ניכוי מע''מ חשבונית כדין

עוסק, זכאי לקזז ממס העסקאות שעליו להעביר, את מס התשומות ששילם. מס תשומות, כמוגדר בסעיף 1 לחוק, הוא המע"מ שהוטל על מכירת נכסים ו/או מתן שירות לאותו עוסק. דהיינו, מס תשומות הוא המע"מ ששילם העוסק לספקים שמהם רכש נכסים ו/או שירותים לצורכי עסקו.

סעיף 38 (א) לחוק קובע כי כאשר עוסק מבקש לקזז מס תשומות מהמע"מ שעליו להעביר, הוא זכאי לעשות כן על בסיס חשבוניות מס שהוצאו לו כדין.

ניכוי כדין הוא ניכוי של חשבוניות שנערכו כדין בקשר עם עסקאות שמוציא החשבוניות ומבקש הניכוי היו צד להם. ניתן לומר כי שיטת מס ערך מוסף מבוססת על הציר המרכזי והוא החשבונית, המשמשת בסיס לחיוב במע"מ ובסיס לניכוי מס תשומות. חשבונית המס משמשת את הבסיס.

המחלוקת שבפנינו נעוצה בפרשנות הביטוי "חשבונית שהוצאה כדין" והאם יש לראות בחשבוניות נשוא הערעור כחשבוניות שלא הוצאו כדין.

להלן פסק דין בנושא ניכוי מע"מ חשבונית כדין:

פסק דין

1.     בפני מונח ערעור על החלטות המשיב בהשגות, בעניין שומות מע"מ שהוצאו למערער בשנת 2000: האחת, החלטת המשיב מיום 17.3.02, בה חוייב המערער בשומה בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין, בניגוד לסעיף 38 (א) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו- 1975 (להלן: " החוק"), ככל שהדברים נוגעים לניכוי מס תשומות בגין קבלת שירותי עבודה, אשר יקראו לשם הנוחות "מע"מ בגין חברות כוח אדם". השנייה החלטת המשיב בהשגה מיום 17.3.02, בגין אי דיווח על עסקאות מחודש דצמבר 1999 כשבשומות אלו חייב המשיב את המערער בהפרשי מס הנובעים מכך שבדו"ח מע"מ הנוגע לעסקאות המערער מחודש דצמבר 1999, הושמטו עסקאות מסוימות.
השגות המערער נדחו על ידי המשיב ומכאן הערעור. מבקש המערער כי יותר לו לנכות את מס התשומות בגין קבלת שירותים מחברות כוח אדם, כפי שהגיש בפועל, כמו כן מבקש המערער כי בעניין מע"מ בגין עסקאות לחודש דצמבר 1999 יבוטל החיוב בגין הפרשי הצמדה ריבית וקנסות בסך 52,630 ₪, בו חויב על ידי המשיב.

2.     המערער, קיבוץ דורות, שוכן בסמוך לעיירה שדרות ועיקר פרנסתו מחקלאות. המערער עוסק בגידולי שדה בין היתר של שום פקאן וגזר ונחשב לאחד מגדולי החקלאים בגידול שום, לשיווק ולתעשייה. פעילות המערער בענף החקלאות בהיקפים כה גדולים מוצא את ביטויו בהיזקקות לכוח אדם בהיקפים גדולים לביצוע עבודות עונתיות או עבודות חקלאיות המבוצעות על ידי מספר גדול של עובדים. עבודות אלו בוצעו עבור המערער על ידי פועלים בדואים מן הסביבה כשלטענת המערער הדבר נעשה באמצעות חברות שעסקו באספקת כח אדם מסוג זה והמערער שילם לאותן חברות כנגד הוצאת חשבונית מס.

3.     אין חולק כי בשומת תשומות לשנים 1996 עד 2000 ניכה המערער מס תשומות בהתבסס על חשבוניות משלושה סוגים:
בשנים 1995 עד אפריל 1996 ניכה המערער חשבוניות של חברת "אל זוהור לקבלנות כללית בע"מ" (להלן: "אל זוהור"), אשר לטענת המערער קיבל ממנה שירותי כוח אדם לעבודה בגידולי השום והגזר כשהמערער, במסגרת עבודתו אל מול חברה זו, ניהל את מגעיו העסקיים מול מר מוחסיין אלזיאדנה, אשר שימש כמנהל העבודה (להלן: "אל זיאדנה") ומול אחמד שאת, אשר שימש כמנהל בפועל של החברה.
בשנים 1996 עד שנת 1999 ניכה המערער חשבוניות של חברת "כחול לבן בע"מ" (להלן: "כחול לבן"), אשר לטענת המערער קיבל ממנה שירותי כוח אדם לעבודה בגידולי חקלאות כשבאותה חברה משמש אל זיאדנה כמנהל עבודה, מולו התבצעה ההתקשרות, ומנהלי החברה היו האחים יוסף ומחמוד אבו האני.
בשנים 1999 עד שנת 2000 ניכה המערער חשבוניות של חברת "נ.י. גלים חברה לחקלאות, כוח אדם ושירותים כלליים בע"מ" (להלן: "נ.י. גלים") אשר המערער קיבל ממנה שירותי כח אדם לעבודה בגידולי חקלאות כשלטענת המערער גם בחברה זו שימש אל זיאדנה כמנהל עבודה ומנהל החברה בפועל היה מר יוסף אבו האני הנ"ל.

טענות המערער:
4.     טוען המערער כי הניכויים נשוא שומת מע"מ, בגין חברות כוח אדם, הם מס תשומות ששילם לחברות המספקות כוח אדם לחקלאות, שירותים אותם שכר המערער מהחברות כמפורט לעיל. כמו כן הוסיף המערער ופרט את התקופה שבה סיפקה לו כל אחת מן החברות שירותי כוח אדם, את האופן שבו נוצר הקשר, את שיטת ההתקשרות וההתחשבנות בין המערער לבין כל אחת מן החברות, את הבדיקות אותן ערך לגבי אותה חברה עובר להתקשרות וטען כי קיימת זהות מלאה או קשר בין מי שמסר את החשבוניות לבין מבצע העבודה. המערער ביקש לבסס עמדתו על טענת ההסתמכות, על חקירות המשיב וממצאיו, אשר לא מצאו פסול במתכונת ההתקשרות ובדפוס הבדיקה שנהג המערער לעשות אל מול חברות כוח אדם עימם התקשר בעבר, בפרט לגבי חברת אל זוהור, כמו גם ביקש להסתמך על טענת תום לב, בכך שטען כי גם אם בין אלזיאדנה לבין בעלי החשבוניות בוצעה עסקה בלתי חוקית של רכישת חשבוניות מס וכי הקשר בין אלזיאדנה לבין בעלי החשבוניות, הינו למראית עין בלבד, הרי שהמערער לא נטל חלק בכך ולא ידע על כך ויצא ידי חובתו בבדיקות שערך וכי פעל כפי שצפוי ומוטל עליו לפעול והניח בתום לב קיומו של קשר עסקי משפטי בין אלזיאדנה לבין החברות, מוציאות החשבוניות, ועל כן זכאי להכרה בניכוי מס התשומות ששילם בפועל אל מול קבלת השירותים. כמו כן הדגיש המערער כי בינו לבין נותני החשבוניות בוצעה עסקה וכי נותני החשבוניות אינם צדדים זרים לעסקה מאחר וקיים קשר בין מבצעי העבודות לבין נותני החשבוניות, וכי בפועל מדובר בחשבוניות שהוצאו כדין.
לעניין המע"מ בגין עסקאות דצמבר 1999, טען המערער כי אין מחלוקת שהדיווח לגבי חודש זה היה לקוי ולא כלל את כל העסקאות של הקיבוץ כנדרש. עם זאת, טען המערער כי הטעות התגלתה על ידי מנהל הכספים של הקיבוץ ודו"ח מתקן נשלח לרשויות מע"מ בדואר רשום מיד עם גילוי הטעות ובנסיבות שכאלה יש להימנע מלהשית עליו את הקנסות והריביות אשר הושתו עליו ע"י המשיב. כמו כן ציין כי הואיל ועיקר פרנסתו על חקלאות נמצא המערער תמיד ביתרת זכות אצל המשיב ובפועל גביית ההפרש הינה בידי מע"מ ועל כן אין כל הצדקה לחייבו בריבית ובקנסות.

עמדת המשיב
5.     מנגד טען המשיב כי החשבוניות אינן משקפות פעולות שבוצעו בפועל על ידי החברות, מוציאות החשבוניות וכי בפועל ביצע המערער את העסקאות אל מול מוחסיין זיאדנה. במילים אחרות טוען המשיב כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות אשר נמסרו למערער ככיסוי לעבודות שביצע מוחסיין זיאדנה עבור המערער. טוען המשיב כי זיאדנה עבד במשך תקופה ממושכת של כ-10 שנים בשדות המערער וביצע עבודות חקלאיות שונות. במהלך שנים אלה סיפק מוחסיין למערער סוגים שונים של חשבוניות בגין השירות שהוא עצמו עשה כשתחילה מסר חשבוניות על שם חברת אל זוהור לקבלנות כללית בע"מ לאחר מכן החל לתת חשבוניות של כחול לבן ולאחר מכן מסר חשבוניות של נ.י. גלים בע"מ.
אשר לסוגיית הדיווח הלקוי לחודש דצמבר 1999 טוען המשיב כי מקום שמודה המערער כי לא הגיש דו"ח נכון על מחזור העסקאות האמיתי שהיה לו לאותו חודש, לא נותרה כל ברירה בידי המשיב אלא להוציא למערער שומה לפי מיטב שפיטה בכדי לקבל את סכום המס הנכון. כמו כן מדגיש המשיב כי בפועל לא קיבל המשיב את הדו"ח המתקן' אשר לטענת המערער נשלח למשיב, ולפיכך החיוב בריביות והפרשי הצמדה כמו גם קנס פיגורים היה חיוב כדין.

6.     המשיב, לאחר שבדק מקרוב את טענות המערער, הודיע על הסכמתו לקבל את הערעור בכל הנוגע לחשבוניות על שם חברת "אל זוהור". כשמבהיר המשיב כי הוצאת השומה מטעמו בגין חשבוניות אלו היתה מטעם שונה מזה שהביא להחלטות המשיב לפסול את החשבוניות של כחול לבן ונ.י. גלים. הטעם בפסילת החשבוניות של אל זוהור היה כי על המערער היה לקבל חשבוניות אלו בפורמט מיוחד כאמור בתקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית מס שהוציא עוסק תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו או שהוצאה לו ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא), תשנ"ו - 1996, היות וחברת אל זוהור היתה בזמנים הרלבנטים רשומה כ"עוסק" הנמצא בתחומי הרשות הפלסטינאית. היות והמערער לא קיבל חשבוניות בפורמט המיוחד לא יכול היה לקזז את מס התשומות הנקוב בהן, על פי הוראות סעיף 38 (ג) לחוק. יחד עם זאת, היות והמשיב הגיע למסקנה שיש להתחשב בתום ליבו של המערער שלא ידע שהיה עליו לקזז מס תשומות של אל זוהור על בסיס החשבוניות בפורמט המיוחד, החליט לבטל את החיוב נשוא השומה הקודמת.
מטעם זה טען המשיב כי יש לדחות את כל טענות המערער ככל שהן מבוססות על טענת הסתמכות המערער על חקירות מע"מ, בהקשר להתקשרות שבין המערער לבין אל זוהור ותוצאותיה, ואשר לא מצאו פסול במתכונת ההתקשרות וכן דפוס הבדיקה שערך המערער אל מול חברות עימן התקשר לצורך קבלת שירותי כוח אדם.

המסגרת הנורמטיבית:
7.     עוסק, זכאי לקזז ממס העסקאות שעליו להעביר למשיב, את מס התשומות ששילם. מס תשומות, כמוגדר בסעיף 1 לחוק, הוא המע"מ שהוטל על מכירת נכסים ו/או מתן שירות לאותו עוסק. דהיינו, מס תשומות הוא המע"מ ששילם העוסק לספקים שמהם רכש נכסים ו/או שירותים לצורכי עסקו.
סעיף 38 (א) לחוק קובע כי כאשר עוסק מבקש לקזז מס תשומות מהמע"מ שעליו להעביר למשיב, הוא זכאי לעשות כן על בסיס חשבוניות מס שהוצאו לו כדין. ניכוי כדין הוא ניכוי של חשבוניות שנערכו כדין בקשר עם עסקאות שמוציא החשבוניות ומבקש הניכוי היו צד להם. ניתן לומר כי שיטת מס ערך מוסף מבוססת על הציר המרכזי והוא החשבונית, המשמשת בסיס לחיוב במע"מ ובסיס לניכוי מס תשומות. חשבונית המס משמשת את הבסיס.
המחלוקת שבפנינו נעוצה בפרשנות הביטוי "חשבונית שהוצאה כדין" והאם יש לראות בחשבוניות נשוא הערעור כחשבוניות שלא הוצאו כדין.
ראשית, אין חולק כי על החשבונית למלא אחר מספר דרישות טכניות ובפועל עליה להיות מוצאת על ידי עוסק מורשה (ראה הוראת סעיף 47 (א) לחוק). כמו כן עליה לכלול פרטים שנקבעו על ידי שר האוצר ופרטים אחרים (כנדרש בהוראות סעיפים 47 (ב) ו-47 (ג) לחוק מס ערך מוסף). הדרישה כי החשבונית תוצא כדין אינה אך דרישה טכנית כי אם דרישה מהותית ועל החשבונית לשקף קיומה של עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה.
בתי המשפט אשר נדרשו לסוגיה זו נדרשו לשאלה האם המבחן לקיומה של "חשבונית כדין" הוא מבחן סובייקטיבי או אובייקטיבי.
בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פדי נג (3) 493 נקבע כי המבחן אותו ראוי לנקוט בשאלה הוא המבחן האובייקטיבי. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו פעם נוספת בערעור אזרחי 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ, דינים עליון כרך עא, 361 וחזר וקבע, כי יש לתת את הבכורה למבחן האובייקטיבי עם השארת פתח צר למקרים חריגים אשר יצדיקו את המבחן הסוביקטיבי וכדברי כב' הנשיא ברק:
"אימוץ המבחן האובייקטיבי יכול להביא לתוצאות בלתי רצויות מבחינת הנישום, אשר לא היה שותף לתהליך הרמייה והאשם לפסול בחשבונית לא נבע ממעשיו שלו. במקרים חריגים ראוי, אפוא, לאפשר לנישום לנכות את מס התשומות, אף אם החשבונית הוצאה שלא כדין מבחינה אובייקטיבית. מקרים כאלו יחולו, למשל, שעה שהנישום הוכיח כי לא התרשל ונקט בכל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק. במקרים כאלה, בהם הנישום יוכיח כי לא גילה או יכול היה לגלות את הפסול שנפל בחשבונית באמצעים סבירים, יותר לו ניכוי מס התשומות (עניין סלע, בעמוד 514). בכך יושג האיזון הראוי בין השיקולים המתמודדים על הבכורה בשאלת המבחן הראוי לניכוי מס תשומות על פי חשבוניות כדין."

על רקע המסגרת הנורמטיבית יש לבחון את העובדות שבאו בפני לא לפני שאתייחס לסוגיית נטל הראיה כפי שטענו הצדדים.

נטל הראיה נטל השכנוע
8.     טוען המערער כי בתיק זה, בטרם נשמעו הראיות, נתן כב' הנשיא בדימוס השופט גלעדי החלטה מיום 24.12.02 הנוגעת לנטל הראיה בקובעו כדלקמן:
"במקרה שבפני, אין מחלוקת כי ספרי החשבונות של המערער לא נפסלו. השאלה אם החשבונות שבגינן מבקש המערער לנכות מס תשומות, מייצגים עסקאות אמיתיות או שמא לא עומדות מאחורי חשבוניות אלה עסקאות אמיתיות, הינה שאלה שנוגעת לספרי החשבונות. כך נפסק בפרשת סלע הנ"ל. על כן נטל הראיה בעניין זה על המשיב והוא גם שצריך להתחיל בהבאת הראיות".
טוען המערער כי בנטל זה לא עמד המשיב.
מנגד טען המשיב כי קביעתו של כב' השופט גלעדי ניתנה לפני שיצאה מפי בית המשפט העליון ההלכה בעניין ברע"א 3648/98 כ.ו.ע. לבניין בע"מ נ' מס ערך מוסף, פדי נז (4) 891 אשר על פיה, אין צריך שיהיה עוד חולק כי המחלוקת הנדונה אינה מחלוקת פנקסית כי אם לבר פינקסית ולפיכך נשאר נטל השכנוע על כתפי המערער. אשר להחלטת כב' השופט גלעדי שניתן בענין זה טען המשיב כי יש לראות את החלטתו של כב' השופט גלעדי כהחלטת ביניים הנתונה לשינוי. מבקש המשיב לומר כי מקום שלשאלה העובדתית, העומדת על הפרק, והיא מי ביצע בפועל את העסקה עם המערער, אל זיאדנה או הישויות הנקובות בחשבוניות, אין כל התייחסות בפנקסים ואין בהם כל אסמכתא אין לומר מדובר בשאלה פינקסית ועל כן נותר נטל ההוכחה הכולל בחובו את נטל הראיה ונטל השכנוע על כתפי המערער.
אכן, לאור ההלכה שנקבעה בפסק הדין המקיף שנכתב על ידי כב' השופטת שטרסברג כהן בענין כ.ו.ע. לבניין בע"מ, יש לומר כי בנסיבות הענין מדובר בשאלה לבר פנקסית המותירה את נטל ההוכחה על כתפיו של המערער. נטל השכנוע משמע, נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע. אמנם בענין זה היה זה המשיב אשר החל בהבאת הראיות, על פי החלטת כב' השופט גלעדי, אך לאור ההלכה שנקבעה בפרשת כ.ו.ע. לבנין בע"מ, יש להכריע בסוגיה שבמחלוקת כשעל כתפי המערער מוטל נטל השכנוע.

דיון:
9.     המחלוקת העובדתית העומדת על הפרק נוגעת לשאלה האם בפועל ביצע המערער את העסקאות אל מול אלזיאדנה, אשר מעולם לא נרשם כעוסק מורשה במע"מ, לא כעוסק עצמאי ולא כבעלים של חברה. או, שמא מדובר בעסקאות כשרות אותן ביצע המערער על מול חברות כח אדם, עמן נקשר בעסקאות, אשר סיפקו למערער עובדים לחקלאות והוציאו חשבוניות כדין.
מטעם המערער העיד עמוס יגר כי בטרם החל המערער לעבוד עם חברת אל זוהור ערך המערער בדיקות לגבי אותה חברה כשבמסגרת אותן הבדיקות קיבל הוא מכתב מרואה החשבון של חברת אל זוהור לפיה מדובר בחברה המדווחת על הכנסותיה והוצאותיה, בהתאם לנדרש על פי חוק מס ערך מוסף, וכן קיבל הוא אישורים לצורך ניכוי מס. כמו כן מאשר יגר כי מנהל העבודה מטעם חברת אל זוהור היה בדואי בשם אלזיאדנה.
לדבריו, בשלב כלשהו, כאשר החלו שלטונות מע"מ בחקירה לגבי חברת אל זוהור ניתק המערער קשר עם חברת אלזוהור וביקש למצוא אפיק אחר לשכירת שירותי עבודה של פועלים לחקלאות. לדבריו, מאחר והיה מרוצה מהתפקוד של אלזיאדנה, מנהל העבודה, הציע לו המערער להרשם כעוסק מורשה ולהמשיך ולתת שירותים לקיבוץ בהתאם. אלזיאדנה אשר ניתק את קשריו עם אלזוהר דחה את ההצעה בטענה כי הוא חסר השכלה ולא יידע לכלכל את מעשיו. או אז, לאחר זמן מה, סיפר להם אלזיאדנה כי התקבל לעבוד בחברה אחרת ברהט העוסקת באספקת שירותי כח אדם, בתפקיד של מנהל עבודה. או אז, קישר אלזיאדנה בין המערער לבין מנהלי החברה, הם האדונים יוסף ומוחמד אבו האני, שניהם אחים תושבי רהט אשר ניהלו חברת כח אדם בשם כחול לבן בע"מ.
מאשר מר יגר כי השתתף בפגישה אליה הגיעו האחים אבו האני וכי בפגישה זו לא השתתף אלזיאדנה. מציין מר יגר, כי סוכם בין המערער לבין חברת כחול לבן כי תשולם להם תקורה בשיעור של 8% מהתמורה בגין ימי העבודה, תקורה המשקפת את עלויות מימון העסקתם של העובדים. מציין מר יגר כי לבקשת המערער קיבלו הם ממנהלי חברת כחול לבן אישורי ניכוי מס במקור וכן תעודת עוסק מורשה, אותם צרף בתמיכה לתצהירו. עוד מדגיש מר יגר, כי בחודש מרץ 1996 נעשתה פניה בעל פה למשרדי מע"מ ברחובות על ידי נציגה של המערער, הגב' יעל דינור, ומשיחה שקיימה עם משרדי מע"מ ברחובות, כפי שנלמד מן התרשומת אותה העלתה על הכתב, קיבלה הגב' דינור "אישור" לכך שחברת כחול לבן הינה "בסדר" כשבדיקה זו חזרה על עצמה בחודש דצמבר 96 ובחודש מרץ 97.
בהמשך ולאחר הבדיקות האמורות, נחתם הסכם בכתב בין המערער לבין חברת כחול לבן ואל זיאדנה שימש כמנהל עבודה בחברה האמורה. עוד הדגיש מר יגר כי המערער הקפיד לשלם את התמורה בגין קבלת שירותים מחברת כחול לבן בהמחאות כאשר נהג המערער לפצל בדרך כלל בין התמורה לבין המע"מ כדי להבטיח את העברת תשלום המע"מ לשלטונות מס ערך מוסף כמו גם להנות מתשלום מאוחר עבור המע"מ. בנוסף, צרף מר יגר לתצהירו העתק מתלושי שכר שקיבל עיד אלזיאדנה, שהינו בנו של מוחסיין אלזיאדנה, שהיה מנהל עבודה מטעם כחול לבן ביחד עם אביו כראיה לכך שאלזיאדנה עבדו כשכירים בחברת כחול לבן וכי על סמך כל האמור יש לקבוע כי מדובר בצדדים נכונים לעסקה שבוצעה בין המערער לבין חברת כחול לבן.
מציין מר יגר כי בשלהי שנת 1998 קיבלו הם הודעה משלטונות מס ערך מוסף, על עיקול כספים המגיעים לכחול לבן ומאוחר יותר קיבלו הודעה בדבר ביטול העיקולים וכי בשום שלב כלשהו לא קיבלו כל אינדיקציה מרשויות מס ערך מוסף כי קיימת בעיה כלשהי באשר לכשירותה של חברת כחול לבן. לדבריו, במהלך שנת 1999 פנה אליהם עיד אלזיאדנה, בנו של מוחסיין אלזיאדנה, יחד עם יוסף אבו האני וסיפרו להם כי האחים יוסף ומוחמד אבו האני, אשר היו בעלי המניות בחברת כחול לבן החליטו לפרק את השותפות ביניהם וכי יוסף אבו האני מקים חברה חדשה, בשם נ.י. גלים, וכי עיד אלזיאדנה ואביו (מוחסיין אלזיאדנה) יעברו לעבוד בחברה החדשה שהקים יוסף אבו האני. או אז גיבש המערער הסכם בכתב עם חברת נ.י. גלים, אשר זהה במהותו להסכם שהיה בין חברת כחול לבן לבין המערער, אותו צרף לתצהירו מבלי שהוא חתום.
מציין מר יגר בתצהירו כי אין הוא יודע מדוע ההסכם לא נחתם, אך לדבריו בדק המערער את חברת נ.י. גלים, כפי שנהג לעשות לגבי חברות אחרות עימן התקשר בקשרי עבודה, והחברה המציאה לו אישורי ניכוי מס במקור והוציאה חשבוניות מס כדין בגין כספים שקיבלה. חוזר ומציין מר יגר כי לאורך כל הדרך ידעו הנוגעים בדבר בקיבוץ המערער כי עיד אלזיאדנה ומוחסיין אלזיאדנה עבדו כשכירים הן בחברת כחול לבן והן בחברת נ.י. גלים כשהמערער מברר היטב מי עומד מאחורי החברות מכיר ופוגש את מנהלי החברות, עימם עבד, ובודק את הדברים כפי שניתן היה לדרוש ממנו כי יעשה.
אין חולק כי במחלוקת הנידונה עמדה על הפרק השאלה הנוגעת למעמדו של מוחסיין בהתקשרות שבין המערער לבין החברות מוציאות חשבוניות המס. בהודעתו של מר יגר מיום 29.6.00, אשר נמסרה בפני חוקרי מע"מ (מש/1) נשאל יגר על אופי עבודתו עם מוחסיין כדלקמן:
"ש. מה הקשר של מוחסיין עם כחול לבן ונ.י. גלים?
ת. לפי הערכה שלי ואני לא בדקתי את זה, הוא, מוחסיין אמר לי שהוא מקבל תלוש משכורת מהחברות הנ"ל.
ש. עם מי היתה ההתחשבנות הכספית?
ת. ההתחשבנות הכספית היתה עם מוחסיין.
ש. עם מי נערכו תעריפי העבודה?
ת. התעריפים נקבעו עם מוחסיין אלזיאדנה.
ובהמשך :
ש. אני מציגה בפניך חשבון על שם נ.י. גלים מספר 074 מיום 30.04.00.... בגוף החשבונית נרשם 8%, מה זה?
ת. תשלום לבעל החשבונית.
ש. הסבר לי מה אתה יודע?
ת. סיכמתי עם מוחסיין ש-8% מהסכום יהיה תשלום לבעל החשבונית.
ש. מה זה תשלום לבעל החשבונית?
ת. מוחסיין לא יכול להנפיק חשבוניות אין לו חברה אז מוחסיין צריך להביא חשבוניות מאיפה שהוא ותמורת זה צריך לשלם וזה 8% וזה נקבע בהסכמה בינינו ובין מוחסיין".

מן האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי גרסתו של מר יגר, כפי שבאה בפני בית המשפט, הינה גרסה משופצת ומעובדת לאחר שמשפטן ערך את הדברים בלשון משפטית באופן אשר יישב את הדברים, עד כמה שניתן, עם היות החשבוניות בבחינת חשבוניות שהוצאו כדין. במציאות דברים זו סבורתני כי נכון יהא להיצמד לגרסה הראשונה אותה מסר מר יגר בפני חוקר מע"מ, שם הודה בפה מלא כי מר אלזיאדנה מוחסיין שימש מעין קבלן עבודה ומאחר ולא היה רשום כעוסק מורשה בשלטונות מע"מ ונזקק הוא לחשבוניות פנה הוא לעזרת חברת כח אדם בניהולה של האחים אבו האני, מבלי שנתקיימו בין זיאדנה לחברה יחסי עובד מעביד.
גם אם אניח כי המערער לא היה ער לכך כי הוא פועל בצורה בלתי חוקית וכי אין הוא רשאי לנכות תשומות מס על בסיס חשבוניות אלו אין בכך כדי להכשיר את טענתו. עובדי המערער חזרו מספר רב של פעמים על העובדה כי הם לא באו בדברים באופן ישיר אל מול מנהלי החברות (ראה מש/4 מיום 4.7.00 וכן מש/2 מיום 9.7.00), אלא אל מול מוחסיין אלזיאדנה בלבד.
הודאות אלו, שבאו מפי בעל דין, די בהן כדי לדחות את גרסת המערער ככל שהיא נוגעת למעמדו של מוחסיין אלזיאדנה וחברות כח האדם. ניתן לקבוע מפורשות כי המערער ידע כי העסקה האמיתית הינה עם מוחסיין אלזיאדנה ולא עם חברות כח האדם מה גם שבפועל לא השכיל המערער להציג בפני תלושי שכר של מוחסיין אלזיאדנה. הצגת תלושי שכרו של עיד אלזיאדנה אין בה די כדי להעיד אודות מעמדו של מוחסיין אלזיאדנה.
אלזיאדנה, אף הוא לא הובא ליתן עדות התומכת בגירסת המערער ועל המנעות בעל דין מלהביא לדוכן העדים עדות חשובה נאמר לא אחת, כי תתפרש לחובתו של בעל הדין שכן אחרת היה שוקד בהבאת הראיה.
לאור הדברים האמורים, יש לומר כי על פי המבחן האוביקטיבי אין ספק כי החברות, אשר הוציאו חשבוניות למערער, היוו מסווה לעבודתו של מוחסיין אלזיאדנה.
בנסיבות הענין אף לא שוכנעתי כי יש לראות במקרה הנדון כמקרה חריג בו ראוי לאפשר למערער לנכות את מס התשומות, בנסיבות בהן היה מוכח כי לא התרשל וכי נקט בכל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, על פי המבחן הסובייקטיבי, כפי שמגדיר אותו כב' הנשיא השופט ברק בע"א 4069/03 לעיל. גם אם עשה המערער את הבדיקות המתאימות בטרם התקשר עם החברות הנדונות, הרי שאין לייחס לו תום לב מלא, כפי שטען המערער כי יש לייחס לו, וזאת לנוכח קיומן של הודאות מפורשות של בעלי תפקידים אצל המערער, ביניהם מר יגר, אשר הודה כי התוספת בחשבוניות הנוקבת ב-8% הינה תוספת המגלמת את עמלת התיווך אותה ידע המערער שמשלם אלזיאדנה לחברה, מוציאת החשבוניות.

מטעמים אלו יש לדחות את הערעור. אך, לא אסיים את דבריי בטרם אתייחס לטענות הנוספות אותן העלה המערער.

10.     טענת ההסתמכות - טוען כאמור המערער כי רשאי היה להסתמך על בדיקת רשויות מע"מ של ההתקשרות בינו לבין חברת אל זוהור ותוצאותיה ומשנהג המערער בדומה לגבי חברות כחול לבן ו-נ.י. גלים, כשהוא מסתמך על בדיקת מע"מ, אין המשיב יכול לבוא בכל טענה כנגדו. מבלי להכנס כאן להיקף טענת המניעות וההשתק כלפי המדינה בכלל ורשות המס בפרט - סבורתני כי לא נוצרה בנסיבות הענין מניעות, מאחר וכל המימצאים שהועלו בשעתו באשר לחברת אל זוהור, היו רק לעניין העדרן של החשבוניות המיוחדות המזכות באפשרות לקזז מס תשומות של עוסק מהרשות הפלסטינאית. יתר על כן, בפני המשיב לא עמדו אז אותם מימצאים שעומדים היום ועל כן אין לומר שהחלטת המשיב להכיר בחשבוניות של אל זוהור מבוססות על המימצאים שעומדים היום על הפרק וכי מדובר בזהות מוחלטת של התשתית העובדתית כפי שמבקש המערער לעשות.

אשר על כן לא הוכח הבסיס הראייתי הנדרש לבסס את טענת ההסתמכות לו טוען המערער.

עקרון ההקבלה
גם טענת המערער כי המע"מ הנקוב בחשבוניות שולם בפועל למע"מ לא הוכח באופן ודאי על ידי המערער, עליו מוטל נטל ההוכחה כי התשלום בוצע. המערער לא הציג אף לא שיק אחד שהוציא בכדי לתמוך בטענתו זו, מקום שהיה יכול היה לעשות כן ללא כל קושי. משלא הוכיח המערער את טענתו בדבר פיצול התשלום הנקוב בחשבונית באופן אשר נועד להבטיח את תשלום המע"מ יש לדחות את טענתו כאמור הנוגעת לוודאות תשלום המע"מ אשר הועבר לשלטונות מס ערך מוסף. גם אם היה מוכח התשלום למע"מ עדיין מדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין מאחר ואינן מתעדות עסקה אמיתית שהתרחשה בעולם המציאות. עדיין מדובר במצג שווא שבא להסוות את העסקה האמיתית שנערכה בין המערער לבין מוחסיין אלזיאדנה שסרב להרשם כעוסק במע"מ, אך יתכן והיה בהוכחת ביצוע התשלום למע"מ כדי לחזק את טענת תום הלב של המערער, באופן שיתאפשר קיזוז מס התשומות.
(לענין נטל ההוכחה ראה ע"ש 9038/01 גוד-מאן מתכות בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ פע"מ כרך י'/3 עמ' 80).

11.     דו"חות דצמבר 99:
קובל המערער כנגד חיובי הריבית והפרשי הצמדה וקנסות על אי דיווח במועד ואי דיווח מלא של עסקאות לחודש דצמבר 99. המערער הודה כאמור כי הדיווח לקה בחסר אולם טען כי מדובר בטעות שבתום לב שנעשתה בהנהלת החשבונות של המערער. המערער הציג בבית המשפט, במסגרת עדותו של מנהל הכספים רו"ח ישי אברהם, דו"ח מתקן ששלח לשלטונות מע"מ ובו הצהרה על העסקאות שלא נכללו בדו"ח שנמסר לגבי חודש דצמבר 1999.
כפי שעלה מחקירתו הנגדית של רו"ח אברהם, הדו"ח המתקן אינו ערוך כפי שצריך לערוך. יחד עם זאת, מבקש המערער כי בית המשפט יתן את הדעת לעובדה כי המערער, שעיקר פרנסתו מחקלאות, נהנה מהחזרי מע"מ בסכומים של מאות אלפי שקלים מידי חודש וכי בפועל גביית המע"מ מהמערער הינה בידי המשיב בשל יתרות הזכות שיש למערער אצל המשיב.
בפועל לא הוכח בפני כי אכן הדו"ח המתקן הומצא לשלטונות מע"מ, כפי שטען המערער והגם שניתנה למערער האפשרות לפנות לרשות הדואר ולחקור מה עלה בגורלו של דבר הדואר הרשום, אשר לטענת המערער נשלח למע"מ, לא עלה בידי המערער להוכיח את המסירה כאמור.
אין חולק אם כן כי המערער לא הגיש דו"ח נכון על מחזור העסקאות האמיתי שהיה לו ולא שילם בהתאם את סכום המס שהתחייב ממנו. אין אלא לומר, כי האיחור בגביית המס נגרמה באשמת המשיב ובשל כך נכון היה לחייבו בהפרשי הצמדה וריבית וקנסות כמתחייב בחוק.



סוף דבר:
13.     לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ערעור המערער.
המערער ישא בהוצאות המשיב וכן ישא בשכ"ט המשיב בתשלום בסך של 20,000 ₪ בצירוף מע"ח כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חשבוניות זרות

  2. זיוף חשבוניות

  3. זיוף חשבוניות מס

  4. חשבוניות בלי פירוט

  5. הפרטים בחשבונית מס

  6. חשבוניות פיקטיביות

  7. אישור חשבונית זיכוי

  8. שינויים בחשבונית מס

  9. מהי חשבונית פיקטיבית

  10. חשבוניות מס שלא כדין

  11. תביעה לקבלת חשבונית מס

  12. רישום חשבוניות כוזבות

  13. הוצאת חשבונית שלא כדין

  14. חתימת קשקוש על חשבונית

  15. תביעה לתשלום חשבוניות מס

  16. קיזוז מס תשומות בחשבונית

  17. ניכוי מע''מ חשבונית כדין

  18. ערעור על חשבונית פיקטיבית

  19. חשבונית על עבודה שלא בוצעה

  20. חברת קש חשבוניות פיקטיביות

  21. זכויות יוצרים על טופס חשבונית

  22. הוצאת חשבונית לפני פתיחת עסק

  23. פיצוי כספי על אי קבלת חשבונית

  24. טענת הפקת חשבונית בטעות וברשלנות

  25. חשבוניות פיקטיביות - עונש מאסר

  26. קיזוז מע''מ בגין חשבוניות עמלה

  27. עונש על הוצאת חשבוניות פיקטיביות

  28. האם המדינה צריכה להוציא חשבונית מס

  29. חיוב בכפל מס בגין חשבונית פיקטיבית

  30. כפל מע''מ בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין

  31. אי המצאת חשבוניות מס מנעה אפשרות להפחתת פחת בגין הוצאות הבניה

  32. הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין בייצור עם חשבונית או תעודת משלוח) (הוראת שעה), התשס"ז-2007

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון