוצים ואזי פנה למכס לשחרורם. רק אז הודע לתובע, לטענתו, מפי סגן מנהל תחנת הנתבעת, כי ניתנה הוראה לעיכוב החבילות בחשד להפרת קניין רוחני. לדברי התובע, נאמר לו, כי אם לאחר 72 שעות לא תימצא עילה לעיכוב הטובין, הרי הנתבעת מחויבת לשחררם. לא נמסרה לתובע אז הודעה, כי קיימת לכאורה בדבר הפרת זכות בסימן מסחר, זאת, בניגוד לנדרש על פי סעיף 200 א' (א) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס"). במשך שלושת הימים הבאים, ניסה התובע, לטענתו, ליצור קשר עם יחידת האכיפה של הנתבעת, אך ללא הועיל. רק ביום 24.10.07, בחלוף שלושת ימי עבודה מיום עיכוב הטובין, נמסר לו בכתב, על עיכובם בצרוף עותק ההודעה. ביום 1.11.07, נמסר לתובעת, כי הטלפונים הסלולאריים מתוצרת סוני אריקסון, שיובאו על ידה, נחשדים כמפרים קניין רוחני. שאר המכשירים שהיו כלולים במשלוח, לא דווחו כחשודים ולפיכך שוחררו. באותו יום, 1.11.07, נמסר לתובעים "אישור בדבר תפיסה" לפי סעיף 188 לפקודת המכס, ולא לפי סעיף 200 א' לפקודת המכס, שהוא הסעיף מכוחו החל טיפולה של הנתבעת בעניין זה, והוא יחודי לסוגית הקניין הרוחני. הנתבעת הודיעה לתובעים, כי אם רצונם לקבל את הטובין בחזרה, עליהם להגיש תביעה להחזרת תפוס, היא התביעה הנוכחית. התובעים טוענים, כי התפיסה נעשתה לפי נוהל פנימי של הנתבעת, המכונה "נוהל קניין רוחני", ולא על פי סעיף 200 א' לפקודת המכס. לגרסת התובעים, נוהל קניין רוחני אינו יכול להחליף את סעיפי החוק הרלוונטיים לתפיסת טובין, דהיינו סעיף 200א' לפקודת המכס. פעולות הנתבעת לפי הנוהל דנן, נוגדות את הוראות החוק ויש לבטלן. סעיף 200 א' לפקודת המכס, הינו הסדר יחודי בכל מקרה בו מחליט מנהל הנתבעת לתפוס טובין, אשר נחשדים בהפרת זכות הקניין הרוחני. פעולות הנתבעת בתיק זה, לא ננקטו לפי סעיף 200 א' דנן. הנתבעת החלה בטיפול לפי סעיף זה ועברה לטיפול לפי סעיף 188 לפקודת המכס, דבר המצביע לדעת התובעים, על חוסר תום לב בהתנהלותה. הנתבעת עיכבה את הטובין בלי שהיתה בידיה כל ראיה עצמאית על היותם מפרים. בשלב הגשת כתב התביעה, לא היה ידוע לתובעים אם בידי הנתבעת מצויה חוות דעת מומחה של בעל הזכויות בדבר היות הטובין מפרים. ראו סעיף 27 לכתב התביעה. בהמשך ההליך, הועברה לידי התובעים חוות דעת כאמור, שנערכה ע"י בעל הזכויות או מי מטעמו. לטענת התובעים, חוות הדעת דנן אינה מסמך מחייב, והוא מגמתי, מטעה ומבוסס על נתונים לא נכונים, צילומים בלבד. לעומת זאת, התובעים תמכו יתדותיהם במסמכיהם של הספק ההונג-קונגי , נספחים ב' ג' לכתב התביעה, אשר לפיהם מדובר בדגמים מקוריים שאינם מפרים. אשר על כן מבקשים התובעים לקבוע, כי הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 200 א' לפקודת המכס, ומשכך יש לשחרר את הטובין לידיה. התובעים מוסיפים, כי פעולות הנתבעת, שאינן מוצדקות גורמות לה נזק כלכלי, שכן מדובר במכשירים המתיישנים במהירות. ההגנה: הנתבעת מאשרת, כי אכן יובאו טובין ע"י התובעת, כנטען בכתב התביעה באמצעות רשימון יבוא כדין. טרם שחרור הטובין "עלה חשד כי הטובין מזויפים". ראו סעיף 3 לכתב ההגנה. בישיבת יום 7.4.08 מסרה ב"כ הנתבעת, כי מקורו של אותו חשד, בהודעה שקיבלה הנתבעת מידי הזכיין של סוני אריקסון בישראל. אי לזאת לא שיחררה הנתבעת את הטובין ביום 21.10.07 והודיעה לתובע, כי היא מעכבת את הטובין עד לבדיקתם ע"י יחידת האכיפה של המכס. (יס"מ). ביום 24.10.07, לאחר שנציגי יחידת היס"מ של הנתבעת, בדקו את הטובין, הם מצאו, כי אכן מדובר בטובין מפרים לכאורה. ראו סעיף 4 לכתב ההגנה. באותו שלב, מסרה הנתבעת לתובע, הודעה על עיכוב הטובין החשודים כמפרים זכות קניין בהתאם להוראות הבאות: סעיף 188 לפקודת המכס; סעיף 35 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981; פרק 15 לאוגדן המכס - נוהל קניין רוחני; הנתבעת אף הודיעה על כך לב"כ הזכיין של סוני אריקסון בישראל וכן לב"כ הזכיין של מוטורולה בישראל, והורתה להם להודיע תוך שלושה ימי עבודה, האם מדובר בטובין מפרים. לאחר מכן ניתנה ארכה של שלושה ימים נוספים. בהעדר תגובה של חברת מוטורולה תוך המועד הנ"ל, שוחררו הטובין שנשאו את שמה. ב"כ חברת סוני אריקסון הודיע לנתבעת ביום 1.11.07, כי מדובר במוצרים מפרים ועל כן נתפסו וחולטו המכשירים הסלולאריים שנשאו את שמה של החברה דנן. לאור זאת, ולאחר קבלת עדות התובע, הודיעה הנתבעת לתובעים ביום 21.11.07, כי הטובין מפרים סימן מסחר והם נתפסו וחולטו על פי סעיף 188 לפקודת המכס. הנתבעת הדגישה, כי פעולותיה בחילוט הטובין הנ"ל, נעשו על פי הנוהל הפנימי שלה, נוהל קניין רוחני, ולא על פי סעיף 200 א' לפקודת המכס. הנתבעת מציינת, כי היא רואה את תפקידה בפיקוח ומניעת יבוא טובין אסורים ומפרים לישראל. לצורך כך, הסמיך המחוקק את הנתבעת, לפעול לבדיקת טובין מיובאים, לעיכובם או לתפיסתם או לחילוטם. הכל כפי שיידרש. הנתבעת פעלה בהתאם, אף בענייננו. תפיסת הטובין, לשיטתה, היא למעשה נטילת אחזקה בטובין מידי מי שמחזיק בהם במועד התפיסה, והעברתם למחסני המכס הקרוב. במישור זה, פעלה הנתבעת לשיטתה, על פי הוראות סעיף 188 לפקודת המכס, וסעיף 35 לחוק הגנת הצרכן. על פי סעיף 200 א' לפקודת המכס, בשילובו עם סעיף 200 ה שם, סמכויות הנתבעת לפעול במקרה בו נחשדים התובעים כמפרים, לא הותנו, לא סויגו ולא צומצמו, אלא ניתנה לנתבעת האפשרות להפעיל סמכויות אחרות, כפי שהוענקו לה בדין על מנת למנוע כניסתם של טובין מפרים לישראל. הנתבעת ציטטה בכתב הגנתה את הפסיקה אשר לפיה תכלית חקיקת סעיף 200 א' לפקודת המכס, הינה מתן כלים חדשים ופתיחת דרך חדשה להילחם במפרי הזכויות. ראו סעיפים 31-32 לכתב ההגנה. הנתבעת מציינת, כי לאור עמדת ב"כ הזכיין סוני אריקסון, כי הטובין דנן אינם מזויפים ומפרי זכויות יוצרים, לא נותרה לה ברירה אלא לעכב את הטובין, על מנת למנוע הכנסת סחורה מזויפת ארצה. הנתבעת שוללת את עמדת התובעים, כי הטובין הללו כשרים ומקוריים. לדבריה, התובעים לא קיבלו את הטובין לידיהם, וממילא לא היו יכולים לבדוק את מקוריותם ואת כשרותם. הנתבעת מצידה, הודיעה כדין לב"כ הזכיין סוני אריקסון אודות התפיסה. ב"כ הזכיין הביע דעתו, כי מדובר בטובין מפרים, והנפיק חוות דעת בעניין זה. לאור חוות הדעת, פעלה הנתבעת לתפיסת הטובין. הכל בהתאם להוראות נוהל קניין רוחני של הנתבעת, לטענתה, עשתה זאת כדת וכדין. הנתבעת טענה, כי היא עשתה שימוש בסמכויות התפיסה והחילוט, שהעניק לה הדין, ויש לאשר את פעילויותיה. אשר לטענות התובעים, בדבר חוסר כשירות של נוהל קניין רוחני, גרסה הנתבעת, כי מדובר בנוהל עבודה פנימי, המנחה את הנתבעת באשר לאופן יישום הסמכות, הנתונה לה ממילא מכוח הוראות החוק. הנתבעת מדגישה, כי תפיסת הטובין וחילוטם נעשתה מכוח הוראות חקיקה ראשיות, כאשר הנוהל הוא אך כלי ליישום אותן הוראות חקיקה. הנתבעת מכירה בכך כי הנוהל שלעצמו אינו מהווה את מקור הסמכות לתפיסת הטובין המפרים, אלא הוא אך מרכז את הוראות הדין הקיימות בפסיקה ובמקרה זה, סעיפים 188-192 ו- 204 לפקודת המכס. הנתבעת טוענת עוד, כי הסמכויות המוקנות לה בסעיף 200 א' לפקודת המכס, אינן מתוות דרך יחודית ובלעדית לתפיסת טובין מפרים, ואם בחרה ללכת בדרך חוקית אחרת, ולהפעיל סעיפי חקיקה אחרים, אין בכך כדי לגרוע מחוקיות פעולותיה. מכאן, עותרת הנתבעת לקבוע, כי הטובין המפרים נתפסו כדין, לאחר שחברת "סוני אריקסון", בעל הזכויות, הודיעה לה, כי עסקינן בטובין מזויפים. לפיכך, פעלה כדין במסגרת תפקידה, לפקח ולמנוע יבוא טובין לישראל האסורים ביבוא לפי פקודת המכס, ועל פי חוקים אחרים. משכך, עותרת הנתבעת לדחות את התביעה להחזרת תפוס. בש"א 158188/08: המבקשים בבקשה זו הינם התובעים. לטענתם, מן הראוי ליתן לאלתר פסק דין בתובענה, בהעדר הגנה לנתבעת. התובעים גורסים, כי הנתבעת לא עמדה בלוחות הזמנים הקבועים על פי פקודת המכס, לצורך עיכוב הטובין ואפילו לא בנוהל שלה עצמה, לצורך קבלת חוות דעת מבעל הזכויות. טענת התובעים, בידי הנתבעת אין חוות דעת ראויה, המעידה על היות הטובין מפרים, כנדרש על פי נוהל קניין רוחני של הנתבעת עצמה. זאת ועוד, בעל הזכויות לא מסר לידי הנתבעת ערבות אישית או בנקאית כנדרש לפי פקודת המכס, ואף לא התחייבות לשיפוי כנדרש על פי הנוהל הפנימי של הנתבעת. הנתבעת אף לא צרפה לכתב הגנתה, את חוות הדעת מכוחה טען בעל הזכויות להיות הטובין המפרים. יצוין, כי בישיבת יום 7.4.08, הודיעה ב"כ התובעים, כי לאחר שנדרשה לכמה וכמה פניות, מסרה ב"כ הנתבעת לידיה את חוות הדעת של בעל הזכויות, והיו לה השגות עליה. נימוקי הבקשה, תואמים את הטענות בכתב התביעה כמפורט לעיל, ונתמכו בתצהירו של התובע. התובעים מוסיפים, כי הנתבעת לא פעלה על פי דין, כאשר האריכה את המועד הקבוע בסעיף 200 א' (א) 1 לפקודת המכס, למתן תגובת בעלי הזכויות, ולא שיחררה את הטובין כעבור שלושה ימים, כלומר ביום 24.10.07. זאת ועוד, למכתב הנושא תאריך 1.11.07 מטעם הנתבעת, לא צרף העתק הערבות העצמית שעל בעל הזכות הנטענת, לצרף על פי סעיף 200 א'(א) 4 לפקודת המכס. הנתבעת עצמה, לא קיבלה את חוות הדעת מטעם בעל הזכויות, תוך המועד הקבוע בנוהל, אלא נמסר לה רק מכתב עוה"ד של בעל הזכויות ולא חוות דעת. למכתב עוה"ד לא צורפו אפילו התמונות, שעל בסיסן לכאורה נכתב מכתבו של עוה"ד. לדידם של התובעים, מכתב של עורך דין המייצג לקוח בעל אינטרסים, בכל הכבוד, אינו יכול להחליף חוות דעת אובייקטיבית, מפורטת ומנומקת, כנדרש בנוהל של הנתבעת עצמה. לטענתם, מכתבו של עורך הדין, מתבסס על צילומי הטובין המעוכבים ולא על הבדיקה האמיתית שלהם. למכתב זה, אף לא צורפה התחייבות לשיפוי כנדרש בהוראות סעיף 8ב' לנוהל הפנימי של הנתבעת. מכתב זה נמסר לנתבעת רק בחלוף שמונה ימי עבודה, שעה שעל פי דין יש למוסרו כעבור שלושה ימי עבודה. הטובין עוכבו ביום 21.10.07 והמכתב נמסר ביום 1.11.07. מוסיפים התובעים, כי המכתב דנן אף לא צורף לכתב ההגנה. כל כולו, מבוסס על עדות שמיעה, על צילומים ולא על בדיקה מדוקדקת וראויה של הטובין. התובעים חוזרים על גירסתם, כי מדובר במוצרים מקוריים שאינם מזויפים, כאשר מקוריותם של המוצרים אומתה ע"י היצואן ההונג-קונגי, על פי נספחים ב' ג' לכתב התביעה. בישיבת יום 7.4.08, לבקשתה, הגיבה ב"כ הנתבעת בעל-פה לבקשה. ב"כ הנתבעת ציינה, כי למעשה הכלים לבחון את השאלה האם הטלפונים הסלולאריים דנן מזוייפים אם לאו, אינם בידי המדינה. אי לזאת, מסתמכת המדינה/הנתבעת, על חוות הדעת שנמסרה לה על ידי בעל הזכויות "סוני אריקסון". הנתבעת רואה בחוות הדעת הזו, כחוות דעת מנומקת. ראו עמ' 3 לפרוטוקול מיום 7.4.08 שורות 8-9 וכן עמ' 4 לאותו פרוטוקול שורות 9-12. הואיל ובעל הזכויות גרס כי מדובר בטובין מזוייפים, פעלה המדינה בהתאם לחוות דעתו. עמ' 4 לפרוטוקול שורות 19-20. אשר לאופן פעולתה של הנתבעת במקרה דנן - טענה ב"כ הנתבעת כי הפעילות היתה בהתאם לחוק, ואין לקבל את התביעה ולהורות על שחרור התפוס. לדידה,טענה מקדמית במהותה היא טענת סף מכרעת, ולא טענות המחייבות בדיקה עובדתית. לגרסת ב"כ הנתבעת, כאן יש מקום לניהול התיק לגופו. אשר למקור החוקי, עליו נסמכה הנתבעת בפעילותה לתפיסת הטובין הנטענים להיות מזוייפים, טענה הנתבעת כי המדינה פעלה על פי הדין, גם אם לא בהכרח על פי סעיף 200 א' לפקודת המכס. נוהל קניין רוחני, נועד להסדיר את אופן הפעולה של המדינה, כאשר מקבלת, כבענייננו הודעה מאת בעל הזכויות ,כי הטובין נחזים להיות מזוייפים. תפקידה של המדינה לאזן בין האינטרסים של היבוא,ן לבין האינטרסים של בעלי הזכיון כי הטובין שיופצו בארץ, אינם מזוייפים. באשר לשאלון ותצהיר גילוי המסמכים, ב"כ הנתבעת הכירה בכך שהתשובות עדיין לא נמסרו. להגנת הנתבעת במישור זה, טענה כי השאלון ארוך וכי הגורם הרלוונטי היה עסוק בהשתלמויות ולא מצא זמן להשיב לו. כפועל יוצא, נדחה גם הליך גילוי המסמכים והנתבעת תקדיש לכך מזמנה עתה. יצויין כי בישיבת יום 7.4.08, בלא שהוזמנו, נכחו גם באי כח "סוני אריקסון", עורכי דין דובינסקי וגליקו אשר חיזקו מן הספסל, את עמדותיה של ב"כ הנתבעת וטענו כי חוות הדעת בדבר היות המוצרים מזוייפים, נסמכת לא רק על תמונות אלא גם על מכשיר מדגמי שנמסר לבדיקה. הכרעה בבש"א 158188/08: הוראות סעיף 200 א' לפקודת המכס: כאמור, התובעים מלינים בראש ובראשונה על כך, שהנתבעת, לטענתם, לא פעלה על פי הוראות סעיף 200 א' לפקודת המכס. למען הסדר הטוב, נביא את נוסח הסעיף כלשונו : "עיכוב טובין מפרים (תיקונים: התש"ס, התשס"ב) 200א. (א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים, או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר, ינקוט צעדים כדלקמן: (1) יורה לעכב את שחרור ההעתקות או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן - טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים; (2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית; (3) יודיע לבעל זכות היוצרים או לבעל סימן המסחר (להלן - בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים או 69א לפקודת סימני מסחר, כאשר ניתנה הודעה; (4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט. (ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים. (ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב. (ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות. (ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם. (ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם". אינני מקבלת את טענות הנתבעת, כי נוסחו של סעיף 188 לפקודת המכס, גובר על סעיף 200 א' דנן ועל לוח הזמנים הקשיח הקבוע בו. שהרי, לצורך מה נחקק סעיף 200 א' לפקודת המכס אם לא לצורך זה עצמו? \ סעיף 188 הוא סעיף סל כללי וסעיף 200 א' הוא סעיף דווקני, לסוגיית הטובין המפרים כולל קביעת לוחות זמנים מדוייקים. על כן, אם היתה כאן תפיסה של טובין הנטענים להיות מזוייפים, פשיטא שעליה להתבצע על פי הוראות סעיף 200 א' לפקודת המכס. ברם, בבחינת התנהלותה של הנתבעת, לא מצאתי כי היתה כאן חריגה משמעותית מהוראות סעיף 200 א' דנן. גם אם לא היתה הקפדה דווקנית על לוח הזמנים, הרי שנשמרה מסגרת זמנים פחות או יותר תואמת ללוח הזמנים שנקבע באותו סעיף. גם ההתנהלות של הנתבעת, תאמה פחות או יותר את דרישות הסעיף כולל פנייה לבעל זכות, מתן ארכה, מתן אפשרות לבעל הזכות לבדוק את הטובין הנטענים להיות מפרים וכו'. על כן כטענת סף, אינני מקבלת את הטענה בדבר סילוק ההגנה על הסף מחמת פעולה במנותק מהוראות סעיף 200 א' לפקודת המכס. אשר לנוהל הפנימי של הנתבעת בסוגיית הקניין הרוחני: הוראות נוהל אינן שקולות כנגד הוראות החוק. אולם, כל עוד לא הוברר כי הנתבעת פעלה שלא על פי הוראות החוק, אין מקום למחוק את הגנתה. יש לברר את הפולמוס במשפט לגופו. הנתבעת הבהירה היטב בדיון מיום 7.4.08, כי היא חיה בסוגיית הזיוף של הטלפונים הסלולאריים, מפיו של בעל הזכויות. הנתבעת טענה, כי בעל הזכויות מסר לידיה "חוות דעת" באשר להיות הטלפונים הסלולאריים האלה מזוייפים. מנגד, טענו התובעים, כי חוות הדעת שעליה נסמכת הנתבעת, אשר נערכה על ידי בעל הזכויות, אינה מסמך ראוי. לדידם, מדובר במכתב של עו"ד שנעשה על יסוד צילומים בלבד ואין לו תוקף. אפילו אם נקבל את הטענה שעלתה היום לראשונה מפיהם של עורכי הדין המייצגים את בעל הזכויות, בעל פה בישיבת יום 7.4.08, כי נתמלאו הוראות החוק ונמסר לידיהם מכשיר מדגמי לבדיקה בטרם חיוו דעתם בסוגיית הזיוף, הרי עדיין מדובר במכתב גרידא שאין ליתן לו נפקות באשר לכל הנטען. התובעים מצביעים על כך, שבידיהם ראיות נאמנות להיות הטובין הללו כשרים ולא מזויפים, הלא הם מסמכי היצואן מהונג קונג, נספחים ב' ג' לכתב התביעה. סבורני, כי בשלב הדיוני הנוכחי, לא אוכל ליתן דעתי באשר למשמעותה של חוות הדעת/ מכתבו של עוה"ד של בעל הזכויות ולאבחנה מול מסמכי היצואן ההונג-קונגי. אכן, מדובר במכתב של עורך-דין, ולא בחוות דעת מומחה מוצקה. אם הנתבעת בחרה להסתפק במכתב זה ולראותו כמכתב מחייב, המצדיק את התגייסותה של המדינה הנתבעת לטובת בעל הזכויות מול התובעים, זוהי זכותה. את נכונות פעולותיה, ואת משקל מכתבו של עורך הדין, מול מסמכי היצואן ההונג-קונגי, יבחן בית המשפט בניהול ההליך לגופו. אם יחליט להעדיף את גרסת התובעים, פשיטא שהתובעים יזכו לשיפוי על נזקיהם מצד כל גורם ראוי. אולם, כטענת סף אין לשעות לרכיב זה בבקשה. לא ניתן בשלב דיוני מקדמי, להעריך את טיבו של מכתב עורך הדין מטעם בעל הזכויות, מול טיבם של המסמכים עליהם נסמכים התובעים. במאמר מוסגר אציין, כי הצעתי לצדדים במהלך הדיון מסלול דיוני שיכריע בפולמוס בשאלת זיופים של הטובין, במהירות וביעילות והוא פנייה למומחה טכנולוגי חיצוני ומתן חוות דעת מטעמו אשר תכריע את התיק לכאן או לכאן. ברם, מאחר ובעל הזכויות הביע חוסר הסכמה להצעת בית המשפט, החרתה החזיקה אחריו גם הנתבעת. לא נותר אלא לברר את הדיון בתובענה, בדרך הרגילה. אני דוחה איפוא את טענות הסף , הנובעות מהוראות סעיף 200 א' לפקודת המכס. ההליכים המקדמיים : במישור זה, יש לקחת בחשבון נזק אפשרי לתובעים, אם יתברר כי בסופו של יום גרסתם עדיפה על גרסתו של בעל הזכויות. אם ימצא, כי הטלפונים הסלולאריים שנתפסו על ידי הנתבעת, אינם מזויפים אלא מוצרים כשרים לכל דבר, כנטען בנספחים ב' ג' לכתב התביעה. במישור זה, מתעוררת השאלה האם הנתבעת דרשה מאת בעל הזכויות ערובה בנקאית, לכל נזק כנדרש בהוראות סעיף 200 א' (ד) לפקודת המכס לעיל. בתגובה שמסרה ב"כ הנתבעת לבש"א, בע"פ בישיבת יום 7.4.08, היא לא התייחסה כלל לסוגיית הערובה. הנתבעת מתבקשת ליתן עמדתה בסוגייה חשובה זו. כלומר, עליה להסביר איזו ערובה נדרשה מאת בעל הזכויות, מה שיעור הערובה, מתי היא הופקדה. אם לא נדרשה ערובה כלל, יש לנמק מדוע. מכאן, יש לבחון את העדר שיתוף הפעולה של הנתבעת עם התובעים, בהליכים המקדמיים במשפט. בכלל זה, מסירת תצהיר גילוי מסמכים כללי ועיון במסמכים ומענה על שאלונים. בכל הכבוד הראוי, הנימוק שהביאה ב"כ הנתבעת בישיבת יום 7.4.08, לכך שהנתבעת לא שיתפה פעולה עם ההליכים המקדמיים, אינו במקומו כלל ועיקר. יש לצפות ממשפטן, שלא ינמק העדר שיתוף פעולה במתן תשובות לשאלונים בכך שמדובר ב"שאלון ארוך עם הרבה שאלות, 132 במספר". זו אינה תשובה מקצועית. אם השאלות ענייניות ומצריכות תשובה, יש להשיב להן אחת לאחת לפי לוח הזמנים הקבוע בדין, ולא על דרך של התעלמות מחובת התשובות לשאלון. קניינם של התובעים מוטל על כף המאזניים, ואל לה לנתבעת להקל בו ראש, בנימוקים מעין אלה. גם באשר לחובה למסור תצהיר גילוי מסמכים מסודר, הטענה כי הגורם הרלוונטי אצל הנתבעת אינו יכול להתפנות לכך, משום שבחר להמצא במשך השבועיים האחרונים, ברציפות, בהשתלמויות מקצועיות, אינה מניחה את הדעת. יש לשער כי אצל הנתבעת, ישנם מספר בעלי תפקידים, וניתן לצפות שאחד מהם יפנה את יומנו ,לצורך מילוי צווי בית המשפט. ניתן להוסיף עוד ועוד תמיהות, הכיצד מושבתת יחידה שלמה, עקב השתלמויות מקצועיות, שנועדו דווקא להעצים את היכולת המקצועית, ולא לגרוע ממנה. אך, אמרנו את דברינו, ולא נאריך בכך. אין לשכוח, כי תפיסת הטובין גורמת לתובעים, לכאורה, חסרון כיס ואף פגיעה לכאורית בזכויותיהם הקנייניות על פי הוראות סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אם יתברר בסופו של יום, כי מדובר בתפיסת טובין לגיטימים ומקוריים, ולא בתפיסת טובין מזויפים, הרי שיגרם לתובעים נזק כלכלי. מן המפורסמות שאינן צריכות ראייה, כי טלפונים סלולאריים, מתעדכנים ומתחדשים לעתים קרובות. אפשר, כי המלאי אשר נתפס בידה של הנתבעת ביום ,21.10.07 ימצא מיושן ופחות ערך בעת סיום ההליך הנוכחי. אי לזאת, שומה עלינו לעשות כל מאמץ, כדי להחיש את בירור ההליך. התעלמות משאלון ששלחו התובעים והעדר שיתוף פעולה בביצוע גילוי מסמכים, אינה דרך דיונית נאותה גם בתיק רגיל, קל וחומר בתיק מסוג זה שהמהירות בו משמעותית. הנתבעת ציינה, כי תפיסת הטובין נעשתה במסגרת חובתה כריבון כלפי בעל הזכויות, על מנת שלא יובאו לארץ מכשירים מזויפים. אך, הנתבעת לפחות מן השפה אל החוץ, מודעת גם לחבותה כרשות שלטונית לשמור על הזכויות הקנייניות של התובעים, אם ימצא כי מדובר במכשירים כשרים ולא מזויפים. לכן, התנהלות או יותר נכון חוסר ההתנהלות כגון זו שננקטה על ידי הנתבעת, באי מענה על שאלון במועד, באי שיתוף פעולה בהליכים מקדמיים, אינה במקומה ואינה מצביעה על יצירת איזון נאות בין האינטרסים של בעל הזכויות לבין האינטרסים של התובעים. אני מצווה על הנתבעת להשיב לשאלון עד ליום 30.4.08 ולמסור גילוי מסמכים לתובעים עד אותו מועד. בש"א 158705/08: זוהי בקשת בעל הזכויות, להצטרף כנתבעים להליך. הנתבעת עצמה, אינה מתנגדת לכך ובדיון ביום 7.4.08, הודיעה כי תקבל כל החלטה של בית המשפט בעניין זה. לאור זאת, הופטרה ממתן תגובה לאותה בקשה. ראו עמ' 6 שורה 4. לא זו אף זו, ברי מכל טיעוניה של הנתבעת, כי היא חיה מפיו של בעל הזכויות לצורך תפיסת הטלפונים הסלולאריים. הנתבעת, בביצוע הליך התפיסה ובהמשך החזקת הטלפונים בחזקתה, מסתמכת על חוות הדעת של בעל הזכויות ועל טענותיו כי מדובר במכשירים מזויפים. לכן, אין ספק כי הנתבעת לא תתנגד לצירופו כנתבע נוסף בהליך. הדבר אף מתיישב עם הוראות החוק, סעיף 200 א' לפקודת המכס, המורה למדינה לפנות ולקבל את עמדת בעל הזכויות, בכל מקרה של חשד להפרה. מלכתחילה, סברתי כי בקשה מעין זו של בעל הזכויות להצטרף כנתבע להליך מחייבת ככל בקשה, את קבלת עמדת הצד שכנגד. כך אף הוריתי בהחלטתי מיום 27.3.08 ועל כך חזרתי בהחלטתי בישיבת יום 7.4.08. יחד עם זאת, ברי, כי לעמדתו של בעל הזכויות, יש חשיבות נכבדה בהליך הנוכחי. לא רק משום שהנתבעת חיה מפיו ,וכל טענותיה באשר להיות התובעים מפרים, יונקות ממנו. גם לגופם של דברים, נוכחותו של בעל הזכויות היא מהותית בעת הדיון. הנתבעת כאן למעשה החילה את סמכותה כריבון, לאחר שבעל הזכויות טען בפניה כי הטובין מפרים. פעולת הנתבעת, משנית איפוא לפעולת בעל הזכויות. החיקוק הרלוונטי לענייננו, הינו תקנה 24 תסד"א תשמ"ד - 1984, שזו לשונו: "מחיקת בעלי דין והוספתם[24] 24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". בקשה על פי תקנה 24, יכולה להיות מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין הקיימים או על ידי המעוניין להצטרף לדיון. ניתן ליישם את התקנה בכל שלב משלבי הדיון והיא מאפשרת צירוף בעל דין, בין כתובע ובין כנתבע. ראו בש"א 3973/91 אליהו חב' לביטוח בע"מ נגד קרנית פד"י מ"ה 5 עמ' 457. בית המשפט מוסמך לצרף צדדים להליך מיוזמתו שלו, כדי להכריע בסכסוך באופן יעיל ושלם על פי תקנה 24 הנ"ל. ראו בספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007 בעמ' 75. וכן האסמכתאות שנזכרו שם בה"ש 106: מ"ח 7929/96 קוזלי נגד מדינת ישראל פד"י נג' 1 עמ' 529, 554; ע"א 8021/03 אלישע נגד אלישע פד"י נ"ט 3 עמ' 337. לאחר ששקלתי כאן את עמדות כל הצדדים, החלטתי שלא לבטל את החלטותיי מיום 27.3.08, ובדיון מיום 7.4.08 באשר לצורך של התובעים להגיב לבש"א 158705/08. אמנם, תפיסת הטובין נעשתה על יסוד פנייתו של בעל הזכויות אל המדינה/הנתבעת וטענתו כי מדובר בטלפונים סלולאריים מזויפים, שהתרת היבוא שלהם לארץ באמצעות התובעים תפגע בזכויותיו. אמנם למעשה, הפולמוס הוא בין בעל הזכויות לבין התובעים, כאשר הנתבעת משמשת כריבון הפועל לאיזון בין האינטרסים הנוגדים. זכות הקניין הפיזי של התובעים מחד גיסא וזכות הקניין הרוחני בעלי הזכויות מאידך גיסא. ברם, אין לומר כי נושא זה לבדו מצריך צירוף בעל הזכויות כנתבע נוסף. על פי סעיף 200 א' לפקודת המכס, מלווה בעל הזכויות את הסכסוך מבחוץ, ואפשר כי הדבר יעשה גם בענייננו. כדי להכריע בין שתי הגישות, יש להמתין לקבלת תגובת התובעים לבקשה של בעל הזכויות להצטרף כנתבע נוסף ולתשובת בעל הזכויות לאותה תגובה. לאחר מכן אתן הוראותיי באשר לבקשה זו. סיכום מן המקובץ לעיל, אני פוסקת כדלקמן: בבש"א 158705/08, יש להמתין לקבלת תגובת התובעים, ותשובה לתגובה, בטרם הכרעה. בבש"א 158188/08, אני קובעת כי יש לדחות את טענות הסף. טיב חוות הדעת, עליה נסמכה הנתבעת בעת שהחליטה לעכב את הטובין בחזקתה תבחן במשפט גופו. אשר לעמידה בלוחות הזמנים, הנתבעת פחות או יותר עמדה בלוחות הזמנים, ועל כן אין לשחרר את הטובין רק מטעם זה. הנתבעת תודיע, תוך 20 יום מקבלת החלטה זו, איזו ערובה חייבה את בעל הזכויות להפקיד, על פי דרישות סעיף 200 א' (ד) לפקודת המכס ואם לא חייבה כלל בהפקדת ערובה, יש לנמק מדוע. אשר להליכים המקדמיים - על הנתבעת להשיב לשאלון שנשלח אליה ולמסור תצהיר גילוי מסמכים כללי לנתבעת עד ליום 30.4.07. הוראות להמשך ההליך: אני קובעת לישיבת קדם משפט, בהנחה שעד אז תוכרע בש"א 158705/08, ואם יתוקנו כתבי הטענות אם יוחלט על צירוף בעל הזכויות, וכן יושלמו הליכים מקדמיים ליום 3.7.08 שעה 08.40. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות הדיון בבש"א 158188/08. קניין רוחנימכס